גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדים מהחברה הערבית רוצים לעבוד, הם רק זקוקים לקליטה נכונה שלהם

בתוך משבר העובדים שפוקד את המשק המקומי והגלובלי, מסתתר מאגר חדש של עובדים שדווקא כן רוצים לעבוד, הם רק מבקשים שתקדישו לקליטה שלהם מחשבה ותשומת לב

עובדים מוכשרים רבים בעלי השכלה ויכולות גבוהות לא מצליחים למצוא עבודה מתאימה / צילום: Shutterstock
עובדים מוכשרים רבים בעלי השכלה ויכולות גבוהות לא מצליחים למצוא עבודה מתאימה / צילום: Shutterstock

הכותבת היא מנהלת מחלקת מנהלי תיקי לקוחות במיזם קו-אימפקט לשילוב החברה הערבית בתעסוקה בישראל

שוק העבודה השתנה דרמטית במציאות של פוסט הקורונה. "ציידי ראשים״ של החברות הגדולות במשק מתלוננים על הקושי למצוא עובדים טובים ולאייש משרות שאמורות על פניו להיות נחשקות. הכותבים המוכשרים של 'ארץ נהדרת' זיהו את התופעה ונתנו לה שם: הייטקס. ועכשיו מצטרף למשוואה משבר שווי חברות ההייטק שהונפקו לאחרונה בבורסה וממשיכות לאבד מערכן ובכך לערער את יציבות התחום כולו.

כל אלה לא עולים בקנה אחד עם המציאות המתרחשת בחלק אחר של מדינת ישראל; עובדים מוכשרים רבים בעלי השכלה ויכולות גבוהות לא מצליחים למצוא עבודה המתאימה לכישוריהם.

לפי מחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה, מעל 30% מבוגרי אוניברסיטאות ומכללות בחברה הערבית אינם מועסקים בתפקיד ההולם את כישוריהם. מחקרים נוספים מעידים כי 50% מבוגרי תואר ראשון מהחברה הערבית לא מגישים קורות חיים לחברות עסקיות מובילות.

אפשרי וכדאי

במציאות כזו עולה השאלה המתבקשת: למה בעצם לא לגייס עובדים מהחברה הערבית למשרות אלו? מניסיוני כמלווה אלפי צעירות וצעירים מהחברה הערבית בניסיון להתברג בשוק העבודה הישראלי, לצד ליווי של עשרות חברות מובילות במשק בתהליכי קליטה מוצלחים של צעירים מהחברה הערבית, אין לי ספק כי מדובר בתהליך אפשרי וכדאי. גם לצעירים הערבים, ולא פחות מכך, לחברות. היתרונות לצעירים הערביים ברורים, אבל מה הכדאיות של חברות עסקיות לפעול לטובת שילוב טאלנטים מהחברה ערבית? ניתן למנות לפחות ארבעה נימוקים מרכזיים:

ככל שמאגר הטאלנטים גדול יותר, כך קל יותר למעסיקים לאייש משרות חיוניות; בנוסף, מחקרים מראים כי חברות שיש בהן עובדים מקהילות מגוונות נהנות מתועלות עסקיות רבות (ולא רק בהגעה לשווקים חדשים), והן מפתחות חוסן ארגוני גדול יותר. בנוסף, יש בהן שימור גבוה יותר של עובדים מהחברה הערבית ומחוברות גבוהה יותר של כלל העובדים בחברות בהן מקדמים תרבות של גיוון והכללה.

אותם מחקרים בדיוק מצביעים על מסקנה עקבית וברורה שתעניין בוודאי כל מנכ"ל: שורת הרווח של ארגונים שיש בהם עובדים מגוונים היא גבוהה משל ארגונים שכל העובדים בהם "אכלו מאותו המסטינג".

בשורה התחתונה, חברות שהשכילו לעשות כן נהנות מרווחים מוגברים. כך, למשל, נמצא כי שילוב נכון ואיכותי של עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי בישראל מביא עימו תועלות עסקיות משמעותיות, אשר עשויות להתבטא בתוספת של 5%-1% לרווחי הארגון (EBITDA) בכל שנה (כך עולה ממחקר שערך ארגון קו-אימפקט, באמצעות חברת המחקר TASC Consulting & Capital).

ההיבט הערכי

בנוסף, יש גם את העניין הקטן הזה שכולנו אומרים שהוא חשוב לנו בשיחות סלון, ההיבט הערכי. ישנם לא מעט אנשים שחשוב להם לפעול למען חברה מכילה. היכולת להראות נבחרת מגוונת ורחבה מכלל שכבות החברה היא ערך מוסף משמעותי. מעבר לים מדובר כבר בנורמה ברורה וחד משמעית. דומה שגם בארץ אנו צועדים בכיוון הזה.

אבל איך מוודאים שהעובדים נקלטים היטב?

פעם היה מקובל לחשוב שדי לעמוד ביעדים מספריים של עובדים מרקעים שונים (ע״ע העדפה מתקנת), אבל הניסיון מלמד אותנו שזה לא מספיק.

כדי ששילוב עובדים מהחברה הערבית או מכל קבוצת מיעוט אחרת, יצליח, נדרשים מהמעסיק הובלת תוכנית אסטרטגית לגיוון והכללה, לצד בניית תשתיות והטמעת תהליכי עומק. הטמעת תרבות ארגונית מגוונת ומכילה לא מסתכמת בתהליכי קליטה אלא גם בפיתוח המודעות אצל המעסיק לגבי זהות הקהילה ממנה מגיע העובד, התאמת סל הרווחה, ציון החגים השונים, הרגישויות התרבותיות והמאפיינים הייחודיים ועוד.

בלי המודעות ההדדית תהליך קליטת העובד בחברה עתיד להיכשל. ליווי מתאים של התהליך יסייע לרוב לקליטה מרבית, לנאמנות של העובד לאורך זמן ולהתייעלות מקסימלית של המערכת. מזה ירוויחו פעם אחת שוק העבודה, ופעם שנייה - החברה הישראלית כולה.

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע