התערבות רגולטורית בוטה: ללא נימוק ובסיס התערבה רשות ניירות ערך בלב מחלוקת עסקית
הכותב הוא מומחה עבירות צווארון לבן ואכיפה כלכלית, לשעבר היועץ המשפטי של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ניירות ערך
דיווח קצר מיום ראשון השבוע בדבר דחייה ברגע האחרון של כינוס אסיפה כללית של חברת כלל החזקות הקבועה להיום, 23/5/22, "לבקשת רשות ניירות ערך" מהווה עליית מדרגה מסוכנת בהתערבות הרגולטור בהתנהלותה העסקית של חברה.
כך, בשקט בשקט, מתחת לרדאר, ללא נימוק או פירוט בכתב, עוצרת רשות ניירות ערך התנהלות עסקית של כלל החזקות בעת שזו מצויה בלב מחלוקת עסקית משמעותית עם בעלי מניותיה (אלרוב).
אין מחלוקת, כי לרשות ניירות ערך הסמכות לבחון מהלכים עסקיים שונים והתנהלותה של חברה ולקבל הבהרותיה, הכל כדי להגן על האינטרסים של המשקיעים בחברה. על הגופים המפוקחים, אבל גם על המפקחים, חלה מסגרת הכללים, השקיפות המתחייבת וסד הזמנים שכולם מחויבים לפעול במסגרתם לרבות, ואולי ביתר שאת, על הרגולטור, בבואו לפעול על פי הסמכות הנתונה לו. מבלי להעמיס על הקורא אציין כי שוק ההון ודיני חברות מתנהלים על פי כללים ומועדים קבועים כדי לאפשר ודאות עסקית וזרימה שגרתית של המידע הרלוונטי בשוק ההון.
סד זמנים ברור
אם בתקנותיה של הרשות קבוע סד זמנים קשיח בו רשאית הרשות לבחון מהלכים עסקיים שונים, הרי שאין מדובר בגחמה טכנית אלא שזו נועדה להגשים תכלית ולאפשר לחברה לפעול ולהתנהל כשהיא לוקחת בחשבון את מסגרת הזמנים החוקית בה הרגולטור רשאי לבחון את מהלכיה ובעיקר לדעת אימתי תמה התקופה בה הרגולטור עשוי להפעיל סמכותו ואימתי סיים הרגולטור את פרק הזמן לבחון את הדברים ובחר הלכה למעשה שלא להתערב בפעולת החברה.
חריגה מסד זמנים זה אינה צריכה לקרות, קל וחומר כאשר הרגולטור אף מעמיד לדין חברות ופרטים בגין איחור וחריגה מקצובות זמן הקבועות בדין. הדברים מקבלים משנה תוקף, במקרה ובו אין מוקנית לרגולטור סמכות חוקית להפעלת הסמכות למשל במקרה כלל החזקות והחלטת רשות ניירות ערך לדחות אסיפה כללית של חברה ציבורית שזומנה על ידי בעל מניות מכוח הזכויות המנייתיות שלו ובהתאם לתקנון אותה חברה ציבורית.
החלטה ללא סמכות
הנה כי כן, בפועל, ממש בערבו של כינוס אסיפת בעלי מניות שבוחנת מינוי דירקטורים, כשבאופק עסקה גורלית לרכישת חברת כרטיסי האשראי MAX שנדרשת בחינתה, הורתה רשות ניירות ערך לעצור את ההצבעה למינוי דירקטורים בכלל החזקות לשם "מיצוי בחינת השפעת המינוי של שני הדירקטורים ...על השליטה בחברה". זאת, כאשר הליך הצבעה כבר החל וכאשר החברה נחשפת לתוכן הצבעת בעלי מניותיה ויכולה או עלולה, בהיותה חברה גדולה וחזקה, לפעול לשינוי שיקול דעתם עד לכינוס האיפה הנדחית.
מעבר להיעדר הסמכות, לא צירפה הרשות כל החלטה או נימוק כתוב להחלטתה שניתן לבחון את שיקול דעתה המנהלי של הרשות. למעשה, בהחלטתה על דחיית כינוס אותה אסיפה, עברה רשות ניירות ערך מהצד הפיקוחי האובייקטיבי, שאינו שותף למשחק העיסקי בין הצדדים לצד המשתתף והנוטל חלק בין צדדים עסקיים ובסכסוך שליטה ביחס לחברה ללא גרעין שליטה.
מדובר בצעד חריג ובעייתי, במיוחד לגוף כרשות ניירות ערך אשר אמון הציבור והמשקיעים בה ובשיקול דעתה מהווים אבן יסוד בפעילותה הפיקוחית. ראוי כי אירוע זה יהווה תמרור אזהרה בידי השחקנים בשוק ביחס לפעילות הנחזית כ"פיקוחית" ואשר אינה כזו.
*** גילוי מלא: הכותב מייצג את אלרוב בתחומים שונים. בתחום שבו עוסק מאמר זה הוא אינו מייצג אל מול רשות ניירות ערך
