הפגנות נגד המדיניות של קרן ההשקעות בלקרוק / צילום: Shutterstock
בשבוע שעבר, אילון מאסק, מייסד טסלה, עשה זאת שוב. בהינף ציוץ טוויטר, הצליח לעורר סערה ששטפה את אתרי החדשות והפכה לשיחת היום בוול סטריט. לאחר שהודחה טסלה ממדד ההשקעות האחראיות (ESG) של S&P500 בשל ליקויים בטיחותיים במפעלי החברה וטענות על תנאי עבודה גרועים ואפליה גזעית, פתח מאסק במתקפה וטען כי "ESG זו תרמית, מחמשים אותה לוחמי צדק מזויפים", ותהה בדרכו הייחודית, כיצד ייתכן שבזמן שטסלה ה"ירוקה" נבעטה מהמדד היוקרתי, מכבבת בו לא אחרת מחברת הנפט אקסון מוביל, כאחת מ-10 החברות הסביבתיות, החברתיות ובעלות הממשל התקין בעולם.
מומחים העוסקים בתחום מסכימים כי הוצאת טסלה מהמדד מוצדקת, על רקע השערוריות הרבות שנקשרו בעסקי החברה - מטענות על גזענות או עבירות בטיחות במפעלי החברה והשתמטות מאחריות למחזור של סוללות בעלות השפעה סביבתית שלילית ואפילו מסחר בפחמן עם חברות מזהמות באופן ש"מקזז" את הפליטות הנמוכות של טסלה ומאפשר לחברות אחרות לזהם על חשבונה, אך מעידים כי הגיע הזמן לדבר על הבעייתיות של המדדים שהפכו פופולריים בשנים האחרונות, ומאפשרים למשקיעים לא אחת להרגיש טוב על הנתיב שאליו זורם כספם, בזמן שבשטח פעמים רבות מצליחות חברות "לגזור קופון" על מעשי תדמית באמצעות אותם מדידים, ולא על שינויים מרחיקי לכת בפועל. במילים אחרות: שוק שמתנהל בסגנון של "מערב פרוע", בו החברות אולי מבטיחות עתיד ירוק יותר, אבל הרבה פחות מקיימות.
מכשירי השקעה מבוססי עקרונות ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), נועדו להטמיע בחברות פרקטיקות מדידת וניהול סיכונים והזדמנויות בתחומי הסביבה, החברה והממשל התאגידי. יש מי שמקווה שבאמצעות אותם כלים חברות יהפכו להיות סביבתיות ואתיות יותר בהתנהלותן וכך למשל, בזירה שבה סיכוני אקלים מאיימים על שורת הרווח או על הסביבה בה החברה פועלת, יצמצמו פליטותיהן. היא נחשבת בעיניי רבים לאחת היוזמות המוצלחות ביותר של וולסטריט בשנים האחרונות: בשנת 2021, הפופולריות של אותן השקעות נסקה, והן שברו שיאים. לפי ההערכות, 120 מיליארד דולר זרמו לתחום, מתוך יותר מ-330 מיליארד דולר המנוהלים בקרנות ה-ESG.
הרגולטורים מציגים סטנדרטים גמישים
אך למרות ההתלהבות הגוברת, מומחים מעידים שהסטנדרטים הגמישים של הרגולטורים וחברות המדדים בעולם, מובילים לתופעות נרחבות של גרינווש, כך שמדדי ESG רבים מודדים מראית עין של עשיה ולא השפעה אמיתית, ויוצרים כר פורה לחברות שרוצות להמשיך בגישה של 'עסקים כרגיל' בבית, אך לשדר "עולם חדש" למשקיעים. כך למשל, הם גם מאפשרים לחברות נפט ליהנות מתדמית 'ירוקה', על נוכחותן במדד.
איך נקבעת מידת הסביבתיות או החברתיות של החברות השונות במדדים? סוכנות דירוג שונות, בהן S&P, בלומברג ואחרות, מדרגות חברות בסקטורים שונים לפי מגוון פרמטרים, ומעניקות לכל חברה ציון ESG, לפיו יכולים המשקיעים להחליט האם להזרים אליה את כספם. אך הדירוג עצמו נעשה לפי פרמטרים גמישים, לרוב תוך הסתמכות על נתונים או שאלונים עליהם עונות החברות עצמן, שיכולות לבחור להתעלם משאלות שעלולות לפגוע בציון הסופי שלהן. הקריטריונים נזילים כל כך, עד שבסקר שנערך לאחרונה במגזר ניהול ההשקעות עצמו, העידו 88% מהמשיבים כי "לתעשיית ניהול הקרנות יש בעיה של גרינווש".
אפילו חברות נפט יכולות להיכנס
"יש 300 פרמטרים שחברות נדרשות אליהם. לא כל חברה מדווחת על כולם, ולא כל המידע הנדרש זמין. הרגולציה לא מחייבת בדיקה של כל הפריטים האלו בכל עסק ונקודה בעולם. אז חברת נפט יכולה לא לפרט את הפרמטרים הכי מזהמים שלה, ואז הציון שלה עולה", אומר יוסי מבור, מנהל תחום ESG במגדל שוקי הון. "יש ציון על עד כמה המידע שלך חסר, אבל חברות הדירוג מתייחסות אליו באופן שולי מאוד. חברה יכולה לדווח רק על 10% מהפרמטרים ולא להיפגע באמת. חברה אף נמדדת ביחס לסקטור שלה, ולא באופן רוחבי. יצרנית מכוניות תשווה למתחרות שלה, וכך חברות נפט. ואז, יכולה להיות חברת נפט שהציון שלה מאוד גבוה, כי היא נמדדת בתוך הסקטור. עורכי מדדים לא רוצים להתערב ולומר שסקטור אחד טוב יותר מאחר. הם יגידו שחברת נפט אחת מזהמת יותר מאחרת, אבל לא שסקטור הנפט מזהם יותר מסקטור אחר שהם מדרגים".
מדדי ה-ESG מסננים אמנם תעשיות שנחשבות ללא אתיות דוגמת פורנו, הימורים וחלק מסקטור הנשק, וחלק מהמדדים אף מותירים מחוץ למעגל חברות העוסקות בפחם ובפצלי שמן. אך בחלק גדול מהמדדים הנהנים מתדמית ירוקה בציבור, חברות הנפט מופיעות. במדד ESG S&P500 לדוגמה, 75% מהחברות זהות לאלו במדד הרגיל, וחברות בתחום דלקי המאובנים מהוות 6.5% מנכסי הקרן, כך לפי בדיקת קבוצת פעילי האקלים AS YOU SOW.
כך נכללת בו גם חברת הנפט נגדה יצא מאסק, אקסון מובייל, ששמה נקשר בשערורייתיות סביבתיות לאורך שנים ארוכות, והיא נחשבת לחברה שטייחה לאורך שנים דוחות מדעיים הנוגעים לקשר של פעילותה למשבר האקלים, ולא ממהרת כיום לעסוק בהפחתת פליטות. S&P לא לבד, מדובר בפרקטיקה שגורה. גם במדד MSCI-ESG, כ-3% מהנכסים מושקעים בענף הנפט והגז, התורם המשמעותי ביותר למשבר האקלים.
חברות הנפט והגז, למרות הכללתן במדדים, משקיעות ממון רב במניעת קידום של אנרגיה מתחדשת באמצעות פעילות לובי. מחקר שפורסם לאחרונה אף מצא שהבטחות האקלים אותן הן מפרסמות הן בגדר "גרינווש", שכן הן אינן נוקטות בצעדים קונקרטיים כדי ליישמן, וכך השקעתן באנרגיה נקייה מסתכמת בכ-1% מכלל ההוצאות השנתיות שלהן בשנת 2020. מנגד, בזמן הבחירות לנשיאות ארה"ב, הוציאו אותן חברות עשרה מיליון דולר על פרסום מטעה ומתיירקק בפייסבוק.
לא צריך תוכניות, מספיקות הצהרות
חברות במדדים יכולות להסתפק בהצגת הצהרות סביבתיות כלשהן, ללא כל מפת דרכים ליישומן, וללא קשר לזיהום המרכזי שיוצר המוצר. כך מצא מחקר נוסף עלייה באזכורי המילים "אקלים", "פליטות פחמן נמוכות" ו"מעבר" בדוחות השנתיים של חברות הנפט בשנים האחרונות. הצירוף "שינויי אקלים" עלה מ-22 ל- 326 אזכורים, למרות שבפועל פעילותן של החברות לא השתנתה באופן ניכר. אנשים איתם שוחחנו בשוק, הסבירו: התפקיד של החברות 'אינו לשנות את העולם', אלא לבנות מדדים לפי העדפות הציבור.
המציאות, נתונה לפרשנות באופן כמעט מוחלט, ולא נמדדת בכלים חשבונאיים אחידים או קשיחים. ד"ר אור קרסין, חוקרת מדיניות סביבתית באוניברסיטה הפתוחה, מסבירה את שיטת העבודה של אותן חברות. "יש עשרות רבות של אינדקסים שונים, ורמת השקיפות בכל חברה היא אחרת. ב-KLD יש יותר שקיפות מאשר ב-S&P. במחקר שניסה להשוות בין האינדקסים, התברר שבגלל שונות אדירה באיסוף, חישוב ושקלול הנתונים, השוואה היא בלתי אפשרית. לרוב, מתבססים על דיווחי החברות, שיכולות להעביר מידע לא מאומת. חברה יכולה להצהיר שיש לה תוכנית עתידית להשקיע במימן בלי צעדים בפועל, וזה משפר לה את הדירוג. לפעמים כל מה שמספיק שתעשי זה שתפרסמי קוד אתי, לא יבדקו אם את מיישמת אותו או לא. חברות מאמצות "אסטרטגיה" להפחתת פליטות, אבל לא מציגות תוכניות עבודה מתוקצבות, ומקבלות על כך ניקוד".
במדד S&P500ESG, אחד החשובים בתחום, לא ניתן לדעת מה המשקל היחסי שניתן לכל קטגוריה - סביבה, חברה וממשל תאגידי, או לאינדיקטורים שונים בתוך האינדקס. "אם מסתכלים על סקטור הפרמצבטיקה במדד למשל, עניין הסביבה מקבל משקל זניח, 10%, ממשל 50% וחברה 40%. אין הסבר ונימוק למה. בסקטור הזה הם לא מתעסקים עם זיהומי מים, אלא רק 'אסטרטגיית אקלים'. בחברות שעוסקים בתחום הכרייה והמינרלים, הם מעריכים שלכל אחד מהתחומים יש משקל של שליש", אומרת קרסין.
לדבריה, "אם אני מחליטה להשקיע בתיק שמשקף את המדד הזה, כמה אני אשקיע באופן שהוא יותר סביבתי? ב-S&P500ESG, את תחשפי ב-9% יותר בסך הכל לחברות שהציבו יעדי אקלים מבוססי מדע, ב-7% יותר לחברות שמבצעות הערכת סיכון אקלימית באופן אקטיבי פיננסית, ב-6% יותר לחברות שהייתה להן מגמת ירידה בפליטות גזי חממה. חשוב להזכיר באותה נשימה, שמדובר בפרמטרים גמישים. זה מאוד מצער שאנחנו לא יודעים עד כמה העובדה שחברות נכללות במדדים האלו, גורמת לשיפור סביבתי אמיתי בפעילות שלהן. בסופו של דבר, המדדים לא נועדו לבדוק השפעה אמיתית, אלא לשקף את הסיכונים שהחברות חשופות אליהם או את התמורה האפשרית מהמנייה".
פניית הפרסה של בלקרוק
בשנים האחרונות, ניסה מנכ"ל ענקית ההשקעות "בלקרוק" לשכנע את המשקיעים לקחת את סיכוני האקלים ברצינות רבה יותר, ואף הכריז: "מנכ"לים שרוצים שנשקיע בהם צריכים להפסיק לזהם". אשתקד, צצה דווקא ביקורת מבית על ההצהרות היפות והמצוחצחות בשוק ההון. טאריק פאנסי, בכיר לשעבר בבלקרוק, טען כי "וול סטריט עושה גרינווש", ו'שוטפת' את הציבור בהסחות דעת, בזמן שהיא מזינה את משבר האקלים.
לדבריו, "'האופנה' הנוכחית היא להשתמש ב-ESG כדי להרים את את ביצועי הקרן, תוך 'טיוח ירוק בוטה'. על הצהרות בלקרוק, אמר בעודו נוטש את תפקידו בחברה: "זה הכל מסתכם בלא כלום, סתם יחסי ציבור". באותה שנה, רגולטור הנפט בטקסס שכתב לבכיר בבלקרוק "יהיה נחמד לשמוע שהחברה לא התכוונה לדברים הלא נעימים שאמר פינק על תעשיית הנפט והוגז", נענה: "בלקרוק תומכת בתעשיית הנפט והגז ורק מציעה השקעות ESG בשל ביקוש הלקוחות. אנחנו המשקיעים הגדולים בעולם בחברות דלקי מאובנים".
לאחר שאת השנים האחרונות השקיעה בלקרוק בלשכנע את הציבור בכך שיש לה אג'נדה אמיתית של ESG ושלא מדובר ביחסי ציבור ריקים, דווקא שעה שרגולטורים בעולם מתחילים בתהליך הסדרה של תחום ה-ESG בכדי למנוע גרינווש, בלקרוק עצמה, החלה לקחת צעד אחורה מההצהרות החגיגיות של פינק. לאחרונה, הזהירה כי דווקא לא תתמוך בהחלטות בעלי מניות בנושא משבר האקלים השנה, כיוון שהפכו קיצוניות או מחייבות מדי. בין היתר, התייחסה בלקרוק בביטול לדרישה להצבת יעדים ברורים להפחתת פליטות בשרשראות האספקה או להפסקת מימון פרויקטי דלקי מאובנים.
בזמן שהביקוש למוצרים ושירותים פיננסיים ירוקים גובר, וכדי לפתור שרשרת ארוכה של בעיות, ובהן היעדר סטנדרט גלובלי, כללים מחייבים לדיווח ומדידה ותופעות גרינווש, בשנה האחרונה הגבירו הרגולטורים בעולם את כלי הפיקוח. הארגון הבינלאומי של נציבות ניירות ערך (IOSOCO) פרסם המלצות לרגולטורים באשר לפרקטיקות ומדיניות להתמודדות עם גרינווש וקידום שקיפות, וכך עושות מדינות בעולם - מארה"ב, לסינגפור, אנגליה ואירופה. באיחוד האירופי, חברות יצטרכו לדווח על מגוון רחב בהרבה של יעדי קיימות במסגרת תקני דיווח חדשים, ולשימוש כבר נכנסת הטקסונומיה החדשה, שמדרגת פעילויות שנחשבות ירוקות להשקעה, ואף בארה"ב לוטשים אליה עיניים.
"ESG זה כלי לניהול סיכונים והזדמנויות באופן אחראי. זה למדוד ולנתח מידע בתחומי סביבה חברה וממשל תאגידי שהוא מהותי לפעילות החברה ולכן משקיעים מסתכלים עליו. כשחברות מודדות, הן והמשקיעים יודעים איפה צריך להשתפר. התחום יהפוך לעניין בסיסי, ויעבור מקצה שיפורים. המתודולוגיות של חברות הדירוג עדיין לא מספיק טובות והדיווח עדיין לא אחיד, אבל המשקיעים הרציניים לא מסתמכים עליהן ומנתחים לעצמם את ההשקעות במונחי ESG כבר עכשיו", אומרת מיכל פוניה-אלכסנדרון, ראש פורום אימפקט עסקי במכון אלי הורביץ ובכירה לשעבר בארגון ההשקעות האחראיות של האו"ם. "ה-ESG התחיל ממשקיעים, ולא ממדינות. הוא נובע בבסיס ממקום של סיכון ולא של אתיקה. אחרי שזה תפס הייפ ונוצרו המון מוצרים פיננסיים עם הכותרת הזו, מדינות הבינו שצריך להסדיר את התחום".
השקיפות והשינויים, יגיעו מהרגולטורים. לפי פוניה, "הרגולטורים בארה"ב ובאירופה יצמצמו את היכולת של חברות, מדדים וקרנות להתהדר בנוצות לא להם, וייגרמו לשוק להשתפר. כשזה יהפוך להיות הבייסליין, נוכל גם להסתכל על האימפקט, על התוצאות בשטח של תהליכי ה-ESG. לאנשי עסקים כמו אילון מאסק, לא יזיק להבין שזה לא מספיק שמוצר נטול פליטות, אם דרך ההתנהלות של החברה שלו מהבחינה החברתית, היא מסוכנת בעיני משקיעים. גם מבחינה אתית - זה נהדר ש-ESG עלה על הבעיה. גם אם השיטה לא מושלמת, העובדה שמשקיעים בעולם פועלות בזירת ה- ESG, גרם לכך שחברות מודעות לכך שהן נמדדות גם לפי הביצועים שלהן בתחומים האלו. זה מנוף לחץ שאי אפשר להתעלם ממנו".