גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצצה לאוטופיה: פסח הדגים מה קורה לאוטובוסים כשהנתיבים פנויים

לפי מדד גלובס ו-Moovit, באפריל (ללא חול המועד פסח) שהיה רווי חופשות רק 16% מהאוטובוסים איחרו לתחנה בלמעלה מ-10 דקות, ואילו 11% הקדימו ביותר מ-5 דקות ● חול המועד סיפק מבט למציאות שבה תנועת האוטובוסים זורמת בחופשיות והם כמעט ולא איחרו באופן משמעותי

מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי
מדד התחבורה הציבורית / צילום: תמר מצפי

 

אם פעם נסעתם באוטובוס שנתקע בפקק וחשבתם איך היו נראים החיים שלכם אם תנועת האוטובוסים הייתה זורמת, יכולתם אולי לטעום מזה במהלך חול המועד פסח בחודש אפריל. מדד גלובס ו-Moovit בדק כיצד הכבישים הריקים יחסית בחול המועד ובמהלך יתר ימי החודש שבהם הילדים עוד היו בחופשות מבתי הספר וחלו מועדים וחגים שונים נוספים השפיעו על התנועה בכבישים - שעליהם נעים גם האוטובוסים.

מדד גלובס ו-Moovit מתפרסם בעיתון מדי חודש וחושף את אמינות התחבורה הציבורית בישראל. כמדי חודש, בניתוח אפריל נבחנו 828 מסלולי נסיעה של 520 קווי אוטובוס עירוניים ב-47 רשויות, בין הימים א’-ה’ ובשעות 09:00-07:00. במסגרת המדד נבדקו הקווים בזמן הגעתם לתחנה האמצעית ולתחנה האחרונה במסלול לעומת לוחות הזמנים של משרד התחבורה, וזאת כדי לשקף בצורה הטובה ביותר את הפערים והשפעתם על הנוסעים. בחודש אפריל שבו חל חול המועד פסח, הפרדנו את התקופה הזו מיתר ימי החודש שכן מועסקים רבים במשק שהו בחופשה יחד עם התלמידים במערכת החינוך. ואולם, כפי שתוכלו לראות, חופשת התלמידים שחרגה מעבר לימי חול המועד ומועדים וחגים נוספים שחלו בחודש זה השפיעו על תנועת האוטובוסים בערים.

ירידה באיחורים, עלייה בהקדמות 

אם בוחנים את ימי חודש אפריל ללא שבוע חול המועד, ניכרת ירידה קטנה בכמות האיחורים ועלייה קטנה בכמות ההקדמות והסיכוי לפספס את הנסיעה בשל כך. 37% מבין האוטובוסים הגיעו בזמן לתחנה האמצעית בקו, 16% הקדימו עד 5 דקות, 11% הקדימו יותר מ-5 דקות. מבחינת האיחורים לתחנת האמצע הרי ש20% מהאוטובוסים איחרו 5-10 דקות. 15% מהאוטובוסים איחרו ב-10-20 דקות ורק 1% איחרו יותר מ-20 דקות.

 

לשם השוואה, במהלך חודש מרץ 34% מהאוטובוסים הגיעו בזמן, וגם אז 20% מהאוטובוסים איחרו 5-10 דקות, 17% איחרו לתחנת האמצע 10-20 דקות ו-3% איחרו מעל 20 דקות.

אם בוחנים את התחנה הסופית, הנתונים קצת פחות טובים ביחס לתחנה האמצעית גם בחודש זה ובעיקר באיחורים ובהקדמות הקיצוניים. 25% מהאוטובוסים הקדימו ביותר מ-5 דקות, 11% איחרו מעל 20 דקות. כלומר ביותר משליש מהנסיעות חלו חריגות חמורות מלוחות הזמנים בתחנה הסופית. אומנם מדד זה משפיע על מיעוט מקרב הנוסעים אך ההשפעה ניכרת במיוחד על מי שנדרש למשל לעלות באחת התחנות שמאמצע הקו ועד לסופו כדי להגיע ליעד שלו או כדי לבצע החלפה והוא למעשה "סופג" את מרבית השיבושים.

טעימה ממציאות אלטרנטיבית

ומה קרה בחול המועד, אז חלק גדול מהמועסקים במשק היה בחופשת פסח? תפעול התחבורה הציבורית השתפר מהותית: בתחנת האמצע של הקווים 39% מהאוטובוסים הגיעו בזמן (ועד 5 דקות איחור) ו-30% הקדימו עד 5 דקות. כלומר, 69% מהאוטובוסים הגיעו לתחנה בזמן או בהקדמה או איחור של עד 5 דקות (לעומת 53% ביתר ימי חודש אפריל ו-49% בחודש מרץ).

עיקר הבעיה כשהכבישים פנויים יותר היא בהקדמות משמעותיות של התחבורה הציבורית - 24% מהאוטובוסים הקדימו ביותר מ-5 דקות - נתון שגורם לבלבול מערכת הזמנים כולה: כשמדובר בקווים שאינם תדירים (קרי יותר מתדירות של כל 15 דקות) פספוס של האוטובוס שהקדים משמעותית יגרום להמתנה ארוכה מאוד, כשהקווים תדירים במיוחד ויוצאים בכל כמה דקות, כל הקדמה נחשבת למהותית במיוחד שכן היא גוררת זמן המתנה לאוטובוס כשלאחר מכן מופיעים שני אוטובוסים יחד.

בכל אופן, במהלך ימי חול המועד האוטובוסים כמעט ולא איחרו באופן משמעותי. רק 6% מהאוטובוסים איחרו 5-10 דקות לתחנה האמצעית. רק 1% מהם איחרו 10-20 דקות לתחנה ופחות מאחוז אחד מהאוטובוסים איחרו מעל ל-20 דקות לתחנת האמצע.

למעשה, ימי חול המועד יכולים להמחיש, גם אם באופן חלקי, כיצד הייתה נראית תנועת האוטובוסים אם הם היו נוסעים על רשת של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית: המהירות הייתה משתפרת באופן כה מהותי עד שהייתה מחייבת את שינוי לוחות הזמנים במשרד התחבורה כדי למנוע הקדמות כה חריגות. ועדיין התמונה לא מלאה שכן הנתיבים בימי חול המועד לא שימשו רק את תנועת האוטובוסים וגם אם תנועת המכוניות הייתה דלילה יחסית היא לא נעלמה לחלוטין.

על כל פנים, ימי חול המועד יכולים אולי לשקף אוטופיה ביחס למציאות שבה התחבורה הציבורית פועלת בימים אלו. המחסור החמור בנהגי האוטובוסים מונע מחלק מהחברות לעמוד בתנאי המכרז ואוטובוסים לעיתים לא יוצאים כלל מתחנת המוצא, אחרים מדלגים באופן ניכר על תחנות. היעדר נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית גורר עיכובים רבים שמצטרפים לאותו מחסור בנהגים ומשפיעים על צאתם של האוטובוסים הבאים בסידור העבודה של הנהגים והלופ חוזר על עצמו. אומנם נדרש טיפול שורש בבעיות התחבורה הציבורית, אך כפי שהוכיחה תקופת חול המועד - הקמתם המהירה של נתיבי העדפה יכולה להקל באופן מיידי על כשלי תחבורת האוטובוסים בישראל.

מקרה מבחן: קו 54 במרכז גוש דן

היעדר נתיבי העדפה בר"ג וגבעתיים מקפיץ את האיחור

את השינויים שחודש אפריל, ובמיוחד חול המועד פסח, השית על התחבורה הציבורית ניתן לראות בקלות באמצעות בחינה של ממוצע הנסיעות בקו 54 בגוש דן. הקו החשוב עובר ממסוף כרמלית בדרום-מערב העיר תל אביב בסמוך לשוק הכרמל דרך כיכר השעון ביפו, דרום תל אביב, שוק התקווה, שכונות מזרח תל אביב, גבעתיים, רמת גן, קניון איילון, רמת החייל ומסתיים במסוף עתידים. במהלך חודש אפריל (ללא שבוע חול המועד) כבר אחרי 10 תחנות היה הבדל של כמעט 10 דקות בין תכנון הקו לבין הממוצע החציוני של הנסיעות בקו.

 

באזור שוק התקווה מבוצעות עבודות להקמת הרכבת הקלה בגוש דן מבלי להקצות נתיבי העדפה ובפקקים הרבים שנוצרו שם עומדים גם אוטובוסים - וכשהאוטובוס מגיע לרחוב יגאל אלון כבר חלפו 31 דקות, לעומת 19 דקות מתוכננות. בנחלת יצחק הפער גדל ל-15 דקות, בקניון איילון הפער קופץ ל-27 דקות לאחר נסיעה בגבעתיים וברמת גן שבהן כמעט ולא קיימים נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. הנסיעה מסתיימת לאחר 82 דקות במקום 52 דקות - פער של חצי שעה בין התכנון לממוצע החציוני של הביצוע, לאחר "הנחת" חודש אפריל.

זאת משום שבמרץ למשל, המצב היה גרוע בהרבה והפער גדל ל-40 דקות. 92 דקות נסיעה במקום 52 דקות נסיעה - כמעט פי שניים. בחול המועד, לעומת זאת, הפער עמד על 20 דקות "בלבד".

עוד כתבות

מרב מיכאלי ויאיר לפיד, בהצבעה על פיזור הכנסת / צילום: יוסי זמיר

בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24

רגע לפני פיזור הכנסת הקואליציה מנסה לקדם חוק להסדרת עתיד המיזם התחבורתי הגדול בתולדות המדינה ● האופוזיציה מתנגדת ללא נימוק ענייני, בעיקר כדי למנוע מהממשלה את ההישג ● שרת התחבורה מאיימת שבלי החוק הפרויקט ייתקע, למרות שבשלב זה ניתן לקדם את המטרו גם בלעדיו ● ואיפה האינטרס הציבורי? גלובס עושה סדר בסערה סביב המיזם שנועד לחלץ אותנו מהפקק

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

המשקיע שחזה את משבר 2008 מזהיר שהפד עשוי לשנות מסלול

המשקיע ומנהל קרנות הגידור האמריקאי, מייקל בורי, שידוע בתור נביא המשבר של 2008, מעריך כי שינויים בביקושי קצה במגזר הקמעונאי עשויים להוביל לכך שהפדרל ריזרב ישנה את מדיניות העלאות הריבית שלו

ניתוח באמצעות הרובוט של יומן אקסטנשנס

מועמדת להשתלטות: יומן אקסטנשנס משלימה התרסקות של 95% מההנפקה

חברת הרובוטיקה הרפואית דיווחה על הפסקת ההסכם עם המפיץ הבלעדי באירופה, על רקע צלילה חדה בהכנסות וזינוק בהפסדים ● בקופת החברה מזומנים בהיקף כ-90 מיליון שקל

משרדי הוט. בעיגול: מנכ''לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: מץ 76, יח''צ אוהד רומנו

הצטרפתם לסיבים של הוט? הסעיף הנסתר שיאפשר לאסוף עליכם מידע

לקוחות שהצטרפו לסיבים האופטיים של הוט התבקשו לחתום על טופס המאשר את עבודת הטכנאי, אלא שבתוכו הוטמע סעיף מעורפל המאפשר לחברה לעשות שימוש בנתוני הלקוחות • מהוט נמסר: "נוקטים את כל האמצעים הנדרשים להגנת המידע, הכל בהתאם לחוק"

חנות לגו / צילום: LEGO

זה תאריך הפתיחה של החנות הראשונה של לגו בישראל

במקביל לפתיחת החנות הפיזית בדיזנגוף סנטר בתל אביב, יושק באותו היום גם אתר האינטרנט הרשמי של LEGO בישראל ● החנות תציע מגוון של מוצרים, ביניהן כאלה שניתן למצוא רק בחנויות הרשמיות

איסטנבול / צילום: Shutterstock

אזהרת המסע לאיסטנבול חוזרת לדרגה 3. ההזמנות לאנטליה מזנקות

האגף ללוחמה בטרור במל"ל החליט להחזיר את רמת אזהרת המסע לאיסטנבול בחזרה לרמה 3 (איום בינוני) ● ההמלצות לנוסעים לטורקיה הן להימנע מפרסום פרטי הנסיעה ברשתות חברתיות, לשמור על ערנות ולא להחצין סממנים ישראליים ● אורן כהן מגורי, סמנכ"ל השטיח המעופף: "המוקד שלנו מוצף בפניות של ישראלים שביטלו חופשתם כשאזהרת המסע הייתה תקפה וכעת הם מבקשים להחזיר את הזמנתם"

הכרת דירוג האשראי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

יותר הצעות וריביות אטרקטיביות: המדריך המלא לשיפור דירוג האשראי שלכם

דירוג האשראי הוא צעד נוסף וחשוב במהפכת הבנקאות הפתוחה, המאפשר למלווים לקבל תמונת מצב על היכולות הפיננסיות של כל אחד מאיתנו • מי מחזיק במידע הזה ולמי הוא נגיש, האם ניתן למחוק אותו ואילו סוגי אשראי קיימים? • ניהול החיסכון המשפחתי: כתבה 16 בסדרה

מימין: דקל פרסי, ד''ר שירה ברזיס, חיים זילברשץ, גיא וולטש, ד''ר גיא נבון, נפתלי גיא, גיא ימין, עו''ד רז טפר, סא''ל מיל. זיוה שבתאי / צילום: נוי דקל

בוגרי מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל משיקים מועדון יזמות ועסקים

מועדון היזמות והעסקים של בוגרי מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ), מהיחידות המסווגות ביותר בצה"ל, הושק. בין החברים בו: מייסדי חברות הייטק, מנכ"לים ומשקיעים בקרנות הון סיכון ● וגם: עו"ד ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עשוי לחזור בקרוב לתפקיד ציבורי ● אירועים ומינויים

אנדרו ביילי, כריסטין לגארד, ג'רום פאוול, יי גאנג / צילום: Associated Press, Jose Luis Magana, Geert Vanden Wijngaert, Patrick Semansky, Tolga Akmen

בנקים מרכזיים צריכים להעלות ריבית בחדות או להסתכן בתקופת אינפלציה גבוהה

כך עולה מדוח חדש של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) שמוכר כ"בנק המרכזי של הבנקים המרכזיים" ● חוקרי הבנק מזהירים כי הצעדים הנחוצים לבלימת האינפלציה עלולים לגרום לעוד העלאות מחירים גלובליי

משקאות של Molson Coors. תשואות דו־ספרתיות ב־2022 / צילום: Shutterstock

משקיעי ערך מאמינים שהעליונות שלהם כיום היא רק תחילת הדרך

מנהלי השקעות בכירים בארה"ב משוכנעים שלאחר המהלומה הקשה שספגו מניות הערך מאז פרוץ הקורונה, הן צפויות כעת להביס בשנים הקרובות את מניות הצמיחה בפער הגדול ביותר מאז 2001 ● "כשמניות ערך נעשות זולות מאוד, הזינוק חזרה עשוי להיות חזק ומהיר"

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הארץ

הטבות המס נתקעו: אלפי דירות תמ"א 38 עלולות להתעכב

ההטבות שניתנו במסגרת חוק ההסדרים פקעו כבר לפני חצי שנה, אך בממשלה לא טרחו לחדש אותן עד היום ● בכיר באוצר: "דחו את הנושא, וכעת לא ברור מה יהיה איתו"

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות: ת"א 35 עלה 1.2%, מדד נפט וגז קפץ 3.2%

מדד ת"א 90 התחזק 0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.1% ● הדולר קפץ 1.1% ושערו היציג נקבע על 3.43 שקלים, אך לאחר מכן נחלש

תוכנית דירה. לתת לקבלנים נגישות למגרשים קטנים פנויים / צילום: Shutterstock

לא להסתכל רק על הגדלת היצע הדירות, אלא גם על פילוח הביקושים

להשגת תכנון מיטיב בישראל יש רק אפשרות אחת: גיבוש מדיניות דיור לאומית לישראל • מדיניות כזו צריכה להתייחס לצרכים האמיתיים של התושבים: גיל, גודל משק הבית, מצב כלכלי, צרכים מיוחדים ועוד • הרפורמה יכולה לצאת לדרך גם בלי חקיקה

דב בהרב / צילום: חברת החשמל

מנהלת רשות החברות לדב בהרב: לא תוכל לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית

דוח הבודק בנוגע למינויים בחברת חשמל יופץ בקרוב למעורבים ● כפי שנחשף בגלובס, הדוח הודף טענות שהעלה היו"ר הפורש בנוגע להליך מינוי המנכ"ל ● בצעד חריג הודיעה מיכל רוזנבוים לבהרב כי הרשות לא תתמוך בו יותר לתפקיד דירקטור בחברות ממשלתיות

דורון ארזי, מנכ''ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

לקראת מאבק שליטה: "האסטרטגיה הנוכחית של סרגון הורסת את הערך לבעלי המניות"

אוויאט נטוורקס מציעה לרכוש את חברת הטכנולוגיה הישראלית לפי שווי של 235 מיליון דולר - פרמיה של 34% על מחיר השוק ● "ניסינו לדבר עם הנהלת סרגון על עסקה שאנו בטוחים שתביא ערך משמעותי לבעלי המניות של שתי החברות, אך זכינו רק לעיכובים ודחיות מצידם"

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את השינוי במדד תשומות הבנייה. כך זה ייראה

אחרי ארבעה דיונים הושגו הסכמות סביב תיקון חוק המכר, שכוללות אימוץ של ההצמדה לרכיב הבנייה במדד רק לאחר תקופת מעבר, ושיפור מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירה לטובת הקבלנים • סעיף שכר הטרחה וסוגיית הרטרואקטיביות הושארו בחוץ • ההערכות: החקיקה תושלם מחר

עימותים בכנסת. לא יותר מרעש וצלצולים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פארסת המטרו היא רק סימפטום. הבעיה האמיתית היא הפוליטיקאים

נפילת חוק המטרו היא רק דוגמה הממחישה את גודל הכישלון של השיטה הפרלמנטרית בישראל ● במקום למשול, הפוליטיקאים - כל הפוליטיקאים, מעדיפים לצאת בהכרזות חסרות תכלית ולגלגל את הצרות שלהם ל"קורבן הבא"

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר

מנהלת האנשים ששמה גבול לדרישות השכר: "לא סביר שידרשו העלאה של 80%"

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת הפינטק Payoneer, כמעט עשתה הסבה לניהול בית ספר, אבל המנהלת שלה שכנעה אותה להישאר לעוד תפקיד אחד ● מאז היא בחברה שעובדיה פזורים ב-28 מדינות ● בשיחה עמה, היא מדברת על גיוס בזום, חיבור עובדים מיבשות שונות ועל דרישות השכר המופרזות שנתקלה בהן, גם של מגייסות

חיים כצמן / צילום: עינת לברון

חיים כצמן: "בת"א אפשר לייצר היצע של עוד חצי מיליון דירות, פשוט"

מייסד ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי דיבר בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות ואמר כי "הממשלה צריכה להחליט אם היא רוצה מדיניות או רוצה לספסר בנדל"ן ● לדבריו, עליות המחירים הן כלל עולמיות, אך הוא צופה התאוששות מהירה בביקושים

הדמיית השכונה. ברבים מהבניינים תהיה חזית פעילה בקומת הקרקע / צילום: מצגת עיריית תל אביב

מגדלים עם 45 קומות, החל מ-3 מיליון שקל לדירה ובנייה אחידה: כך ייראה הרובע החדש של תל אביב

מסמך הנחיות שפרסמה עיריית תל אביב לבינוי ולעיצוב אורבני לרובע שדה דב, קובע כללים אחידים ונוקשים לתכנון הרחובות והבניינים ברובע החדש של תל אביב • מה הם שלושת טיפוסי הבנייה המתוכננים, מה מיוחד באזורי המסחר - ואיך הרובע ישתלב בעיר?