גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טאלנטים מסרבים לבצע משימות": האם הגיע הזמן להציע תשלום על מבחני קבלה?

בשיא הביקוש לעובדים, הרשתות התמלאו דיונים על עול המטלות שניתנות למועמדים כחלק מתהליך הגיוס והיו גם מעסיקים שנענו לבקשות תשלום ● רוב החברות עדיין נמנעות מכך ● האם זה ישתנה, ואיזה סטארט-אפ משלם עד 1,000 שקל למועמד רציני ● ניהול וקריירה

טאלנטים מסרבים למשימות / אילוסטרציה: Shutterstock
טאלנטים מסרבים למשימות / אילוסטרציה: Shutterstock

שוק ההייטק חווה בימים האלה טלטלה מסוימת, עם הירידות בשווקים וההאטה בהשקעות, אבל לצד צעדי התייעלות שלפי הערכות עוד יתרחשו, הביקוש לטאלנטים כנראה יימשך. וכך גם הדיון בשאלה עד כמה לגיטימי מצד מועמדים למשרה לבקש תשלום על ראיון עבודה או ביצוע משימות כחלק מתהליך הקבלה לעבודה.

בראיון עם סמנכ"לית משאבי אנוש בבזק, שפרסמנו כאן בתחילת אפריל, היא סיפרה על קולגה שלה שנתקל במועמד עם מחירון לשלבים בתהליך הקבלה לעבודה, ובשיאו של הביקוש עמד הנושא הזה במרכזם של דיונים ברשתות החברתיות. "כמה חמור לדעתכם לבוא ולומר למראיין: תקשיב, אני מכבד אותך מאוד ואני מאוד מעוניין בתפקיד אבל אני כבר לא במקום של תרגילי בית?", שאל מישהו. שאלות אחרות נגעו למשך הזמן הראוי להקדיש לתרגיל כזה ואם אפשר לדרוש עליו תשלום.

● מחקר חדש: אלה הערים הטובות והגרועות ביותר בעולם באיזון בין עבודה לחיים
● המחקר שמלמד: "גל ההתפטרויות הגדול" לא התחיל בקורונה | מגזין הניהול של הרווארד
● "בניינים עומדים ריקים חודשים": למה הקבלנים מפחדים כל כך מחברת החשמל

המעסיקים, מצדם, לא ממהרים לשלם על תרגיל מקצועי שמבצע המועמד במשרדי החברה או בזמנו החופשי בבית, מקסימום הם מתגמלים את המועמדים בגיפט קארד או בגלידה עד הבית. האם זה עומד להשתנות?

"200 דולר למשימה? מועמדים לא מבינים תהליכי גיוס"

אביב כנעני, סמנכ"ל שיווק בסטארט-אפ ישראלי, מספר שכאשר ראיין כותבי תוכן למשרה בחברה קודמת שעבד בה, אחת המועמדות ביקשה תשלום של 200 דולר על משימת בית של כתיבת מאמר, שלדבריו דורשת עבודה של כשעתיים-שלוש. "סירבתי", הוא אומר, "כמובן שחברות לא צריכות לנצל עובדים באמצעות משימות, אבל מצד שני, אם היא מבקשת כסף על משימה, זה אומר שהיא לא מבינה מהם תהליכי גיוס וראיונות ולמה הם חשובים לשני הצדדים. לי זה חשוב, אבל לא פחות מכך התהליך חשוב גם לה. חשוב שהיא תראה מה בעיניי נחשב תוכן טוב. אולי אחרי שעה היא הייתה מבינה שהתפיסה שלי שונה? אולי היא הייתה שמחה לדעת שאנחנו רואים דברים בדרך אחרת ושיתוף פעולה בינינו יהיה לא מוצלח לשני הצדדים? הרי המטרה שלה לא צריכה להיות הכנסה צדדית דרך ראיונות.

"מי שמעודד מועמדים לדרוש תשלום על משימה קצרה נותן עצת אחיתופל. הכרתי גם מועמדים שביקשו לא לעשות משימה באופן הזה, ומצאנו פתרון אחר, למשל משימה בעל פה תוך כדי הראיון". לדברי כנעני הוא נתקל במועמדים נוספים ששאלו אם המשימה בתשלום. במקרה של המועמדת שדרשה 200 דולר, כאן גם הסתיים תהליך הגיוס שלה מבחינת החברה.

"אולי מועמדים חוששים שהחברה תעשה שימוש בתוצרי המשימה שלהם. זו התפיסה הישראלית הקלאסית של 'לא לצאת פראייר'", הוא מבהיר. "כמו בכל ראיון, צריך לוודא שהחברה שאתם רוצים להגיע אליה מוסרית, ואני מאמין ש-99% מהחברות אכן כאלו ולא ישתמשו במשימת בית של מועמדים לצרכים אחרים. חייבים לסמוך זה על זה. מקרים נבזיים של חברות בודדות לא צריכים להשפיע על שיקול הדעת של מועמדים".

"גם למועמד יש אינטרס להגיע למקום הנכון לו"

יעל דר וקרן סרוק, סמנכ"לית משאבי אנוש ו-Chief of staff (בהתאמה) בסטארט-אפ סייבלום, המתמחה בזיהוי חולשות אבטחה ברכב ובמכשור רפואי, אומרות שלא נתקלו בדרישת תשלום אבל כן במועמדים שפורשים ברגע שמטילים עליהם משימה. "היו שאמרו, 'אם יש משימה, אני לא ממשיך בתהליך'", אומרת דר, "אבל זה קורה בעיקר בקרב טאלנטים". עם זאת, בסייבלום תשלום על משימה לא בא בחשבון.

"המשימות הכי מורכבות, לדוגמה, תפקידי חוקרים, נמשכות שלוש שעות והן מתבצעות אצלנו במשרדים", אומרת סרוק. "מועמדים לתפקידי פיתוח מבצעים משימה של שעה וחצי עד שעתיים, ואם הם מבקשים, ניתן לסיים אותה בבית. אין לנו בעיה עם זה".

"המשימה היא חלק מתהליך הקבלה. גם למועמד יש אינטרס להגיע למקום הנכון עבורו", אומרת דר. "אני יכולה להבין מועמד שיושב לבד בבית במשך שלושה ימים על משימה ומרגיש שדופקים אותו. אני יכולה להבין מישהו כזה שמצפה לתשלום. אבל על תהליך קצר פחות מתאים לשלם".

"בשנה האחרונה צמצמנו את זמן המשימות"

אור קמארה, Director of Engineering בסניק, סטארט-אפ המתמחה באבטחת רכיבי קוד פתוח, מספר שבעבר נהגו בחברה לתת משימות שביצוען דרש מהמועמדים להקדיש 3-4 שעות בבית. "אחר כך ישבנו איתם יחד ובדקנו את התרגיל ('פרינג'), ואם המועמדים באירופה - זה התבצע בזום. בשנה האחרונה כבר בנינו תרגיל חדש שדורש השקעה של כחצי שעה, ואחריו 'פרינג' בזום, שנמשך כשעה וחצי.

"התמקדנו בצמצום הזמן, מתוך הבנה שמועמדים חזקים מקבלים הרבה הצעות והרבה תרגילים. יש לנו תהליך סדור, שבמסגרתו קיבלנו מועמדים בתוך שבועיים אבל גם בתוך יומיים. כך, גם במסגרת התהליך הסדור אנחנו מגלים גמישות, משפרים את התהליך, ומתאימים את הדרך למצב השוק. גמישות בתהליך חשובה ומותאמת למועמד, ולנו".

יש מדינות שבהן נהוג לבקש תשלום על תרגיל כזה?
"השוני הוא בעיקר בתהליך הגיוס. בארץ קל יותר לקבוע עם מועמד ראיון מהיום למחר, ובלונדון זה שונה - התהליך מתחיל קודם כול בשליחת מייל".

 

קמארה אומר שלא נתקל במועמדים שביקשו שכר על תרגיל. "אני יכול לדמיין את זה כשהתרגילים הם ארוכים במיוחד, לדוגמה דורשים יום או יותר. נתקלתי במועמדים שסירבו לבצע תרגיל, אבל זה בשוליים".

לדברי קמארה, המצב בשוק לא ישפיע על הגיוסים. "הוא צריך להמשיך להיות יעיל גם במצב שבו השוק מוצף במפתחים וגם במצב שבו נלחמים על כל מפתח. אני מעריך שבחברות שבהן נראה ירידה משמעותית במספר הגיוסים, התהליך יישאר דומה. במקביל, החברות האלו ישנו את הציפיות שלהן וככל הנראה יכוונו למועמדים היותר 'חזקים'".

"מפיצים שמועות שמטרתן לייצר רעל"

אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה, מעיד גם הוא על מועמדים שמסרבים לבצע משימות ותרגילים שניתנים במסגרת תהליכי הגיוס. "אלה בעיקר טאלנטים שמסרבים בכלל לבצע מטלה, ובמקרים מסוימים החברה מציעה לעשות את זה בתשלום".

גם סולומון נתקל בתפיסה שכך חברות מקבלות "פיתוח בחינם", אבל לדבריו אלו שמועות "שמטרתן רק לייצר רעל, כי המטרה היא לראות יכולות ולא לפתח מודול".

משימות ותרגילים מאפיינים את הגיוס בהייטק, אולם הם לא רק בו, הוא מוסיף. "בעולם השיווק לפעמים מבקשים מצגת על סצנריו מסוים, כדי להתרשם מיכולות החשיבה. יש כמובן את הקלאסיקות של מרכזי הערכה ומבדקים קוגניטיביים, אבל לא שמעתי על מישהו שביקש על כך תגמול. אם יש כאלה, הם מקרי קיצון".

אנחנו עומדים לראות שינוי עקב האטת קצב הגיוסים בהייטק?
"שיטת המטלות חוצה סוגיות של מצב שוק. אם יש חברות שמשלמות על המטלה, זה ימשיך כדי לא לפספס את הטאנלנטים וגם להפחית חיכוך. הרי העובדים בארגון גם מסתכלים על זה, לכן יש גם משהו ערכי בלהציע למי שעושה מטלה שכר על הזמן שלו".

"מאמינים שהזמן של המועמדים שווה כסף"

איתן לויט, מייסד שותף בסטארט-אפ מיקסטיילז (Mixtiles) המאפשר להפוך את התמונות שבסלולרי לתמונות על הקיר, מדגיש גם הוא שהתרגילים והמשימות בתהליך הגיוס חשובים לשני הצדדים, אבל בחברה שלו הם לקחו את הגישה הזאת צעד קדימה.

איתן לויט / צילום: מיקסטילז

"במקרה של מועמדים שאנחנו 'רציניים לגביהם', אחרי הראיונות, אנחנו רוצים להתרשם מהם באמצעות Work Sample, התנסות בעבודה אצלנו. המשמעות היא שהם באים לביצוע התרגיל כשלרשותם חצי יום עד יומיים, משתתפים בישיבת קיק אוף למשימה, פוגשים את האנשים - סימולציה אמיתית של עבודה משותפת". עבור ההתנסות הזאת, בהתאם לתפקיד ולבחירת הסמנכ"לים שגם יכולים להחליט אם הם משתמשים באפשרות הזו ("70% בוחרים שכן"), המועמדים יקבלו שכר שנע בין 500 ל-1,000 שקל.

"אפשר לראות את זה כיועצים שבאים ליום אחד. אנשים שיתנו יום עבודה בכיף, ויראו שאנחנו מאמינים שהזמן שלהם שווה כסף. הרעיון הוא לקבל תחושה של 'להיות איתנו' בכל הפרמטרים. זה לא מושלם, אבל זה בהחלט משהו". לויט מדגיש כי הם מתייחסים למהלך ברצינות, "ומדובר בשורה בתקציב של HR".

לדבריו, "זו דינמיקה שונה מזו שמתרשמים ממנה בראיון כי היא של עבודה, וזו הזדמנות למועמדים לחוות את הצוות ואת הווייב של החברה, לראות מה ואיך אוכלים צהריים, ואם הכיסאות נוחים. אני מאמין שהצוות שאתה עובד איתו הוא אחד הגורמים הכי חשובים לשביעות רצון, ופה הוא מקבל חשיפה אותנטית. אנחנו מחפשים מערכות יחסים ארוכות טווח".

יש הרבה שנשארים אחרי החוויה הזו?
"את יודעת שזה טוב דווקא כשיש אנשים שלא עוברים את הסינון הזה. אם כולם היו עוברים הייתי יודע שזה סתם רעש. בכל מקרה, הפידבק שאנחנו מקבלים מהמועמדים הוא מאוד חיובי".

האם למצב הנוכחי בשוק תהיה השפעה על התהליך הזה?
"אצלנו לא. מדובר בסך הכול בשיטה שעוזרת להכיר מועמדים טוב יותר ולקבל החלטות מושכלות יותר, ולכן נרצה להמשיך להשתמש בה, גם אם השוק בעלייה וגם אם הוא בירידה".

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם