גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טאלנטים מסרבים לבצע משימות": האם הגיע הזמן להציע תשלום על מבחני קבלה?

בשיא הביקוש לעובדים, הרשתות התמלאו דיונים על עול המטלות שניתנות למועמדים כחלק מתהליך הגיוס והיו גם מעסיקים שנענו לבקשות תשלום ● רוב החברות עדיין נמנעות מכך ● האם זה ישתנה, ואיזה סטארט-אפ משלם עד 1,000 שקל למועמד רציני ● ניהול וקריירה

טאלנטים מסרבים למשימות / אילוסטרציה: Shutterstock
טאלנטים מסרבים למשימות / אילוסטרציה: Shutterstock

שוק ההייטק חווה בימים האלה טלטלה מסוימת, עם הירידות בשווקים וההאטה בהשקעות, אבל לצד צעדי התייעלות שלפי הערכות עוד יתרחשו, הביקוש לטאלנטים כנראה יימשך. וכך גם הדיון בשאלה עד כמה לגיטימי מצד מועמדים למשרה לבקש תשלום על ראיון עבודה או ביצוע משימות כחלק מתהליך הקבלה לעבודה.

בראיון עם סמנכ"לית משאבי אנוש בבזק, שפרסמנו כאן בתחילת אפריל, היא סיפרה על קולגה שלה שנתקל במועמד עם מחירון לשלבים בתהליך הקבלה לעבודה, ובשיאו של הביקוש עמד הנושא הזה במרכזם של דיונים ברשתות החברתיות. "כמה חמור לדעתכם לבוא ולומר למראיין: תקשיב, אני מכבד אותך מאוד ואני מאוד מעוניין בתפקיד אבל אני כבר לא במקום של תרגילי בית?", שאל מישהו. שאלות אחרות נגעו למשך הזמן הראוי להקדיש לתרגיל כזה ואם אפשר לדרוש עליו תשלום.

● מחקר חדש: אלה הערים הטובות והגרועות ביותר בעולם באיזון בין עבודה לחיים
● המחקר שמלמד: "גל ההתפטרויות הגדול" לא התחיל בקורונה | מגזין הניהול של הרווארד
● "בניינים עומדים ריקים חודשים": למה הקבלנים מפחדים כל כך מחברת החשמל

המעסיקים, מצדם, לא ממהרים לשלם על תרגיל מקצועי שמבצע המועמד במשרדי החברה או בזמנו החופשי בבית, מקסימום הם מתגמלים את המועמדים בגיפט קארד או בגלידה עד הבית. האם זה עומד להשתנות?

"200 דולר למשימה? מועמדים לא מבינים תהליכי גיוס"

אביב כנעני, סמנכ"ל שיווק בסטארט-אפ ישראלי, מספר שכאשר ראיין כותבי תוכן למשרה בחברה קודמת שעבד בה, אחת המועמדות ביקשה תשלום של 200 דולר על משימת בית של כתיבת מאמר, שלדבריו דורשת עבודה של כשעתיים-שלוש. "סירבתי", הוא אומר, "כמובן שחברות לא צריכות לנצל עובדים באמצעות משימות, אבל מצד שני, אם היא מבקשת כסף על משימה, זה אומר שהיא לא מבינה מהם תהליכי גיוס וראיונות ולמה הם חשובים לשני הצדדים. לי זה חשוב, אבל לא פחות מכך התהליך חשוב גם לה. חשוב שהיא תראה מה בעיניי נחשב תוכן טוב. אולי אחרי שעה היא הייתה מבינה שהתפיסה שלי שונה? אולי היא הייתה שמחה לדעת שאנחנו רואים דברים בדרך אחרת ושיתוף פעולה בינינו יהיה לא מוצלח לשני הצדדים? הרי המטרה שלה לא צריכה להיות הכנסה צדדית דרך ראיונות.

"מי שמעודד מועמדים לדרוש תשלום על משימה קצרה נותן עצת אחיתופל. הכרתי גם מועמדים שביקשו לא לעשות משימה באופן הזה, ומצאנו פתרון אחר, למשל משימה בעל פה תוך כדי הראיון". לדברי כנעני הוא נתקל במועמדים נוספים ששאלו אם המשימה בתשלום. במקרה של המועמדת שדרשה 200 דולר, כאן גם הסתיים תהליך הגיוס שלה מבחינת החברה.

"אולי מועמדים חוששים שהחברה תעשה שימוש בתוצרי המשימה שלהם. זו התפיסה הישראלית הקלאסית של 'לא לצאת פראייר'", הוא מבהיר. "כמו בכל ראיון, צריך לוודא שהחברה שאתם רוצים להגיע אליה מוסרית, ואני מאמין ש-99% מהחברות אכן כאלו ולא ישתמשו במשימת בית של מועמדים לצרכים אחרים. חייבים לסמוך זה על זה. מקרים נבזיים של חברות בודדות לא צריכים להשפיע על שיקול הדעת של מועמדים".

"גם למועמד יש אינטרס להגיע למקום הנכון לו"

יעל דר וקרן סרוק, סמנכ"לית משאבי אנוש ו-Chief of staff (בהתאמה) בסטארט-אפ סייבלום, המתמחה בזיהוי חולשות אבטחה ברכב ובמכשור רפואי, אומרות שלא נתקלו בדרישת תשלום אבל כן במועמדים שפורשים ברגע שמטילים עליהם משימה. "היו שאמרו, 'אם יש משימה, אני לא ממשיך בתהליך'", אומרת דר, "אבל זה קורה בעיקר בקרב טאלנטים". עם זאת, בסייבלום תשלום על משימה לא בא בחשבון.

"המשימות הכי מורכבות, לדוגמה, תפקידי חוקרים, נמשכות שלוש שעות והן מתבצעות אצלנו במשרדים", אומרת סרוק. "מועמדים לתפקידי פיתוח מבצעים משימה של שעה וחצי עד שעתיים, ואם הם מבקשים, ניתן לסיים אותה בבית. אין לנו בעיה עם זה".

"המשימה היא חלק מתהליך הקבלה. גם למועמד יש אינטרס להגיע למקום הנכון עבורו", אומרת דר. "אני יכולה להבין מועמד שיושב לבד בבית במשך שלושה ימים על משימה ומרגיש שדופקים אותו. אני יכולה להבין מישהו כזה שמצפה לתשלום. אבל על תהליך קצר פחות מתאים לשלם".

"בשנה האחרונה צמצמנו את זמן המשימות"

אור קמארה, Director of Engineering בסניק, סטארט-אפ המתמחה באבטחת רכיבי קוד פתוח, מספר שבעבר נהגו בחברה לתת משימות שביצוען דרש מהמועמדים להקדיש 3-4 שעות בבית. "אחר כך ישבנו איתם יחד ובדקנו את התרגיל ('פרינג'), ואם המועמדים באירופה - זה התבצע בזום. בשנה האחרונה כבר בנינו תרגיל חדש שדורש השקעה של כחצי שעה, ואחריו 'פרינג' בזום, שנמשך כשעה וחצי.

"התמקדנו בצמצום הזמן, מתוך הבנה שמועמדים חזקים מקבלים הרבה הצעות והרבה תרגילים. יש לנו תהליך סדור, שבמסגרתו קיבלנו מועמדים בתוך שבועיים אבל גם בתוך יומיים. כך, גם במסגרת התהליך הסדור אנחנו מגלים גמישות, משפרים את התהליך, ומתאימים את הדרך למצב השוק. גמישות בתהליך חשובה ומותאמת למועמד, ולנו".

יש מדינות שבהן נהוג לבקש תשלום על תרגיל כזה?
"השוני הוא בעיקר בתהליך הגיוס. בארץ קל יותר לקבוע עם מועמד ראיון מהיום למחר, ובלונדון זה שונה - התהליך מתחיל קודם כול בשליחת מייל".

 

קמארה אומר שלא נתקל במועמדים שביקשו שכר על תרגיל. "אני יכול לדמיין את זה כשהתרגילים הם ארוכים במיוחד, לדוגמה דורשים יום או יותר. נתקלתי במועמדים שסירבו לבצע תרגיל, אבל זה בשוליים".

לדברי קמארה, המצב בשוק לא ישפיע על הגיוסים. "הוא צריך להמשיך להיות יעיל גם במצב שבו השוק מוצף במפתחים וגם במצב שבו נלחמים על כל מפתח. אני מעריך שבחברות שבהן נראה ירידה משמעותית במספר הגיוסים, התהליך יישאר דומה. במקביל, החברות האלו ישנו את הציפיות שלהן וככל הנראה יכוונו למועמדים היותר 'חזקים'".

"מפיצים שמועות שמטרתן לייצר רעל"

אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה, מעיד גם הוא על מועמדים שמסרבים לבצע משימות ותרגילים שניתנים במסגרת תהליכי הגיוס. "אלה בעיקר טאלנטים שמסרבים בכלל לבצע מטלה, ובמקרים מסוימים החברה מציעה לעשות את זה בתשלום".

גם סולומון נתקל בתפיסה שכך חברות מקבלות "פיתוח בחינם", אבל לדבריו אלו שמועות "שמטרתן רק לייצר רעל, כי המטרה היא לראות יכולות ולא לפתח מודול".

משימות ותרגילים מאפיינים את הגיוס בהייטק, אולם הם לא רק בו, הוא מוסיף. "בעולם השיווק לפעמים מבקשים מצגת על סצנריו מסוים, כדי להתרשם מיכולות החשיבה. יש כמובן את הקלאסיקות של מרכזי הערכה ומבדקים קוגניטיביים, אבל לא שמעתי על מישהו שביקש על כך תגמול. אם יש כאלה, הם מקרי קיצון".

אנחנו עומדים לראות שינוי עקב האטת קצב הגיוסים בהייטק?
"שיטת המטלות חוצה סוגיות של מצב שוק. אם יש חברות שמשלמות על המטלה, זה ימשיך כדי לא לפספס את הטאנלנטים וגם להפחית חיכוך. הרי העובדים בארגון גם מסתכלים על זה, לכן יש גם משהו ערכי בלהציע למי שעושה מטלה שכר על הזמן שלו".

"מאמינים שהזמן של המועמדים שווה כסף"

איתן לויט, מייסד שותף בסטארט-אפ מיקסטיילז (Mixtiles) המאפשר להפוך את התמונות שבסלולרי לתמונות על הקיר, מדגיש גם הוא שהתרגילים והמשימות בתהליך הגיוס חשובים לשני הצדדים, אבל בחברה שלו הם לקחו את הגישה הזאת צעד קדימה.

איתן לויט / צילום: מיקסטילז

"במקרה של מועמדים שאנחנו 'רציניים לגביהם', אחרי הראיונות, אנחנו רוצים להתרשם מהם באמצעות Work Sample, התנסות בעבודה אצלנו. המשמעות היא שהם באים לביצוע התרגיל כשלרשותם חצי יום עד יומיים, משתתפים בישיבת קיק אוף למשימה, פוגשים את האנשים - סימולציה אמיתית של עבודה משותפת". עבור ההתנסות הזאת, בהתאם לתפקיד ולבחירת הסמנכ"לים שגם יכולים להחליט אם הם משתמשים באפשרות הזו ("70% בוחרים שכן"), המועמדים יקבלו שכר שנע בין 500 ל-1,000 שקל.

"אפשר לראות את זה כיועצים שבאים ליום אחד. אנשים שיתנו יום עבודה בכיף, ויראו שאנחנו מאמינים שהזמן שלהם שווה כסף. הרעיון הוא לקבל תחושה של 'להיות איתנו' בכל הפרמטרים. זה לא מושלם, אבל זה בהחלט משהו". לויט מדגיש כי הם מתייחסים למהלך ברצינות, "ומדובר בשורה בתקציב של HR".

לדבריו, "זו דינמיקה שונה מזו שמתרשמים ממנה בראיון כי היא של עבודה, וזו הזדמנות למועמדים לחוות את הצוות ואת הווייב של החברה, לראות מה ואיך אוכלים צהריים, ואם הכיסאות נוחים. אני מאמין שהצוות שאתה עובד איתו הוא אחד הגורמים הכי חשובים לשביעות רצון, ופה הוא מקבל חשיפה אותנטית. אנחנו מחפשים מערכות יחסים ארוכות טווח".

יש הרבה שנשארים אחרי החוויה הזו?
"את יודעת שזה טוב דווקא כשיש אנשים שלא עוברים את הסינון הזה. אם כולם היו עוברים הייתי יודע שזה סתם רעש. בכל מקרה, הפידבק שאנחנו מקבלים מהמועמדים הוא מאוד חיובי".

האם למצב הנוכחי בשוק תהיה השפעה על התהליך הזה?
"אצלנו לא. מדובר בסך הכול בשיטה שעוזרת להכיר מועמדים טוב יותר ולקבל החלטות מושכלות יותר, ולכן נרצה להמשיך להשתמש בה, גם אם השוק בעלייה וגם אם הוא בירידה".

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית