גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמלמד: "גל ההתפטרויות הגדול" לא התחיל בקורונה

גל ההתפטרויות הגדול לא התחיל בקורונה, אבל היא החריפה מגמות שקדמו לה, בהן  חשיבה מחדש על תפקיד העבודה בחיים ומעבר לתעשיות עם שכר גבוה וחוסר רצון לחזור למשרד ● מעסיקים שישכילו להבין את הגורמים לעזיבה יוכלו להציע פתרונות מתאימים לעובדיהם

למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock
למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock

 

 

בשנת 2021, לפי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, יותר מ-47 מיליון אמריקאים עזבו את עבודתם מרצונם. היציאה ההמונית וחסרת התקדים הזאת מכוח העבודה, שדחפה אליה מגפת הקורונה, ידועה כיום בשם גל ההתפטרויות הגדול.

גל ההתפטרויות הגדול, כך מספרים לנו, שיפר את היחסים בין העובדים לשוק העבודה. זה נכון שמספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם בשנת 2021, ועם זאת, כאשר מסתכלים על נתוני התעסוקה בתריסר השנים האחרונות, ברור שאנו לא חיים בסערה קצרת טווח שחוללה המגפה, אלא בהמשך של מגמה ארוכת טווח.

משנת 2009 עד 2019 גדלה ההתפטרות החודשית הממוצעת בעשירית האחוז מדי שנה. אז, בשנת 2020, קצב ההתפטרות הואט בגלל אי-​​ודאות הקשורה למגפה. ההפסקה הזאת הייתה קצרת מועד. בשנת 2021, כאשר נכנסו לתמונה תמריצים כספיים והאי-ודאות פחתה במידה מסוימת, מספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם, מה שיצר את גל ההתפטרויות הגדול. אבל המספר הזה כולל עובדים רבים שאולי היו מתפטרים ב-2020 גם אלמלא הייתה מגפה. כעת שוב חוזרת המגמה שראינו לפני המגפה, שאיתה מעסיקים אמריקאים צפויים להתמודד במשך שנים רבות.

חמישה גורמים - שהוחרפו על ידי המגפה - יצרו יחד את השינויים בשוק העבודה של היום: פרישה, מעבר דירה, חשיבה מחדש על העבודה, ערבוב מחדש וחוסר רצון. עובדים פורשים במספרים גדולים יותר, אך אינם עוברים דירה במספרים גדולים; הם שוקלים מחדש את האיזון בין העבודה לחיים ואת תפקידיהם כגורם מטפל; הם מערבבים מחדש את הקלפים, כלומר, מבצעים מעברים מקומיים בין תעשיות; ובגלל פחדים הקשורים למגפה, הם מפגינים חוסר רצון לחזור למשרות שדורשות את נוכחותם.

בחינת האופן שבו גורמים אלה תרמו לגל ההתפטרויות הגדול יכולה לעזור להבין את הכוחות המעצבים את התנהגות העובדים.

1. פרישה: לא מתפטרים, אלא פורשים

מחקרים אקדמיים וסקרים מקוונים מצאו בעקביות שיש לשנות את שמו של גל ההתפטרויות הגדול לגל הפרישה הגדול. בשנת 2021, עובדים מבוגרים עזבו את עבודתם בקצב מואץ ובגילים צעירים יותר. הם קיבלו את ההחלטות הללו מתוך רצון לבלות יותר זמן עם יקיריהם ולהתמקד בדברים שאינם עבודה; הם ביצעו את המהלכים שלהם בביטחון, הודות לעלייה בשוקי המניות ושל שווי נכסי המגורים. כמו כן, קבוצה מבוגרת משמעותית עזבה בגלל רגישותם הגדולה יותר לסיכונים בריאותיים הקשורים לקורונה.

הדפוס הזה שונה מהמשבר הגדול האחרון. במהלך המיתון הגדול, בין 2007 ל-2009, חלה עלייה של 1% במספר העובדים בני 55 ויותר. במהלך גל ההתפטרויות הגדול נרשמה ירידה של 1.9%.

 

2. מעבר דירה: אנשים נשארו במקום

חוסר הרצון לעבור דירה מילא תפקיד מהותי בגל התפטרויות הגדול. קצב התנועה הכולל בשנת 2021 היה הנמוך ביותר זה יותר מ-70 שנה. שיעורי מעבר הדירה ירדו בהתמדה מאז שנות ה-80, והקורונה לא הפכה את המגמה הזאת. אנשים שכן עברו, נשארו באותו אזור, באופן לא פרופורציונלי; מעבר למדינה אחרת נותר המעבר הכי פחות תכוף.

3. חשיבה מחדש: מה תפקיד העבודה בחייינו?

מי שבחנו את התופעה העלו את ההשערה שמקרי המוות הרבים והתחלואה הקשה בעקבות המגפה גרמו לאנשים לשקול מחדש את תפקיד העבודה בחייהם. סביר להניח שהשינוי בפרספקטיבה הניע חלק מהעובדים לעזוב, במיוחד אלה שנשחקים בעבודות תובעניות ששיבשו את יכולתם להיות מעורבים בחיי המשפחה. נשים נפגעו יותר מגברים, וקבוצות גיל צעירות יותר ממבוגרים.

שחיקה התרחשה בעיקר בקרב עובדי החזית, הורים, מטפלים ומנהלים בארגונים. כיוון שחובות הטיפול נופלת באופן לא פרופורציונלי על נשים, ענפים כמו אירוח, שבהם נשים מאיישות את רוב המשרות השעתיות, רשמו מספר גדול יותר של התפטרויות. דוח משנת 2021 מצא כי 1 מכל 3 נשים שקלה לעזוב את כוח העבודה, להחליף עבודה או לקצץ בשעות העבודה. לעתים קרובות זו בחירה מאולצת - לנשים רבות אין ברירה מלבד לעזוב כדי לעמוד בהתחייבויות הטיפול.

4. ערבוב מחדש: עובדים עוברים תעשיות

בהראט רממורטי, סגן מנהל המועצה הלאומית לכלכלה, טבע לאחרונה את הביטוי "השדרוג הגדול", כדי להתייחס לדפוס של שיעורי התפטרות גבוהים יותר בתעשיות בשכר נמוך. שירותי לינה ומזון, כמו גם פנאי ואירוח, היו בעלי שיעורי ההתפטרות הגבוהים ביותר; המסחר הקמעונאי והייצור חוו את הצמיחה הגדולה ביותר בתעריפי המשכורות שלהם.

אבל לא כל העובדים האלה עוזבים את שוק העבודה. יש עדויות לכך שרבים "מערבבים מחדש" - נעים בין משרות שונות באותו מגזר או אפילו בין מגזרים. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון למדיניות כלכלית בנובמבר 2021, שיעורי הגיוס עולים על שיעורי ההתפטרות במגזרים רבים, מה שמצביע על כך שגידול בשכר מושך מועמדים חדשים למשרות פתוחות - ועובדים רבים גם רוצים וגם מסוגלים לקבל משרות אטרקטיביות מספיק.

5. חוסר רצון: מסרבים למשרות לא-היברידיות

החשש מהידבקות בקורונה במקום העבודה גרם לעובדים רבים להסס לחזור למשרד. בסקר שנערך לאחרונה ב-Pew Research Center בקרב 5,858 מבוגרים עובדים, 64% מהעובדים דיווחו על תחושת אי-נוחות לחזור למשרד, ו-57% דיווחו שבחרו לעבוד מהבית בגלל דאגה מחשיפה לקורונה. מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review מצביע על כך שעובדים רבים מוכנים להתפטר, אם המעסיק שלהם לא מציע אפשרות לעבודה היברידית.

גל ההתפטרויות הגדול לא הופיע משום מקום. הוא תוצאה טבעית של פרישה, מעבר דירה, שיקול מחדש, ערבוב מחדש וחוסר רצון. מנהלים בכל התעשיות ירוויחו מהבנת הגורמים התורמים לתחלופה בארגונים שלהם, ומפיתוח תגובות ייחודיות כדי לבלום את הגאות הזאת כאשר הקורונה תפסיק להתפשט. במהלך המשמרת הזאת,  חברות בעלות החזון והמשאבים להציע גמישות לעובדיהן הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשמור על כוח עבודה יציב ותחרותי.

© Harvard Business School Publishing Corp

עוד כתבות

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

כוחות חמאס בעזה / צילום: Reuters, Majdi Fathi

בצה"ל מזהים: חמאס העמיק את משילותו ברצועה בחסות שלב א' של ההסכם

דיווח: טראמפ שוקל לתקוף באיראן כדי להצית מחדש את המחאות ● בכיר במערכת הביטחון: נתניהו סירב 11 פעמים לחסל את סינוואר ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● יועצו של ח'אמנאי: כל תקיפה של ארה"ב באיראן תיענה בתגובה לתל אביב ● עדכונים שוטפים

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"שוחים בכסף": המוסדיים מסתערים על מניות האנרגיה, והענף החם זוכה למדד חדש

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ופרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים

חימושים משוטטים של חברת UVISION / צילום: Reuters, IMAGO

ההישג של חברת הכטב"מים הישראלית והנקמה הקטארית באיראן

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה