גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמלמד: "גל ההתפטרויות הגדול" לא התחיל בקורונה

גל ההתפטרויות הגדול לא התחיל בקורונה, אבל היא החריפה מגמות שקדמו לה, בהן  חשיבה מחדש על תפקיד העבודה בחיים ומעבר לתעשיות עם שכר גבוה וחוסר רצון לחזור למשרד ● מעסיקים שישכילו להבין את הגורמים לעזיבה יוכלו להציע פתרונות מתאימים לעובדיהם

למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock
למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock

 

 

בשנת 2021, לפי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, יותר מ-47 מיליון אמריקאים עזבו את עבודתם מרצונם. היציאה ההמונית וחסרת התקדים הזאת מכוח העבודה, שדחפה אליה מגפת הקורונה, ידועה כיום בשם גל ההתפטרויות הגדול.

גל ההתפטרויות הגדול, כך מספרים לנו, שיפר את היחסים בין העובדים לשוק העבודה. זה נכון שמספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם בשנת 2021, ועם זאת, כאשר מסתכלים על נתוני התעסוקה בתריסר השנים האחרונות, ברור שאנו לא חיים בסערה קצרת טווח שחוללה המגפה, אלא בהמשך של מגמה ארוכת טווח.

משנת 2009 עד 2019 גדלה ההתפטרות החודשית הממוצעת בעשירית האחוז מדי שנה. אז, בשנת 2020, קצב ההתפטרות הואט בגלל אי-​​ודאות הקשורה למגפה. ההפסקה הזאת הייתה קצרת מועד. בשנת 2021, כאשר נכנסו לתמונה תמריצים כספיים והאי-ודאות פחתה במידה מסוימת, מספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם, מה שיצר את גל ההתפטרויות הגדול. אבל המספר הזה כולל עובדים רבים שאולי היו מתפטרים ב-2020 גם אלמלא הייתה מגפה. כעת שוב חוזרת המגמה שראינו לפני המגפה, שאיתה מעסיקים אמריקאים צפויים להתמודד במשך שנים רבות.

חמישה גורמים - שהוחרפו על ידי המגפה - יצרו יחד את השינויים בשוק העבודה של היום: פרישה, מעבר דירה, חשיבה מחדש על העבודה, ערבוב מחדש וחוסר רצון. עובדים פורשים במספרים גדולים יותר, אך אינם עוברים דירה במספרים גדולים; הם שוקלים מחדש את האיזון בין העבודה לחיים ואת תפקידיהם כגורם מטפל; הם מערבבים מחדש את הקלפים, כלומר, מבצעים מעברים מקומיים בין תעשיות; ובגלל פחדים הקשורים למגפה, הם מפגינים חוסר רצון לחזור למשרות שדורשות את נוכחותם.

בחינת האופן שבו גורמים אלה תרמו לגל ההתפטרויות הגדול יכולה לעזור להבין את הכוחות המעצבים את התנהגות העובדים.

1. פרישה: לא מתפטרים, אלא פורשים

מחקרים אקדמיים וסקרים מקוונים מצאו בעקביות שיש לשנות את שמו של גל ההתפטרויות הגדול לגל הפרישה הגדול. בשנת 2021, עובדים מבוגרים עזבו את עבודתם בקצב מואץ ובגילים צעירים יותר. הם קיבלו את ההחלטות הללו מתוך רצון לבלות יותר זמן עם יקיריהם ולהתמקד בדברים שאינם עבודה; הם ביצעו את המהלכים שלהם בביטחון, הודות לעלייה בשוקי המניות ושל שווי נכסי המגורים. כמו כן, קבוצה מבוגרת משמעותית עזבה בגלל רגישותם הגדולה יותר לסיכונים בריאותיים הקשורים לקורונה.

הדפוס הזה שונה מהמשבר הגדול האחרון. במהלך המיתון הגדול, בין 2007 ל-2009, חלה עלייה של 1% במספר העובדים בני 55 ויותר. במהלך גל ההתפטרויות הגדול נרשמה ירידה של 1.9%.

 

2. מעבר דירה: אנשים נשארו במקום

חוסר הרצון לעבור דירה מילא תפקיד מהותי בגל התפטרויות הגדול. קצב התנועה הכולל בשנת 2021 היה הנמוך ביותר זה יותר מ-70 שנה. שיעורי מעבר הדירה ירדו בהתמדה מאז שנות ה-80, והקורונה לא הפכה את המגמה הזאת. אנשים שכן עברו, נשארו באותו אזור, באופן לא פרופורציונלי; מעבר למדינה אחרת נותר המעבר הכי פחות תכוף.

3. חשיבה מחדש: מה תפקיד העבודה בחייינו?

מי שבחנו את התופעה העלו את ההשערה שמקרי המוות הרבים והתחלואה הקשה בעקבות המגפה גרמו לאנשים לשקול מחדש את תפקיד העבודה בחייהם. סביר להניח שהשינוי בפרספקטיבה הניע חלק מהעובדים לעזוב, במיוחד אלה שנשחקים בעבודות תובעניות ששיבשו את יכולתם להיות מעורבים בחיי המשפחה. נשים נפגעו יותר מגברים, וקבוצות גיל צעירות יותר ממבוגרים.

שחיקה התרחשה בעיקר בקרב עובדי החזית, הורים, מטפלים ומנהלים בארגונים. כיוון שחובות הטיפול נופלת באופן לא פרופורציונלי על נשים, ענפים כמו אירוח, שבהם נשים מאיישות את רוב המשרות השעתיות, רשמו מספר גדול יותר של התפטרויות. דוח משנת 2021 מצא כי 1 מכל 3 נשים שקלה לעזוב את כוח העבודה, להחליף עבודה או לקצץ בשעות העבודה. לעתים קרובות זו בחירה מאולצת - לנשים רבות אין ברירה מלבד לעזוב כדי לעמוד בהתחייבויות הטיפול.

4. ערבוב מחדש: עובדים עוברים תעשיות

בהראט רממורטי, סגן מנהל המועצה הלאומית לכלכלה, טבע לאחרונה את הביטוי "השדרוג הגדול", כדי להתייחס לדפוס של שיעורי התפטרות גבוהים יותר בתעשיות בשכר נמוך. שירותי לינה ומזון, כמו גם פנאי ואירוח, היו בעלי שיעורי ההתפטרות הגבוהים ביותר; המסחר הקמעונאי והייצור חוו את הצמיחה הגדולה ביותר בתעריפי המשכורות שלהם.

אבל לא כל העובדים האלה עוזבים את שוק העבודה. יש עדויות לכך שרבים "מערבבים מחדש" - נעים בין משרות שונות באותו מגזר או אפילו בין מגזרים. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון למדיניות כלכלית בנובמבר 2021, שיעורי הגיוס עולים על שיעורי ההתפטרות במגזרים רבים, מה שמצביע על כך שגידול בשכר מושך מועמדים חדשים למשרות פתוחות - ועובדים רבים גם רוצים וגם מסוגלים לקבל משרות אטרקטיביות מספיק.

5. חוסר רצון: מסרבים למשרות לא-היברידיות

החשש מהידבקות בקורונה במקום העבודה גרם לעובדים רבים להסס לחזור למשרד. בסקר שנערך לאחרונה ב-Pew Research Center בקרב 5,858 מבוגרים עובדים, 64% מהעובדים דיווחו על תחושת אי-נוחות לחזור למשרד, ו-57% דיווחו שבחרו לעבוד מהבית בגלל דאגה מחשיפה לקורונה. מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review מצביע על כך שעובדים רבים מוכנים להתפטר, אם המעסיק שלהם לא מציע אפשרות לעבודה היברידית.

גל ההתפטרויות הגדול לא הופיע משום מקום. הוא תוצאה טבעית של פרישה, מעבר דירה, שיקול מחדש, ערבוב מחדש וחוסר רצון. מנהלים בכל התעשיות ירוויחו מהבנת הגורמים התורמים לתחלופה בארגונים שלהם, ומפיתוח תגובות ייחודיות כדי לבלום את הגאות הזאת כאשר הקורונה תפסיק להתפשט. במהלך המשמרת הזאת,  חברות בעלות החזון והמשאבים להציע גמישות לעובדיהן הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשמור על כוח עבודה יציב ותחרותי.

© Harvard Business School Publishing Corp

עוד כתבות

איראן מוכיחה: זה המחיר הכבד של אובססיית השנאה לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב עשויה להתקשות להשתמש בכוח צבאי נגד איראן, הפובליציסט שטוען כי האנטישמיות של המשטר האיראני עלתה לו ביוקר, והתנאים הקשים ברצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

רה''מ בנימין נתניהו והשר איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ראשי הקואליציה חתמו: לא לציית לפסיקת בג"ץ

לקראת משבר חוקתי היסטורי: ראשי הקואליציה חתמו על הצהרה חריגה, שבה קראו שלא לכבד את פסיקת בג"ץ אם יחליט להדיח את איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי ● ראשי הקואליציה כינו את בהרב-מיארה "היועמ"שית המודחת", והודיעו: "לא ניתן יד לכפות הדחת שר, רק העם יבחר את השלטון"

דורון ארד ורמי יהודיחה / צילום: עדי אורני, מירית הוד

LEAD הופך לקבוצה: דורון ארד יכהן כמנכ"ל משרד הפרסום

משרד הפרסום LEAD מתרחב לקבוצה הכוללת גם סוכנות דיגיטל ויחידות סושיאל ואסטרטגיה ● המייסד רמי יהודיחה מפנה את כיסא המנכ"ל למשנה שלו דורון ארד, ויעבור לנהל את הקבוצה שכיום יושבת על תקציבים בהיקף של 200 מיליון שקל

נשיא דרום קוריאה לשעבר, יון סוק יאול / צילום: ap, Fernando Vergara

עונש מוות לנשיא לשעבר? דרמה בדרום קוריאה

התובע המיוחד דורש עונש מוות לנשיא לשעבר יון סוק יאול שניסה להוביל הפיכה צבאית ב-2024 ● אם הבקשה תתקבל, תהיה זו הפעם הראשונה בכמעט 30 שנה שדרום קוריאה מבצעת הוצאה להורג

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: טל שחר

תביעה נוספת בסלייס: המנהל המורשה תובע 100 מיליון שקל ממארגני קרנות אדומות

מדובר באשכול אנה חיימוב, שבראשו עמדו לפי החשד אנה חיימוב, ליעם ישראל ואחרים, ועימם נתבעו גם הקרן הזרה דנה 21, סוכני ביטוח ששיווקו את הקרנות לעמיתי סלייס וגורמים נוספים ● בתוך כך, רו"ח סנדרוב הגיש היום לביהמ"ש הסכם שחתם עם קרן Shayna להשבת כספי עמיתים שהושקעו באשכול שניהל גיא שנצר

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן, והאם נראה הורדת ריבית נוספת כבר בפברואר?

הקונצנזוס בקרב הכלכלנים למדד בחודש דצמבר עומד על 0.1%-, מה שישקף עלייה קלה לקצב אינפלציה שנתי של 2.5%, אך יש גם מי שצופה עלייה יותר חדה ● בבנק ישראל מעריכים כי כבר ברבעון הראשון האינפלציה תרד למרכז טווח היעד (2%) ● הכלכלנים לא פוסלים הורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה פברואר

רוברט אנטוקול מנכ''ל ומייסד פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

פלייטיקה תפטר 15% מעובדיה: "המציאות הכלכלית של התעשייה השתנתה"

חברת הגיימינג צפויה לפטר ברבעון הראשון מעל 500 עובדים, כאשר כ-1,000 מכלל עובדיה מועסקים בישראל ● המנכ"ל רוברט אנטוקול ציין כי החברה שואפת להוביל בתחום המשחקים למובייל, בין היתר על־ידי הרחבת המכירות הישירות לצרכן ושימוש ב-AI ובאוטומציה ● מניית החברה איבדה כ-86% מערכה מאז ההנפקה ב-2021

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מתלבטים באיזה פיקדון לשים את הכסף? אלו הפערים בין הבנקים

הריבית על הפיקדונות בדצמבר בבנקים הגדולים והקטנים נעה בטווח רחב יחסית, בין 3.6% ל-5.5% ● הריבית הממוצעת על הלוואה צרכנית ירדה ל-8.96% - הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה מזה שנה וחצי

המפגינים באיראן מבעירים רחובות / צילום: Reuters

טראמפ מבטל את המו"מ עם איראן ופונה למוחים: "העזרה בדרך"

סטיב וויטקוף נפגש במהלך סוף השבוע עם יורש העצר האיראני רזא פהלווי ● דיווח:  ראש ממשלת בריטניה סטארמר צפוי לקבל הצעה להשתתף במועצת השלום שתוביל את שלב ב' של הפסקת האש בעזה ● יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי אמר הבוקר לעיתון "אל-ג'מהוריה" הלבנוני: "האם מה שישראל עושה מאז שהוכרז הסכם הפסקת האש אינו מלחמה מתמשכת? ● קנצלר גרמניה: המשטר האיראני קרוב לקריסה ● עדכונים שוטפים 

השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם הפודקאסט הכל פוליטי, 01.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מי הקים את המשרד שבראשו עומד דוד אמסלם?

השר דוד אמסלם ניסה להסביר למה קשה לקצור הישגים במשרד לשיתוף פעולה אזורי, והגיע עד שמעון פרס • אבל יש חוליה בשרשרת האירועים שאמסלם ויתר עליה • המשרוקית של גלובס 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה חיובית בתל אביב; ת"א 35 ות"א 125 עולים לשיאים חדשים

מדד ת"א 35 קופץ בכ-0.9% ● מניות הביטוח והבנקים מובילות את העליות ● טאואר עולה בכ-3%, קמטק נחלשת בכ-4% ● המשקיעים יעקבו מקרוב אחר ההתפתחויות באיראן ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות, לאחר שפורסמו שם נתוני האינפלציה לחודש דצמבר ● מחירי המתכות היקרות ממשיכים לנפץ שיאים ● מה צפוי מחר במדד למחירים בצרכן בישראל ● וגם: האם הנאסד"ק בדרך לעלייה של 5%?

פרויקט טורבינות רוח של אפקון / צילום: אתר החברה

לאחר פיצוץ שיחות המיזוג: אפקון אנרגיה בדרך להנפקה עצמאית בשנה הקרובה לפי שווי של 240 מיליון שקל לפחות

לגלובס נודע, כי משפחת שמלצר מתכננת כי אפקון אנרגיה תצא השנה לדרך עצמאית באמצעות הנפקה בבורסה, וזאת לאחר שעסקת סאנפלאואר לא צלחה ● השווי שאותו ינסו להשיג בחברה יעמוד על לפחות 240 מיליון שקל

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי, רימונים / צילום: ענבל מרמרי

מנהל ההשקעות שמשוכנע שהגיע הזמן "לבנות את התיק אחרת"

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי בבית הסוכן רימונים, פעיל בשוק ההון כבר 35 שנה ● אחרי 3 שנים טובות הוא מזהיר מפני האופטימיות בשווקים: "בתמחור לשלמות אין מקום לטעויות", וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך"

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

"מכאיב לנפגעות": הדרישה לא לאשר את מינוי סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית

באיגוד מרכזי הסיוע פנו ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, בדרישה שלא לאשר את מינויו של סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית ● זאת, "חרף העובדה כי הוא פרש מן החיים הפוליטיים על רקע טענות להטרדות מיניות מצידו" ● יצויין כי לשלום אין הרשעה פלילית וכי כלל לא נפתחה נגדו חקירה

משרדי צ'ק פוינט / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות סייבר ישראליות על הכוונת: סין תאסור שימוש בתוכנות של צ'ק פוינט ופאלו אלטו

לפי דיווח ברויטרס, סין מזהירה חברות סיניות שלא לרכוש פתרונות סייבר של חברות אמריקאיות וישראליות "מחשש לפגיעה בביטחון הלאומי" ● בין החברות שייפגעו מהמהלך: צ'ק פוינט הישראלית, פאלו אלטו, ברודקום ופורטינט

אילן ישועה בדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: איל יצהר

ענקית הסייבר ממשיכה ברכישות בישראל: קונה את סראפיק של אילן ישועה ב-420 מיליון דולר

ענקית אבטחת המידע האמריקאית קראודסטרייק קונה את חברת הסייבר של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ושותפו אביחי כהן ● סראפיק גייסה עד כה 37 מיליון דולר בלבד, בין היתר מקראודסטרייק עצמה ● היא עוסקת באבטחת דפדפנים ותהווה מוצר משלים למערכת ההגנה על מוצרי הקצה של קראודסטרייק

רונן ויוני אסיא - חברת eToro איטורו / צילום: איל יצהר

איטורו מפטרת 7% מהעובדים: "נוקטים צעדים מתוך עמדת חוזק"

החברה מפטרת כ-100 עובדים, "חשוב לנו לוודא שהמבנה הארגוני תואם את צרכי העסק ותומך באסטרטגיית הצמיחה ארוכת-הטווח שלנו ● לאחר שהמניה עלתה לשיא של כ-76 דולר, היא שינתה כיוון וכיום נסחרת במחיר שנמוך ב-38.5% ממחיר ההנפקה

ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י / צילום: ap, Eugene Hoshiko

יפן בדרך לבחירות בזק: הבורסה קופצת, המטבע והאג"ח צונחים

ראש ממשלת יפן שוקלת להכריז על בחירות כבר בחודש הבא, כדי לבצר את שלטונה ● בזמן שהין צולל לשפל, והתשואות מזנקות, מדד הניקיי קפץ ב-3% על רקע הציפיות להמשך המדיניות הכלכלית המרחיבה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע

בעוד הריאל קורס והמחאות באיראן מתרחבות, טראמפ מכריז שיוטל מכס של 25% על כל מדינה שתמשיך "לעשות עסקים" איתה ● בין הנפגעות האפשריות: סין, איחוד האמירויות וטורקיה