גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמלמד: "גל ההתפטרויות הגדול" לא התחיל בקורונה

גל ההתפטרויות הגדול לא התחיל בקורונה, אבל היא החריפה מגמות שקדמו לה, בהן  חשיבה מחדש על תפקיד העבודה בחיים ומעבר לתעשיות עם שכר גבוה וחוסר רצון לחזור למשרד ● מעסיקים שישכילו להבין את הגורמים לעזיבה יוכלו להציע פתרונות מתאימים לעובדיהם

למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock
למה עובדים מתפטרים ומה יגרום להם להישאר? / צילום: Shutterstock

 

 

בשנת 2021, לפי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, יותר מ-47 מיליון אמריקאים עזבו את עבודתם מרצונם. היציאה ההמונית וחסרת התקדים הזאת מכוח העבודה, שדחפה אליה מגפת הקורונה, ידועה כיום בשם גל ההתפטרויות הגדול.

גל ההתפטרויות הגדול, כך מספרים לנו, שיפר את היחסים בין העובדים לשוק העבודה. זה נכון שמספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם בשנת 2021, ועם זאת, כאשר מסתכלים על נתוני התעסוקה בתריסר השנים האחרונות, ברור שאנו לא חיים בסערה קצרת טווח שחוללה המגפה, אלא בהמשך של מגמה ארוכת טווח.

משנת 2009 עד 2019 גדלה ההתפטרות החודשית הממוצעת בעשירית האחוז מדי שנה. אז, בשנת 2020, קצב ההתפטרות הואט בגלל אי-​​ודאות הקשורה למגפה. ההפסקה הזאת הייתה קצרת מועד. בשנת 2021, כאשר נכנסו לתמונה תמריצים כספיים והאי-ודאות פחתה במידה מסוימת, מספר שיא של עובדים עזבו את עבודתם, מה שיצר את גל ההתפטרויות הגדול. אבל המספר הזה כולל עובדים רבים שאולי היו מתפטרים ב-2020 גם אלמלא הייתה מגפה. כעת שוב חוזרת המגמה שראינו לפני המגפה, שאיתה מעסיקים אמריקאים צפויים להתמודד במשך שנים רבות.

חמישה גורמים - שהוחרפו על ידי המגפה - יצרו יחד את השינויים בשוק העבודה של היום: פרישה, מעבר דירה, חשיבה מחדש על העבודה, ערבוב מחדש וחוסר רצון. עובדים פורשים במספרים גדולים יותר, אך אינם עוברים דירה במספרים גדולים; הם שוקלים מחדש את האיזון בין העבודה לחיים ואת תפקידיהם כגורם מטפל; הם מערבבים מחדש את הקלפים, כלומר, מבצעים מעברים מקומיים בין תעשיות; ובגלל פחדים הקשורים למגפה, הם מפגינים חוסר רצון לחזור למשרות שדורשות את נוכחותם.

בחינת האופן שבו גורמים אלה תרמו לגל ההתפטרויות הגדול יכולה לעזור להבין את הכוחות המעצבים את התנהגות העובדים.

1. פרישה: לא מתפטרים, אלא פורשים

מחקרים אקדמיים וסקרים מקוונים מצאו בעקביות שיש לשנות את שמו של גל ההתפטרויות הגדול לגל הפרישה הגדול. בשנת 2021, עובדים מבוגרים עזבו את עבודתם בקצב מואץ ובגילים צעירים יותר. הם קיבלו את ההחלטות הללו מתוך רצון לבלות יותר זמן עם יקיריהם ולהתמקד בדברים שאינם עבודה; הם ביצעו את המהלכים שלהם בביטחון, הודות לעלייה בשוקי המניות ושל שווי נכסי המגורים. כמו כן, קבוצה מבוגרת משמעותית עזבה בגלל רגישותם הגדולה יותר לסיכונים בריאותיים הקשורים לקורונה.

הדפוס הזה שונה מהמשבר הגדול האחרון. במהלך המיתון הגדול, בין 2007 ל-2009, חלה עלייה של 1% במספר העובדים בני 55 ויותר. במהלך גל ההתפטרויות הגדול נרשמה ירידה של 1.9%.

 

2. מעבר דירה: אנשים נשארו במקום

חוסר הרצון לעבור דירה מילא תפקיד מהותי בגל התפטרויות הגדול. קצב התנועה הכולל בשנת 2021 היה הנמוך ביותר זה יותר מ-70 שנה. שיעורי מעבר הדירה ירדו בהתמדה מאז שנות ה-80, והקורונה לא הפכה את המגמה הזאת. אנשים שכן עברו, נשארו באותו אזור, באופן לא פרופורציונלי; מעבר למדינה אחרת נותר המעבר הכי פחות תכוף.

3. חשיבה מחדש: מה תפקיד העבודה בחייינו?

מי שבחנו את התופעה העלו את ההשערה שמקרי המוות הרבים והתחלואה הקשה בעקבות המגפה גרמו לאנשים לשקול מחדש את תפקיד העבודה בחייהם. סביר להניח שהשינוי בפרספקטיבה הניע חלק מהעובדים לעזוב, במיוחד אלה שנשחקים בעבודות תובעניות ששיבשו את יכולתם להיות מעורבים בחיי המשפחה. נשים נפגעו יותר מגברים, וקבוצות גיל צעירות יותר ממבוגרים.

שחיקה התרחשה בעיקר בקרב עובדי החזית, הורים, מטפלים ומנהלים בארגונים. כיוון שחובות הטיפול נופלת באופן לא פרופורציונלי על נשים, ענפים כמו אירוח, שבהם נשים מאיישות את רוב המשרות השעתיות, רשמו מספר גדול יותר של התפטרויות. דוח משנת 2021 מצא כי 1 מכל 3 נשים שקלה לעזוב את כוח העבודה, להחליף עבודה או לקצץ בשעות העבודה. לעתים קרובות זו בחירה מאולצת - לנשים רבות אין ברירה מלבד לעזוב כדי לעמוד בהתחייבויות הטיפול.

4. ערבוב מחדש: עובדים עוברים תעשיות

בהראט רממורטי, סגן מנהל המועצה הלאומית לכלכלה, טבע לאחרונה את הביטוי "השדרוג הגדול", כדי להתייחס לדפוס של שיעורי התפטרות גבוהים יותר בתעשיות בשכר נמוך. שירותי לינה ומזון, כמו גם פנאי ואירוח, היו בעלי שיעורי ההתפטרות הגבוהים ביותר; המסחר הקמעונאי והייצור חוו את הצמיחה הגדולה ביותר בתעריפי המשכורות שלהם.

אבל לא כל העובדים האלה עוזבים את שוק העבודה. יש עדויות לכך שרבים "מערבבים מחדש" - נעים בין משרות שונות באותו מגזר או אפילו בין מגזרים. על פי ניתוח שנערך על ידי המכון למדיניות כלכלית בנובמבר 2021, שיעורי הגיוס עולים על שיעורי ההתפטרות במגזרים רבים, מה שמצביע על כך שגידול בשכר מושך מועמדים חדשים למשרות פתוחות - ועובדים רבים גם רוצים וגם מסוגלים לקבל משרות אטרקטיביות מספיק.

5. חוסר רצון: מסרבים למשרות לא-היברידיות

החשש מהידבקות בקורונה במקום העבודה גרם לעובדים רבים להסס לחזור למשרד. בסקר שנערך לאחרונה ב-Pew Research Center בקרב 5,858 מבוגרים עובדים, 64% מהעובדים דיווחו על תחושת אי-נוחות לחזור למשרד, ו-57% דיווחו שבחרו לעבוד מהבית בגלל דאגה מחשיפה לקורונה. מחקר שפורסם ב-Harvard Business Review מצביע על כך שעובדים רבים מוכנים להתפטר, אם המעסיק שלהם לא מציע אפשרות לעבודה היברידית.

גל ההתפטרויות הגדול לא הופיע משום מקום. הוא תוצאה טבעית של פרישה, מעבר דירה, שיקול מחדש, ערבוב מחדש וחוסר רצון. מנהלים בכל התעשיות ירוויחו מהבנת הגורמים התורמים לתחלופה בארגונים שלהם, ומפיתוח תגובות ייחודיות כדי לבלום את הגאות הזאת כאשר הקורונה תפסיק להתפשט. במהלך המשמרת הזאת,  חברות בעלות החזון והמשאבים להציע גמישות לעובדיהן הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשמור על כוח עבודה יציב ותחרותי.

© Harvard Business School Publishing Corp

עוד כתבות

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?