גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורות טובות לדחיינים הכרוניים: מחקר מצא גם צד חיובי לתופעה

חומר למחשבה לפעם הבאה שאתם מלקים את עצמכם על המשימה שדחיתם לרגע האחרון: דחיינות זה לא בהכרח רע ● לדחיינות מתונה יש אפילו יתרונות מפתיעים

מחקר אחד בשבוע. הקשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית / צילום: Shutterstock
מחקר אחד בשבוע. הקשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית / צילום: Shutterstock

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

מה המשותף ללאונרדו דה-וינצ'י, אלברט איינשטיין, תומאס אדיסון ומרגרט אטווד, חוץ מהעובדה שכולם גאונים וחדשנים? כולם גם דחיינים.

התפיסה הרווחת היא שדחיינות היא תכונה שלילית שפוגעת בפרודוקטיביות, אולם מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-Academy of Management Journal מצא כי לדחיית ביצוע המשימות עשויה להיות השפעה מטיבה בהגברת החשיבה היצירתית. החוקרים שין וגראנט מאוניברסיטאות ייל ופנסילבניה מצאו כי מידה בינונית של דחיינות בשילוב עם מוטיבציה להצגת רעיונות חדשים מניבה פתרונות יצירתיים.

תופעת הדחיינות נפוצה הרבה יותר שחשבנו כשהלקינו את עצמינו על עוד משימה שדחינו לרגע האחרון. מתברר שמחקרים מצאו כי 20% מהאוכלוסיה הכללית מתמודדת עם רמות שונות של דחיינות, ויותר מ-80% מהסטודנטים.

נהוג לחשוב על דחיינות כעל כשל ביכולת ויסות עצמי, ומשום ולכן מביאה לביצועים נמוכים בעבודה. אולם החוקרים ערכו שני ניסויים שמצאו אפקט חיובי בהשפעת הדחיינות על יצירתיות, במיוחד בתפקידים מאתגרים, שבהם נדרשת חשיבה יצירתית יוצאת מהרגיל. החוקרים מסבירים כי הדחיינות מספקת לנו זמן נוסף לחשיבה שיכולה להניב רעיונות חדשניים יותר. בעבר כבר נמצא כי הרעיונות הראשונים שעולים הם בדרך כלל הרעיונות הכי קונבנציונליים, ולכן אלו שאינם נוטים לדחיינות עלולים להזדרז ליישם פתרונות לא טובים שכן לא השקיעו מספיק זמן ומאמץ בהבנת הבעיה לעומקה.

מהי מידת הדחיינות "הנכונה"?

מידת הדחיינות משתנה מאדם לאדם. מהי מידת הדחיינות הנכונה עבור חשיבה יצירתית? החוקרים ערכו סדרת ניסויים שמצאו את אותו האפקט - מידת דחיינות בינונית בשילוב עם מוטיבציה להיות יצירתיים מניבה את התוצאות הטובות ביותר.

אבל מהי "מידה בינונית"? לחוקרים דווקא יש הגדרה: מידת דחיינות בינונית היא כאשר נרשמת התקדמות בביצוע המשימה רק לאחר מחצית הזמן הניתן לביצוע שלה. הזמן שעובר מרגע קבלת המשימה ועד שנרשמת התקדמות מנוצל על ידי דחיינים אלו לחשיבה אבסטקטית על הבעיה ומקורותיה, והוא מאפשר גם לגלות מידע חדש - מה שמעלה את הסבירות לחשיבה יותר יצירתית ופרודוקטיבית. דווקא היכולת לייצר מרחק פסיכולוגי מהבעיה מאפשרת לאמץ נקודות מבט נוספות ומסייעת להבשלת רעיונות יצירתיים יותר.

בניסויי מעבדה ראשון נתבקשו המשתתפים לכתוב תוך 30 דקות הצעה עסקית ליזם שזכה בעשרת אלפים דולר להקמת חברה. בשלב הראשון הם נדרשו לבצע סיעור מוחות כדי להעלות את כל הרעיונות שעולים בדעתם, ואז התבקשו לבחור רעיון אחד שעל בסיסו יכתבו הצעה עסקית. החוקרים ערכו מניפולציה על המשתתפים באמצעות פיתויים שונים המעודדים דחיינות. אחד מהם היה סרטוני וידאו מצחיקים ב-YouTube (פיתוי מאוד פופולרי המעודד דחיינות. בעבר נמצא שעובדים מבלים 77 דקות ביום בממוצע בצפייה בסרטונים שאינם קשורים לעבודה).

בין יעילות ליצירתיות

כדי להבדיל בין שלוש רמות של דחיינות - נמוכה, בינונית וגבוהה - הוצג מספר שונה של סרטונים. בדחיינות הנמוכה - סרטון אחד, בבינונית - ארבעה ובגבוהה - שמונה. לכל המשתתפים היה לינק לסרטוני-YouTube נוספים, והחוקרים עקבו אחר דפוסי הצפייה.
בנוסף ענו המשתתפים על שאלון לבחינת רמת הדחיינות ומידת המוטיבציה שלהם, המבוססת על הנאה ועניין. לאחר שכל המשתתפים הגישו את ההצעות העסקיות שכתבו, דירגו שני מעריכים את רמת היצירתיות של הרעיונות. ניתוח התוצאות הראה כי רמת היצירתיות הגבוהה ביותר נמדדה ברמת הדחיינות הבינונית. מידת היצירתיות ברמת הדחיינות הנמוכה והגבוהה היו דומות ונמוכות יותר.

ניסוי נוסף שערכו החוקרים היה ניסוי שדה. הם אספו מידע מחברת ייצור ומכירת רהיטים בדרום קוריאה. 177 עובדים מילאו שאלון להערכת מידת הדחיינות והמוטיבציה שלהם, ולאחר מכן הוצלב המידע (שנאסף באופן דיסקרטי) עם האופן שבו מנהליהם העריכו את רמת היצירתיות שלהם ואת יעילותם בביצוע משימות. גם כאן מצאו החוקרים כי העובדים בעלי הנטייה הבינונית לדחיינות דורגו גבוה יותר ברמת היצירתיות. עם זאת נמצא כי דחיינות איננה מיטיבה עם איכות ביצוע המשימות. המנהלים דרגו אותם נמוך ביעילות בביצוע משימה כאשר הם דוחים את הביצוע שלה.

מחקרי עבר בניהול זמן אפקטיבי כבר הוכיחו כי יכולות תעדוף משימות, תכנון ועמידה בזמנים חשובות מאוד עבור יעילות משימתית בעבודה, אולם מחקר זה מציע גישה אחרת: חשיבה יצירתית המניבה פתרונות יצירתיים דורשת זמן לאיסוף מידע, לחשיבה וליצירת מרחק פסיכולוגי המרענן את נקודת המבט. אלמנטים אלו בשילוב עם מוטיבציה פנימית גבוהה מאפשרים אינקובציה של רעיונות חדשים והבשלה שלהם לכדי פתרונות מעשיים.

עוד כתבות

המומחה שמזהיר: המהלך שיהיה "מכתב התאבדות של איראן"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ הצהיר כי לא יסבול יותר אנטישמים בקואליציה שלו, בעיני מומחים רבים ההכרה של ישראל בסומלילנד עלולה לגרור את אפריקה למאבקי המזרח התיכון, ובישראל עוקבים אחר ההשלכות של המחאות הנרחבות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

דרוזים בדרום סוריה מניפים את דגל ישראל / צילום: ap, Fahd Kiwan

לא רק נשק וסייבר: מודל עסקי חדש למעצמה האזורית ישראל

מההכרה בסומלילנד, דרך הצטלבות אינטרסים עם סעודיה ועד הגנה על מיעוטים בסוריה ● ישראל נתפסת יותר ויותר ככוח המייצב היחיד במזרח התיכון ● כך עלייתה כמעצמה אזורית מתורגמת להזדמנויות כלכליות של מיליארדים שגם המשקיעים מזהים ● טור אורח

תחנת טוטו / צילום: שלומי יוסף

הציבור שילם, הטוטו גזר קופון: שנת שיא למועצה להסדר ההימורים

בטוטו רשמו בשנת 2025 עלייה של כ-5% ברווח והכנסותיו הסתכמו ביותר מ-4 מיליארד שקל ● ההערכה היא שבשנה הבאה השיא יישבר פעם נוספת, הודות למונדיאל שייערך בקיץ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קראה לאזרחיה לעזוב את איראן: "סיכון משמעותי"

עיני העולם כולו נשואות לנשיא ארה"ב בתהייה אם אכן יגיב על הרג המפגינים בידי משטר האייתולות ●  הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק שמסדירה את הההעמדה לדין של מחבלי 7 באוקטובר ●  טראמפ: כל מדינה שעושה עסקים עם איראן תשלם מכס של 25% על כל פעילות עסקית שהיא מקיימת עם ארה"ב ● עדכונים שוטפים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי מגיב לראשונה לסערת העברות הכספים לחינוך החרדי: "מציאות מערכתית"

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הטיח במשרד האוצר כי מדובר ב"פרקטיקה עבריינית" וקומם את החשב הכללי יהלי רוטנברג, שהגיב לו במכתב שהגיע לידי גלובס ● "הצגת פרקטיקה מערכתית מוכרת כ״מעילה״ או כ״מפעל עברייני״ אינה רק שגויה, היא מסוכנת. היא מטשטשת את ההבחנה בין מחלוקת לגיטימית על מדיניות ותקצוב לבין הטחת האשמות חמורות בדרג מקצועי"

בכיר בסמסונג מציג בכנס את מהפכת ה-AI של החברה / צילום: סמסונג

תערוכת CES: בינה מלאכותית בכל דבר, רובוטים לכל מטרה והתחומים שנפגעו

מעל 4,000 חברות הציגו חידושים טכנולוגיים בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, CES, ובין אלה בלטו הרובוטים ההומינואידים (דמויי אדם) שמסוגלים לקפל כביסה או לשחק בלאק ג'ק ● שימושי ה–AI הביתיים ובחיי היומיום במגמת עלייה, והרכבים האוטונומיים משתכללים

דרור בין מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: חנה טייב

450 מיליון דולר ל"מוצר מוחשי": כך מנסה רשות החדשנות לעודד יזמים לוותר על חלום הסייבר

השיעור הגבוה למדי של יזמים ישראלים שבוחרים להקים או לעבוד בחברת סייבר הביא להצלחות כבירות בתחום - אבל הוא הגיע בהכרח על חשבון הקמה של סטארט-אפים חדשים בתחומי תעשייה אחרים ● כעת מודיעה רשות החדשנות שהפעילה בשנה באחרונה תוכנית לעידוד השקעה בחברות שמייצרות מוצרים מוחשיים

מצלמה של עין שלישית / צילום: עין שלישית

לראשונה: משרד הביטחון אישר מכירת מניות בחברה ביטחונית לקבוצה אמירתית

לגלובס נודע כי אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני אישר את העסקה לפיה קונגלומרט EDGE מאבו דאבי ישקיע כ־10 מיליון דולר תמורת 30% ממניות עין שלישית, ויהפוך לבעל המניות הגדול בה ● המטרה: שילוב המערכות הישראליות במוצרי הקבוצה ומכירתן בשווקים גלובליים

בניין WIX. בעיגול: הנשיא ניר זהר / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

סערת וויקס: מודל העבודה מהבית עומד למבחן

ההחלטה הדרמטית של וויקס מסמנת מפנה אפשרי בשוק המעסיקים, כשיש מי שצופים שחברות נוספות יאמצו את המודל כדי לשקם את הפרודוקטיביות והתרבות הארגונית ● מנגד, מומחים מזהירים כי מדובר בפגיעה באיכות החיים של העובדים, שתקשה על גיוס טאלנטים ועלולה להוביל לגל עזיבות ● מה קורה בשאר חברות ההייטק בארץ?

צ'לסה רנגר והתמונה המג'ונרטת שלה. רשמה עלייה של 914% בחשיפות / צילום: צילום מסך לינקדאין

הניסוי המחתרתי שעשו נשים בלינקדאין - והתוצאות המפתיעות

טרנד מתפשט בלינקדאין הציג תופעה מדאיגה: נשים ששינו את המגדר בפרופיל דיווחו על זינוק של עד 700% בטראפיק ● ברשת החברתית דוחים את הטענות להטיה של האלגוריתם, ומומחיות בתחום טוענות כי מדובר בלא יותר ממראה לאפליה של החברה ● האם הפתרון הוא לאמץ את המשחק הגברי או דווקא לשחות נגד הזרם?

יצחק תשובה ועידן וולס / צילום: גדעון לוין ורון קדמי

מאלברטה לת"א: חברת הקידוחים הקנדית של קבוצת דלק מגיעה לבורסה

חצי שנה אחרי שהקבוצה של יצחק תשובה הפכה לבעלת המניות הגדולה בה, מקדמת חברת הנפט והגז אינפליי מהלך לגיוס חוב ורישום מניותיה בבורסה בת"א, במקביל לבורסת בטורונטו ● הערכות: היקף גיוס האג"ח צפוי לעמוד על כ-300 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

עסקת המיזוג בין סאנפלאואר לאפקון התפוצצה

המגעים למיזוג התפוצצו בעקבות אי־שביעות רצון של יו"ר סאנפלאואר החדש, משה לחמני, מאיכות הנכסים של אפקון ● סאנפלאואר נותרת חברה עם תזרים מזומנים גדול ורצון להתרחב, כך שייתכן שנראה מגעים לעסקה עם חברה אחרת או צעדי התרחבות אחרים מצידה

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

האם יש בועה? 440 מיליארד דולר שעלולים להיראות כמו הימור

ענקיות הטכנולוגיה צפויות להשקיע השנה מאות מיליארדים בתשתיות AI ● אך האם השוק נמצא בבועה? אלו התשובות של קתי וודס, ג'יימי דיימון ועוד כמה מהבכירים בוול סטריט ● בבנק אוף אמריקה מזהירים שלא לברוח מהשוק, עדיף לגדר דרך רכישת מניות ערך זולות יחסית ● ומה אפשר ללמוד מהיסטוריית הבועות

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● נתנזון, היו"ר והמייסד משלים אקזיט מוצלח

ראשי קרן אלומה, מימין אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

קרן אלומה רוכשת חצי מגרינמיקס ב-45 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן התשתיות אלומה של אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש הופכת הלוואה קיימת של 20 מיליון שקל למניות בחברה ומשקיעה עוד 25 מיליון שקל נוספים ● על פי הערכות בשוק, גרינמיקס היא חברה רווחית

זהבית כהן, מנהלת AMI, עמיר בירם, ממנהלי JTLV / צילום: רמי זרנגר, שרון גבאי

הרווח העצום של זהבית כהן ועמיר בירם: מימושים של 1.8 מיליארד שקל בשבוע

בחמשת ימי המסחר הראשונים של 2026 בעלי עניין בבורסה בתל אביב מימשו מניות בהיקף של יותר מ־1.8 מיליארד שקל - קצב שמאפיין בשנה רגילה מכירות של מעל רבעון ● בין המממשים גם מנהלים בכירים בחברות הנסחרות שמכרו מניות ביותר מ־100 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; ה-S&P 500 והדאו ג'ונס בשיאים חדשים

הנאסד"ק עלה בכ-0.2% ● פתיחת החקירה נגד יו"ר הפד ג'רום פאוול מעוררת חששות מפני פגיעה בעצמאות הבנק המרכזי ● מניות הבנקים רשמו ירידות, לאחר שהנשיא טראמפ קרא להגביל את הריביות של חברות האשראי ל-10% ● הדולר נחלש ברחבי העולם עקב החששות לעצמאות הפדרל ריזרב ● עונת הדוחות בוול סטריט נפתחת השבוע עם הבנקים ● השבוע יפורסמו נתוני אינפלציה בארה"ב

7.3 מיליארד שקל ''היטלים חלוטים'' נצברו בקרן העושר מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז / צילום: Shutterstock

הכנסות "קרן העושר" ממיסוי רווחי יתר: 8.8 מיליארד שקל

עד ה-31 לדצמבר 2025 נצברו בקרן לאזרחי ישראל, המוכרת כ"קרן העושר", סך של כ-8.8 מיליארד שקל מתמלוגים והיטלים בגין רווחי יתר של שותפויות הגז ● שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: תמלוגים, מס חברות, ומס רווחי היתר ממשאבי טבע ("מס ששינסקי") ● רשות המיסים מעבירה את כספי ההיטלים הנגבים לחשכ"ל, שמעבירם לקרן לאזרחי ישראל אחת לרבעון

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

דרישה להזרמת מיליונים לסלייס מעוררת מחלוקת על אחריות בעל השליטה לקריסה

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, עתר לביהמ"ש נגד דרישת הממונה על שוק ההון כי יזרים 71 מיליון שקל לכיסוי הגירעון בחברת הגמל שבמרכז פרשת ההונאה ● גולדברג טוען כי מנסים לגלגל אליו חובות עתק בעוד שהרגולטור מזהיר מפני מתן חסינות למי שהכשל אירע במשמרת שלו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

הקואליציה מקדמת: עבירת המרמה והפרת אמונים בה מואשם נתניהו - תבוטל

ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק חדשה לביטול העבירה הפלילית בה מואשם ראש הממשלה ● יוזמי הצעת החוק שמחה רוטמן, אופיר כץ ומישל בוסקילה טוענים לפגיעה בעיקרון החוקיות ולאכיפה בררנית: "מערכת אכיפת החוק משתמשת בעבירה הזו בשביל למשטר את נבחרי הציבור"