גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בשורות טובות לדחיינים הכרוניים: מחקר מצא גם צד חיובי לתופעה

חומר למחשבה לפעם הבאה שאתם מלקים את עצמכם על המשימה שדחיתם לרגע האחרון: דחיינות זה לא בהכרח רע ● לדחיינות מתונה יש אפילו יתרונות מפתיעים

מחקר אחד בשבוע. הקשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית / צילום: Shutterstock
מחקר אחד בשבוע. הקשר בין דחיינות לחשיבה יצירתית / צילום: Shutterstock

פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

 

מה המשותף ללאונרדו דה-וינצ'י, אלברט איינשטיין, תומאס אדיסון ומרגרט אטווד, חוץ מהעובדה שכולם גאונים וחדשנים? כולם גם דחיינים.

התפיסה הרווחת היא שדחיינות היא תכונה שלילית שפוגעת בפרודוקטיביות, אולם מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-Academy of Management Journal מצא כי לדחיית ביצוע המשימות עשויה להיות השפעה מטיבה בהגברת החשיבה היצירתית. החוקרים שין וגראנט מאוניברסיטאות ייל ופנסילבניה מצאו כי מידה בינונית של דחיינות בשילוב עם מוטיבציה להצגת רעיונות חדשים מניבה פתרונות יצירתיים.

תופעת הדחיינות נפוצה הרבה יותר שחשבנו כשהלקינו את עצמינו על עוד משימה שדחינו לרגע האחרון. מתברר שמחקרים מצאו כי 20% מהאוכלוסיה הכללית מתמודדת עם רמות שונות של דחיינות, ויותר מ-80% מהסטודנטים.

נהוג לחשוב על דחיינות כעל כשל ביכולת ויסות עצמי, ומשום ולכן מביאה לביצועים נמוכים בעבודה. אולם החוקרים ערכו שני ניסויים שמצאו אפקט חיובי בהשפעת הדחיינות על יצירתיות, במיוחד בתפקידים מאתגרים, שבהם נדרשת חשיבה יצירתית יוצאת מהרגיל. החוקרים מסבירים כי הדחיינות מספקת לנו זמן נוסף לחשיבה שיכולה להניב רעיונות חדשניים יותר. בעבר כבר נמצא כי הרעיונות הראשונים שעולים הם בדרך כלל הרעיונות הכי קונבנציונליים, ולכן אלו שאינם נוטים לדחיינות עלולים להזדרז ליישם פתרונות לא טובים שכן לא השקיעו מספיק זמן ומאמץ בהבנת הבעיה לעומקה.

מהי מידת הדחיינות "הנכונה"?

מידת הדחיינות משתנה מאדם לאדם. מהי מידת הדחיינות הנכונה עבור חשיבה יצירתית? החוקרים ערכו סדרת ניסויים שמצאו את אותו האפקט - מידת דחיינות בינונית בשילוב עם מוטיבציה להיות יצירתיים מניבה את התוצאות הטובות ביותר.

אבל מהי "מידה בינונית"? לחוקרים דווקא יש הגדרה: מידת דחיינות בינונית היא כאשר נרשמת התקדמות בביצוע המשימה רק לאחר מחצית הזמן הניתן לביצוע שלה. הזמן שעובר מרגע קבלת המשימה ועד שנרשמת התקדמות מנוצל על ידי דחיינים אלו לחשיבה אבסטקטית על הבעיה ומקורותיה, והוא מאפשר גם לגלות מידע חדש - מה שמעלה את הסבירות לחשיבה יותר יצירתית ופרודוקטיבית. דווקא היכולת לייצר מרחק פסיכולוגי מהבעיה מאפשרת לאמץ נקודות מבט נוספות ומסייעת להבשלת רעיונות יצירתיים יותר.

בניסויי מעבדה ראשון נתבקשו המשתתפים לכתוב תוך 30 דקות הצעה עסקית ליזם שזכה בעשרת אלפים דולר להקמת חברה. בשלב הראשון הם נדרשו לבצע סיעור מוחות כדי להעלות את כל הרעיונות שעולים בדעתם, ואז התבקשו לבחור רעיון אחד שעל בסיסו יכתבו הצעה עסקית. החוקרים ערכו מניפולציה על המשתתפים באמצעות פיתויים שונים המעודדים דחיינות. אחד מהם היה סרטוני וידאו מצחיקים ב-YouTube (פיתוי מאוד פופולרי המעודד דחיינות. בעבר נמצא שעובדים מבלים 77 דקות ביום בממוצע בצפייה בסרטונים שאינם קשורים לעבודה).

בין יעילות ליצירתיות

כדי להבדיל בין שלוש רמות של דחיינות - נמוכה, בינונית וגבוהה - הוצג מספר שונה של סרטונים. בדחיינות הנמוכה - סרטון אחד, בבינונית - ארבעה ובגבוהה - שמונה. לכל המשתתפים היה לינק לסרטוני-YouTube נוספים, והחוקרים עקבו אחר דפוסי הצפייה.
בנוסף ענו המשתתפים על שאלון לבחינת רמת הדחיינות ומידת המוטיבציה שלהם, המבוססת על הנאה ועניין. לאחר שכל המשתתפים הגישו את ההצעות העסקיות שכתבו, דירגו שני מעריכים את רמת היצירתיות של הרעיונות. ניתוח התוצאות הראה כי רמת היצירתיות הגבוהה ביותר נמדדה ברמת הדחיינות הבינונית. מידת היצירתיות ברמת הדחיינות הנמוכה והגבוהה היו דומות ונמוכות יותר.

ניסוי נוסף שערכו החוקרים היה ניסוי שדה. הם אספו מידע מחברת ייצור ומכירת רהיטים בדרום קוריאה. 177 עובדים מילאו שאלון להערכת מידת הדחיינות והמוטיבציה שלהם, ולאחר מכן הוצלב המידע (שנאסף באופן דיסקרטי) עם האופן שבו מנהליהם העריכו את רמת היצירתיות שלהם ואת יעילותם בביצוע משימות. גם כאן מצאו החוקרים כי העובדים בעלי הנטייה הבינונית לדחיינות דורגו גבוה יותר ברמת היצירתיות. עם זאת נמצא כי דחיינות איננה מיטיבה עם איכות ביצוע המשימות. המנהלים דרגו אותם נמוך ביעילות בביצוע משימה כאשר הם דוחים את הביצוע שלה.

מחקרי עבר בניהול זמן אפקטיבי כבר הוכיחו כי יכולות תעדוף משימות, תכנון ועמידה בזמנים חשובות מאוד עבור יעילות משימתית בעבודה, אולם מחקר זה מציע גישה אחרת: חשיבה יצירתית המניבה פתרונות יצירתיים דורשת זמן לאיסוף מידע, לחשיבה וליצירת מרחק פסיכולוגי המרענן את נקודת המבט. אלמנטים אלו בשילוב עם מוטיבציה פנימית גבוהה מאפשרים אינקובציה של רעיונות חדשים והבשלה שלהם לכדי פתרונות מעשיים. 

עוד כתבות

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מי יפקח? הסעיף ברפורמת הבנקים הגדולים שעבר מתחת לרדאר

הרפורמה שתאפשר למוסדיים להקים בנקים זעירים מותירה סימני שאלה מהותיים לגבי זהות הרגולטור ● במשרד האוצר ובבנק ישראל מבטיחים להסדיר את הנושא בימים הקרובים

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו, והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

אורי יוגב / צילום: יונתן בלום

הקרן שחתומה על שני אקזיטים בשבוע: "רצינו להוכיח לשוק"

קרן אלומה סיכמה על מכירת אקסלרה בחצי מיליארד שקל וחלק ממניותיה באסקו ● היו"ר אורי יוגב: "מחיר המניה שלנו מאוד ירד, וחשבנו שאנחנו ‫צריכים להוכיח לשוק. זו ההוכחה האולטימטיבית"

אבי לוי, יו''ר להב אל.אר / צילום: יח''צ

כשהוא קנה את השליטה בחברת ההחזקות, היא הייתה שווה בקושי 100 מיליון שקל. היום היא שווה מיליארדים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשהוא שולט בחברת הנדל"ן והקמעונאות להב אל.אר, הנסחרת בשווי של כ־2 מיליארד שקל, אבי לוי מביט אחורה ללא זעם על הפרידה מענקית הקניונים מליסרון שניהל: "אני אוהב את ליאורה עופר כמו אחות" ● הוא מספר על תוכניות ההתרחבות עם דלק ישראל ועל הניסיון שלא צלח להשתלטות על שופרסל, ומחמיא לאחים אמיר: "אני מוריד את הכובע בפניהם, לא חושב שהיינו מסוגלים לעשות יותר מזה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

הבניין בגבעתיים / צילום: L&D GROUP

תוך 3 חודשים בלבד ולפני קבלת היתר בנייה: שלוש דירות נמכרו בבניין המיועד לפינוי־בינוי בגבעתיים

בניין בשכונת בורוכוב בגבעתיים נבנה בשנות ה־70, והדיירים בו חתמו על הסכם פינוי־בינוי, אך עדיין רחוקים מהיתר ● שתיים מהדירות נקנו ע"י משקיעים, ואחת ע"י משפרי דיור ● נעמה יסקרוביץ, סוכנת נדל"ן מחברת L&D GROUP: "אנשים מחפשים אלטרנטיבה לת"א"

טקס קבלת מערכת חץ 3 בגרמניה / צילום: Reuters, Jan Woitas/dpa

"הכפר הישראלי" שהוקם ליד ברלין והבקשה של הקנצלר: חץ 3 הושק היום בגרמניה

מהנדסים, חיילים ודיפלומטים פעלו בשנתיים האחרונות כדי להעביר את מערכת החץ 3 לאדמת גרמניה - והיום היא הוכרזה כמבצעית בטקס חגיגי ובנוכחות הצמרת הביטחונית משתי המדינות ● מאחורי הקלעים עומד שיתוף-פעולה חסר תקדים, שהועמק דווקא בתקופה מתוחה ביחסים ● וגם: כיצד סייעה העסקה ההיסטורית בעת המבצע באיראן ביוני?

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

חיסון / צילום: ap, Sean Rayford

העליון: יש להימנע מעירוב ילדים במאבקי חיסונים בין ההורים

אב גרוש ביקש להורות על מתן חיסון משלים לבתו - חרף התנגדות האם, שטענה כי לילדה הייתה תגובה קשה למנת החיסון הראשונה ● המומחה הרפואי דחה את טענות האם בדבר רגישות הילדה לחיסון, ואילו האפוטרופוסית לדין התרשמה שההורים מנהלים את הקונפליקט ביניהם על גב הילדים ● המאבק הגיע עד לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני