גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שגילה על הר הפומורי מה אנחנו צריכים כדי לשרוד בטיפול נמרץ

פרופ' יו מונטגומרי, רופא וחוקר של הישרדות בתנאי קיצון, יצא לבדוק מה גורם לאנשים מסוימים לשרוד ולאחרים למות, ומה אפשר ללמוד מזה על טיפול בחולים במחלות קשות ● אבל בכובעו כפעיל נלהב למען משבר האקלים, הוא בכלל לא בטוח שלתובנות שלו תהיה הרבה תועלת: "אם לא נעשה משהו עכשיו, לאף אחד לא יהיה סיכוי. הכול תלוי ביחידים ובעסקים"

פרופ' יו מונטגומרי / צילום: תמונה פרטית
פרופ' יו מונטגומרי / צילום: תמונה פרטית

תארו לעצמכם ספינה שטבעה וארבעה בלבד מבין המפליגים הצליחו לעלות לרפסודה. עכשיו השמש הלוהטת צולה אותם ומי השתייה נגמרו. הם מיטלטלים מצד לצד, גוססים מצמא. שניים מהם ישרדו, ושניים לא. מי יהיו אלה שישרדו, ומה היה הסיכוי שלכם בעת אסון? האם הייתם מחזיקים מעמד?

"הגוף שלנו הוא מערכת מאוד מורכבת, ומיליוני תהליכים מתקיימים כל הזמן כדי להשאיר אותו במצב של איזון", אומר פרופ' יו מונטגומרי, רופא פנימאי ומנהל המרכז לבריאות ותפקוד אנושי ב-University College London. הוא חוקר הישרדות בתנאי קיצון במטרה להבין כיצד עובד הגוף בתנאים רגילים ובתנאי מחלה. "אם את מוכנה ומאומנת, תוכלי להתמודד עם לא מעט לפני שהמערכת תתחיל להתפרק", הוא אומר. "יש דמיון רב בין התמודדות עם פציעה, דלקת והרעלה (למשל מנת יתר) ולהבדיל, מרוץ מרתון. הכנה למרתון עוזרת להתמודד עם האחרים".

אבל אימון אינו חזות הכול. מחקריו של מונטגומרי בקרב אנשים שחיים או ששרדו בתנאים קיצוניים, וכן בקרב חולים שבהם הוא מטפל במחלקה לטיפול נמרץ, הראו שמדובר, כצפוי, במשחק עדין בין גנטיקה, כושר, חוסן פסיכולוגי, והטיפול בבית החולים. את מה שהגוף של המרתוניסט עושה במקרה כזה באופן טבעי, יכולים הרופאים לנסות להפעיל במסלולים עוקפים.

החומר שמאפשר לחסוך בחמצן

מונטגומרי רץ אולטרה-מרתון, מטפס הרים וצולל (יש לו שיא בנגינה בפסנתר מתחת למים), כלומר הוא חווה מצבי קיצון על בשרו. למעשה, אחד הגילויים המדעיים המשמעותיים שלו החל כשטיפס על הר הפומורי בהימלאיה. "העירו אותי בלילה כי אחת המטפסות החלה לפתח מחלת גבהים המאופיינת בהצטברות של נוזלים סביב המוח. מיד רצנו איתה למטה, אני וכמה מהמקומיים, אבל הם אמרו לי שאם אני רוצה להמשיך בטיפוס, אני חייב לחזור למחנה שלנו לפני שתתחיל סערה".

מונטגומרי שעט חזרה מעלה, וכשהגיע גילה שהשלים ב-40 דקות מרחק שיום לפני כן עשה בארבע שעות. "הבנתי שאיכשהו הלחץ גרם לי להשתמש באנרגיה של הגוף שלי באופן מוצלח יותר".

ביצועים ספורטיביים, הוא ידע, קשורים לניצול טוב של חמצן בגוף. אתלטים שהגוף שלהם יודע לשנע חמצן ביעילות רבה יותר - מצליחים יותר. לעומת זאת, במחלות מסכנות חיים רבות מעורב תהליך של פגיעה בשינוע החמצן. ההערכה של מונטגומרי הייתה שמי שיכול בכל זאת להביא חמצן לתאים שצריכים אותו גם ברגעים קריטיים, יוכל לשרוד עד שישוב האיזון ויחזור המצב הנורמלי. הוא העריך גם שיש מנגנון בגוף, מעין "מצב חיסכון בסוללה", שמאפשר להמשיך לחיות תוך ניצול כמות נמוכה יותר של חמצן, לפחות למשך זמן מה.

מונטגומרי זיהה חומר בשם ACE המשפיע על היכולת לחסוך בחמצן. עד אז חשבו שהחומר הזה קשור רק לרגולציה של לחץ הדם והוא שולט ברמת הכיווץ או הריפיון של כלי הדם. אנשים שונים מייצרים רמות ACE שונות, ורוב מטפסי ההרים זכו בגנים שמייצרים פחות מהן. זה מיתרגם לפעילות יעילה יותר של המיטוכונדריה, האברון שמייצר אנרגיה תוך שימוש בחמצן. אצל רוב האנשים שמייצרים רמות גבוהות יותר של ACE, המיטוכונדריה פחות יעילה. רובם התייאשו בעבר מטיפוס הרים כמקצוע או כתחביב עיקרי, אך לא מונטגומרי עצמו, שממשיך לטפס הרים אף שהגנטיקה שלו לא מתאימה לזה. "זה לא ה-גן לכושר גופני, אבל הוא בטח נותן יתרון גדול", הוא אומר.

למעשה, הוא אומר, יש יותר מ-20 אלף גנים לכושר גופני. ספורטאי עלית לרוב זכו בגרסה המשופרת של כולם כמעט. מי שלא זכה בכך, יכול להמשיך לרוץ בעזרת כוח הרצון, וזה נהדר ומועיל מאוד לבריאות ומאפשר לשפר דרמטית את הביצועים האישיים היחסיים, אבל לרוב זה לא יביא אותו לאולימפיאדה.

הקשר בין ספורטאי עלית לחולים בטיפול נמרץ

אחרי שקבוצת המחקר של מונטגומרי איתרה את ההבדל הזה בין ספורטאי עלית לאחרים, היא חזרה ומצאה אותו בקרב חולים בטיפול נמרץ. גן שמייצר רמות גבוהות יותר של ACE מפחית את הסיכוי לשרוד בהשוואה לגן שמייצר רמות נמוכות, כשהמצב הרפואי ההתחלתי נראה דומה. "אנחנו יודעים זה שנים רבות שהסיכון למוות מזיהום מושפע מגנטיקה, כלומר, מי שההוריו מתו מזיהום נמצא בסיכון גבוה יותר למות מזיהום בעצמו. אנחנו מעריכים שגנים רבים מעורבים בכך, אבל זה כנראה אחד מהם".

מרגע שיודעים זאת, אפשר לנסות לעקוף את הגנטיקה. "אם נוכל להפחית את פעילות ה-ACE אצל החולים עם הגנטיקה הפחות מועילה להישרדות, אולי נוכל לשנות גם את גורלם", אומר מונטגומרי.

"בנוסף, זה אומר שאנחנו מתייחסים לכל הסוגיה של החמצן באופן לא נכון. אם חולה סובל מחוסר בחמצן, אולי הנשמה שמציפה אותו בחמצן אינה המפתח להחלמתו ועדיף לבדוק כיצד ניתן לנצל אתת החמצן טוב יותר".

מחקריו של מונטגומרי מראים שאכן הנשמה עוצמתית, בממוצע, מזיקה למטופלים הרגישים ביותר. גם הצפה של תאי דם אדומים רבים לא מועילה לניצול טוב יותר של החמצן, לדבריו. "זה לא אומר שלא צריך להנשים או שלא צריך לתת מנות דם, אבל השאלה היא כמה, ואיך אנחנו מנטרים מתי זה עובד ומתי זה לא עובד".

הסיבה שחולים מאבדים תיאבון

אותו דין לגבי מזון, אומר מונטגומרי. זהו גילוי נוסף שהוא אחראי לו: אנשים רבים שמגיעים למצבי מחלה קריטיים מאבדים תיאבון, וטעות תהיה להאכיל אותם כדי שתהיה להם אנרגיה. הוא חוזר שוב למחקרי ההרים שלו כדי להסביר זאת.

מטפסי הרים מאבדים משקל ככל שהם עוברים להתגורר, אפילו זמנית, בראש ההר. מדוע? מונטגומרי טוען שהגוף מרעיב את עצמו במכוון כדי לאתחל תהליך של פירוק שריר, שדווקא ממנו אפשר להפיק אנרגיה וחמצן במצבים של מחסור, עד שהמחסור יעבור. "זה תהליך מתוזמר על ידי הגוף, לא מצב של מחלה", הוא אומר. לדבריו, חולים שמגיעים לטיפול נמרץ מאבדים את התיאבון מאותה סיבה, לפחות בחלק מהמקרים, ואם הם יוזנו, בעיקר בתמיסה שומנית שמיועדת לטיפול בתת-תזונה, המנגנון הזה עלול להשתבש. "אם מדברים עם וטרינרים, ואני ממליץ לכל הרופאים לעשות זאת מדי פעם, הם יגידו 'בטח, אנחנו מכירים את זה. כך חיות מסוימות שורדות בתנאי חוסר חמצן'".

לא רק השריר מפורק, אלא גם שומן מפורק במצב כזה. פירוק השומן יוצר קטונים, תרכובות אורגניות המגינות על הגוף ממחסור בחמצן, כנראה על ידי ייעול השימוש בחמצן בתאים. "זה קורה באופן טבעי בחדר המיון. הגוף מנסה כל אסטרטגיה שהיא לייעל את השימוש בחמצן, כי הוא יודע שיש לו פחות. סימנים דלקתיים גורמים לאתחול של התהליך", אומר מונטגומרי ומוסיף שכיום נערכים ניסויים ראשונים שבוחנים את האפשרות לתת קטונים ממקור חיצוני לחולים בטיפול נמרץ, כדי לחזק את התהליך הזה. גם רצי מרתון ומטפסי הרים שותים לפעמים קטונים ממקור חיצוני, כדי לשפר את הביצועים שלהם.

לפני שמונטגומרי הולך לטפס על הר, הוא מתאמן גם בריצות ארוכות, אבל גם בספרינטים מהירים בקצה גבול היכולת. המטרה היא להגיע למחסור בחמצן, ולאמן את התהליכים שעוזרים לגוף להתמודד עם המצב הזה.

חוץ מחמצן צריך גם מוטיבציה

אחת השאלות שסביר להניח שכל ישראלי הריץ במוחו היא האם הוא היה שורד חיים בתנאי קיצון כמו בשואה. מונטגומרי מנסה לענות. "הכי חשובה להישרדות במחנות הייתה עמידות גנטית מפני מחלה זיהומית, והחוסן המנטלי. שמעתי על אנשים שגם במחנות הריכוז הקימו מקהלה והמשיכו לשיר. כמובן, זה לא עזר למי שנרצח באופן אקטיבי".

מונטגומרי מייחס משמעות רבה לחוסן הפסיכולוגי. "בסופו של דבר, גם הפסיכולוגיה נקבעת במידה רבה על ידי הגנטיקה שלך, וגם על ידי נסיבות החיים שלך. זה לא מגיע מאבק פיות", הוא מדגיש. לתפיסתו, גם את החוסן הפסיכולוגי אפשר לאתגר במידה, כדי לחזק אותו לעתיד.

"אם הספינה שלך טובעת, המון גורמים בסופו של דבר ישפיעו על הסיכויים להישרדות. האם חטפת מכה בראש? האם את יודעת לשחות? האם יש לך שומנים שמגינים עלייך מקור? להישרדות בים זה דווקא מועיל. אבל גם - האם אי פעם חשבת על מה תעשי בסיטואציה כזו ולכן הפעולות שצריך לבצע כדי לשרוד באות לך באופן טבעי? או האם את סובלת ממחלת ים? בחילה חזקה היא אחד הדברים הנוראיים שאפשר לחוש וזה יכול ברגע האמת להוריד את המוטיבציה לשרוד".

מיהם אנשים עם חוסן פסיכולוגי? "אלה שרואים חדשות שליליות כאתגר, אלה ששומרים על הומור כשמשהו רע קורה. אנחנו רואים את זה אצל אנשים ששרדו עינויים, או למשל שחקני הרוגבי, שההישרדות שלהם בהימלאיה תועדה בסרט 'Alive'. הם שרדו כי הם היו קבוצה, והם התנהלו סביב האירוע כמשחק קבוצתי. היה להם חוסן פיזי ומנטלי, ומשום שהיו ספורטאים, היה להם שריר לפרק, והגוף שלהם היה מוכן לאותו תהליך של מחסור בחמצן שהם פגשו גם בגובה".

במחלקת טיפול נמרץ, הוא רואה לדבריו כל הזמן את הרגע שבו מטופלים מחליטים שהספיק להם והם מוכנים למות. "אני לא יודע איך זה עובד ביולוגית, אבל אני בטוח שזה קורה. אי אפשר להציל חולה סרטן באמצעות פסיכולוגיה, אבל הוא יכול לשרוד עד החתונה של הילד, הלידה של הנכד, ולמות למחרת. אני רואה אנשים ממש מתזמנים את המוות כך שיתרחש כשהמשפחה נמצאת, או דווקא כשהיא לא נמצאת, וגם כשמטפסים על הר והמצב משתבש, יש לא מעט תיעוד של הרגע שבו אנשים אומרים 'אני לא יכול לסבול את זה יותר', ומתים".

הזדקנות? משבר האקלים יהרוג את כולנו

מלבד עבודתו כרופא, חוקר, ומרצה מבוקש בתחום המטבוליזם ורפואה, מונטגומרי הוא גם פעיל נלהב בתחום איכות הסביבה והמלחמה במשבר האקלים. באמצע השיחה הוא זורק כבדרך אגב, בתגובה לשאלה על הזדקנות: "כל הדור שלך ממילא ימות תוך 30 שנה".

סליחה?
"אם אנחנו רוצים לשנות את הכיוון של משבר האקלים, אנחנו צריכים לפעול עכשיו, יש לנו חלון זמנים מאוד קצר. אבל האם אנחנו פועלים עכשיו? לא ממש. אז במבט קדימה, כמה עשורים קדימה, אין עולם שאפשר לחיות בו".

אז מי ישרוד בעולם הזה?
"יהיה יותר חם, יהיו יותר שריפות. הקרינה תהיה בלתי נסבלת. 19% מהאדמה שהיום אנחנו חיים בה תהיה בלתי אפשרית למחיה, וחצי מאוכלוסיית העולם תהגר. אנחנו מדברים על הגירה מאסיבית. זה כמובן יגרום למלחמות. די מיותר להתאמן ולהגביר את יעילות ניצול החמצן שלך במקרה כזה. אם תנסי לגדל ירקות בגינה, מישהו ייקח לך אותם".

טוב. אז עכשיו אלך לבלות קצת זמן עם המשפחה שלי כל עוד אני יכולה.
"כן, אבל גם תחשבי מה עושים. איך חיים פשוט, אוכלים פשוט, צורכים פשוט. בסוף זה גם עוזר להפחית את התלות בנפט ממקורות שאת לא רוצה להיות תלויה בהם. לישראל יש בסיס טכנולוגי חזק, אז אתם בטח מפתחים גם פתרונות קלינטק מעניינים. הכול תלוי ביחידים ובעסקים".

■■■

פרופ' יו מונטגומרי
אישי: בן 59, נשוי ואב לשני בנים, פרגוס ואוסקר, שנהרג בתאונת צלילה

מקצועי: פרופ' לרפואה וראש המרכז לבריאות ותפקוד האדם ב־UCL. פעיל ודובר מוכר בנושא משבר האקלים, ובתקופת הקורונה הרבה להתראיין על הצורך להיזהר בזמן המגפה. כתב כמה ספרי מדע פופולרי וספרי פרוזה העוסקים בהישרדות בתנאי קיצון, למבוגרים ולילדים

עוד משהו: מטפס הרים, צולל, דואה במצנחי רחיפה, הוביל את משלחת Xtreme למחקר באוורסט, רץ אולטרה מרתון (100 ק"מ) ומחזיק בשיא עולמי לנגינה בפסנתר מתחת למים

עוד כתבות

שכונת פסגת זאב בירושלים / צילום: Shutterstock

מתל השומר ועד פסגת זאב: אלו השכונות הצפויות להיכלל בהגרלת "דירה בהנחה"

שכונת חבצלת בנתניה, המבואות הדרומיים בחיפה ופסגת רמות בבאר שבע אמורות להיכלל בהגרלה הקרובה של משרד הבינוי והשיכון, שתיפתח בשבוע הבא ● ברוב הפרויקטים טרם הוגשה בקשה להיתר בנייה ● מאז אפריל נוספו 23,047 איש לרשימת הזכאים להשתתף בהגרלות

יריב פז, בעלי פז גרופ, חברה להשקעות נדל''ן / צילום: אייל פישמן

ב־2005 יריב רכש דירה להשקעה, היום הוא עוזר לאחרים: "הממשלה סימנה אותנו כאשמים בעליית מחירי הנדל"ן"

יריב פז, תושב תל אביב, בן 50 ● בזוגיות פלוס 3 ילדים ● בעלי פז גרופ, חברה להשקעות נדל"ן ● "עולם הנדל"ן פותח לכל אחד ואחת הזדמנויות חסרות תקדים להשקעה ולהגדלת ההון העצמי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

ברק רוזן / צילום: איל יצהר

מתנה לשחרור? זו הסיבה שברק רוזן העביר לבנו מניות בחברת הקנאביס

בנו של יזם הנדל"ן, שהשתחרר לאחרונה מצה"ל, קיבל לידו 17.7% ממניות תיקון עולם, ששוות כ-19 מיליון שקל ● הסיבה: רוזן לא קיבל אישור מן המשטרה להחזיק מניות בחברת קנאביס, ולכן החזיק אותן בנאמנות ומאוחר יותר העביר לאשתו

ניתוח טכני

ניתוח טכני: ככל ש-S&P 500 יטפס, כך תורגש נחת זרועם של המוכרים

מדד S&P 500 סיים שבוע בירוק, אבל רמת הסיכון בשוק המניות האמריקאי לא ירדה, תחתית משמעותית לא נראית באופק, והגרף הטכני מלמד שהעלייה הנוכחית אמורה להיות זמנית בלבד

דליפת דלק בקו קצא''א במועצה האזורית חוף אשקלון, לפני כשנה / צילום: המשרד להגנת הסביבה

באשקלון חולים בסרטן יותר מהממוצע הארצי, אך הממשלה לא טורחת לחקור מדוע

"במחוז אשקלון רואים רמת תחלואה משמעותית במחלות הסרטן באופן יחסי לממוצע הארצי", אמרה ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, בדיון הוועדה לפניות הציבור בכנסת ● במשרד הבריאות מציינים כי אין להם מנדט לבדוק חשיפה לחומרים מסוכנים שנמצאים באוויר, ומפנים את הזרקור לעבר המשרד להגנת הסביבה - שטוען כי דווקא מדובר באחריות משרד הבריאות

משרדי הוט. בעיגול: מנכ''לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: מץ 76, יח''צ אוהד רומנו

הצטרפתם לסיבים האופטיים של הוט? הסעיף המוחבא שיאפשר לאסוף עליכם מידע

לקוחות שהצטרפו לסיבים האופטיים של הוט התבקשו לחתום על טופס המאשר את עבודת הטכנאי, אלא שבתוכו הוטמע סעיף מעורפל המאפשר לחברה לעשות שימוש בנתוני הלקוחות • מהוט נמסר: "נוקטים את כל האמצעים הנדרשים להגנת המידע, הכל בהתאם לחוק"

מלון מנדרין ת''א / צילום: איל יצהר

עסקת ענק במלון מנדרין: החניה ושטחי המסחר נמכרו ב-190 מיליון שקל

לגלובס נודע כי קרן JTLV3 בראשות עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן רכשה באחרונה את שטחי המסחר והחניון הצמוד למבנה מלון מנדרין בתל אביב בכ-190 מיליון שקל בתוספת מע"מ ● על השטח יש זכויות להקמת כ-10 אלף מ"ר מלונאות

אלון בן נון - מנכ''ל Neurosense / צילום: יח''צ

תרופה של נוירוסנס הישראלית נמצאה יעילה בהפחתת חומרים בגוף הקשורים למחלת ניוון השרירים ALS

אם החומרים אכן יתגלו כמדד לחומרת ה-ALS, החברה תמשיך לניסויים בהם ייבחנו ההשפעות על תסמיני המחלה עצמה ● בעקבות ההודעה עולה מניית החברה 56% במסחר בנאסד"ק

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף / צילום: Shutterstock

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף: "דירקטוריונים לחוצים"

למרות התמורות בשוק ההייטק הישראלי, עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה סבורים שכרגע היא לא נמצאת במשבר ● הם רואים יותר סטארט-אפים לא רווחיים שנמכרים אבל מזהירים חברות מצעדים פזיזים: "אתה לא יכול לקצץ את כל המכירות ולצפות להמשיך לחיות"

חנות לגו / צילום: LEGO

בעוד שבועיים יושקו החנות הראשונה והאתר של לגו בישראל

במקביל לפתיחת החנות הפיזית בדיזנגוף סנטר בתל אביב, יושק באותו היום גם אתר האינטרנט הרשמי של LEGO בישראל ● החנות תציע מגוון של מוצרים, ביניהן כאלה שניתן למצוא אך ורק בחנויות הרשמיות

רפי אלמליח, ראש מינהל התכנון החדש / צילום: דוברות רמ״י

מנהל מינהל התכנון החדש יהיה מנוע מלטפל בתוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור

מחשש לניגוד עניינים מנהל מינהל התכנון החדש, רפי אלמליח, יהיה מנוע מלטפל בתפקידו החדש ב-32 תוכניות לעשרות אלפי יחידות דיור, כך עולה ממכתבו לשרת הפנים איילת שקד בו הוא הסביר כי לנוכח תפקידו הקודם ברמ"י לא יוכל להיות מעורב בפרויקטים

דיור בר השגה בקרית אונו / הדמיה: חן אדריכלים

מנכ"ל משרד השיכון: 83% מהדירות בארץ נמסרות באיחור העולה על 60 ימים ומעל 40% באיחור של יותר משנה

בדיון בוועדת הכספים של הכנסת הציג מנכ"ל משרד השיכון, אביעד פרידמן, נתונים המראים כי יותר מ-83% מהדירות שנבנו בשש השנים האחרונות נמסרות באיחור של מעל חודשיים, וכ-40% מהן נמסרות באיחור של יותר משנה ● "אירוע של איחור במסירת דירות ואי תשלום פיצויים על פי חוק אינו אירוע חריג בענף הנדל"ן"

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונגידת הבנק הרוסי,  אלווירה נביולינה / צילום: Reuters, RIA Novosti

100 מיליון הדולר שהפילו את מוסקבה: כל מה שכדאי לדעת על פשיטת הרגל של רוסיה

לראשונה מאז המהפכה הבולשביקית, נושי חוב ממשלתי רוסי לא קיבלו את תשלומי הריביות שהובטחו להם, זאת למרות מאבק של מוסקבה לנסות ולהעביר את הכסף ●  המשמעות: רוסיה נכנסה למצב של "חדלת פירעון" לאחר שהסנקציות המערביות שהוטלו עליה בעקבות הפלישה לאוקראינה, מנעו ממנה להעביר כ-100 מיליון דולר לנושים ● בעלי החוב צפויים לחכות לפני שיגישו תביעות לסילוקו

העולם הוירטואלי של נייקי ב-Roblox / צילום: צילום מסך מאתר נייקי

ניקיי וגוצ'י החליטו להצטרף לחגיגת המטאוורס. זה לא יהיה קל כמו שהן חושבות

לא מעט חברות עשו בשנה האחרונה את צעדיהן הראשונים במטאוורס, אך רק מעטות בחרו במהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח, ואילו הרוב סתם "הצטרפו לחגיגה" ● למה הגיימרים יהיו הזרזים הגדולים בתחום, והאם יש משהו שיכול למנוע מכל זה להתממש? ● טור חמישי ואחרון בסדרה

זינוק של 430 אלף אחוזים מאז ההנפקה / צילום: Shutterstock, Volodymyr Plysiuk

אלף דולר הפכו למיליונים: כמה הרוויח מי שהשקיע בהנפקת מיקרוסופט?

המניה של ענקית הטכנולוגיה שהונפקה ב-1986 זינקה במאות אלפי אחוזים מאז, ומשקיעים שמחזיקים במניה עד היום הפכו למיליונרים ● ומה עשו הנאסד"ק וה-S&P 500 בתקופה הזו?

מליאת הכנסת / צילום: יוסי זמיר

הושגו הסכמות: הכנסת תפוזר ביום רביעי, חוק הנאשם לא יעלה

טרם הושגו הסכמות על תאריך הבחירות ● שר האוצר ליברמן העריך כי עסקת החבילה במשק לא תצא לפועל ● ח"כ סמוטריץ': "סיכמנו בישיבת ראשי אופוזיציה לעשות הכל כדי לדחות את פיזור הכנסת לשבוע הבא ובימים האלה נהפוך כל אבן כדי למנוע את ההליכה המיותרת הזו לבחירות"

פלטפורמת HAILO / צילום: HAILO

סטראט-אפ ישראלי וענקית שבבים יפנית יפעלו יחד לקידום רכב אוטונומי

חברת הסטארט-אפ הישראלית היילו, שמפתחת שבבי בינה מלאכותית למכשירי קצה, עובדת בשיתוף פעולה חדש עם חברת הענק היפנית רנסאס בפיתוח במערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית ● במסגרת שיתוף הפעולה תשלב החברה היפנית את המעבד שפיתחה היילו במערכות הבטיחות והנהיגה האוטונומיות שלהן עבור יצרני רכבים אוטונומים

הבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ירידות בנעילה בת"א; אלקטריאון קפצה ב-8.5%, ג'נסל בכ-7%

מדד ת"א 35 רשם ירידה של 0.5%, ת"א 90 נסוג ב-0.7% ואילו מדד מניות הקנאביס עלה ב-1.2% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל

מטוס של ארקיע / צילום: יח''צ

המיזוג עם אל על מתרחק? ארקיע במגעים עם רוכשים פוטנציאליים

לגלובס נודע כי ארקיע מנהלת מגעים עם רוכשים חלופיים לרכישת חלקם של בעלי השליטה האחים נקש ● חברת התעופה העניקה לאל על בלעדיות עד ה-29 ביוני שמנעה ממנה לחפש קונים, אך כעת ארקיע מסרבת להאריך אותה

טקס פתיחת המסחר של פאגאיה בנאסד''ק / צילום: יח''צ - עידו איז'ק

סופו של טרנד: שוק הנפקות ה־SPAC בוול סטריט חזר לרמתו מלפני 2020

היקף גיוסי ההון בהנפקות ראשוניות נחתך במחצית השנה ב-95% ● Renaissance: "שוק ה-SPAC המשיך להתרסק ברבעון השני, ורק 14 חברות הונפקו" ● שווי פאגאיה הישראלית נחתך לרמה של כ-4 מיליארד דולר על פי בלומברג