גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN
ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

העיתונאי והמגיש ריצ'רד קווסט (60) הוא אחד האנשים המזוהים ביותר בעולם עם רשת CNN. קווסט הוא כתב העסקים העולמי של הרשת, ומגיש את התוכנית הנושאת את שמו Quest Means Business. הוא יושב בדרך כלל בניו יורק - אבל השבוע קווסט נמצא בדאבוס, שם מתכנס הפורום הכלכלי העולמי, אחרי הפסקה של שנתיים בגלל הקורונה, ובשלהי האביב במקום באמצע החורף.

הכנס בדאבוס, בו מתערבבת האליטה הפוליטית והעסקית העולמית, זכה לאורך השנים ללא מעט ביקורת, על ניתוק ומילים ריקות. אבל קווסט, שפוקד את הכנס כבר שנים, הסביר במאמר לקראת נסיעתו לדאבוס שיש בעיניו ערך בכך שמקבלי ההחלטות נפגשים "לשמוע מה הם חושבים, במה הם מאמינים, ואיך צריך לפעול" - כל עוד לא נותנים ל"קשקשת" של הפורום הכלכלי העולמי להסיח את הדעת.

קווסט ידוע בסגנון הייחודי והאנרגטי שלו. אבל השבוע, בשיחה עם גלובס, הוא בחר להדגיש את כובד הרגע שבו אנחנו נמצאים.

איך בדאבוס?
"מאוד משונה להיות בדאבוס בלי שלג. והנושאים שאנשים מדברים עליהם כאן הם כל כך רציניים, שיש תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי בדאבוס קודם. אין את אותה כמות של שטויות קריפטו, ומסיבות משונות של קרנות גידור וכל זה. בין היתר, זה בגלל שהרימו את כל העסק בשנייה האחרונה. בטיילת ברחוב הראשי, למשל, יש עדיין חנויות פתוחות - בדרך כלל סוגרים אותן ומשכירים את השטח לבנקים, קרנות גידור או חברות טכנולוגיה. אבל עכשיו יש עדיין חנויות בגדים ומסעדות פתוחות. מנקודת המבט שלי, זה הופך את הכנס הנוכחי להרבה יותר מוצלח. יש תחושת מציאות, רצינות, כובד משקל, בגלל מה שהעולם מתמודד איתו כרגע".

זו לא מסיבת החזרה הרועשת שתכננו לסוף הקורונה.
"רחוק מזה. וזה היה יכול להיות מאוד לא הולם. בסופו של יום, אירופה במלחמה אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה. סין עדיין ממשיכה את הסגר באופן משונה וביזארי לעתיד הנראה לעין. ועדיין יש מסביב את שאריות המגפה. באופק יש את אבעבועות הקוף, ויש לנו כרגע את האינפלציה הכי גרועה ב-40 השנים האחרונות. ואתה צריך לזכור שבחזית הכלכלית, האנשים כאן בדאבוס הם בגיל שבו הם זוכרים את האינפלציה של שנות ה-80 ומה היה צריך לעשות כדי להתמודד איתה. ויש גם את השיבושים האדירים לנתיבי האספקה, שהובילו לעוד יותר אינפלציה. לאן שאתה לא מסתכל, יש שורה של סוגיות גלובליות קשורות זו לזו, שמאיימות על הצמיחה, היציבות, הבטיחות והביטחון".

רק הרוסים לא באו

איזה רגע היה הכי בולט בעיניך עד כה?
"הנאום של נשיא אוקראינה זלנסקי היה מאוד טוב. ביסודו של דבר, הוא ביקש שיעשו הרבה יותר. רגע אחד - עוד משהו: אין כאן רוסים. לא הזמינו אותם, אפילו את אלה שלא תחת סנקציות. דיברתי על זה עם קלאוס שוואב (יו"ר הפורום הכלכלי העולמי, ומארגן הכנס בדאבוס, א"פ). ב-25-30 השנים האחרונות עבדנו תחת ההנחה שאחרי נפילת ברית המועצות, רוסיה תבחר בערכים שלנו. זו הייתה אבן היסוד של 'קונצנזוס דאבוס', אם תרצה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא קיים. והם היו מביאים כסף. סברבנק, VTB, גזפרום, לכולם היו בתים גדולים ודברים גדולים על הטיילת בכנסים קודמים. והשנה הם לא פה. ואגב, 'בית רוסיה', שבו השתכנה בעבר המשלחת הרוסית, הפך השנה ל'בית פשעי המלחמה של רוסיה'. מי שאירגן את זה היה מאוד ער לסמליות שבכך".

זלנסקי עדיין זוכה לאותה תשומת לב?
"כמובן. אני לא חושב שזה היה הנאום הכי טוב שלו אבל הוא הזכיר לאנשים כאן את 1938, את זה שהמחיר של דיקטטורה רק נעשה יותר גבוה. שאם היינו הולכים יותר רחוק עם הסנקציות אחרי כיבוש קרים ב-2014, אולי לא היינו בתסבוכת הנוכחית. והיה לו מסר נוקשה במיוחד לגבי הנפט והגז (שמהווים חלק ניכר של היצוא הרוסי, א"פ) - תפגעו ברוסיה היכן שכואב לה".

ולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

"אבל זה מורכב. היופי של דאבוס הוא שכולם כאן. ראיינתי את אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שדיברה על אחדות אירופה, אבל באותו זמן הכירה בקושי של הטלת סנקציות על הנפט הרוסי. היא לא הייתה מוכנה לתת לי לוח זמנים לכך, אבל אמרה שהם יגיעה לעסקה".

הזכרת קריפטו. נדמה לי שבכל זאת ראיתי תמונות של אנשים מתעשיית הקריפטו בטיילת בדאבוס.
"כן, הם נמצאים כאן. יש את 'בית הקריפטו', ובלוקצ'יין פה, וקריפטו שם".

זה נשמע כמו מזיגה משונה - קריפטו יחד עם אזהרות על רעב עולמי.
"שזה ללא ספק הדבר הכי רציני. תראה, אני חושב שיש צידוק לכך שידברו גם על הנושאים האלה. לא משנה כמה המצב בעולם גרוע, עדיין צריך להמשיך. וקריפטו, בלוקצ'יין, ופיננסים מבוזרים, יהיו חלק מהעתיד שלנו".

אוקי.
"אבל ההבדל הוא שאי אפשר לתת לזה לשלוט על השבוע. לא יכול להיות שזה יהיה האירוע המרכזי. ובעבר כל הפיננסים המובזרים האלה היו מאוד קולניים ומאוד נראים. והפעם זה היה לא הולם. אתמול בערב, כשהלכתי למלון, עדיין היו הרבה מסיבות, אבל יש כאן פחות אנשים, והם יותר מעורבים מבעבר".

האקלים לא יחכה

אגב, אחרי המשבר הפיננסי ראינו גם הרבה דיבורים על קפיטליזם מכליל, ו-ESG, ואי שוויון. יש לי תחושה שבמידה מסוימת זה יצא מהאופנה.
 אני הייתי חולק עליך. זה לא יוצא מהאופנה. יש כאן שני דברים. קודם כל, האג'נדה העולמית יכולה להתמודד עם מספר מוגבל של דברים בבת אחד. דבר שני, יש שאלה של סדרי עדיפויות, ומה מקבל קדימות. אבל אגב, כאן בדאבוס וגם במקומות אחרים, כולם מדגישים ש- ESG לא יכול להידחק בסדר היום, בכלל ששינוי האקלים לא יכול לחכות. ואין לנו את את המותרות של להגיד 'או זה או זה'. אם לא נתמודד עם שינוי האקלים, מצבנו יהיה יותר גרוע. זה לא כמו שסבתא שלי היתה שואלת 'אתה רוצה מרק עוף או כבד קצוץ', ואז היית בוחר אחד מהם, והיא היתה שואלת, למה שלא תיקח את השני? זה לא המצב. אנחנו חייבים לעשות את שני הדברים". 

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

תן לי לשאול את השאלה אחרת. אחרי המיליארדרים נהגו לדבר על כך שצריך לעשות משהו,  או שהם ימצאו אנשים עם קלשונים על מפתן דלתם. ועכשיו נראה שאנשים כמו אילון מאסק ואפילו ג'ף בזוס הם הרבה יותר לוחמניים. 
"כן, אבל הם לא רלוונטיים כאן".

למה הכוונה?
"בדאבוס הפעם, הם לא רלוונטיים. אני בטוח שיש אנשים שזה מעסיק אותם ומדברים על זה בבתי קפה. אבל כמו שאמרת: אנשים מדברים על ביטחון תזונתי, רעב, מוות. אנשים מדברים על מלחמה, על מיתון עולמי. אילון מאסק שקונה את טוויטר זה מופע צדדי (אם הוא בכלל יקנה אותה)".

מעניין.
"אל תבין אותי לא נכון. עוד נחזור לזה בעתיד. בראיון שלו איתי, קלאוס שוואב אמר לי שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה בהיסטוריה. והסכנה היא שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון. אבל אם תעצור שנייה ותחשוב: שבדיה ופינלנד הגישו בקשה להצטרף לנאט"ו. זה דבר שהיה בלתי נתפס בעבר. כך שזה נותן לך מושג לגבי איך דאבוס מתנהלת הפעם".

המבחן של הפד

מה אתה אישית חושב שהולך לקרות בעוד שנה? חמש שנים?
"אלוהים יודע. אני חושב שבתוך שנה נהיה במיתון. ומאחר שזה גלובס, אני חושב שהמבחן הגדול ביותר יהיה בחזית הכלכלית: במחויבות של הפד למחוץ את האינפלציה. יו"ר הפד פאוול מדבר בקשיחות, והוא כבר העלה פעמיים את הריבית. אבל מה קורה כשהוא מעלה את הריבית בחצי אחוז בפעם השלישית או הרביעית, והאינפלציה יורדת ל-4% או 5%, אבל אנחנו במיתון והשווקים עדיין לא התאוששו? האם הוא יגיד 'אנחנו צריכים להקל עליכם קצת'? או שהוא יגיד המנדט שלנו זה יציבות מחירים וזה אומר להוריד את האינפלציה לרמה מסוימת? אני לא חושב שאנחנו יודעים.

"כשמריו דראגי (שהיה בזמנו נשיא הבנק האירופי המרכזי, א"פ), אמר ב-2012 'נעשה כל מה שנדרש כדי להציל את האירו', לא היה לאף אחד ספק שהוא יעשה את מה שצריך. אבל כשג'יי פאוול אומר 'אנחנו נתמודד עם האינפלציה. אנחנו נתמודד איתה', אנשים אומרים 'כן, אתה תתמודד איתה'. אבל עד מתי? מה המחויבות שלך להיפטר מהאינפלציה? עד שזה ייעשה קשה פוליטית? עד בחירות האמצע בארה"ב? עד הבחירות לנשיאות? עד מתי? מה המחויבות שלך. וזה הולך להיות הנושא הגדול ביותר עבור הפד".

להיצמד לערכי הליבה

אחרי המשבר הפיננסי היו דמויות שהפכו לגורואים פיננסיים, כמו למשל פרופ' נוריאל רוביני. מי האדם שצריך להקשיב לו היום כדי להבין מה קורה?
"אותה חבורה".

באמת?
"כן. אני דיברתי עם נוריאל בסוף השנה שעברה, לפני המלחמה. צריך להקשיב לאנשים כמו מוחמד אל עריאן (היועץ הכלכלי הראשי של ענקית הביטוח אליאנס, א"פ), או ריי דליו (מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, א"פ). ראיינתי את דליו בשבוע שעבר, והוא פסימי ביותר. הוא אומר שיש אומנם הזדמנויות, אבל שאנחנו הולכים לעבר עידן שרוב האנשים בעולם הפיננסי לא זוכרים או לא מכירים.

"יש לנו שוק דובי, ואנשים שלא באמת יודעים איך להשקיע בסביבה כזאת. אם חושבים על זה, שערי הריבית ירדו במהלך המשבר הפיננסי, ואולי עלו מעט אחר כך אבל בגדול, היו לנו 12 שנים של כסף זול, ועכשיו אנחנו בסביבה שונה לחלוטין".

מה לגביך כעיתנאי? נראה לי שאנחנו במצב פרדוקסלי שבו הכלכלה העולמית במצב קשה, אבל זה טוב לרייטינג.
"כן ולא. בעצם הייתי אומר שלא. בכנות, כשאנשים מפסידים כסף, הם לא אוהבים לצפות בזה. ומלחמה לא מוכרת. היא מביאה צופים, אבל היא לא מוכרת".

אפשר לזהות אצלך טון רציני. שינית משהו בתוכנית? יש דברים שאתה כבר לא עושה?
"לא. אנחנו עדיין שואלים שאלה קלילה בסוף הראיון. השנה זה האם הייתם מעדיפים את דאבוס 'בשלג בינואר או באביב? ובינתיים זה חצי-חצי".

"בסופו של יום כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להיצמד לערכי הליבה שלנו. וכן, יש דיס-אינפורמציה, וכן, יש סייבר. אבל אנשים יימשכו לאיכות. ומעבר לכך, אתה גם לא יכול לעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו. מי שרוצה לקבל את החדשות שלו מאיזה בלוג או אתר, או רשת חברתית מוזרים. הם לא הולכים להקשיב לך או לי אם נגיד להם לקרוא א', ב', או ג'. הם לא הולכים לעשות את זה. הם יגידו 'כן, ברור שתגיד את זה. אתה התקשורת הימנית, או התקשורת השמאלנית, או שאתה פשוט הממסד'. טוב, לכו ותקראו את הבלוג של איזה תמהוני ונראה אם תשכילו ככה על העולם".

אוקי, אז אין חשבון נפש אחרי המתקפות על ה'ליימסטרטים מדיה'?
"אל תבלבל את זה עם הערכה עצמית לגיטימית של הכיסוי. האם צדקנו? האם הכיסוי שלנו היה מאוזן? האם לקחנו בחשבון את הביקורת שמופנית אלינו? האם היינו שמאליים מדי? ימניים מדי? ביקורתיים מדי? לא ביקורתיים מספיק? CNN תמשיך לעשות את זה. אבל אתה לא זורק את התינוק עם מי האמבטיה. כלומר, האם זו עובדה? כן. האם זה נכון? כן. האם צריך לספר על זה? כן. האם אנחנו אלה שצריכים לספר על זה? כן. האם אנחנו צריכים לספר על זה עכשיו? כן. אז אתה עושה את זה".

ריצ'רד קווסט - תעודת זהות 

אישי: בן 60, יליד ליברפול, אנגליה, משפטן בהשכלתו

מקצועי: כתב העסקים הבינלאומי המוביל של CNN, ומגיש Quest means Business. הצטרף ל־BBC באמצע שנות ה־80, ומשם עבר ל־CNN ב־2001. סיקר, כך לפי CNN, את כל המשברים הפיננסיים מאז יום שני השחור ב־1987

עוד משהו: נוסף לשלל עיסוקיו, הוא גם מוביל את סיקור בית המלוכה הבריטי ברשת 

עוד כתבות

מבקרים ממשיכים לזרום ללובר לאחר הפריצה / צילום: Reuters, Ameer Alhalbi

שבע דקות באור יום, גניבה ב"שווי עצום": הפריצה למוזיאון הלובר מסעירה את צרפת

השוד הדרמטי בפריז חושף כשלים קשים באבטחה, והרשויות מודות: "אנחנו מודעות לכך שהמוזיאונים בצרפת פגיעים" ● בין הפריטים שנגנבו: ענק המלכה ונזר הקיסרית - "אוצרות שאי־אפשר להעריכם" ● החשש: הפריטים יפורקו ויימכרו בשוק השחור

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה בתל אביב; מדד הבנקים קפץ במעל 3%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● אתמול - ההסלמה בעזה הובילה לירידות חדות, בעיקר במניות הביטוח והבנייה ● מיטב: ללא הורדת ריבית המשק יתקשה להתאושש ● ארה"ב: הפד רמז כי שהבנק המרכזי יחדול מצמצום המאזן, מתחזקות הציפיות להפחתת ריבית נוספת ● "בועה, בוודאות": וול סטריט משמיעה אזעקות על בום הבינה מלאכותית, בעוד המשקיעים נכנסים בכל הכוח

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

עם תוצר לנפש של 64 אלף דולר, ישראל תשקיף מרחוק על הכלכלות האלה

תחזית חדשה של קרן המטבע הבינלאומית צופה שכלכלת ישראל תצמח ב-3.9% ב-2026, מה שיביא את התוצר לנפש ל-64 אלף דולר ● בבנק ישראל ובמשרד האוצר צופים שיעורים גבוהים אף יותר ● אך מהצד השני, יוקר המחיה מאפיל על נתוני התוצר המרשימים

חן והראל שפירא / איור: גיל ג'יבלי

הפסידו לרשות המסים בפסק דין דרמטי: האחים שפירא ישלמו למדינה מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורם של ארבעת האחים שפירא, בעלי השליטה בשפיר הנדסה, נגד צו שומה שהוצא להם בגין רווחים ממכירת חלק ממניותיהם בהיקף עשרות מיליוני שקלים ● השופט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי באמצעות פעולה טכנית שביצעו, ניסו האחים לקבל הנחת מס שאינם זכאים לה

נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי בדרך לריצוי עונש המאסר בכלא סנטה / צילום: Reuters, Sarah Meyssonnier

נשיא מאחורי הסורגים: סרקוזי נכנס היום לכלא לזמן לא ידוע

נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי נכנס היום לכלא בעקבות גזר דין של בית משפט מקומי, ששלח אותו לחמש שנות מאסר בפרשת שחיתות פוליטית ● בכך הוא הפך לראש המדינה לשעבר הראשון באירופה שיימצא מאחורי סורג ובריח ● מיד לאחר כניסתו לכלא הבוקר, הודיע הצוות המשפטי שלו כי הגיש ערעור

זוהראן ממדאני, אנדרו קואומו, קרטיס סליווה / צילום: Reuters, Angelina Katsanis, Ron Adar

רגע האמת של ניו־יורק מגיע: המועמד שבלב הסערה וזה שזוכה לתמיכה מביל אקמן

ב־4 בנובמבר יבחרו תושבי ניו־יורק ראש עיר חדש ● על פי הסקרים המועמד הדמוקרטי האנטי־ישראלי זוהאראן ממדאני, ממשיך להוביל בפער של כ־18% ● אולם פרישה מהמרוץ של סליווה הרפובליקאי עשויה לשפר את סיכוייו של המועמד העצמאי, מושל ניו־יורק לשעבר אנדרו קואומו

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

שליש מהתלונות בנושא: הוט מובייל תיקנס ב-326 אלף שקל בגין חיובי יתר

במשרד התקשורת טענו כי כ-34% מכלל התלונות בנושא חיובי יתר שהגיעו אליהם בתקופה שנבדקה הופנו נגד הוט מובייל, ומדובר באחוז תלונות שגבוה משמעותית מנתח השוק של החברה ● בתוך כך, אקספון 018 נקנסה ב-65 אלף שקל בשל אי-העברת מידע מלא ובמועד למשרד ואי-שמירת תיעוד של הסכמי התקשרות עם מנויים

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

רב בריח מציגה תנאי חריג למענק: המיקום במדד המותגים של גלובס

מאיה דונרשטיין, בתו של בעל השליטה שמואל דונרשטיין, המשמשת כסמנכ"לית שיווק וקמעונאות בחברה, צפויה לקבל מעניק של 100 אלף שקל, אם היא תסיים בין 10 המקומות הראשונים במדד המותגים של גלובס ● המדד מבוסס במלואו על סקר שנערך על־ידי חברת מחקר, כך שאין יכולת להשפיע על תוצאותיו

הפדרל ריזרב / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

לא יפן: נחשפה המחזיקה הגדולה ביותר של אג"ח אמריקאיות

קרנות הגידור באיי קיימן מחזיקות 1.85 טריליון דולר באג"ח אמריקאיות, הרבה יותר מהנתונים הרשמיים והרבה יותר מסין, יפן ובריטניה ● והסיכון לפי מיטב הוא גדול: "הפוזיציות האלה גורמת לתנודתיות באג"ח ממשלת ארה"ב שלא נופלת מהמניות הספקולטיביות ביותר"

אחרי הפסקת האש: ממה חוששים כעת הפלסטינים בעזה?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: העזתים חוששים שהפסקת האש עלולה לקרוס בכל רגע, נשיא ארה"ב מטיף "למזרח תיכון חדש" אבל מה הסיכויים שזה יקרה, והסיבה שישראל קיבלה את מעורבותה של טורקיה בתוכנית טראמפ ● כותרות העיתונים בעולם

ראש האופוזיציה יאיר לפיד. רשת איקס, 28.09.25 / צילום: כדיה לוי

למה אצל יאיר לפיד הדלק היה זול יותר?

לפיד צודק: הדלק יקר יותר ממה שהיה בתקופתו, ואי־אפשר להאשים את מחירי הנפט ● אבל מה הוא לא מספר על מה שהיה בתקופתו? ● המשרוקית של גלובס 

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מכרזים לאלפי דירות יוצאים לדרך. אלה הערים המובילות

מבדיקת גלובס עולה כי בחודשיים שנותרו עד סוף השנה צפויים להיסגר לא פחות מ־70 מכרזי קרקעות, הכוללים כ־9,000 יח"ד - זאת לאחר שבחצי השנה האחרונה קודמו עשרות מכרזים בלבד

קו הייצור במחלבה החדשה של שטראוס באחיהוד / צילום: פלג אלקלעי

בהשקעה של 270 מיליון שקל: קבוצת שטראוס חונכת מחלבות חדשות בצפון

לראשונה זה 25 שנה, ענקית המזון שטראוס מקימה מפעל גדול בצפון - קמפוס מיכאל באחיהוד הכולל מחלבה צמחית חדשה, במטרה להתחרות בשחקנית החזקה בשוק זה, תנובה ● כיום מחזיקה שטראוס ב-16% משוק תחליפי החלב

ראש הממשלה בנימין נתניהו בחתימת הסכם מכס עם איחוד האמירויות הערביות / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

עד 15 קומות בהרצליה פיתוח: הבניין החדש של שגרירות האמירויות

התוכנית, המקודמת ע"י רשות מקרקעי ישראל, משתרעת על שטח של כ-2.5 דונם ונמצאת בדופן המזרחית של אזור התעסוקה בהרצליה פיתוח, בין רחוב ספיר לכביש החוף ● כיום פועל במגרש חניון עילי המיועד לשטח למבני ציבור

גיגי לוי וייס, שותף כללי ב – NFX / צילום: שלומי יוסף

המשקיע שגייס 325 מיליון דולר לקרן: "ישראל נהיית מקום טוב להשקיע בו"

קרן NFX מודיעה היום על גיוס קרן רביעית בהיקף של 325 מיליון דולר ● המטרה: להשקיע בכ-50 חברות בתחומים שבהם יש לישראל יתרון בולט ● "כשמסתכלים על ישראל מבחוץ, רואים תעשייה שלא עוצרת", אומר המייסד-שותף גיגי לוי-וייס, "יש כאן אנשים שממשיכים לעבוד, למצוא פתרונות ולבנות חברות גם כשהמציאות סביבם משתנה" ● ומה הוא חושב על הקריפטו?

ירושלים ממשיכה להוביל במכירת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

הדוח שמגלה: באיזו עיר מבצעי המימון של הקבלנים נחתכו במיוחד

למרות עלייה קלה בכלל העסקאות בשוק הדיור באוגוסט, מכירת הדירות החדשות בשוק החופשי ממשיכה להידרדר - כך לפי הכלכלן הראשי באוצר ● באוגוסט נמכרו רק 2,111 דירות מקבלן - ירידה של 20% לעומת השנה שעברה, כאשר אזור המרכז מוביל את המגמה השלילית ● הגידול הכללי נובע כולו ממכירות בסבסוד ממשלתי, שחצו לראשונה את רף אלף העסקאות החודשיות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

לידיעת רובי ריבלין: מה קורה כשסלבס מצטרפים לטרנדים לוהטים בבורסה?

הנשיא לשעבר מונה לאחרונה לנשיא חברת קריפטו, שגייסה שמות בולטים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי ● אבל ההיסטוריה מלמדת: כשפוליטיקאים וגנרלים לשעבר נכנסים לתחום לוהט בבורסה, לא אחת הם מאכזבים משקיעים ● וגם: השרה לשעבר שהפתיעה עד כה לטובה

דליה קורקין / צילום: נועה זני

שווי מוערך של 3 מיליארד שקל: הנפקת הענק של חברת הסיעוד יוצאת לדרך, והמספרים נחשפים

עמל ומעבר, חברת שירותי הסיעוד והטיפול, הגישה תשקיף לקראת צירופה לבורסה, בדרך של הצעת מכר ● עפ"י הערכות, השווי המבוקש בהנפקה הוא למעלה מ-3 מיליארד שקל - מה שמהווה הצפת ערך משמעותית בעמל ומעבר, ששוויה זינק ביותר מפי 10 תוך עשור ● קרן פימי ודליה קורקין, שמובילות את החברה, צפויות לממש חלק מהחזקותיהן

יו''ר קבוצת אשטרום, רמי נוסבאום / צילום: יוסי כהן

בעלי השליטה באשטרום מכרו מניות ב-110 מיליון שקל. אלה הרוכשים

רמי נוסבאום ודפנה לוי מכרו 1.4% ממניות אשטרום, בהנחה של כ-2% על מחיר המניה בשוק ● לגלובס נודע כי הרוכשים הן חברות ביטוח וקרנות גידור ● המכירה מגיעה על רקע ראלי של כ-70% במניית החברה מאז יוני 2024, אך מחירה עדיין נמוך בכ-20% ממחירי השיא בהם נסחרה המניה בתחילת שנת 2022

מתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות ערים כבר ביקשו להעלות את הארנונה. מה קורה בעיר שלכם

תעריף הארנונה בכל המדינה יעלה בתחילת השנה הבאה ב־1.6% בגלל "טייס אוטומטי", אך מבדיקת גלובס עולה כי 44 רשויות מקומיות מבקשות לבצע שינויים חדים יותר ● בירושלים השכונות החלשות ייפגעו יותר, בתל אביב מקפיצים את התעריף באזור יוקרתי, ובחולון משתמשים בארנונה כדי להיאבק במפצלי הדירות ● מה קורה ביתר העיריות?