גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN
ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

העיתונאי והמגיש ריצ'רד קווסט (60) הוא אחד האנשים המזוהים ביותר בעולם עם רשת CNN. קווסט הוא כתב העסקים העולמי של הרשת, ומגיש את התוכנית הנושאת את שמו Quest Means Business. הוא יושב בדרך כלל בניו יורק - אבל השבוע קווסט נמצא בדאבוס, שם מתכנס הפורום הכלכלי העולמי, אחרי הפסקה של שנתיים בגלל הקורונה, ובשלהי האביב במקום באמצע החורף.

הכנס בדאבוס, בו מתערבבת האליטה הפוליטית והעסקית העולמית, זכה לאורך השנים ללא מעט ביקורת, על ניתוק ומילים ריקות. אבל קווסט, שפוקד את הכנס כבר שנים, הסביר במאמר לקראת נסיעתו לדאבוס שיש בעיניו ערך בכך שמקבלי ההחלטות נפגשים "לשמוע מה הם חושבים, במה הם מאמינים, ואיך צריך לפעול" - כל עוד לא נותנים ל"קשקשת" של הפורום הכלכלי העולמי להסיח את הדעת.

קווסט ידוע בסגנון הייחודי והאנרגטי שלו. אבל השבוע, בשיחה עם גלובס, הוא בחר להדגיש את כובד הרגע שבו אנחנו נמצאים.

איך בדאבוס?
"מאוד משונה להיות בדאבוס בלי שלג. והנושאים שאנשים מדברים עליהם כאן הם כל כך רציניים, שיש תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי בדאבוס קודם. אין את אותה כמות של שטויות קריפטו, ומסיבות משונות של קרנות גידור וכל זה. בין היתר, זה בגלל שהרימו את כל העסק בשנייה האחרונה. בטיילת ברחוב הראשי, למשל, יש עדיין חנויות פתוחות - בדרך כלל סוגרים אותן ומשכירים את השטח לבנקים, קרנות גידור או חברות טכנולוגיה. אבל עכשיו יש עדיין חנויות בגדים ומסעדות פתוחות. מנקודת המבט שלי, זה הופך את הכנס הנוכחי להרבה יותר מוצלח. יש תחושת מציאות, רצינות, כובד משקל, בגלל מה שהעולם מתמודד איתו כרגע".

זו לא מסיבת החזרה הרועשת שתכננו לסוף הקורונה.
"רחוק מזה. וזה היה יכול להיות מאוד לא הולם. בסופו של יום, אירופה במלחמה אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה. סין עדיין ממשיכה את הסגר באופן משונה וביזארי לעתיד הנראה לעין. ועדיין יש מסביב את שאריות המגפה. באופק יש את אבעבועות הקוף, ויש לנו כרגע את האינפלציה הכי גרועה ב-40 השנים האחרונות. ואתה צריך לזכור שבחזית הכלכלית, האנשים כאן בדאבוס הם בגיל שבו הם זוכרים את האינפלציה של שנות ה-80 ומה היה צריך לעשות כדי להתמודד איתה. ויש גם את השיבושים האדירים לנתיבי האספקה, שהובילו לעוד יותר אינפלציה. לאן שאתה לא מסתכל, יש שורה של סוגיות גלובליות קשורות זו לזו, שמאיימות על הצמיחה, היציבות, הבטיחות והביטחון".

רק הרוסים לא באו

איזה רגע היה הכי בולט בעיניך עד כה?
"הנאום של נשיא אוקראינה זלנסקי היה מאוד טוב. ביסודו של דבר, הוא ביקש שיעשו הרבה יותר. רגע אחד - עוד משהו: אין כאן רוסים. לא הזמינו אותם, אפילו את אלה שלא תחת סנקציות. דיברתי על זה עם קלאוס שוואב (יו"ר הפורום הכלכלי העולמי, ומארגן הכנס בדאבוס, א"פ). ב-25-30 השנים האחרונות עבדנו תחת ההנחה שאחרי נפילת ברית המועצות, רוסיה תבחר בערכים שלנו. זו הייתה אבן היסוד של 'קונצנזוס דאבוס', אם תרצה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא קיים. והם היו מביאים כסף. סברבנק, VTB, גזפרום, לכולם היו בתים גדולים ודברים גדולים על הטיילת בכנסים קודמים. והשנה הם לא פה. ואגב, 'בית רוסיה', שבו השתכנה בעבר המשלחת הרוסית, הפך השנה ל'בית פשעי המלחמה של רוסיה'. מי שאירגן את זה היה מאוד ער לסמליות שבכך".

זלנסקי עדיין זוכה לאותה תשומת לב?
"כמובן. אני לא חושב שזה היה הנאום הכי טוב שלו אבל הוא הזכיר לאנשים כאן את 1938, את זה שהמחיר של דיקטטורה רק נעשה יותר גבוה. שאם היינו הולכים יותר רחוק עם הסנקציות אחרי כיבוש קרים ב-2014, אולי לא היינו בתסבוכת הנוכחית. והיה לו מסר נוקשה במיוחד לגבי הנפט והגז (שמהווים חלק ניכר של היצוא הרוסי, א"פ) - תפגעו ברוסיה היכן שכואב לה".

ולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

"אבל זה מורכב. היופי של דאבוס הוא שכולם כאן. ראיינתי את אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שדיברה על אחדות אירופה, אבל באותו זמן הכירה בקושי של הטלת סנקציות על הנפט הרוסי. היא לא הייתה מוכנה לתת לי לוח זמנים לכך, אבל אמרה שהם יגיעה לעסקה".

הזכרת קריפטו. נדמה לי שבכל זאת ראיתי תמונות של אנשים מתעשיית הקריפטו בטיילת בדאבוס.
"כן, הם נמצאים כאן. יש את 'בית הקריפטו', ובלוקצ'יין פה, וקריפטו שם".

זה נשמע כמו מזיגה משונה - קריפטו יחד עם אזהרות על רעב עולמי.
"שזה ללא ספק הדבר הכי רציני. תראה, אני חושב שיש צידוק לכך שידברו גם על הנושאים האלה. לא משנה כמה המצב בעולם גרוע, עדיין צריך להמשיך. וקריפטו, בלוקצ'יין, ופיננסים מבוזרים, יהיו חלק מהעתיד שלנו".

אוקי.
"אבל ההבדל הוא שאי אפשר לתת לזה לשלוט על השבוע. לא יכול להיות שזה יהיה האירוע המרכזי. ובעבר כל הפיננסים המובזרים האלה היו מאוד קולניים ומאוד נראים. והפעם זה היה לא הולם. אתמול בערב, כשהלכתי למלון, עדיין היו הרבה מסיבות, אבל יש כאן פחות אנשים, והם יותר מעורבים מבעבר".

האקלים לא יחכה

אגב, אחרי המשבר הפיננסי ראינו גם הרבה דיבורים על קפיטליזם מכליל, ו-ESG, ואי שוויון. יש לי תחושה שבמידה מסוימת זה יצא מהאופנה.
אני הייתי חולק עליך. זה לא יוצא מהאופנה. יש כאן שני דברים. קודם כל, האג'נדה העולמית יכולה להתמודד עם מספר מוגבל של דברים בבת אחד. דבר שני, יש שאלה של סדרי עדיפויות, ומה מקבל קדימות. אבל אגב, כאן בדאבוס וגם במקומות אחרים, כולם מדגישים ש- ESG לא יכול להידחק בסדר היום, בכלל ששינוי האקלים לא יכול לחכות. ואין לנו את את המותרות של להגיד 'או זה או זה'. אם לא נתמודד עם שינוי האקלים, מצבנו יהיה יותר גרוע. זה לא כמו שסבתא שלי היתה שואלת 'אתה רוצה מרק עוף או כבד קצוץ', ואז היית בוחר אחד מהם, והיא היתה שואלת, למה שלא תיקח את השני? זה לא המצב. אנחנו חייבים לעשות את שני הדברים".

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

תן לי לשאול את השאלה אחרת. אחרי המיליארדרים נהגו לדבר על כך שצריך לעשות משהו, או שהם ימצאו אנשים עם קלשונים על מפתן דלתם. ועכשיו נראה שאנשים כמו אילון מאסק ואפילו ג'ף בזוס הם הרבה יותר לוחמניים.
"כן, אבל הם לא רלוונטיים כאן".

למה הכוונה?
"בדאבוס הפעם, הם לא רלוונטיים. אני בטוח שיש אנשים שזה מעסיק אותם ומדברים על זה בבתי קפה. אבל כמו שאמרת: אנשים מדברים על ביטחון תזונתי, רעב, מוות. אנשים מדברים על מלחמה, על מיתון עולמי. אילון מאסק שקונה את טוויטר זה מופע צדדי (אם הוא בכלל יקנה אותה)".

מעניין.
"אל תבין אותי לא נכון. עוד נחזור לזה בעתיד. בראיון שלו איתי, קלאוס שוואב אמר לי שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה בהיסטוריה. והסכנה היא שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון. אבל אם תעצור שנייה ותחשוב: שבדיה ופינלנד הגישו בקשה להצטרף לנאט"ו. זה דבר שהיה בלתי נתפס בעבר. כך שזה נותן לך מושג לגבי איך דאבוס מתנהלת הפעם".

המבחן של הפד

מה אתה אישית חושב שהולך לקרות בעוד שנה? חמש שנים?
"אלוהים יודע. אני חושב שבתוך שנה נהיה במיתון. ומאחר שזה גלובס, אני חושב שהמבחן הגדול ביותר יהיה בחזית הכלכלית: במחויבות של הפד למחוץ את האינפלציה. יו"ר הפד פאוול מדבר בקשיחות, והוא כבר העלה פעמיים את הריבית. אבל מה קורה כשהוא מעלה את הריבית בחצי אחוז בפעם השלישית או הרביעית, והאינפלציה יורדת ל-4% או 5%, אבל אנחנו במיתון והשווקים עדיין לא התאוששו? האם הוא יגיד 'אנחנו צריכים להקל עליכם קצת'? או שהוא יגיד המנדט שלנו זה יציבות מחירים וזה אומר להוריד את האינפלציה לרמה מסוימת? אני לא חושב שאנחנו יודעים.

"כשמריו דראגי (שהיה בזמנו נשיא הבנק האירופי המרכזי, א"פ), אמר ב-2012 'נעשה כל מה שנדרש כדי להציל את האירו', לא היה לאף אחד ספק שהוא יעשה את מה שצריך. אבל כשג'יי פאוול אומר 'אנחנו נתמודד עם האינפלציה. אנחנו נתמודד איתה', אנשים אומרים 'כן, אתה תתמודד איתה'. אבל עד מתי? מה המחויבות שלך להיפטר מהאינפלציה? עד שזה ייעשה קשה פוליטית? עד בחירות האמצע בארה"ב? עד הבחירות לנשיאות? עד מתי? מה המחויבות שלך. וזה הולך להיות הנושא הגדול ביותר עבור הפד".

להיצמד לערכי הליבה

אחרי המשבר הפיננסי היו דמויות שהפכו לגורואים פיננסיים, כמו למשל פרופ' נוריאל רוביני. מי האדם שצריך להקשיב לו היום כדי להבין מה קורה?
"אותה חבורה".

באמת?
"כן. אני דיברתי עם נוריאל בסוף השנה שעברה, לפני המלחמה. צריך להקשיב לאנשים כמו מוחמד אל עריאן (היועץ הכלכלי הראשי של ענקית הביטוח אליאנס, א"פ), או ריי דליו (מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, א"פ). ראיינתי את דליו בשבוע שעבר, והוא פסימי ביותר. הוא אומר שיש אומנם הזדמנויות, אבל שאנחנו הולכים לעבר עידן שרוב האנשים בעולם הפיננסי לא זוכרים או לא מכירים.

"יש לנו שוק דובי, ואנשים שלא באמת יודעים איך להשקיע בסביבה כזאת. אם חושבים על זה, שערי הריבית ירדו במהלך המשבר הפיננסי, ואולי עלו מעט אחר כך אבל בגדול, היו לנו 12 שנים של כסף זול, ועכשיו אנחנו בסביבה שונה לחלוטין".

מה לגביך כעיתנאי? נראה לי שאנחנו במצב פרדוקסלי שבו הכלכלה העולמית במצב קשה, אבל זה טוב לרייטינג.
"כן ולא. בעצם הייתי אומר שלא. בכנות, כשאנשים מפסידים כסף, הם לא אוהבים לצפות בזה. ומלחמה לא מוכרת. היא מביאה צופים, אבל היא לא מוכרת".

אפשר לזהות אצלך טון רציני. שינית משהו בתוכנית? יש דברים שאתה כבר לא עושה?
"לא. אנחנו עדיין שואלים שאלה קלילה בסוף הראיון. השנה זה האם הייתם מעדיפים את דאבוס 'בשלג בינואר או באביב? ובינתיים זה חצי-חצי".

"בסופו של יום כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להיצמד לערכי הליבה שלנו. וכן, יש דיס-אינפורמציה, וכן, יש סייבר. אבל אנשים יימשכו לאיכות. ומעבר לכך, אתה גם לא יכול לעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו. מי שרוצה לקבל את החדשות שלו מאיזה בלוג או אתר, או רשת חברתית מוזרים. הם לא הולכים להקשיב לך או לי אם נגיד להם לקרוא א', ב', או ג'. הם לא הולכים לעשות את זה. הם יגידו 'כן, ברור שתגיד את זה. אתה התקשורת הימנית, או התקשורת השמאלנית, או שאתה פשוט הממסד'. טוב, לכו ותקראו את הבלוג של איזה תמהוני ונראה אם תשכילו ככה על העולם".

אוקי, אז אין חשבון נפש אחרי המתקפות על ה'ליימסטרטים מדיה'?
"אל תבלבל את זה עם הערכה עצמית לגיטימית של הכיסוי. האם צדקנו? האם הכיסוי שלנו היה מאוזן? האם לקחנו בחשבון את הביקורת שמופנית אלינו? האם היינו שמאליים מדי? ימניים מדי? ביקורתיים מדי? לא ביקורתיים מספיק? CNN תמשיך לעשות את זה. אבל אתה לא זורק את התינוק עם מי האמבטיה. כלומר, האם זו עובדה? כן. האם זה נכון? כן. האם צריך לספר על זה? כן. האם אנחנו אלה שצריכים לספר על זה? כן. האם אנחנו צריכים לספר על זה עכשיו? כן. אז אתה עושה את זה".

ריצ'רד קווסט - תעודת זהות

אישי: בן 60, יליד ליברפול, אנגליה, משפטן בהשכלתו

מקצועי: כתב העסקים הבינלאומי המוביל של CNN, ומגיש Quest means Business. הצטרף ל־BBC באמצע שנות ה־80, ומשם עבר ל־CNN ב־2001. סיקר, כך לפי CNN, את כל המשברים הפיננסיים מאז יום שני השחור ב־1987

עוד משהו: נוסף לשלל עיסוקיו, הוא גם מוביל את סיקור בית המלוכה הבריטי ברשת

עוד כתבות

אנליסטים מזהירים: "ישראל בדרך למלחמה בכמה חזיתות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ההסדרים של ישראל עם עזה, סוריה ולבנון עלולים לקרוס, מיהו הנשיא החדש של צ'ילה שתומך בישראל, ובאיראן הדיחו את מפקד מערך ההגנה האווירית אחרי הכישלון ביוני ● כותרות העיתונים בעולם

יו''ר הוועד האולימפי בישראל יעל ארד, אורח הכבוד ויו''ר הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים LA28 קייסי וסרמן וארוסתו / צילום: הוועד האולימפי בישראל

הוועד האולימפי מסכם שנה באירוע חגיגי

הוועד האולימפי בישראל חתם את השנה הפוסט־אולימפית בטקס חגיגי ● פורום טכנולוגי סגור ביוזמת MIND Israel התקיים בת"א ● מאות רוקחי Be פארם השתתפו בכנס השנתי באקספו ת"א ● וגם: יו"ר חדשה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ת"א ומועמד לתפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; נקסט ויז'ן מזנקת בכ-9%, אל על בכ-4%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.3% ● מניות השבבים הדואליות נופלות ● הבורסה המקומית ירדה אתמול, כשברקע מתיחות בין ישראל לארה"ב לאחר חיסול בכיר חמאס ברצועת עזה בסוף השבוע ● גם וול סטריט סיימה את היום באדום, כאשר המשקיעים המשיכו לסגת ממניות הטכנולוגיה ● האם מדד המחירים שפורסם אתמול בישראל מקרב הורדת ריבית? ● וגם: שתי מניות השבבים הישראליות שזכו להמלצה מג'פריס

מה יחזיר את הקונים לשוק הנדל''ן / איור: גיל ג'יבלי

נתונים מישראל ומהעולם מלמדים: הפחתות ריבית לא מחזירות את הביקוש לדירות

בזמן שאצלנו בנק ישראל רק החל להוריד את הריבית, מאירופה ועד צפון אמריקה הבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומה של סדרת הפחתות ● עם זאת, הנתונים מראים כי השפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדיור חלשה יחסית ● למרות ההבדלים בין הכלכלות והאתגרים של ישראל, נשאלת השאלה: האם גם כאן נראה מגמה דומה?

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

הקמתה של מערכת מס הגודש יצאה לדרך, ומומחי תחבורה סקפטיים לגבי יעילותה

220 שערי אגרה ו־140 אתרי חיוב יוקמו בשלוש טבעות סביב תל אביב ● המערכת צפויה להתחיל לפעול ב־2027 ● המומחים עונים: האם המהלך יעבוד בלי שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

מהחוק לגנזך: איך נחלשו ההבטחות למילואימניקים על צמצום שירות ב-2026

גוברות ההערכות שמשרתי המילואים יעברו ב-2026 שנה נוספת של היעדרויות ממושכות מהבית והעבודה - זאת למרות הבטחות הממשלה להקלה בעומס השירות, בעקבות המציאות החדשה שלאחר המלחמה

שחר סיני, סמנכ''ל קרנות נאמנות פרופאונד בית השקעות / צילום: עמי ארליך

"אחרי שנתיים פנומנליות במניות הפיננסים, זה הזמן להוריד רגל מהגז"

שחר סיני, סמנכ"ל קרנות נאמנות בפרופאונד, ממשיך להעדיף את שוק המניות המקומי על פני חו"ל, ומסמן את מניות הטכנולוגיה, התעשיות הביטחוניות והאנרגיה הירוקה לשנה הקרובה ● למרות השיאים בשוק הוא מציע "לא להפריע לכסף לעבוד, אבל כן אפשר לצמצם סיכון"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בנובמבר - 2.4%; מחירי הדירות ירדו חודש שמיני ברצף

האינפלציה ירדה בחודש נובמבר ב-0.5%, בהתאם לצפי ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: סעיף הטיסות, סעיף ירקות ופירות טריים וסעיף תרבות ובידור ● מנגד, סעיף המזון רשם עלייה של 0.4% ● יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה: "סביבה נוחה לבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק כבר ב-5 בינואר"

יהודה מורגנשטרן / צילום: כדיה לוי

התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי מורגנשטרן לממלא מקום מנהל רמ”י

התנועה לאיכות השלטון מבקשת לבלום את כוונת שר הבינוי והשיכון למנות את מנכ"ל משרדו, יהודה מורגנשטרן, למ"מ מנהל רמ"י ● בתנועה טוענים כי המינוי, הנעשה בשעה שוועדת האיתור למנהל קבוע רק החלה את עבודתה, עלול להקנות למורגנשטרן יתרון בלתי הוגן על פני מועמדים אחרים, לפגוע בעצמאות ועדת האיתור ובשוויון ההזדמנויות ואף לעורר חשש לניגוד עניינים ולמינוי פוליטי

מייסדי נאבן, אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

בעקבות עזיבה מפתיעה של סמנכ"לית הכספים: מניית נאבן צנחה אחרי הדוחות

מניית נאבן, שהונפקה בנאסד"ק לפני כחודש וחצי, ננעלה אמש במחיר שמשקף לחברה הישראלית תשואה שלילית של 41.5% מההנפקה ● עם זאת, המנכ"ל מציין: "מעולם לא הייתי אופטימי יותר בנוגע להזדמנויות שיש לפנינו"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

משגרים ללא רקטות אמריקאיות: הצעד של ממשל טראמפ נגד אלביט

עפ"י דיווח של אתר דיפנס אקספרס, ארה"ב לא מאשרת למדינות אירופה להשתמש ברקטות וטילים אמריקאים במשגרים של אלביט ● הסיבה לצעד החריג היא חשש ל"דליפות טכנולוגיות", אך במשרד ההגנה הגרמני מציינים כי ניתן לטפל בחשש הזה בעזרת עדכוני תוכנה

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי אי שוויון / צילום: Shutterstock

בקרוב יתפרסמו נתונים על אי־השוויון בישראל. מה צריך לדעת כשקוראים אותם?

אחד הנתונים הכלכליים שמעוררים הכי הרבה עניין הוא אי־השוויון • לאילו היבטים הוא מתייחס, ואיך בכלל מודדים אותו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מה מציעות ספקיות החשמל הפרטיות לצרכנים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

החשמל מתייקר, אבל יש פתרונות: כך תחסכו עד 20% דרך הספקיות הפרטיות

רק אחד מכל 10 משקי בית התניידו לספקיות פרטיות מאז נכנסה רפורמת החשמל לתוקף, חרף העובדה שמדובר במהלך פשוט יחסית ● הנחות קבועות של אחוזים בודדים או מסלולים עם חיסכון של עד 20% בשעות הלילה: מה כדאי לדעת על המסלולים שמציעות החברות השונות ● גלובס עושה סדר

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מעל 83 אלף דירות על המדף: מה כדאי לדעת על הנתון החריג של שוק הנדל"ן?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

"המודל של בית החולים לא עובד": איך הדסה שוב נקלע למשבר?

נציגי בית החולים צפויים להיפגש השבוע עם אנשי האוצר ומשרד הבריאות כדי לפתור את המשבר התזרימי של הדסה, שכבר הוביל להכרזת סכסוך עבודה ● הדרישות של ההנהלה, הטענות של האוצר וההצעה של בכיר לשעבר בהדסה שאף צד לא רוצה לקבל

שיגור לוויין איראני בנמל החלל קוסמודרום ווסטוצ'ני ברוסיה (בעיגול: ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה) / צילום: רויטרס - Alexander Kazakov

מרוץ חלל בסיוע פוטין: איראן תשגר שלושה לוויינים ל"מטרות אזרחיות"

ההתקדמות האיראנית בתחום הלוויינים מנסה להדביק את הפער מול ישראל - בחסות רוסית ועם זינוק בתקציב הביטחון ● גרסת האיראנים, לפיה הלוויינים "נועדו לחקלאות, למשאבי טבע ולמעקב סביבתי", מעלה לכל הפחות תהיות ● עם זאת, היתרון האיכותי והכמותי הישראלי נשמר

שליחי וולט / צילום: פביו טרופה

דרך הוואטסאפ: לדווח על שליחי וולט נעשה קל יותר

חברת המשלוחים וולט מודיעה על השקת ערוץ וואטסאפ ייעודי לבטיחות בדרכים, שיאפשר דיווח בזמן אמת על שליחים שנוהגים או רוכבים בצורה מסוכנת במרחב הציבורי ● הערוץ החדש מצטרף לאפשרויות הפנייה הקיימות באפליקציה, שדרכן מתקבלות כבר כיום מאות פניות מדי חודש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בכיר אמריקאי: לא נאפשר לנתניהו להרוס את המוניטין של טראמפ בנוגע להסכם בעזה

בעקבות הפיגוע באוסטרליה: בצבא חידדו הנחיות לחיילים בחו"ל ● טראמפ על חיסול ראאד סעד: אנחנו בודקים אם ישראל הפרה את הפסקת האש ● בישראל עוקבים בדאגה אחר עסקאות החמקנים שמקדמות מדינות במזרח התיכון מול הממשל האמריקאי וחוששים מפגיעה ביתרון האיכותי של חיל האוויר ● טראמפ: מדינות נוספות מצטרפות לכוח הייצוב הבינלאומי בעזה ● דיווחים שוטפים

יו''ר ועדת הכלכלה ח''כ דוד ביטן ועדת הכלכלה, 10.12.25 / צילום: איל יצהר

בכמה באמת התייקר ביטוח הרכב שלכם?

בוועדת הכלכלה בכנסת התנהל דיון סוער על התייקרות מחירי ביטוח הרכב ● יו"ר הוועדה דוד ביטן שלף נתונים חריגים, אבל האם הם נכונים? ● המשרוקית של גלובס

בית המשפט העליון / צילום: יוסי זמיר

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?

שני פסקי דין הפוכים בנוגע לאפשרות מימון תביעה ייצוגית ע"י קרן פרטית ניתנו לאחרונה, והסוגיה תוכרע בעליון ● הראשון קבע כי קרן הפועלת למטרת רווח תנהל את ההליך לא תמיד לטובת התובע, ואילו לפי השני איסור מימון הוא מחסום לתביעות שמצריכות משאבים כלכליים