גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN
ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

העיתונאי והמגיש ריצ'רד קווסט (60) הוא אחד האנשים המזוהים ביותר בעולם עם רשת CNN. קווסט הוא כתב העסקים העולמי של הרשת, ומגיש את התוכנית הנושאת את שמו Quest Means Business. הוא יושב בדרך כלל בניו יורק - אבל השבוע קווסט נמצא בדאבוס, שם מתכנס הפורום הכלכלי העולמי, אחרי הפסקה של שנתיים בגלל הקורונה, ובשלהי האביב במקום באמצע החורף.

הכנס בדאבוס, בו מתערבבת האליטה הפוליטית והעסקית העולמית, זכה לאורך השנים ללא מעט ביקורת, על ניתוק ומילים ריקות. אבל קווסט, שפוקד את הכנס כבר שנים, הסביר במאמר לקראת נסיעתו לדאבוס שיש בעיניו ערך בכך שמקבלי ההחלטות נפגשים "לשמוע מה הם חושבים, במה הם מאמינים, ואיך צריך לפעול" - כל עוד לא נותנים ל"קשקשת" של הפורום הכלכלי העולמי להסיח את הדעת.

קווסט ידוע בסגנון הייחודי והאנרגטי שלו. אבל השבוע, בשיחה עם גלובס, הוא בחר להדגיש את כובד הרגע שבו אנחנו נמצאים.

איך בדאבוס?
"מאוד משונה להיות בדאבוס בלי שלג. והנושאים שאנשים מדברים עליהם כאן הם כל כך רציניים, שיש תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי בדאבוס קודם. אין את אותה כמות של שטויות קריפטו, ומסיבות משונות של קרנות גידור וכל זה. בין היתר, זה בגלל שהרימו את כל העסק בשנייה האחרונה. בטיילת ברחוב הראשי, למשל, יש עדיין חנויות פתוחות - בדרך כלל סוגרים אותן ומשכירים את השטח לבנקים, קרנות גידור או חברות טכנולוגיה. אבל עכשיו יש עדיין חנויות בגדים ומסעדות פתוחות. מנקודת המבט שלי, זה הופך את הכנס הנוכחי להרבה יותר מוצלח. יש תחושת מציאות, רצינות, כובד משקל, בגלל מה שהעולם מתמודד איתו כרגע".

זו לא מסיבת החזרה הרועשת שתכננו לסוף הקורונה.
"רחוק מזה. וזה היה יכול להיות מאוד לא הולם. בסופו של יום, אירופה במלחמה אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה. סין עדיין ממשיכה את הסגר באופן משונה וביזארי לעתיד הנראה לעין. ועדיין יש מסביב את שאריות המגפה. באופק יש את אבעבועות הקוף, ויש לנו כרגע את האינפלציה הכי גרועה ב-40 השנים האחרונות. ואתה צריך לזכור שבחזית הכלכלית, האנשים כאן בדאבוס הם בגיל שבו הם זוכרים את האינפלציה של שנות ה-80 ומה היה צריך לעשות כדי להתמודד איתה. ויש גם את השיבושים האדירים לנתיבי האספקה, שהובילו לעוד יותר אינפלציה. לאן שאתה לא מסתכל, יש שורה של סוגיות גלובליות קשורות זו לזו, שמאיימות על הצמיחה, היציבות, הבטיחות והביטחון".

רק הרוסים לא באו

איזה רגע היה הכי בולט בעיניך עד כה?
"הנאום של נשיא אוקראינה זלנסקי היה מאוד טוב. ביסודו של דבר, הוא ביקש שיעשו הרבה יותר. רגע אחד - עוד משהו: אין כאן רוסים. לא הזמינו אותם, אפילו את אלה שלא תחת סנקציות. דיברתי על זה עם קלאוס שוואב (יו"ר הפורום הכלכלי העולמי, ומארגן הכנס בדאבוס, א"פ). ב-25-30 השנים האחרונות עבדנו תחת ההנחה שאחרי נפילת ברית המועצות, רוסיה תבחר בערכים שלנו. זו הייתה אבן היסוד של 'קונצנזוס דאבוס', אם תרצה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא קיים. והם היו מביאים כסף. סברבנק, VTB, גזפרום, לכולם היו בתים גדולים ודברים גדולים על הטיילת בכנסים קודמים. והשנה הם לא פה. ואגב, 'בית רוסיה', שבו השתכנה בעבר המשלחת הרוסית, הפך השנה ל'בית פשעי המלחמה של רוסיה'. מי שאירגן את זה היה מאוד ער לסמליות שבכך".

זלנסקי עדיין זוכה לאותה תשומת לב?
"כמובן. אני לא חושב שזה היה הנאום הכי טוב שלו אבל הוא הזכיר לאנשים כאן את 1938, את זה שהמחיר של דיקטטורה רק נעשה יותר גבוה. שאם היינו הולכים יותר רחוק עם הסנקציות אחרי כיבוש קרים ב-2014, אולי לא היינו בתסבוכת הנוכחית. והיה לו מסר נוקשה במיוחד לגבי הנפט והגז (שמהווים חלק ניכר של היצוא הרוסי, א"פ) - תפגעו ברוסיה היכן שכואב לה".

ולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

"אבל זה מורכב. היופי של דאבוס הוא שכולם כאן. ראיינתי את אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שדיברה על אחדות אירופה, אבל באותו זמן הכירה בקושי של הטלת סנקציות על הנפט הרוסי. היא לא הייתה מוכנה לתת לי לוח זמנים לכך, אבל אמרה שהם יגיעה לעסקה".

הזכרת קריפטו. נדמה לי שבכל זאת ראיתי תמונות של אנשים מתעשיית הקריפטו בטיילת בדאבוס.
"כן, הם נמצאים כאן. יש את 'בית הקריפטו', ובלוקצ'יין פה, וקריפטו שם".

זה נשמע כמו מזיגה משונה - קריפטו יחד עם אזהרות על רעב עולמי.
"שזה ללא ספק הדבר הכי רציני. תראה, אני חושב שיש צידוק לכך שידברו גם על הנושאים האלה. לא משנה כמה המצב בעולם גרוע, עדיין צריך להמשיך. וקריפטו, בלוקצ'יין, ופיננסים מבוזרים, יהיו חלק מהעתיד שלנו".

אוקי.
"אבל ההבדל הוא שאי אפשר לתת לזה לשלוט על השבוע. לא יכול להיות שזה יהיה האירוע המרכזי. ובעבר כל הפיננסים המובזרים האלה היו מאוד קולניים ומאוד נראים. והפעם זה היה לא הולם. אתמול בערב, כשהלכתי למלון, עדיין היו הרבה מסיבות, אבל יש כאן פחות אנשים, והם יותר מעורבים מבעבר".

האקלים לא יחכה

אגב, אחרי המשבר הפיננסי ראינו גם הרבה דיבורים על קפיטליזם מכליל, ו-ESG, ואי שוויון. יש לי תחושה שבמידה מסוימת זה יצא מהאופנה.
אני הייתי חולק עליך. זה לא יוצא מהאופנה. יש כאן שני דברים. קודם כל, האג'נדה העולמית יכולה להתמודד עם מספר מוגבל של דברים בבת אחד. דבר שני, יש שאלה של סדרי עדיפויות, ומה מקבל קדימות. אבל אגב, כאן בדאבוס וגם במקומות אחרים, כולם מדגישים ש- ESG לא יכול להידחק בסדר היום, בכלל ששינוי האקלים לא יכול לחכות. ואין לנו את את המותרות של להגיד 'או זה או זה'. אם לא נתמודד עם שינוי האקלים, מצבנו יהיה יותר גרוע. זה לא כמו שסבתא שלי היתה שואלת 'אתה רוצה מרק עוף או כבד קצוץ', ואז היית בוחר אחד מהם, והיא היתה שואלת, למה שלא תיקח את השני? זה לא המצב. אנחנו חייבים לעשות את שני הדברים".

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

תן לי לשאול את השאלה אחרת. אחרי המיליארדרים נהגו לדבר על כך שצריך לעשות משהו, או שהם ימצאו אנשים עם קלשונים על מפתן דלתם. ועכשיו נראה שאנשים כמו אילון מאסק ואפילו ג'ף בזוס הם הרבה יותר לוחמניים.
"כן, אבל הם לא רלוונטיים כאן".

למה הכוונה?
"בדאבוס הפעם, הם לא רלוונטיים. אני בטוח שיש אנשים שזה מעסיק אותם ומדברים על זה בבתי קפה. אבל כמו שאמרת: אנשים מדברים על ביטחון תזונתי, רעב, מוות. אנשים מדברים על מלחמה, על מיתון עולמי. אילון מאסק שקונה את טוויטר זה מופע צדדי (אם הוא בכלל יקנה אותה)".

מעניין.
"אל תבין אותי לא נכון. עוד נחזור לזה בעתיד. בראיון שלו איתי, קלאוס שוואב אמר לי שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה בהיסטוריה. והסכנה היא שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון. אבל אם תעצור שנייה ותחשוב: שבדיה ופינלנד הגישו בקשה להצטרף לנאט"ו. זה דבר שהיה בלתי נתפס בעבר. כך שזה נותן לך מושג לגבי איך דאבוס מתנהלת הפעם".

המבחן של הפד

מה אתה אישית חושב שהולך לקרות בעוד שנה? חמש שנים?
"אלוהים יודע. אני חושב שבתוך שנה נהיה במיתון. ומאחר שזה גלובס, אני חושב שהמבחן הגדול ביותר יהיה בחזית הכלכלית: במחויבות של הפד למחוץ את האינפלציה. יו"ר הפד פאוול מדבר בקשיחות, והוא כבר העלה פעמיים את הריבית. אבל מה קורה כשהוא מעלה את הריבית בחצי אחוז בפעם השלישית או הרביעית, והאינפלציה יורדת ל-4% או 5%, אבל אנחנו במיתון והשווקים עדיין לא התאוששו? האם הוא יגיד 'אנחנו צריכים להקל עליכם קצת'? או שהוא יגיד המנדט שלנו זה יציבות מחירים וזה אומר להוריד את האינפלציה לרמה מסוימת? אני לא חושב שאנחנו יודעים.

"כשמריו דראגי (שהיה בזמנו נשיא הבנק האירופי המרכזי, א"פ), אמר ב-2012 'נעשה כל מה שנדרש כדי להציל את האירו', לא היה לאף אחד ספק שהוא יעשה את מה שצריך. אבל כשג'יי פאוול אומר 'אנחנו נתמודד עם האינפלציה. אנחנו נתמודד איתה', אנשים אומרים 'כן, אתה תתמודד איתה'. אבל עד מתי? מה המחויבות שלך להיפטר מהאינפלציה? עד שזה ייעשה קשה פוליטית? עד בחירות האמצע בארה"ב? עד הבחירות לנשיאות? עד מתי? מה המחויבות שלך. וזה הולך להיות הנושא הגדול ביותר עבור הפד".

להיצמד לערכי הליבה

אחרי המשבר הפיננסי היו דמויות שהפכו לגורואים פיננסיים, כמו למשל פרופ' נוריאל רוביני. מי האדם שצריך להקשיב לו היום כדי להבין מה קורה?
"אותה חבורה".

באמת?
"כן. אני דיברתי עם נוריאל בסוף השנה שעברה, לפני המלחמה. צריך להקשיב לאנשים כמו מוחמד אל עריאן (היועץ הכלכלי הראשי של ענקית הביטוח אליאנס, א"פ), או ריי דליו (מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, א"פ). ראיינתי את דליו בשבוע שעבר, והוא פסימי ביותר. הוא אומר שיש אומנם הזדמנויות, אבל שאנחנו הולכים לעבר עידן שרוב האנשים בעולם הפיננסי לא זוכרים או לא מכירים.

"יש לנו שוק דובי, ואנשים שלא באמת יודעים איך להשקיע בסביבה כזאת. אם חושבים על זה, שערי הריבית ירדו במהלך המשבר הפיננסי, ואולי עלו מעט אחר כך אבל בגדול, היו לנו 12 שנים של כסף זול, ועכשיו אנחנו בסביבה שונה לחלוטין".

מה לגביך כעיתנאי? נראה לי שאנחנו במצב פרדוקסלי שבו הכלכלה העולמית במצב קשה, אבל זה טוב לרייטינג.
"כן ולא. בעצם הייתי אומר שלא. בכנות, כשאנשים מפסידים כסף, הם לא אוהבים לצפות בזה. ומלחמה לא מוכרת. היא מביאה צופים, אבל היא לא מוכרת".

אפשר לזהות אצלך טון רציני. שינית משהו בתוכנית? יש דברים שאתה כבר לא עושה?
"לא. אנחנו עדיין שואלים שאלה קלילה בסוף הראיון. השנה זה האם הייתם מעדיפים את דאבוס 'בשלג בינואר או באביב? ובינתיים זה חצי-חצי".

"בסופו של יום כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להיצמד לערכי הליבה שלנו. וכן, יש דיס-אינפורמציה, וכן, יש סייבר. אבל אנשים יימשכו לאיכות. ומעבר לכך, אתה גם לא יכול לעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו. מי שרוצה לקבל את החדשות שלו מאיזה בלוג או אתר, או רשת חברתית מוזרים. הם לא הולכים להקשיב לך או לי אם נגיד להם לקרוא א', ב', או ג'. הם לא הולכים לעשות את זה. הם יגידו 'כן, ברור שתגיד את זה. אתה התקשורת הימנית, או התקשורת השמאלנית, או שאתה פשוט הממסד'. טוב, לכו ותקראו את הבלוג של איזה תמהוני ונראה אם תשכילו ככה על העולם".

אוקי, אז אין חשבון נפש אחרי המתקפות על ה'ליימסטרטים מדיה'?
"אל תבלבל את זה עם הערכה עצמית לגיטימית של הכיסוי. האם צדקנו? האם הכיסוי שלנו היה מאוזן? האם לקחנו בחשבון את הביקורת שמופנית אלינו? האם היינו שמאליים מדי? ימניים מדי? ביקורתיים מדי? לא ביקורתיים מספיק? CNN תמשיך לעשות את זה. אבל אתה לא זורק את התינוק עם מי האמבטיה. כלומר, האם זו עובדה? כן. האם זה נכון? כן. האם צריך לספר על זה? כן. האם אנחנו אלה שצריכים לספר על זה? כן. האם אנחנו צריכים לספר על זה עכשיו? כן. אז אתה עושה את זה".

ריצ'רד קווסט - תעודת זהות

אישי: בן 60, יליד ליברפול, אנגליה, משפטן בהשכלתו

מקצועי: כתב העסקים הבינלאומי המוביל של CNN, ומגיש Quest means Business. הצטרף ל־BBC באמצע שנות ה־80, ומשם עבר ל־CNN ב־2001. סיקר, כך לפי CNN, את כל המשברים הפיננסיים מאז יום שני השחור ב־1987

עוד משהו: נוסף לשלל עיסוקיו, הוא גם מוביל את סיקור בית המלוכה הבריטי ברשת

עוד כתבות

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

במשלחי היד האקדמיים נפער פער בין מספר מחפשי העבודה למשרות הפנויות / צילום: Shutterstock

דווקא בעלי המיומנויות הנמוכות נדרשים יותר: הדוח המפתיע של שירות התעסוקה

שוק העבודה הדוק על הנייר, אבל ההתאמה בין סוג כוח האדם, המיומנויות והמשרות הפנויות נשחקת ● דוח שירות התעסוקה מציג תמונה של עודף אקדמאים מול מחסור חמור בעובדים בענפי התעשייה והבנייה, השכלת-יתר שלא מתורגמת למיומנויות – וטכנולוגיה ודמוגרפיה שמאיצות פערים

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

האם החלטת וויקס להחזיר עובדים למשרד תשפר את מצב הנדל"ן המניב?

החלטת וויקס לחזור לחמישה ימי עבודה מהמשרד מעוררת שאלה בדבר ההשפעה הרוחבית על השוק כולו ● צמצום העבודה מהבית עשוי לדחוף את החברות לשכור יותר שטחים, אולם התנגדות העובדים והכנסת הבינה המלאכותית יכולות להאט את המגמה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

צבי לוי בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין, הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 על ידי חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת שנה שעברה, נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר לא יצאה עסקה זו לפועל

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון

בביקור בישראל שלח פול אטקינס, יו"ר רשות ני"ע האמריקאית, מסר מרגיע לישראליות שנסחרות בארה"ב ושיתף בתוכניות להפחתה בדיווחי חברות ועידוד השקעות אלטרנטיביות ● אטקינס אינו נלהב מהטלת קנסות על תאגידים, וסירב להתחייב כי יגן על עצמאות SEC מפני טראמפ

נשיא טורקיה ארדואן עם דגם של נושאת המטוסים / צילום: Reuters, Murad Sezer

הדאגה הגוברת בישראל מהכנסת טורקיה וקטאר לעזה: "דבר נורא ואיום"

במערכת הביטחון מוטרדים משילוב קטאר ותורכיה, גורם ביטחוני: "אסור למדינת ישראל לעמוד מנגד" ● בכיר אמריקאי על התקיפה שבוטלה שבוע שעבר: "זה לא היה פייק או הונאה, זה היה אירוע אמת" ● צה"ל: כוחות הביטחון פתחו במבצע נרחב לסיכול טרור בעיר חברון ● מערכת הביטחון התריעה בפני הדרג המדיני בימים האחרונים שיש עלייה במוטיבציה של חמאס ● ארה"ב מגבירה את צבירת הכוח, בצה"ל מעבים את מערך ההגנה ● עדכונים שוטפים

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים הרי טרומן / צילום: דוברות צי ארה''ב

הערכה במערכת הביטחון: תקיפה אמריקנית באיראן - על השולחן

מערכת הביטחון התריעה בפני הדרג המדיני בימים האחרונים שיש עלייה במוטיבציה של חמאס ● ארה"ב מגבירה את צבירת הכוח, בצה"ל מעבים את מערך ההגנה ● לשכת נתניהו גינתה, אך בפועל ישראל הכירה וגם בדקה את שמות המועמדים של טראמפ לוועד המנהל של עזה ● דיווח: טראמפ רוצה שמדינות יתרמו לפחות מיליארד דולר כדי להיות חברות קבע ב"מועצת השלום" בעזה ● מתווה ההטבות למילואימניקים לשנת 2026 אושר בוועדת השרים ● עדכונים שוטפים

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

המרוץ לרכישת הוט מובייל: דלק ישראל מציעה 1.8 מיליארד שקל

דלק ישראל פרסמה הצעה רשמית לרכישת חברת הסלולר מידי אלטיס והציבה דד-ליין להשלמת העסקה עד סוף השבוע ● אתמול הגישה פלאפון הצעה משודרגת לרכישת החברה תמורת 2.3 מיליארד שקל

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

ירידות חדות באירופה בעקבות חידוש מלחמת הסחר

למרות שלא יתקיים מסחר היום בניו יורק, התחממות מלחמת הסחר מגבירה את חששות המשקיעים בעולם ● ניגוד עניינים? טראמפ רכש אג"ח של נטפליקס ווורנר ברדרס • מחפשים מקלט: הזהב והכסף מזנקים לשיאים חדשים הבוקר

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה