גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN
ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

העיתונאי והמגיש ריצ'רד קווסט (60) הוא אחד האנשים המזוהים ביותר בעולם עם רשת CNN. קווסט הוא כתב העסקים העולמי של הרשת, ומגיש את התוכנית הנושאת את שמו Quest Means Business. הוא יושב בדרך כלל בניו יורק - אבל השבוע קווסט נמצא בדאבוס, שם מתכנס הפורום הכלכלי העולמי, אחרי הפסקה של שנתיים בגלל הקורונה, ובשלהי האביב במקום באמצע החורף.

הכנס בדאבוס, בו מתערבבת האליטה הפוליטית והעסקית העולמית, זכה לאורך השנים ללא מעט ביקורת, על ניתוק ומילים ריקות. אבל קווסט, שפוקד את הכנס כבר שנים, הסביר במאמר לקראת נסיעתו לדאבוס שיש בעיניו ערך בכך שמקבלי ההחלטות נפגשים "לשמוע מה הם חושבים, במה הם מאמינים, ואיך צריך לפעול" - כל עוד לא נותנים ל"קשקשת" של הפורום הכלכלי העולמי להסיח את הדעת.

קווסט ידוע בסגנון הייחודי והאנרגטי שלו. אבל השבוע, בשיחה עם גלובס, הוא בחר להדגיש את כובד הרגע שבו אנחנו נמצאים.

איך בדאבוס?
"מאוד משונה להיות בדאבוס בלי שלג. והנושאים שאנשים מדברים עליהם כאן הם כל כך רציניים, שיש תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי בדאבוס קודם. אין את אותה כמות של שטויות קריפטו, ומסיבות משונות של קרנות גידור וכל זה. בין היתר, זה בגלל שהרימו את כל העסק בשנייה האחרונה. בטיילת ברחוב הראשי, למשל, יש עדיין חנויות פתוחות - בדרך כלל סוגרים אותן ומשכירים את השטח לבנקים, קרנות גידור או חברות טכנולוגיה. אבל עכשיו יש עדיין חנויות בגדים ומסעדות פתוחות. מנקודת המבט שלי, זה הופך את הכנס הנוכחי להרבה יותר מוצלח. יש תחושת מציאות, רצינות, כובד משקל, בגלל מה שהעולם מתמודד איתו כרגע".

זו לא מסיבת החזרה הרועשת שתכננו לסוף הקורונה.
"רחוק מזה. וזה היה יכול להיות מאוד לא הולם. בסופו של יום, אירופה במלחמה אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה. סין עדיין ממשיכה את הסגר באופן משונה וביזארי לעתיד הנראה לעין. ועדיין יש מסביב את שאריות המגפה. באופק יש את אבעבועות הקוף, ויש לנו כרגע את האינפלציה הכי גרועה ב-40 השנים האחרונות. ואתה צריך לזכור שבחזית הכלכלית, האנשים כאן בדאבוס הם בגיל שבו הם זוכרים את האינפלציה של שנות ה-80 ומה היה צריך לעשות כדי להתמודד איתה. ויש גם את השיבושים האדירים לנתיבי האספקה, שהובילו לעוד יותר אינפלציה. לאן שאתה לא מסתכל, יש שורה של סוגיות גלובליות קשורות זו לזו, שמאיימות על הצמיחה, היציבות, הבטיחות והביטחון".

רק הרוסים לא באו

איזה רגע היה הכי בולט בעיניך עד כה?
"הנאום של נשיא אוקראינה זלנסקי היה מאוד טוב. ביסודו של דבר, הוא ביקש שיעשו הרבה יותר. רגע אחד - עוד משהו: אין כאן רוסים. לא הזמינו אותם, אפילו את אלה שלא תחת סנקציות. דיברתי על זה עם קלאוס שוואב (יו"ר הפורום הכלכלי העולמי, ומארגן הכנס בדאבוס, א"פ). ב-25-30 השנים האחרונות עבדנו תחת ההנחה שאחרי נפילת ברית המועצות, רוסיה תבחר בערכים שלנו. זו הייתה אבן היסוד של 'קונצנזוס דאבוס', אם תרצה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא קיים. והם היו מביאים כסף. סברבנק, VTB, גזפרום, לכולם היו בתים גדולים ודברים גדולים על הטיילת בכנסים קודמים. והשנה הם לא פה. ואגב, 'בית רוסיה', שבו השתכנה בעבר המשלחת הרוסית, הפך השנה ל'בית פשעי המלחמה של רוסיה'. מי שאירגן את זה היה מאוד ער לסמליות שבכך".

זלנסקי עדיין זוכה לאותה תשומת לב?
"כמובן. אני לא חושב שזה היה הנאום הכי טוב שלו אבל הוא הזכיר לאנשים כאן את 1938, את זה שהמחיר של דיקטטורה רק נעשה יותר גבוה. שאם היינו הולכים יותר רחוק עם הסנקציות אחרי כיבוש קרים ב-2014, אולי לא היינו בתסבוכת הנוכחית. והיה לו מסר נוקשה במיוחד לגבי הנפט והגז (שמהווים חלק ניכר של היצוא הרוסי, א"פ) - תפגעו ברוסיה היכן שכואב לה".

ולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

"אבל זה מורכב. היופי של דאבוס הוא שכולם כאן. ראיינתי את אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שדיברה על אחדות אירופה, אבל באותו זמן הכירה בקושי של הטלת סנקציות על הנפט הרוסי. היא לא הייתה מוכנה לתת לי לוח זמנים לכך, אבל אמרה שהם יגיעה לעסקה".

הזכרת קריפטו. נדמה לי שבכל זאת ראיתי תמונות של אנשים מתעשיית הקריפטו בטיילת בדאבוס.
"כן, הם נמצאים כאן. יש את 'בית הקריפטו', ובלוקצ'יין פה, וקריפטו שם".

זה נשמע כמו מזיגה משונה - קריפטו יחד עם אזהרות על רעב עולמי.
"שזה ללא ספק הדבר הכי רציני. תראה, אני חושב שיש צידוק לכך שידברו גם על הנושאים האלה. לא משנה כמה המצב בעולם גרוע, עדיין צריך להמשיך. וקריפטו, בלוקצ'יין, ופיננסים מבוזרים, יהיו חלק מהעתיד שלנו".

אוקי.
"אבל ההבדל הוא שאי אפשר לתת לזה לשלוט על השבוע. לא יכול להיות שזה יהיה האירוע המרכזי. ובעבר כל הפיננסים המובזרים האלה היו מאוד קולניים ומאוד נראים. והפעם זה היה לא הולם. אתמול בערב, כשהלכתי למלון, עדיין היו הרבה מסיבות, אבל יש כאן פחות אנשים, והם יותר מעורבים מבעבר".

האקלים לא יחכה

אגב, אחרי המשבר הפיננסי ראינו גם הרבה דיבורים על קפיטליזם מכליל, ו-ESG, ואי שוויון. יש לי תחושה שבמידה מסוימת זה יצא מהאופנה.
 אני הייתי חולק עליך. זה לא יוצא מהאופנה. יש כאן שני דברים. קודם כל, האג'נדה העולמית יכולה להתמודד עם מספר מוגבל של דברים בבת אחד. דבר שני, יש שאלה של סדרי עדיפויות, ומה מקבל קדימות. אבל אגב, כאן בדאבוס וגם במקומות אחרים, כולם מדגישים ש- ESG לא יכול להידחק בסדר היום, בכלל ששינוי האקלים לא יכול לחכות. ואין לנו את את המותרות של להגיד 'או זה או זה'. אם לא נתמודד עם שינוי האקלים, מצבנו יהיה יותר גרוע. זה לא כמו שסבתא שלי היתה שואלת 'אתה רוצה מרק עוף או כבד קצוץ', ואז היית בוחר אחד מהם, והיא היתה שואלת, למה שלא תיקח את השני? זה לא המצב. אנחנו חייבים לעשות את שני הדברים". 

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

תן לי לשאול את השאלה אחרת. אחרי המיליארדרים נהגו לדבר על כך שצריך לעשות משהו,  או שהם ימצאו אנשים עם קלשונים על מפתן דלתם. ועכשיו נראה שאנשים כמו אילון מאסק ואפילו ג'ף בזוס הם הרבה יותר לוחמניים. 
"כן, אבל הם לא רלוונטיים כאן".

למה הכוונה?
"בדאבוס הפעם, הם לא רלוונטיים. אני בטוח שיש אנשים שזה מעסיק אותם ומדברים על זה בבתי קפה. אבל כמו שאמרת: אנשים מדברים על ביטחון תזונתי, רעב, מוות. אנשים מדברים על מלחמה, על מיתון עולמי. אילון מאסק שקונה את טוויטר זה מופע צדדי (אם הוא בכלל יקנה אותה)".

מעניין.
"אל תבין אותי לא נכון. עוד נחזור לזה בעתיד. בראיון שלו איתי, קלאוס שוואב אמר לי שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה בהיסטוריה. והסכנה היא שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון. אבל אם תעצור שנייה ותחשוב: שבדיה ופינלנד הגישו בקשה להצטרף לנאט"ו. זה דבר שהיה בלתי נתפס בעבר. כך שזה נותן לך מושג לגבי איך דאבוס מתנהלת הפעם".

המבחן של הפד

מה אתה אישית חושב שהולך לקרות בעוד שנה? חמש שנים?
"אלוהים יודע. אני חושב שבתוך שנה נהיה במיתון. ומאחר שזה גלובס, אני חושב שהמבחן הגדול ביותר יהיה בחזית הכלכלית: במחויבות של הפד למחוץ את האינפלציה. יו"ר הפד פאוול מדבר בקשיחות, והוא כבר העלה פעמיים את הריבית. אבל מה קורה כשהוא מעלה את הריבית בחצי אחוז בפעם השלישית או הרביעית, והאינפלציה יורדת ל-4% או 5%, אבל אנחנו במיתון והשווקים עדיין לא התאוששו? האם הוא יגיד 'אנחנו צריכים להקל עליכם קצת'? או שהוא יגיד המנדט שלנו זה יציבות מחירים וזה אומר להוריד את האינפלציה לרמה מסוימת? אני לא חושב שאנחנו יודעים.

"כשמריו דראגי (שהיה בזמנו נשיא הבנק האירופי המרכזי, א"פ), אמר ב-2012 'נעשה כל מה שנדרש כדי להציל את האירו', לא היה לאף אחד ספק שהוא יעשה את מה שצריך. אבל כשג'יי פאוול אומר 'אנחנו נתמודד עם האינפלציה. אנחנו נתמודד איתה', אנשים אומרים 'כן, אתה תתמודד איתה'. אבל עד מתי? מה המחויבות שלך להיפטר מהאינפלציה? עד שזה ייעשה קשה פוליטית? עד בחירות האמצע בארה"ב? עד הבחירות לנשיאות? עד מתי? מה המחויבות שלך. וזה הולך להיות הנושא הגדול ביותר עבור הפד".

להיצמד לערכי הליבה

אחרי המשבר הפיננסי היו דמויות שהפכו לגורואים פיננסיים, כמו למשל פרופ' נוריאל רוביני. מי האדם שצריך להקשיב לו היום כדי להבין מה קורה?
"אותה חבורה".

באמת?
"כן. אני דיברתי עם נוריאל בסוף השנה שעברה, לפני המלחמה. צריך להקשיב לאנשים כמו מוחמד אל עריאן (היועץ הכלכלי הראשי של ענקית הביטוח אליאנס, א"פ), או ריי דליו (מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, א"פ). ראיינתי את דליו בשבוע שעבר, והוא פסימי ביותר. הוא אומר שיש אומנם הזדמנויות, אבל שאנחנו הולכים לעבר עידן שרוב האנשים בעולם הפיננסי לא זוכרים או לא מכירים.

"יש לנו שוק דובי, ואנשים שלא באמת יודעים איך להשקיע בסביבה כזאת. אם חושבים על זה, שערי הריבית ירדו במהלך המשבר הפיננסי, ואולי עלו מעט אחר כך אבל בגדול, היו לנו 12 שנים של כסף זול, ועכשיו אנחנו בסביבה שונה לחלוטין".

מה לגביך כעיתנאי? נראה לי שאנחנו במצב פרדוקסלי שבו הכלכלה העולמית במצב קשה, אבל זה טוב לרייטינג.
"כן ולא. בעצם הייתי אומר שלא. בכנות, כשאנשים מפסידים כסף, הם לא אוהבים לצפות בזה. ומלחמה לא מוכרת. היא מביאה צופים, אבל היא לא מוכרת".

אפשר לזהות אצלך טון רציני. שינית משהו בתוכנית? יש דברים שאתה כבר לא עושה?
"לא. אנחנו עדיין שואלים שאלה קלילה בסוף הראיון. השנה זה האם הייתם מעדיפים את דאבוס 'בשלג בינואר או באביב? ובינתיים זה חצי-חצי".

"בסופו של יום כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להיצמד לערכי הליבה שלנו. וכן, יש דיס-אינפורמציה, וכן, יש סייבר. אבל אנשים יימשכו לאיכות. ומעבר לכך, אתה גם לא יכול לעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו. מי שרוצה לקבל את החדשות שלו מאיזה בלוג או אתר, או רשת חברתית מוזרים. הם לא הולכים להקשיב לך או לי אם נגיד להם לקרוא א', ב', או ג'. הם לא הולכים לעשות את זה. הם יגידו 'כן, ברור שתגיד את זה. אתה התקשורת הימנית, או התקשורת השמאלנית, או שאתה פשוט הממסד'. טוב, לכו ותקראו את הבלוג של איזה תמהוני ונראה אם תשכילו ככה על העולם".

אוקי, אז אין חשבון נפש אחרי המתקפות על ה'ליימסטרטים מדיה'?
"אל תבלבל את זה עם הערכה עצמית לגיטימית של הכיסוי. האם צדקנו? האם הכיסוי שלנו היה מאוזן? האם לקחנו בחשבון את הביקורת שמופנית אלינו? האם היינו שמאליים מדי? ימניים מדי? ביקורתיים מדי? לא ביקורתיים מספיק? CNN תמשיך לעשות את זה. אבל אתה לא זורק את התינוק עם מי האמבטיה. כלומר, האם זו עובדה? כן. האם זה נכון? כן. האם צריך לספר על זה? כן. האם אנחנו אלה שצריכים לספר על זה? כן. האם אנחנו צריכים לספר על זה עכשיו? כן. אז אתה עושה את זה".

ריצ'רד קווסט - תעודת זהות 

אישי: בן 60, יליד ליברפול, אנגליה, משפטן בהשכלתו

מקצועי: כתב העסקים הבינלאומי המוביל של CNN, ומגיש Quest means Business. הצטרף ל־BBC באמצע שנות ה־80, ומשם עבר ל־CNN ב־2001. סיקר, כך לפי CNN, את כל המשברים הפיננסיים מאז יום שני השחור ב־1987

עוד משהו: נוסף לשלל עיסוקיו, הוא גם מוביל את סיקור בית המלוכה הבריטי ברשת 

עוד כתבות

שר החקלאות אבי דיכטר / צילום: רפי קוץ

דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה? זה לא במקרה

מחירי הירקות אכן ירדו בשנה האחרונה, אבל המגמה הזאת נעצרה ביולי ● מאז, הירקות התייקרו בשיעור דו־ספרתי ● המשרוקית של גלובס

אלה תמר אדהנן / צילום: Rodolphe Felix

הרקולס ממנה את אלה תמר אדהנן למנהלת הפעילות הישראלית

אלה תמר אדהנן צפויה להקים משרד מקומי לקרן האשראי בשנה הבאה, ובינתיים מנהלת את פעילותה מניו יורק ● הרקולס פעילה בשוק האשראי הישראלי כבר כעשרים שנה - עם עסקאות הממוקדות בחברות טכנולוגיה, בהן אומריקס, קמדע, סמפריס, ארניקס וארמיס

צילום: שיווק מחסני השוק

אחרי ויקטורי ואושר עד: האייפונים מגיעים גם למחסני השוק

קמעונאית המזון מתחילה למכור בסניף אילת מכשירי אייפון 17 במחיר מוזל ● קניון עזריאלי אילון משיק לקראת הבלאק פריידי מתחם פופ-אפ בהובלת השף מושיק רוט ● גוגל ערכה אירוע באקספו תל אביב, בהשתתפות ראש העיר ● ומי המנכ"ל החדש של גינדי גלובל? ● אירועים ומינויים

רוני גמזו / צילום: רמי זרנגר

הממונה על שוק ההון לגמזו: מתנגד למינויך מחדש לדירקטור במגדל ביטוח

אחרי שמגדל אחזקות החליטה בספטמבר למנות את גמזו לדירקטור בחברת הביטוח למרות התנגדות הממונה, עמית גל הודיע כעת לפרופ׳ רוני גמזו כי יתנגד למינוי ● בין הסיבות: אי-הארכת כהונתו של הדירקטור אבי דותן והניסיון להכשיר את מינוי גמזו ליו"ר ● עו"ד גליה כהן, המייצגת את גמזו: "נעתור לבית המשפט על מנת לאפשר למנותו כדירקטור במגדל ביטוח"

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פוטין, התמחור וההסכם המצרי: שלושה אירועים שהכבידו על המניות הלוהטות בת"א

מניות הנפט והגז הציגו תשואה פנומנלית בשנה האחרונה, אבל בימים האחרונים סדקים בהסכם הגז עם מצרים, איתות אופטימי מגזרת רוסיה אוקראינה וסקירה מאכזבת של גולדמן זאקס, הביאו לשינוי כיוון ● האם המגמה תימשך, או שמדובר בירידה לצורך עלייה מחודשת?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי לחתום על הכפלת הרף המרבי לפטור ממע"מ ביבוא אישי ● המהלך צפוי להגדיל משמעותית את היקף ההזמנות מחו"ל, אך מעורר התנגדות חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר והקמעונאיות המקומיות ● מי ירוויח, מי יפסיד ומה הסיכוי שהמהלך יאושר? ● גלובס עושה סדר

העיר מודיעין / צילום: Shutterstock

זו העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בישראל על פי הלמ"ס

על פי דוח הלמ"ס, העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בארץ היא מודיעין, עם 87.5 שנים, ואילו באום אל פאחם נרשמה תוחלת החיים הנמוכה ביותר – 78.8 שנים ● גם שיעורי הזכאות לתעודת בגרות היו גבוהים יותר בערים החזקות כלכלית: בגבעתיים ובמודיעין הוא הגיע ליותר מ-90%, בהרצליה, הוד השרון ורעננה הוא הגיע לכ-90%

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

מכוונת לבטן הרכה של אנבידיה: גוגל בדרך לשווי שוק של 4 טריליון דולר

גוגל מטלטלת את שוק השבבים בעקבות דיווחים בעולם כי היא במו"מ למכירת שבבים למטא ● המהלך, שצפוי לאתגר את דומיננטיות אנבידיה בתחום שבבי ה־AI, הפיל את מניית ענקית השבבים ● רק בחודש שעבר התייצבה גוגל כחברה השלישית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק, ורשמה השקה מוצלחת של מודל ה־AI ג'מיני

חן והראל שפירא / איור: גיל ג'יבלי

מהאמרים עד נגמ"שים: שפיר מתרחבת בתחום הביטחוני

החברה הבת פריץ זכתה במכרז לניהול מערך חלקי החילוף לרכב של צה"ל בהיקף של חצי מיליארד שקל ● ב־2020 זכתה שפיר הנדסה במכרז להקמת שלושה מכרזי לוגיסטיקה עבור משרד הביטחון

עמית גל, הממונה על שוק ההון, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

האולטימטום שהוצב לחברות הביטוח: הורידו את הפרמיות לביטוחי הרכב

שנה וחודשיים עברו מאז שהממונה על שוק ההון החל בבדיקה האם קיימת הלימה את בין הפרמיות על ביטוחי הרכב לבין פרמיית הסיכון ● כעת מסתבר שהממונה מצא שזו לא קיימת, והערב הוא מבקש מחברות הביטוח להוזיל את הפרמיות

יהלומים / צילום: תמר מצפי

מכסי טראמפ לוחצים, ההסכם תקוע וענף היהלומים הישראלי בטלטלה

המכסים האמריקאיים מכבידים על אחד מענפי היצוא המרכזיים של ישראל, בעוד ההסכם לפטור את היהלומים מהמס ממתין ללא חתימה ● בינתיים היבוא והיצוא נחתכים, ובענף חוששים מקריסה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: ap, RONEN ZVULUN

באוצר צופים שיחס החוב יחזור לרמתו ערב המלחמה בעוד עשור, וזה התרחיש האופטימי

במשרד האוצר מעריכים כי בתרחיש הסביר יחס החוב–תוצר יירד לרמה של 60% רק ב–2035 ● ברקע: דרישת הביטחון לגיוס 60 אלף אנשי מילואים בשנה ● ומה בנוגע להפחתות הריבית?

קבלת ארונות חטופים-חללים על ידי כוח צה''ל / אילוסטרציה: דובר צה''ל

בידיים ישראליות: החל הליך הזיהוי של החלל החטוף

משרד הבריאות: החלל החטוף הגיע למרכז הלאומי לרפואה משפטית לצורך זיהוי, חקירת סיבת ונסיבות המוות ● בניגוד להסכם: חמאס ערך "טקס" להעברת החלל החטוף לידי הצלב האדום ●  כמות "המחבלים הלכודים" ברפיח הולכת ופוחתת: 5 חוסלו אחרי שיצאו ממנהרה, צה"ל - "הלחץ נמשך" ● תמונות הלוויין חושפות: "איראן זנחה את מתקן הגרעין בפורדו" ● טראמפ חתם על צו שיגדיר סניפים זרים של האחים המוסלמים כארגוני טרור במדינות כמו לבנון, ירדן ומצרים ● עדכונים שוטפים

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

חברת התקשורת שחוזרת לחלק דיבידנד - לראשונה אחרי 12 שנים

הרווח הנקי של סלקום זינק בכ-35% ברבעון, והחברה הודיעה שתחלק דיבידנד בסך 200 מיליון שקל ● הנהנית המרכזית מהדיבידנד תהיה בעלת השליטה קרן פורטיסימו

קובי שגב, שותף בבית ההשקעות אקורד / צילום: דודי פרץ

אחרי הורדת הריבית: מנהל ההשקעות שממליץ על ההזדמנות הבאה

קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, קלע כשהמליץ לפני שנה על מניות הבנקים, חברות ה–IT ומניות הגז והנפט ● עכשיו הוא מסביר למה הוא עובר ל"סטוק פיקינג", בעיקר בת"א 90 וה–SME 60, ומדוע הוא מעדיף בחו"ל את מדד ראסל 2000 על פני ה–S&P 500

כרטיסי אשראי. מהפכה בשוק התשלומים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עמלה של 0.6% או עד 1,000 שקל בחודש: מה עומד מאחורי השינויים באפליקציות התשלומים?

פייבוקס וביט מציעות ריבית על עודף בחשבון, אך גם קבעו מגבלות ● בדיסקונט השיקו שירות תשלום לחנויות מסויימות ללא שימוש בכרטיס אשראי ● בקרוב צפויות להגיע ענקיות פינטק גלובליות, שיגבירו את התחרות ● אז למה בינתיים עסקים קטנים דווקא נפגעים?

אלפרד אקירוב / צילום: בן יוסטר

שתי המניות שסידרו לאלרוב נדל"ן רווח של כמעט מיליארד שקל

האחזקות של אלרוב נדל"ן, בשליטתו של אלפרד אקירוב, במניות כלל ביטוח ובנק לאומי, סידרה לחברה רווח מניירות ערך של 1.1 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה ● כך, רשמה החברה רווח נקי של 925 מיליון שקל - זינוק של פי 30

מסלולי משכנתה מגוונים / צילום: Shutterstock, Worranan Junhom

הורדת ריבית ראשונה אחרי כמעט שנתיים: מי ירגיש בקרוב הקלה במשכנתא, והאם זה הזמן למחזר?

האם נוטלי המשכנתאות יכולים להתחיל לנשום לרווחה נוכח שינוי הכיוון במדיניות הריבית של בנק ישראל? ● גלובס שאל מומחים על מי תשפיע ההפחתה האחרונה שעומדת על 0.25% בטווח המיידי, באילו מסלולים רצוי לבחון מחזור משכנתא כעת, והאם זהו הזמן הנכון לרכוש דירה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הרווח של אקרשטיין נחתך ב-70%, כלל ביטוח צמחה ב-40%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אקרשטיין ציינה כי הירידה בהכנסות וברווח נבעה משינוי בתמהיל הפרויקטים, יחד עם עיכובים בביצוע הפרויקטים כתוצאה ממבצע "עם כלביא" ●  כלל ביטוח דיווח על 25% תשואה על ההון, היקף הנכסים המנוהלים הגיע לשיא חדש ועמד על כ-407 מיליארד שקל ● סוכריות הגומי שהקפיצו את מניית טופ גאם במעל 30% מתחילת השבוע

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

במקום שדות סולאריים: הפיצוי החדש של המדינה ליישובי העוטף

רמ"י נאלצת לשנות כיוון לאחר שהוועדה לשמירה על שטחים פתוחים בלמה את הצעת הפיצוי לישובי עוטף עזה ● במקום הקצאה למכסות פאנלים סולאריים, הישובים יוכלו להקים שדות אגרו-וולטאיים שמשלבים חקלאות ואגירה סולארית ● שדות אגרו-וולטאיים נחשבים לרווחיים פחות ובתנועה הקיבוצית מוחים נגד ההחלטה