גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN
ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

העיתונאי והמגיש ריצ'רד קווסט (60) הוא אחד האנשים המזוהים ביותר בעולם עם רשת CNN. קווסט הוא כתב העסקים העולמי של הרשת, ומגיש את התוכנית הנושאת את שמו Quest Means Business. הוא יושב בדרך כלל בניו יורק - אבל השבוע קווסט נמצא בדאבוס, שם מתכנס הפורום הכלכלי העולמי, אחרי הפסקה של שנתיים בגלל הקורונה, ובשלהי האביב במקום באמצע החורף.

הכנס בדאבוס, בו מתערבבת האליטה הפוליטית והעסקית העולמית, זכה לאורך השנים ללא מעט ביקורת, על ניתוק ומילים ריקות. אבל קווסט, שפוקד את הכנס כבר שנים, הסביר במאמר לקראת נסיעתו לדאבוס שיש בעיניו ערך בכך שמקבלי ההחלטות נפגשים "לשמוע מה הם חושבים, במה הם מאמינים, ואיך צריך לפעול" - כל עוד לא נותנים ל"קשקשת" של הפורום הכלכלי העולמי להסיח את הדעת.

קווסט ידוע בסגנון הייחודי והאנרגטי שלו. אבל השבוע, בשיחה עם גלובס, הוא בחר להדגיש את כובד הרגע שבו אנחנו נמצאים.

איך בדאבוס?
"מאוד משונה להיות בדאבוס בלי שלג. והנושאים שאנשים מדברים עליהם כאן הם כל כך רציניים, שיש תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי בדאבוס קודם. אין את אותה כמות של שטויות קריפטו, ומסיבות משונות של קרנות גידור וכל זה. בין היתר, זה בגלל שהרימו את כל העסק בשנייה האחרונה. בטיילת ברחוב הראשי, למשל, יש עדיין חנויות פתוחות - בדרך כלל סוגרים אותן ומשכירים את השטח לבנקים, קרנות גידור או חברות טכנולוגיה. אבל עכשיו יש עדיין חנויות בגדים ומסעדות פתוחות. מנקודת המבט שלי, זה הופך את הכנס הנוכחי להרבה יותר מוצלח. יש תחושת מציאות, רצינות, כובד משקל, בגלל מה שהעולם מתמודד איתו כרגע".

זו לא מסיבת החזרה הרועשת שתכננו לסוף הקורונה.
"רחוק מזה. וזה היה יכול להיות מאוד לא הולם. בסופו של יום, אירופה במלחמה אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה. סין עדיין ממשיכה את הסגר באופן משונה וביזארי לעתיד הנראה לעין. ועדיין יש מסביב את שאריות המגפה. באופק יש את אבעבועות הקוף, ויש לנו כרגע את האינפלציה הכי גרועה ב-40 השנים האחרונות. ואתה צריך לזכור שבחזית הכלכלית, האנשים כאן בדאבוס הם בגיל שבו הם זוכרים את האינפלציה של שנות ה-80 ומה היה צריך לעשות כדי להתמודד איתה. ויש גם את השיבושים האדירים לנתיבי האספקה, שהובילו לעוד יותר אינפלציה. לאן שאתה לא מסתכל, יש שורה של סוגיות גלובליות קשורות זו לזו, שמאיימות על הצמיחה, היציבות, הבטיחות והביטחון".

רק הרוסים לא באו

איזה רגע היה הכי בולט בעיניך עד כה?
"הנאום של נשיא אוקראינה זלנסקי היה מאוד טוב. ביסודו של דבר, הוא ביקש שיעשו הרבה יותר. רגע אחד - עוד משהו: אין כאן רוסים. לא הזמינו אותם, אפילו את אלה שלא תחת סנקציות. דיברתי על זה עם קלאוס שוואב (יו"ר הפורום הכלכלי העולמי, ומארגן הכנס בדאבוס, א"פ). ב-25-30 השנים האחרונות עבדנו תחת ההנחה שאחרי נפילת ברית המועצות, רוסיה תבחר בערכים שלנו. זו הייתה אבן היסוד של 'קונצנזוס דאבוס', אם תרצה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא קיים. והם היו מביאים כסף. סברבנק, VTB, גזפרום, לכולם היו בתים גדולים ודברים גדולים על הטיילת בכנסים קודמים. והשנה הם לא פה. ואגב, 'בית רוסיה', שבו השתכנה בעבר המשלחת הרוסית, הפך השנה ל'בית פשעי המלחמה של רוסיה'. מי שאירגן את זה היה מאוד ער לסמליות שבכך".

זלנסקי עדיין זוכה לאותה תשומת לב?
"כמובן. אני לא חושב שזה היה הנאום הכי טוב שלו אבל הוא הזכיר לאנשים כאן את 1938, את זה שהמחיר של דיקטטורה רק נעשה יותר גבוה. שאם היינו הולכים יותר רחוק עם הסנקציות אחרי כיבוש קרים ב-2014, אולי לא היינו בתסבוכת הנוכחית. והיה לו מסר נוקשה במיוחד לגבי הנפט והגז (שמהווים חלק ניכר של היצוא הרוסי, א"פ) - תפגעו ברוסיה היכן שכואב לה".

ולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

"אבל זה מורכב. היופי של דאבוס הוא שכולם כאן. ראיינתי את אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שדיברה על אחדות אירופה, אבל באותו זמן הכירה בקושי של הטלת סנקציות על הנפט הרוסי. היא לא הייתה מוכנה לתת לי לוח זמנים לכך, אבל אמרה שהם יגיעה לעסקה".

הזכרת קריפטו. נדמה לי שבכל זאת ראיתי תמונות של אנשים מתעשיית הקריפטו בטיילת בדאבוס.
"כן, הם נמצאים כאן. יש את 'בית הקריפטו', ובלוקצ'יין פה, וקריפטו שם".

זה נשמע כמו מזיגה משונה - קריפטו יחד עם אזהרות על רעב עולמי.
"שזה ללא ספק הדבר הכי רציני. תראה, אני חושב שיש צידוק לכך שידברו גם על הנושאים האלה. לא משנה כמה המצב בעולם גרוע, עדיין צריך להמשיך. וקריפטו, בלוקצ'יין, ופיננסים מבוזרים, יהיו חלק מהעתיד שלנו".

אוקי.
"אבל ההבדל הוא שאי אפשר לתת לזה לשלוט על השבוע. לא יכול להיות שזה יהיה האירוע המרכזי. ובעבר כל הפיננסים המובזרים האלה היו מאוד קולניים ומאוד נראים. והפעם זה היה לא הולם. אתמול בערב, כשהלכתי למלון, עדיין היו הרבה מסיבות, אבל יש כאן פחות אנשים, והם יותר מעורבים מבעבר".

האקלים לא יחכה

אגב, אחרי המשבר הפיננסי ראינו גם הרבה דיבורים על קפיטליזם מכליל, ו-ESG, ואי שוויון. יש לי תחושה שבמידה מסוימת זה יצא מהאופנה.
 אני הייתי חולק עליך. זה לא יוצא מהאופנה. יש כאן שני דברים. קודם כל, האג'נדה העולמית יכולה להתמודד עם מספר מוגבל של דברים בבת אחד. דבר שני, יש שאלה של סדרי עדיפויות, ומה מקבל קדימות. אבל אגב, כאן בדאבוס וגם במקומות אחרים, כולם מדגישים ש- ESG לא יכול להידחק בסדר היום, בכלל ששינוי האקלים לא יכול לחכות. ואין לנו את את המותרות של להגיד 'או זה או זה'. אם לא נתמודד עם שינוי האקלים, מצבנו יהיה יותר גרוע. זה לא כמו שסבתא שלי היתה שואלת 'אתה רוצה מרק עוף או כבד קצוץ', ואז היית בוחר אחד מהם, והיא היתה שואלת, למה שלא תיקח את השני? זה לא המצב. אנחנו חייבים לעשות את שני הדברים". 

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

תן לי לשאול את השאלה אחרת. אחרי המיליארדרים נהגו לדבר על כך שצריך לעשות משהו,  או שהם ימצאו אנשים עם קלשונים על מפתן דלתם. ועכשיו נראה שאנשים כמו אילון מאסק ואפילו ג'ף בזוס הם הרבה יותר לוחמניים. 
"כן, אבל הם לא רלוונטיים כאן".

למה הכוונה?
"בדאבוס הפעם, הם לא רלוונטיים. אני בטוח שיש אנשים שזה מעסיק אותם ומדברים על זה בבתי קפה. אבל כמו שאמרת: אנשים מדברים על ביטחון תזונתי, רעב, מוות. אנשים מדברים על מלחמה, על מיתון עולמי. אילון מאסק שקונה את טוויטר זה מופע צדדי (אם הוא בכלל יקנה אותה)".

מעניין.
"אל תבין אותי לא נכון. עוד נחזור לזה בעתיד. בראיון שלו איתי, קלאוס שוואב אמר לי שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה בהיסטוריה. והסכנה היא שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון. אבל אם תעצור שנייה ותחשוב: שבדיה ופינלנד הגישו בקשה להצטרף לנאט"ו. זה דבר שהיה בלתי נתפס בעבר. כך שזה נותן לך מושג לגבי איך דאבוס מתנהלת הפעם".

המבחן של הפד

מה אתה אישית חושב שהולך לקרות בעוד שנה? חמש שנים?
"אלוהים יודע. אני חושב שבתוך שנה נהיה במיתון. ומאחר שזה גלובס, אני חושב שהמבחן הגדול ביותר יהיה בחזית הכלכלית: במחויבות של הפד למחוץ את האינפלציה. יו"ר הפד פאוול מדבר בקשיחות, והוא כבר העלה פעמיים את הריבית. אבל מה קורה כשהוא מעלה את הריבית בחצי אחוז בפעם השלישית או הרביעית, והאינפלציה יורדת ל-4% או 5%, אבל אנחנו במיתון והשווקים עדיין לא התאוששו? האם הוא יגיד 'אנחנו צריכים להקל עליכם קצת'? או שהוא יגיד המנדט שלנו זה יציבות מחירים וזה אומר להוריד את האינפלציה לרמה מסוימת? אני לא חושב שאנחנו יודעים.

"כשמריו דראגי (שהיה בזמנו נשיא הבנק האירופי המרכזי, א"פ), אמר ב-2012 'נעשה כל מה שנדרש כדי להציל את האירו', לא היה לאף אחד ספק שהוא יעשה את מה שצריך. אבל כשג'יי פאוול אומר 'אנחנו נתמודד עם האינפלציה. אנחנו נתמודד איתה', אנשים אומרים 'כן, אתה תתמודד איתה'. אבל עד מתי? מה המחויבות שלך להיפטר מהאינפלציה? עד שזה ייעשה קשה פוליטית? עד בחירות האמצע בארה"ב? עד הבחירות לנשיאות? עד מתי? מה המחויבות שלך. וזה הולך להיות הנושא הגדול ביותר עבור הפד".

להיצמד לערכי הליבה

אחרי המשבר הפיננסי היו דמויות שהפכו לגורואים פיננסיים, כמו למשל פרופ' נוריאל רוביני. מי האדם שצריך להקשיב לו היום כדי להבין מה קורה?
"אותה חבורה".

באמת?
"כן. אני דיברתי עם נוריאל בסוף השנה שעברה, לפני המלחמה. צריך להקשיב לאנשים כמו מוחמד אל עריאן (היועץ הכלכלי הראשי של ענקית הביטוח אליאנס, א"פ), או ריי דליו (מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, א"פ). ראיינתי את דליו בשבוע שעבר, והוא פסימי ביותר. הוא אומר שיש אומנם הזדמנויות, אבל שאנחנו הולכים לעבר עידן שרוב האנשים בעולם הפיננסי לא זוכרים או לא מכירים.

"יש לנו שוק דובי, ואנשים שלא באמת יודעים איך להשקיע בסביבה כזאת. אם חושבים על זה, שערי הריבית ירדו במהלך המשבר הפיננסי, ואולי עלו מעט אחר כך אבל בגדול, היו לנו 12 שנים של כסף זול, ועכשיו אנחנו בסביבה שונה לחלוטין".

מה לגביך כעיתנאי? נראה לי שאנחנו במצב פרדוקסלי שבו הכלכלה העולמית במצב קשה, אבל זה טוב לרייטינג.
"כן ולא. בעצם הייתי אומר שלא. בכנות, כשאנשים מפסידים כסף, הם לא אוהבים לצפות בזה. ומלחמה לא מוכרת. היא מביאה צופים, אבל היא לא מוכרת".

אפשר לזהות אצלך טון רציני. שינית משהו בתוכנית? יש דברים שאתה כבר לא עושה?
"לא. אנחנו עדיין שואלים שאלה קלילה בסוף הראיון. השנה זה האם הייתם מעדיפים את דאבוס 'בשלג בינואר או באביב? ובינתיים זה חצי-חצי".

"בסופו של יום כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להיצמד לערכי הליבה שלנו. וכן, יש דיס-אינפורמציה, וכן, יש סייבר. אבל אנשים יימשכו לאיכות. ומעבר לכך, אתה גם לא יכול לעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו. מי שרוצה לקבל את החדשות שלו מאיזה בלוג או אתר, או רשת חברתית מוזרים. הם לא הולכים להקשיב לך או לי אם נגיד להם לקרוא א', ב', או ג'. הם לא הולכים לעשות את זה. הם יגידו 'כן, ברור שתגיד את זה. אתה התקשורת הימנית, או התקשורת השמאלנית, או שאתה פשוט הממסד'. טוב, לכו ותקראו את הבלוג של איזה תמהוני ונראה אם תשכילו ככה על העולם".

אוקי, אז אין חשבון נפש אחרי המתקפות על ה'ליימסטרטים מדיה'?
"אל תבלבל את זה עם הערכה עצמית לגיטימית של הכיסוי. האם צדקנו? האם הכיסוי שלנו היה מאוזן? האם לקחנו בחשבון את הביקורת שמופנית אלינו? האם היינו שמאליים מדי? ימניים מדי? ביקורתיים מדי? לא ביקורתיים מספיק? CNN תמשיך לעשות את זה. אבל אתה לא זורק את התינוק עם מי האמבטיה. כלומר, האם זו עובדה? כן. האם זה נכון? כן. האם צריך לספר על זה? כן. האם אנחנו אלה שצריכים לספר על זה? כן. האם אנחנו צריכים לספר על זה עכשיו? כן. אז אתה עושה את זה".

ריצ'רד קווסט - תעודת זהות 

אישי: בן 60, יליד ליברפול, אנגליה, משפטן בהשכלתו

מקצועי: כתב העסקים הבינלאומי המוביל של CNN, ומגיש Quest means Business. הצטרף ל־BBC באמצע שנות ה־80, ומשם עבר ל־CNN ב־2001. סיקר, כך לפי CNN, את כל המשברים הפיננסיים מאז יום שני השחור ב־1987

עוד משהו: נוסף לשלל עיסוקיו, הוא גם מוביל את סיקור בית המלוכה הבריטי ברשת 

עוד כתבות

גילדת השוחטים בחו''ל חוגגת / צילום: Shutterstock

שכר של 300 אלף שקל בחודש וטיסות בביזנס לכל המשפחה: הגילדה שחוגגת בחו"ל - על חשבוננו

העלייה בצריכת הבשר ומיעוט שטחי מרעה הביאו את ישראל להסתמך בעיקר על תוצרת מחו"ל ● אלא שהרבנות לא ממהרת להכשיר שוחטים שיטוסו מעבר לים, וכך יוצא שקבוצה קטנה וסגורה נותנת מענה לעשרות יבואנים ● הם מצדם נאלצים לשלם כל שכר ולהיענות לעוד גחמות: "אם לא קונים להם בקבוקי וויסקי כל שישי, השבת לא עוברת"

דירת 4 חדרים בקריית אונו / צילום: דיויד לוין

3.1 מיליון שקל לדירת 4 חדרים בפרויקט תמ"א בקריית אונו

מדובר בדירה שנוספה בפרויקט חיזוק ובינוי, ומחירה נמוך מזה של דירות 4 חדרים בעיר ● העסקה ממחישה את הפערים הגדולים בין דירות חדשות לבין דירות שהורחבו בתמ"א 38/1

תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

"כמו חברת חשמל, רק פרטית": כך הפכה משק אנרגיה לחברה הקיבוצית הגדולה בבורסה

יצרנית החשמל שבבעלות 280 קיבוצים החלה את דרכה הציבורית בתור חברה קטנה ומדשדשת, שלפי גורמים "התקשתה לעשות עסקים אפילו עם התנועה הקיבוצית" ● אבל אחרי שינוי דרמטי באסטרטגיה ושורת עסקאות ענק עמוסות סיכון, היא זינקה לשווי של מעל 4.5 מיליארד שקל, כשהמניה קפצה רק בשנה האחרונה ב־200% ● מהעסקה השנויה במחלוקת עם ג'ורג' חורש ועד לדומיננטיות הגוברת בשוק החשמל

50 שנה ל"קן הקוקייה": המרד של מק'מרפי הוא עדיין שיעור רלוונטי על מבני כוח

יובל לסרט האייקוני "קן הקוקייה" מתברר שהוא פחות סרט על מוסד פסיכיאטרי ויותר שיעור על כוח ושליטה ● סיפורו של מק'מרפי מזכיר עד כמה מערכות מעצבות את המציאות, וכמה מעטים עדיין מצליחים לשבור את החלון ולברוח

חגי אורן, מנכ״ל מיטב גמל ופנסיה / צילום: רועי מזרחי

אחרי 72 שעות במשרד ההורים שלו הזמינו משטרה. ואז הוא החליט לשנות כיוון

"כעורך דין השיא שלי היה 72 שעות במשרד, שבסיומן נסעתי הביתה לישון. לא עניתי לטלפונים, אז ההורים שלי שלחו שוטרים לוודא שאני בחיים. שם הבנתי שאני לא ממשיך" ● שיחה קצרה עם חגי אורן, מנכ״ל מיטב גמל ופנסיה

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה בשופרסל / צילום: יונתן בלום

נתון אחד מעלה את השאלה: האם הלקוחות נוטשים את שופרסל בגלל העלאות המחירים

מניית רשת המזון צנחה ב–7% לאחר שדיווחה על רבעון שלישי רצוף של ירידה במכירות בחנויות זהות ● גם אצל המתחרות ניכרה חולשה, אך בשוק חוששים שהמצב בשופרסל קשה יותר ונובע ממהלכי ההתייעלות והעלאות המחירים: "המשך הירידה בהכנסות עלול לקרב הרשת להפסד"

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הטעות הגדולה ביותר שישראלים עושים בפנסיה – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בכל שנה 120 אלף ישראלים עושים את הטעות הזאת בפנסיה שלהם ● בוול סטריט מאמינים כי "ימי 'שבע המופלאות' הם בעיקר מאחורינו" ● מנהל ההשקעות שמסמן את ההזדמנות הבאה ● וגם: פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א לא מצליח להתרומם

מטוסי קרב של חיל האוויר / אילוסטרציה: Associated Press, Tsafrir Abayov

גילויים חדשים על כישלון חיל האוויר ב-7.10: "לא הותקפו"

הרמטכ"ל מקים צוות חקירה ייעודי למחדל "חומת יריחו" ● האקרים איראנים טוענים: פרצנו לרכב של מדען גרעין ישראלי ו"שלחנו לו מסר" ● ניסיון פיגוע בשומרון: מחבל השליך מוט לעבר רכב, השמשה נופצה - לא היו נפגעים ● המהלך שצה"ל ניסה לסכל - והמסר שהועבר לנשיא סוריה ● עדכונים שוטפים

העיתונאית הסורית שמלמדת על ישראל: "לחיזבאללה הייתה הילה סביבו, כמו בועה שישראל פוצצה עם חיסול נסראללה"

אשת התקשורת הייבי בוזו, שפועלת לקידום דו־קיום והשמעת קולות ליברליים בעולם הערבי, מתארת שינוי איטי אך חסר תקדים בתודעה האזורית: "אנשים כבר מבינים את האמת על חמאס" ● היא מאמינה שהנרטיב הקיצוני של אל־ג'זירה מאבד אחיזה, בעוד רבים במזרח התיכון מביעים לראשונה רצון אמיתי לשלום ויציבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שצפויות לעלות היום, ומה צפוי בשווקים בדצמבר

עונת הדוחות בבורסה תגיע היום לסיומה, וגל ההנפקות מתחמם עם שתי חברות חדשות ● טבע וטאואר חוזרות עם פערי ארביטראז' חיוביים ● והתחזיות של הבנקים הגדולים בארה"ב ל-S&P 500

קורטני קרדשיאן בסרטון הקמפיין. כל המשפחה משתתפת בקידום / צילום: צילום מסך יוטיוב

החברה מטירת הכרמל פיתחה תוסף מזון. קורטני קרדשיאן התאהבה בו

המותג Lemme של קורטני קרדשיאן השיק תוסף מזון בקמפיין שזכה ליותר מ–8.4 מיליון צפיות ● המוצר, בצורת סוכריות גומי, מבוסס על פיתוח של סטארט–אפ ישראלי שמפיק אבקת חלבונים עם סגולות ייחודיות מחלב פרה ● "זה המותג הכי סקסי שקנה מאיתנו", מספרת המייסדת מאיה אוטמזגין–אשכנזי, ומשוכנעת: בקרוב הטרנד יגיע לישראל

רחפן של איירובוטיקס שאותה רכשה אונדס / צילום: יוני בן חיים

מתרחבת בקצב גבוה: החברה האמריקאית שלא מפסיקה לרכוש דיפנס־טק ישראלי

אונדס רכשה בשנים האחרונות, בין היתר, את איירובוטיקס, איירון דרון, ורובו-טים כדי לבנות מערך אוטונומי של רחפנים ורובוטים קרקעיים ● החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של מעל 3 מיליארד דולר, לאחר שהשקיעה מאות מיליוני דולרים ברכישות ובגיוסי הון

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

אירופה מזנקת, בעוד אמריקה יורדת: רבעון שיא לרפאל

צמיחה של 14.5% במכירות לכ־1.59 מיליארד דולר מתחילת השנה, וצמיחה של 17.6% לכ־4.46 מיליארד דולר, כך עולה מדוחות הרבעון השלישי של רפאל ● זהו רבעון שיא בהיבט הרווח הנקי: 95.23 מיליארד דולר, זינוק של 39.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד

מלמעלה: קוואי לנארד, באלמר וסנברג. הכוכב, הבעלים והספונסר בעסקה / צילום: AP - David Zalubowski, Eric Thayer

העסקה שמסבכת את מנכ"ל מיקרוסופט האגדי בחקירה מתוקשרת של ה-NBA

הבנק שהקים היזם ג'ו סנברג משך משקיעים נוצצים, בהם רוברט דאוני ג'וניור, ליאונרדו דיקפריו ומנכ"ל מיקרוסופט לשעבר ובעלי הלוס אנג'לס קליפרס סטיב באלמר ● אלא שאז נקלע לקשיים, רקם תרמית של מאות מיליוני דולרים וגם הודה בה ● עסקה תמוהה שחתם עליה דווקא בשיא הפרשה מסבכת את באלמר בחקירה מתוקשרת של ה–NBA

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

"המהפכה השנייה בפנסיה" יוצאת לדרך – מערכת שליטה אישית לציבור על כספי הפנסיה

רשות שוק ההון מוציאה לדרך מכרז חדש במטרה לייצר פלטפורמה חדשה שתחליף את המסלקה הפנסיונית ותאפשר לציבור לשלוט בצורה ישירה על המידע הפנסיוני שלו, ואף לבצע פעולות ● המערכת תעלה כ-10 שקלים לכניסה ● רשות שוק ההון: "מהפכה בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל"

בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במגדל בחיפה? / צילום: אליאס שאער

ממשקיע למשקיע: בכמה נמכרה דירת 2 חדרים במגדל בחיפה?

דירת 2 חדרים בשטח 51 מ"ר עם מרפסת בשטח 11 מ"ר וחניה תת־קרקעית תמורת נמכרה בשכונת הדר כרמל בחיפה תמורת 1.28 מיליון שקל ● המוכר הוא משקיע מהמרכז שהשכיר את הדירה תמורת 4,000 שקל בחודש

בת חן סבג וקרן מור ב''הורסת''. מי הרסה למי / צילום: באדיבות הוט ו–NEXT TV

בין הצטלבות זהויות לקללה משפחתית: בת חן סבג עברה דרך מאז "מטומטמת"

תשע שנים אחרי "מטומטמת", בת חן סבג חוזרת עם "הורסת", דרמה משפחתית שבמרכזה קללה עתיקה לפיה כל גבר המתאהב באחת מנשות המשפחה מוצא את מותו ● דרך חזרתה של הגיבורה לאשקלון, הסדרה פורשת סיפור מריר-מתוק על נשים חזקות הנתפסות כ"מכשפות", ועל קללה שמתבהרת כמעין העברה בין־דורית של פחד וכאב

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

סלקום רוצה לרכוש את הפעילות העסקית של הוט במאות מיליוני שקלים

סלקום בוחנת רכישה של הפעילות הקווית והעסקית של הוט במאות מיליוני שקלים, אשר חברת פרטנר הביעה בה עניין לפני מעל לחודשיים ● הצעה פורמלית ככל הידוע טרם הוגשה לבנק ההשקעות רוטשילד המרכז את מכירת הפעילויות השונות

הביטוי שדיסני מחקה מהדוחות מעיד על מנגנון פיננסי שקרס

בשקט בשקט דיסני כרעה תחת הנטל והסירה מדוחותיה הכספיים את המושגים ששלטו בהוליווד בשנים האחרונות: הכלה, גיוון ושיתופיות ● מחשש לתביעות וסערות פוליטיות בתאגיד נמנעים משפת הייצוג, וחוזרים לניטרליות שתורמת לניהול סיכונים

דמיס הסביס בטקס קבלת פרס נובל 2024 / צילום: Reuters, TT News Agency/Henrik Montgomery

האיש שדוחק את גבולות ה-AI עושה עוד צעד לשינוי העולם שהכרנו

מעטים תרמו להתקדמות הענק של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות כמו דמיס הסביס, אם בכלל ● מי שייסד את חברת DeepMind, שנרכשה על ידי גוגל ומקדמת אותה להובלה בתחום, התעניין מגיל צעיר בחיבור בין המוח האנושי לבין עולם המחשוב, הוכתר כאמן שחמט צעיר, למד נוירו־ביולוגיה וזכה לפרס נובל על יצירת מודל שהפך את ה–AI לכלי לגיטימי במדע