גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החובות נערמים, האינפלציה מזנקת, והחברות בורחות: רוסיה בדרך לפשיטת רגל

המלחמה באוקראינה עולה לרוסיה יותר מ־15 מיליון דולר בשעה ● בקרמלין מעריכים כי סנקציות המערב יובילו לקריסה כלכלית שהמדינה לא ראתה משנות ה־90' ● והצעד האחרון של ארה"ב, שמקשיחה את התנאים להחזרי חוב רוסיים, מקרב את מוסקבה עוד צעד גדול לחדלות פירעון

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Tereshchenko
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Tereshchenko

רוח אימים מהלכת מעל הקרמלין של פוטין בימים האחרונים. מכל התסריטים האפשריים שסביבתו הקרובה שרטטה ומכל התוכניות שפוטין בעצמו רקם על השבת גדולתה של רוסיה לכנה, דווקא התסריט האחד והיחיד, זה הבדיוני, שנקבר כל-כך עמוק באחת המגירות המאובקות ביותר בקרמלין, הולך ומתממש כעת. 105 שנים לאחר המהפכה הבולשביקית של לנין ב-1917, שהביאה להפלת הצאר ניקולאי ה-2 ולהקמתה של ברית המועצות, רוסיה צועדת שוב, בפעם השנייה בהיסטוריה שלה, אל עבר חדלות פירעון של חוב זר.

קפיצה גדולה במחירי הדלק: ליטר בנזין מתקרב ל-8 שקלים

קיסינג'ר נגד סורוס על רוסיה ואוקראינה

כאשר עשרות אלפי חיילים רוסים חצו את הגבול במגפיהם השחורים בחודש פברואר, נדמה היה שאף אחד בעולם לא האמין ששלושה חודשים אחר-כך רוסיה עדיין תתבוסס בבוץ האוקראיני והסנקציות הכלכליות ימשיכו להכביד על צווארה. הרי הנתונים היבשים - מספר החיילים, המטוסים והטנקים, הגב הכלכלי, ההשפעה הבינלאומית, הרקע הצבאי, התלות האנרגטית - הצביעו על כרוניקה של סוף ידוע מראש. סביר להניח שגם נשיא ארה"ב ג’ו ביידן, ששם את כל כובד משקלו כדי לשכנע את מנהיגי מדינות המערב לתמוך בהטלת סנקציות דיפלומטיות וכלכליות על רוסיה, לא האמין.

טנקים רוסיים. רוסיה משלמת 15.5 מיליון דולר על שעה של מלחמה / צילום: Reuters, CHINGIS KONDAROV

ובכל זאת, 93 ימים לאחר הפלישה לאוקראינה, הכלכלה הרוסית נעה על מסלול אחר לחלוטין מזה שקדם ל-24 בפברואר.

החרמות של חברות פרטיות והנטישה המלאה של חלק מהן, שאולי נראתה בהתחלה כמו אופנה שתחלוף במהרה לאחר הניצחון הרוסי, "כשכבר לא יהיה טעם להמשיך להחרים את הציבור הרוסי", רק צברה תאוצה והחריפה. ביום רביעי השבוע הודיעה חברת "מארק אנד ספנסר", שלה כ-50 חנויות ו-1,200 עובדים במדינה, שהיא עוזבת את השוק הרוסי. במקביל אליה נודע כי "נייקי" החליטה לא לחדש את ההסכמים עם הזכיין המקומי שמפעיל עשרות חנויות ולצאת מהמדינה. בתחילת השבוע הייתה זו רשת "סטארבקס" שהודיעה על יציאה מרוסיה לאחר 15 שנות פעילות, 130 חנויות ו-2,000 עובדים.

אך העזיבה הסמלית מכולן היא זו של ענקית המזון המהיר "מקדונלד’ס", שפתיחת הסניף הראשון שלה במוסקבה בינואר 1990, עוד לפני הקריסה הסופית של ברית המועצות, צוינה ברחבי העולם כמאורע היסטורי. ולא בכדי. רשת המזון המהיר היא אחד הסמלים של הקפיטליזם בכלל ושל אמריקה בפרט. אף אחת ואחד מ-30 אלף הרוכשים שעמדו בתור ארוך בכיכר פושקין ביום הראשון לפעילותה לא קנה רק "קציצה בלחמנייה" עם קטשופ, עגבנייה ומלפפון חמוץ. הם קנו חתיכה מאמריקה.

פאסט פורוורד 32 שנה קדימה: למרות רווחים שנתיים של כ-1.2-1.4 מיליארד דולר, 850 סניפים ו-62 אלף עובדים - מקדונלד’ס החליטה להתקפל ולעזוב. בימים אלה היא מסירה את "קשתות הזהב" שלה מחנויות הרשת. גם קוקה קולה ופפסי, עוד שני סימני קפיטליזם מובהקים, הודיעו על יציאתם מהמדינה בשבוע שעבר.

חובות של מיליארדי דולרים לאמריקאים

אך כאמור, המאורע הגדול בהחלט של הימים האחרונים הוא ההתקרבות המטאורית של רוסיה אל עבר חדלות פירעון על החוב החיצוני של הממשלה הרוסית. או בשפת העם, רוסיה מתקרבת לפשיטת רגל. זאת לאחר ש"משרד הפיקוח על נכסי חוץ" (OFAC), שהוא זרוע אכיפת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי, הודיע בשלישי בלילה כי הוא לא מתכוון לחדש את הפטור הזמני על הסנקציות שהוטלו על הבנק המרכזי של רוסיה. מדובר בפטור קריטי מכיוון שהוא איפשר לבנק המרכזי במדינה לפרוע חובות לנושים אמריקאים בדולרים דרך בנקים אמריקאיים ובינלאומיים "על בסיס כל מקרה לגופו", כהגדרת משרד האוצר. כך התאפשר לרוסיה לעמוד במועדי התשלום של חובותיה בשווי מיליארדי דולרים, לנושים אמריקאים, באמצעות יתרות המט"ח שלה.

 

כעת, מאחר ומשרד האוצר לא האריך את התוקף, ביום רביעי בשעה 12:01 (בחוף המזרחי), פג התוקף של הפטור הזמני ונאסר על בנקים ואנשים פרטיים בארה"ב לקבל תשלומי ריבית מממשלת רוסיה. באחרונה התקיימו מספר דיונים בממשל האמריקאי סביב הארכת הפטור זמני, אך לאחר שהגיעו למסקנה כי חדלות פירעון של רוסיה לא תסכן את כלכלת העולם, הוחלט לא להאריכה.

ארה"ב הגבילה בהדרגה את הגישה של רוסיה לאשראי זר מאז הפלישה; אסרה עליה לגייס חוב נוסף ממשקיעים אמריקאים; וחסמה את חשבונות הבנק של הקרמלין בארה"ב, להשתמש בחשבונות בנק ארה"ב שהיו מאפשרים לרוסיה לעמוד בתשלומי החובות מחוץ למדינה.

עד כה רוסיה הצליחה להתמיד בתשלומי חובות לזרים בשווי 2.5 מיליארד דולר, מאז החל הסכסוך באוקראינה, בעיקר על ידי הסתמכות על הפטור הזה ושימוש בבנקים רוסיים שלא הוטלו עליהם סנקציות כדי לשלם את חובות האג"ח שלה. על פי פרסום בוול סטריט ג’ורנל מסוף אפריל, רוסיה העבירה כמעט 650 מיליון דולר לנושים ימים ספורים לפני שהמדינה הסתכנה בהכרזה עליה כפושטת רגל. התשלומים הללו בוצעו בדולרים בסניף בלונדון של סיטיגרופ, שמעבד תשלומים בשם מחזיקי האג"ח.

תשלום זה היווה תפנית, שכן בניסיון לשמור על ריבונות כלכלית ומתוך ניסיון לא "להיכנע" לסנקציות של המערב, משרד האוצר של רוסיה התעקש קודם לכן לבצע החזרים על האג"ח רק במטבע המקומית, הרובל.

המשבר הכלכלי ברוסיה בשנות ה־90' / צילום: Reuters, CHINGIS KONDAROV

ירידה של 50% בהיקף היבוא למדינה

לחדלות פירעון תהיה השפעה מיידית על כלכלת רוסיה מכיוון שהמדינה כבר מנותקת מהשווקים הבינלאומיים על ידי הסנקציות. המלחמה עם אוקראינה השנה השפיעה באופן דרמטי על דירוג האשראי של רוסיה.

סוכנויות דירוג אשראי מעריכות את נכונותן ויכולתן של ממשלות לפרוע את התחייבויותיהן במועד ובמלואן. לפני הפלישה, לרוסיה היה דירוג אשראי בדרגת השקעה מכל שלוש חברות הדירוג הגדולות. במרץ לאחר הפלישה לאוקראינה & P Global, Moody’s ו־Fitch הורידו אותה כולן לסטטוס זבל (JUNK), והזהירו מכך שקיים סיכון גבוה מאוד שהמשקיעים לא יקבלו לבסוף החזר על כספם. אחר-כך הם משכו את הדירוג שלהם, כחלק מיציאת החברות מרוסיה.

אם רוסיה לא תצליח לבצע את ההחזרים על האג"ח הדולריות שלה, סביר להניח שהמשקיעים יכריזו עליה כחדלת פירעון לאחר שתסתיים תקופת החסד, ואלה יתחילו לדרוש בחזרה את כספם בבתי המשפט באנגליה. התהליך הזה יכול להימשך אפילו שנים, ויש סבירות גבוהה שהוא יסתיים לבסוף בפשרה בין הצדדים.

במצב כזה, שבו רוסיה לא תוכל לגייס כסף חיצוני, היא תהפוך לתלויה בעיקר בעצמה. הבנק המרכזי יהפוך לאחראי על אספקת הכסף לאזרחים. לא סיפור פשוט בעולם של כלכלה גלובלית - בדרך-כלל חדלות פירעון של מדינות מלווה בהגדלת העוני, אבטלה וצמצום שירותי הרווחה.

אם רוסיה אכן תידחק לבסוף לחדלות פירעון, הדבר גם יפגע קשות במוניטין של הקרמלין בשווקים הפיננסיים. מומחים מעריכים כי ההפסדים הכרוכים בחדלות פירעון שווים כ־3% מגודל כלכלת המדינה וכן פגיעה בצמיחה לטווח ארוך. לא רק שמצב חדלות פירעון מגדיל את העלויות של לקיחת ההלוואות של המדינה, שמאפשרים לה להשקיע בעצמה, הוא גם מייצר לחץ על מערכת הבנקאות של המדינה, שלעתים קרובות מחזיקה בכמויות גדולות של חובות.

בתוך כך, הסנקציות מערביות והפסקת הפעילות של כ-900 חברות ועסקים מערביים ברוסיה, גרמו לירידה ביבוא של רוסיה לרמות שלא נראו מזה 20 שנה. על פי נתוני המחקר של בנק Otkritie, רוסיה ייבאה סחורות בשווי של בין 5 ל-10 מיליארד דולר בחודש שעבר. על פי נתוני הבנק המרכזי של רוסיה, הפעם האחרונה שרוסיה ייבאה בסכומים כאלה היה בין השנים 2001 ל-2003. מנתונים רשמיים של הממשלה הרוסית לפני המלחמה, עולה כי היקף היבוא לתוך רוסיה בחודש פברואר עמד 27.5 מיליארד דולר.

תור לחלב ברוסיה בזמן הקריסה של שנות ה־90 / צילום: Reuters, CHINGIS KONDAROV

הירידה ביבוא הביאה לצמיחת עודפי הסחר של רוסיה מ-20 מיליארד דולר בינואר ל-45 מיליארד דולר באפריל, אומר רובין ברוקס, הכלכלן הראשי של IIF. לדבריו, בהיעדר נתוני יבוא רשמיים של המדינה מאז שהחלה המלחמה, הדרך הטובה ביותר להשיגם היא באמצעות מעקב אחר נתוני המדינות שמייצאות לרוסיה. מבדיקה שערך מול נתוני היצוא של 20 שותפות הסחר הגדולות ביותר של רוסיה, ניתן ללמוד על ירידה של 50% בהיקף היבוא לרוסיה בחודש אפריל בהשוואה לחודש המקביל ב-2021. "אנו צופים קריסת תמ"ג של 30% עד סוף 2022", צייץ ברוקס ביום רביעי.

חבל ההצלה: יצוא גז ונפט

לפני כשבועיים דלף לידי בלומברג עותק של תחזית כלכלית של הקרמלין. במסמך הפנימי מודה הממשלה כי כתוצאה מסנקציות המערב, היא עומדת בפני הקריסה הכלכלית הגדולה ביותר שלה מזה שלושה עשורים מאז 1994.

הקרמלין אמנם לא פרסם תחזית פומבית מאז הפלישה לאוקראינה, אך על פי המסמך של משרד האוצר (finance ministry), ההערכה היא כי התמ"ג יתכווץ ב-12% השנה. זו תחזית פסימית יותר מזו של משרד הכלכלה (Economy Ministry), שהעריך מוקדם יותר השנה כי הכלכלה תצטמק ב-8%, ואף פסימית יותר מתחזית הבנק המרכזי של רוסיה שב-29 באפריל העריך התכווצות של כ-8%-10% השנה.

הבנק העולמי מעמיד את התכווצות התמ"ג על 11.2%. ההכנסות הריאליות שנשחקו בגלל האינפלציה, הפיגורים בשכר, הפיטורים והמעבר של עובדים רבים לעבודה חלקית (רוסיה לא מאפשרת למעסיקים לפטר עובדים), עשויות להתכווץ ב-9%, לפי ניתוח שפורסם לאחרונה ביומון העסקים הרוסי "קומרסנט".

בעוד שהסנקציות המערביות פוגעות קשות ברוסיה, הכלכלה במדינה עדיין נסמכת במידה רבה על הכנסות מגז ונפט. האמברגו של המערב עדיין לא חסם לחלוטין את המדינה משוק האנרגיה הבינלאומי. בעוד שארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו פועלות להגברת הבידוד האנרגטי של מוסקבה, מדינות כמו סין והודו ממשיכות לרכוש את האספקה שלהן מרוסיה, שמוכרת כעת את חבית נפט במחיר של 10 דולר פחות ממחיר השוק.

באפריל, הרכישות הסיניות של סחורות רוסיות, בעיקר נפט וגז טבעי, עלו ל-8.89 מיליארד דולר, עלייה של 56.5% בהשוואה לשנה הקודמת. לפני המלחמה, האנרגיה הרוסית, גז ונפט, הייתה אחראית לכ-36% מהתקציב של רוסיה ב-2021. כעת, אחרי שאפיקים כלכליים רבים נסגרו ומדינות רבות סגרו את שעריהן בפניה, כלכלת רוסיה הפכה לתלויה הרבה יותר בענף האנרגיה. ההכנסות ממכירת נפט וגז, שעלו מ-1.2 טריליון רובל במרץ 2022 ל-1.8 טריליון רובל באפריל 2022, היוו 63% מהתקציב של רוסיה בחודש אפריל. נכון לארבעת החודשים הראשונים של השנה, הם מהווים 48% אחוזים - 12% יותר מאשר ב-2021.

אך למרות שמוסקבה מרוויחה יותר כתוצאה מהזינוק במחירי הנפט, התפוקה הרוסית של חביות נפט דווקא ירדה. נכון לאמצע מאי, תפוקת הנפט היומית הייתה נמוכה ב-830 אלף חביות מאשר בפברואר. הסיבה היא שאין מספיק קונים כדי לפצות על השווקים האבודים ונוספו אתגרים לוגיסטיים משמעותיים בשינוע של הסחורה למקומות חדשים.

הבשורה הרעה של התחזקות הרובל

רוסיה ממשיכה להתמודד עם צרות כלכליות מתמשכות, למרות העובדה שהמטבע של המדינה התאושש לכאורה בעקבות התערבות מסיבית של הבנק המרכזי של רוסיה, שפעל לייצב אותו לאחר שהוא החל לצלול ככל שהמלחמה נמשכה. נכון ליום חמישי השבוע הרובל נסחר בכ-59.5 רובל לדולר אחד - עלייה משפל של 121.53 רובל לדולר, לאחר הפלישה לאוקראינה.

הרובל החזק, ששווה כעת יותר ממה שהיה בארבע השנים האחרונות, מאיים על היצוא במדינה משום שהוא מייקר את הרכישה של סחורות רוסיות מחוץ לרוסיה. בנוסף, הוא גם מגדיל את הגירעון התקציבי פדרלי שהולך וגדל ממילא, גם הודות להוצאות הביטחון והצבא שעלו משמעותית מאז שהחל המלחמה. שר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, העריך שעד סוף השנה הזו יהיה חור של 1.6 טריליון רובל בתקציב הרוסי.

אתר החדשות "מוסקבה טיימס" פרסם כי על פי נתונים של משרד האוצר מהשבוע שעבר, מאז שהחלה המלחמה רוסיה הוציאה בממוצע 15.5 מיליון דולר בשעה על המלחמה. בסך-הכול רוסיה הוציאה כ-1.7 טריליון רובל מאז תחילת המלחמה על תקציב הביטחון. והוא עולה אקספונינציאלית בכל חודש.

עוד כתבות

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטבות הבנקים במלחמה: דחיית תשלומים, הלוואות ללא ריבית ותוספת גלישה לתקועים בחו"ל

הגופים הפיננסיים מציעים הקלות לאוכלוסיות השונות ● בנק לאומי מציע הקפאת משכנתא לשלושה חודשים; בנק הפועלים מציע חבילת גלישה והגדלת מסגרות בכרטיסי אשראי לשוהים בחו"ל; וישראכרט מציעה מוקד ייעודי לשוהים בחו"ל ודחיית הלוואות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51