גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החובות נערמים, האינפלציה מזנקת, והחברות בורחות: רוסיה בדרך לפשיטת רגל

המלחמה באוקראינה עולה לרוסיה יותר מ־15 מיליון דולר בשעה ● בקרמלין מעריכים כי סנקציות המערב יובילו לקריסה כלכלית שהמדינה לא ראתה משנות ה־90' ● והצעד האחרון של ארה"ב, שמקשיחה את התנאים להחזרי חוב רוסיים, מקרב את מוסקבה עוד צעד גדול לחדלות פירעון

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Tereshchenko
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Mikhail Tereshchenko

רוח אימים מהלכת מעל הקרמלין של פוטין בימים האחרונים. מכל התסריטים האפשריים שסביבתו הקרובה שרטטה ומכל התוכניות שפוטין בעצמו רקם על השבת גדולתה של רוסיה לכנה, דווקא התסריט האחד והיחיד, זה הבדיוני, שנקבר כל-כך עמוק באחת המגירות המאובקות ביותר בקרמלין, הולך ומתממש כעת. 105 שנים לאחר המהפכה הבולשביקית של לנין ב-1917, שהביאה להפלת הצאר ניקולאי ה-2 ולהקמתה של ברית המועצות, רוסיה צועדת שוב, בפעם השנייה בהיסטוריה שלה, אל עבר חדלות פירעון של חוב זר.

●  קפיצה גדולה במחירי הדלק: ליטר בנזין מתקרב ל-8 שקלים

קיסינג'ר נגד סורוס על רוסיה ואוקראינה

כאשר עשרות אלפי חיילים רוסים חצו את הגבול במגפיהם השחורים בחודש פברואר, נדמה היה שאף אחד בעולם לא האמין ששלושה חודשים אחר-כך רוסיה עדיין תתבוסס בבוץ האוקראיני והסנקציות הכלכליות ימשיכו להכביד על צווארה. הרי הנתונים היבשים - מספר החיילים, המטוסים והטנקים, הגב הכלכלי, ההשפעה הבינלאומית, הרקע הצבאי, התלות האנרגטית - הצביעו על כרוניקה של סוף ידוע מראש. סביר להניח שגם נשיא ארה"ב ג’ו ביידן, ששם את כל כובד משקלו כדי לשכנע את מנהיגי מדינות המערב לתמוך בהטלת סנקציות דיפלומטיות וכלכליות על רוסיה, לא האמין.

טנקים רוסיים. רוסיה משלמת 15.5 מיליון דולר על שעה של מלחמה / צילום: Reuters, CHINGIS KONDAROV

ובכל זאת, 93 ימים לאחר הפלישה לאוקראינה, הכלכלה הרוסית נעה על מסלול אחר לחלוטין מזה שקדם ל-24 בפברואר.

החרמות של חברות פרטיות והנטישה המלאה של חלק מהן, שאולי נראתה בהתחלה כמו אופנה שתחלוף במהרה לאחר הניצחון הרוסי, "כשכבר לא יהיה טעם להמשיך להחרים את הציבור הרוסי", רק צברה תאוצה והחריפה. ביום רביעי השבוע הודיעה חברת "מארק אנד ספנסר", שלה כ-50 חנויות ו-1,200 עובדים במדינה, שהיא עוזבת את השוק הרוסי. במקביל אליה נודע כי "נייקי" החליטה לא לחדש את ההסכמים עם הזכיין המקומי שמפעיל עשרות חנויות ולצאת מהמדינה. בתחילת השבוע הייתה זו רשת "סטארבקס" שהודיעה על יציאה מרוסיה לאחר 15 שנות פעילות, 130 חנויות ו-2,000 עובדים.

אך העזיבה הסמלית מכולן היא זו של ענקית המזון המהיר "מקדונלד’ס", שפתיחת הסניף הראשון שלה במוסקבה בינואר 1990, עוד לפני הקריסה הסופית של ברית המועצות, צוינה ברחבי העולם כמאורע היסטורי. ולא בכדי. רשת המזון המהיר היא אחד הסמלים של הקפיטליזם בכלל ושל אמריקה בפרט. אף אחת ואחד מ-30 אלף הרוכשים שעמדו בתור ארוך בכיכר פושקין ביום הראשון לפעילותה לא קנה רק "קציצה בלחמנייה" עם קטשופ, עגבנייה ומלפפון חמוץ. הם קנו חתיכה מאמריקה.

פאסט פורוורד 32 שנה קדימה: למרות רווחים שנתיים של כ-1.2-1.4 מיליארד דולר, 850 סניפים ו-62 אלף עובדים - מקדונלד’ס החליטה להתקפל ולעזוב. בימים אלה היא מסירה את "קשתות הזהב" שלה מחנויות הרשת. גם קוקה קולה ופפסי, עוד שני סימני קפיטליזם מובהקים, הודיעו על יציאתם מהמדינה בשבוע שעבר.

חובות של מיליארדי דולרים לאמריקאים

אך כאמור, המאורע הגדול בהחלט של הימים האחרונים הוא ההתקרבות המטאורית של רוסיה אל עבר חדלות פירעון על החוב החיצוני של הממשלה הרוסית. או בשפת העם, רוסיה מתקרבת לפשיטת רגל. זאת לאחר ש"משרד הפיקוח על נכסי חוץ" (OFAC), שהוא זרוע אכיפת הסנקציות של משרד האוצר האמריקאי, הודיע בשלישי בלילה כי הוא לא מתכוון לחדש את הפטור הזמני על הסנקציות שהוטלו על הבנק המרכזי של רוסיה. מדובר בפטור קריטי מכיוון שהוא איפשר לבנק המרכזי במדינה לפרוע חובות לנושים אמריקאים בדולרים דרך בנקים אמריקאיים ובינלאומיים "על בסיס כל מקרה לגופו", כהגדרת משרד האוצר. כך התאפשר לרוסיה לעמוד במועדי התשלום של חובותיה בשווי מיליארדי דולרים, לנושים אמריקאים, באמצעות יתרות המט"ח שלה.

 

כעת, מאחר ומשרד האוצר לא האריך את התוקף, ביום רביעי בשעה 12:01 (בחוף המזרחי), פג התוקף של הפטור הזמני ונאסר על בנקים ואנשים פרטיים בארה"ב לקבל תשלומי ריבית מממשלת רוסיה. באחרונה התקיימו מספר דיונים בממשל האמריקאי סביב הארכת הפטור זמני, אך לאחר שהגיעו למסקנה כי חדלות פירעון של רוסיה לא תסכן את כלכלת העולם, הוחלט לא להאריכה.

ארה"ב הגבילה בהדרגה את הגישה של רוסיה לאשראי זר מאז הפלישה; אסרה עליה לגייס חוב נוסף ממשקיעים אמריקאים; וחסמה את חשבונות הבנק של הקרמלין בארה"ב, להשתמש בחשבונות בנק ארה"ב שהיו מאפשרים לרוסיה לעמוד בתשלומי החובות מחוץ למדינה.

עד כה רוסיה הצליחה להתמיד בתשלומי חובות לזרים בשווי 2.5 מיליארד דולר, מאז החל הסכסוך באוקראינה, בעיקר על ידי הסתמכות על הפטור הזה ושימוש בבנקים רוסיים שלא הוטלו עליהם סנקציות כדי לשלם את חובות האג"ח שלה. על פי פרסום בוול סטריט ג’ורנל מסוף אפריל, רוסיה העבירה כמעט 650 מיליון דולר לנושים ימים ספורים לפני שהמדינה הסתכנה בהכרזה עליה כפושטת רגל. התשלומים הללו בוצעו בדולרים בסניף בלונדון של סיטיגרופ, שמעבד תשלומים בשם מחזיקי האג"ח.

תשלום זה היווה תפנית, שכן בניסיון לשמור על ריבונות כלכלית ומתוך ניסיון לא "להיכנע" לסנקציות של המערב, משרד האוצר של רוסיה התעקש קודם לכן לבצע החזרים על האג"ח רק במטבע המקומית, הרובל.

המשבר הכלכלי ברוסיה בשנות ה־90' / צילום: Reuters, CHINGIS KONDAROV

ירידה של 50% בהיקף היבוא למדינה

לחדלות פירעון תהיה השפעה מיידית על כלכלת רוסיה מכיוון שהמדינה כבר מנותקת מהשווקים הבינלאומיים על ידי הסנקציות. המלחמה עם אוקראינה השנה השפיעה באופן דרמטי על דירוג האשראי של רוסיה.

סוכנויות דירוג אשראי מעריכות את נכונותן ויכולתן של ממשלות לפרוע את התחייבויותיהן במועד ובמלואן. לפני הפלישה, לרוסיה היה דירוג אשראי בדרגת השקעה מכל שלוש חברות הדירוג הגדולות. במרץ לאחר הפלישה לאוקראינה & P Global, Moody’s ו־Fitch הורידו אותה כולן לסטטוס זבל (JUNK), והזהירו מכך שקיים סיכון גבוה מאוד שהמשקיעים לא יקבלו לבסוף החזר על כספם. אחר-כך הם משכו את הדירוג שלהם, כחלק מיציאת החברות מרוסיה.

אם רוסיה לא תצליח לבצע את ההחזרים על האג"ח הדולריות שלה, סביר להניח שהמשקיעים יכריזו עליה כחדלת פירעון לאחר שתסתיים תקופת החסד, ואלה יתחילו לדרוש בחזרה את כספם בבתי המשפט באנגליה. התהליך הזה יכול להימשך אפילו שנים, ויש סבירות גבוהה שהוא יסתיים לבסוף בפשרה בין הצדדים.

במצב כזה, שבו רוסיה לא תוכל לגייס כסף חיצוני, היא תהפוך לתלויה בעיקר בעצמה. הבנק המרכזי יהפוך לאחראי על אספקת הכסף לאזרחים. לא סיפור פשוט בעולם של כלכלה גלובלית - בדרך-כלל חדלות פירעון של מדינות מלווה בהגדלת העוני, אבטלה וצמצום שירותי הרווחה.

אם רוסיה אכן תידחק לבסוף לחדלות פירעון, הדבר גם יפגע קשות במוניטין של הקרמלין בשווקים הפיננסיים. מומחים מעריכים כי ההפסדים הכרוכים בחדלות פירעון שווים כ־3% מגודל כלכלת המדינה וכן פגיעה בצמיחה לטווח ארוך. לא רק שמצב חדלות פירעון מגדיל את העלויות של לקיחת ההלוואות של המדינה, שמאפשרים לה להשקיע בעצמה, הוא גם מייצר לחץ על מערכת הבנקאות של המדינה, שלעתים קרובות מחזיקה בכמויות גדולות של חובות.

בתוך כך, הסנקציות מערביות והפסקת הפעילות של כ-900 חברות ועסקים מערביים ברוסיה, גרמו לירידה ביבוא של רוסיה לרמות שלא נראו מזה 20 שנה. על פי נתוני המחקר של בנק Otkritie, רוסיה ייבאה סחורות בשווי של בין 5 ל-10 מיליארד דולר בחודש שעבר. על פי נתוני הבנק המרכזי של רוסיה, הפעם האחרונה שרוסיה ייבאה בסכומים כאלה היה בין השנים 2001 ל-2003. מנתונים רשמיים של הממשלה הרוסית לפני המלחמה, עולה כי היקף היבוא לתוך רוסיה בחודש פברואר עמד 27.5 מיליארד דולר.

תור לחלב ברוסיה בזמן הקריסה של שנות ה־90 / צילום: Reuters, CHINGIS KONDAROV

הירידה ביבוא הביאה לצמיחת עודפי הסחר של רוסיה מ-20 מיליארד דולר בינואר ל-45 מיליארד דולר באפריל, אומר רובין ברוקס, הכלכלן הראשי של IIF. לדבריו, בהיעדר נתוני יבוא רשמיים של המדינה מאז שהחלה המלחמה, הדרך הטובה ביותר להשיגם היא באמצעות מעקב אחר נתוני המדינות שמייצאות לרוסיה. מבדיקה שערך מול נתוני היצוא של 20 שותפות הסחר הגדולות ביותר של רוסיה, ניתן ללמוד על ירידה של 50% בהיקף היבוא לרוסיה בחודש אפריל בהשוואה לחודש המקביל ב-2021. "אנו צופים קריסת תמ"ג של 30% עד סוף 2022", צייץ ברוקס ביום רביעי.

חבל ההצלה: יצוא גז ונפט

לפני כשבועיים דלף לידי בלומברג עותק של תחזית כלכלית של הקרמלין. במסמך הפנימי מודה הממשלה כי כתוצאה מסנקציות המערב, היא עומדת בפני הקריסה הכלכלית הגדולה ביותר שלה מזה שלושה עשורים מאז 1994.

הקרמלין אמנם לא פרסם תחזית פומבית מאז הפלישה לאוקראינה, אך על פי המסמך של משרד האוצר (finance ministry), ההערכה היא כי התמ"ג יתכווץ ב-12% השנה. זו תחזית פסימית יותר מזו של משרד הכלכלה (Economy Ministry), שהעריך מוקדם יותר השנה כי הכלכלה תצטמק ב-8%, ואף פסימית יותר מתחזית הבנק המרכזי של רוסיה שב-29 באפריל העריך התכווצות של כ-8%-10% השנה.

הבנק העולמי מעמיד את התכווצות התמ"ג על 11.2%. ההכנסות הריאליות שנשחקו בגלל האינפלציה, הפיגורים בשכר, הפיטורים והמעבר של עובדים רבים לעבודה חלקית (רוסיה לא מאפשרת למעסיקים לפטר עובדים), עשויות להתכווץ ב-9%, לפי ניתוח שפורסם לאחרונה ביומון העסקים הרוסי "קומרסנט".

בעוד שהסנקציות המערביות פוגעות קשות ברוסיה, הכלכלה במדינה עדיין נסמכת במידה רבה על הכנסות מגז ונפט. האמברגו של המערב עדיין לא חסם לחלוטין את המדינה משוק האנרגיה הבינלאומי. בעוד שארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו פועלות להגברת הבידוד האנרגטי של מוסקבה, מדינות כמו סין והודו ממשיכות לרכוש את האספקה שלהן מרוסיה, שמוכרת כעת את חבית נפט במחיר של 10 דולר פחות ממחיר השוק.

באפריל, הרכישות הסיניות של סחורות רוסיות, בעיקר נפט וגז טבעי, עלו ל-8.89 מיליארד דולר, עלייה של 56.5% בהשוואה לשנה הקודמת. לפני המלחמה, האנרגיה הרוסית, גז ונפט, הייתה אחראית לכ-36% מהתקציב של רוסיה ב-2021. כעת, אחרי שאפיקים כלכליים רבים נסגרו ומדינות רבות סגרו את שעריהן בפניה, כלכלת רוסיה הפכה לתלויה הרבה יותר בענף האנרגיה. ההכנסות ממכירת נפט וגז, שעלו מ-1.2 טריליון רובל במרץ 2022 ל-1.8 טריליון רובל באפריל 2022, היוו 63% מהתקציב של רוסיה בחודש אפריל. נכון לארבעת החודשים הראשונים של השנה, הם מהווים 48% אחוזים - 12% יותר מאשר ב-2021.

אך למרות שמוסקבה מרוויחה יותר כתוצאה מהזינוק במחירי הנפט, התפוקה הרוסית של חביות נפט דווקא ירדה. נכון לאמצע מאי, תפוקת הנפט היומית הייתה נמוכה ב-830 אלף חביות מאשר בפברואר. הסיבה היא שאין מספיק קונים כדי לפצות על השווקים האבודים ונוספו אתגרים לוגיסטיים משמעותיים בשינוע של הסחורה למקומות חדשים.

הבשורה הרעה של התחזקות הרובל

רוסיה ממשיכה להתמודד עם צרות כלכליות מתמשכות, למרות העובדה שהמטבע של המדינה התאושש לכאורה בעקבות התערבות מסיבית של הבנק המרכזי של רוסיה, שפעל לייצב אותו לאחר שהוא החל לצלול ככל שהמלחמה נמשכה. נכון ליום חמישי השבוע הרובל נסחר בכ-59.5 רובל לדולר אחד - עלייה משפל של 121.53 רובל לדולר, לאחר הפלישה לאוקראינה.

הרובל החזק, ששווה כעת יותר ממה שהיה בארבע השנים האחרונות, מאיים על היצוא במדינה משום שהוא מייקר את הרכישה של סחורות רוסיות מחוץ לרוסיה. בנוסף, הוא גם מגדיל את הגירעון התקציבי פדרלי שהולך וגדל ממילא, גם הודות להוצאות הביטחון והצבא שעלו משמעותית מאז שהחל המלחמה. שר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, העריך שעד סוף השנה הזו יהיה חור של 1.6 טריליון רובל בתקציב הרוסי.

אתר החדשות "מוסקבה טיימס" פרסם כי על פי נתונים של משרד האוצר מהשבוע שעבר, מאז שהחלה המלחמה רוסיה הוציאה בממוצע 15.5 מיליון דולר בשעה על המלחמה. בסך-הכול רוסיה הוציאה כ-1.7 טריליון רובל מאז תחילת המלחמה על תקציב הביטחון. והוא עולה אקספונינציאלית בכל חודש.

עוד כתבות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו