גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אני פה: המחאה הנשית נגד האפליה בשפה הפרסומית תופסת תאוצה

מודעת גיוס עובדים של משרד זרמון, שפנתה לגברים בלבד, עוררה סערה בענף הפרסום - והציתה את הדיון על הנטייה להשתמש בקמפיינים בלשון זכר בלבד ● בשיחה עם גלובס מציעות המנהלות הבכירות בענף גישה חלופית, ותולות תקווה בדור הצעיר שיחולל את השינוי

מודעת הדרושים של זרמון / צילום: צילום מסך
מודעת הדרושים של זרמון / צילום: צילום מסך

בימים האחרונים התחוללה סערה בעקבות פוסט בפייסבוק, שכלל מודעת גיוס של משרד הפרסום זרמון עם המשפט "תקצי-באים לזרמון". אמנם המינוח "תקציבאים" כולל בעברית התייחסות לגברים ונשים, אולם פרסומאיות שנחשפו למודעה הביעו מחאה על הדרת הנשים ממנה. הסערה פרצה לאחר שהמודעה הועלתה בקבוצת הפייסבוק "צריכה את זה לאתמול" המאגדת בתוכה אלפי נשים העוסקות בפרסום. תוך זמן קצר הפוסט זכה לעשרות תגובות זועמות ומשם הסערה החלה להתגלגל. לאחר שהביעו את מחאתן, כינה אותן אחד הבכירים במשרד "טרחניות", מה שכצפוי הסלים את האירוע.

על פניו, אפשר היה להתייחס לתקרית כאפיזודה פייסבוקית שתישכח מהר, אלא שזרמון לגמרי לא לבד. למעשה, קמפיינים רבים מדברים בלשון זכר או בשפה שאינה פונה לנשים באופן ספציפי. אחת הדוגמאות הבוטות ביותר לשילוט שמתעלם לא רק מתקינות השפה אלא גם מההיגיון, היה השילוט שהתייחס לאנדומיטריוזיס - מחלה שנפוצה בקרב נשים בלבד - אך נכתב בלשון זכר רבים.

אלא שאם בעבר מקרים כאלה היו חולפים בשקט יחסי, בתקופה האחרונה נראה כי נשים בכלל, ופרסומאיות בפרט, מסרבות להתעלם מהדרתן מהשפה הפרסומית ולא מהססות להגיב. "הודעת הצעת העבודה מנוסחת בלשון זכר פונה רק למחצית האוכלוסייה, וזה אסור על פי חוק, כי מזמן הבינו שנשים מגיבות אחרת להצעות שמנוסחות בלשון זכר, ופחות נוטות להגיש מועמדות", אומרת דפנה איזנרייך, מנהלת היוזמה 'דברו אלינו', שמקדמת שוויון מגדרי באמצעות שפה שוויונית.

"הדיון שהתפתח חשוב, כי הוא מצביע על האקלים הארגוני שהחברה משדרת. חברה שמתעקשת שפחות חשוב אם הפנייה שלה היא לנשים או לא, מעבירה סוג של מסר. ארגונים חייבים להבין שנוסח הפנייה כבר איננו דבר אזוטרי שמעניין מיעוט נשים בישראל. הנשים הופכות ליותר מודעות לצרכים, לזכויות ולשכר שלהן, וגם לאופן שבו פונים אליהן.

"שפה משקפת מציאות, ובמידה מסוימת מייצרת אותה. אנחנו לא יכולות לבקש לעצמנו מקום שווה בעולם מבלי שיהיה לנו מקום שווה בשפה. החברה שלנו עדיין פטריאכלית, ונשים עדיין מתאמצות להסביר היכן קיים אי השוויון.

"במובן מסוים, היום יותר קשה להסביר, כי אם פעם החלוקה המגדרית הייתה ברורה, היום לכאורה יותר דברים פתוחים בפנינו. החסמים יותר סמויים ומוסווים, ואז יותר קשה להצביע על אי שוויון וקשיים על רקע מגדרי. אגב, זו לא בעיה שייחודית לנשים בישראל. 40% מאזרחי העולם דוברים שפה ממוגדרת, ונתקלים באותם בעיות כמונו".

מחפשות שינוי תרבותי

אתי עבאדי, מנכ"לית משרד הפרסום מקאן ת"א, רואה את המאבק על שפה שוויונית בפרסום כחלק ממאבק תרבותי כולל. "השפה היא אלמנט אחד משינוי תרבותי שאומר 'באנו מעולם שמותאם לגברים, וצריך להפוך אותו לכזה שמתאים גם לנשים'. כמו שהיום מקפידים לא להגיד 'רופא ואחות'.

"אנחנו משנים את הסמלים בהרבה הקשרים. בעיריית תל אביב, למשל, שינו את התמרורים. פעם זה תמיד היה אישה עם ילדים וגבר עם אופניים, כעת זה יכול להיות גבר עם ילדים. זה קורה בעוד תחומים, כל פעם רואים עוד סממן, וביחד זה יוצר שינוי. אי אפשר להשאיר את העולם רק לגברים".

ליבי טישלר, בעלת חברת הדיגיטל קריאיטיב ליבי טישלר בע''מ, פועלת בשנים האחרונות באופן נמרץ כדי להגביר את השוויון בענף הפרסום והשיווק, גם מבחינת התוצרים הקריאטיביים וגם בכל הנוגע להתנהלות של משרדי פרסום ומפרסמים בתוך הארגונים פנימה. לטענתה יש התקדמות משמעותית, אך עדיין רוב הפרסומות לא מדברות באופן שוויוני - לא בייצוג הנשי, ולא בלשון המגדרית.

"הרוב ממשיכים לדבר בלשון זכר, בלי ורסיה שפונה לנשים ו/או ברב מגדרי. במקרים רבים אני פונה למפרסמים או למשרדי הפרסום, ומבקשת לשנות. אם מסבנים אותי, אני מעלה פוסט בקבוצות רלוונטיות.

"למשל, בנק הפועלים עשה בזמן האולימפיאדה קמפיין 'להיות מצטיין זו החלטה', עם תמונה של לינוי אשרם. כתבתי פוסט שלינוי לא יכולה להיות 'מצטיין', ושיכלו לכתוב 'להצטיין זאת החלטה'. עוד באותו היום הראו לי צילום מסך שצוות השיווק העביר לצוות הסושיאל, על כך שמשנים את הטקסט ל'להצטיין זאת החלטה'. זה מפרסם קשוב.

הקמפיין של בנק הפועלים לפני השינוי / צילום: צילום מסך

"אין מקום שאני מגיעה אליו כאשת מקצוע, שאני לא משקפת את העין המגדרית, גם על התנאים הפיזיים. אם במסדרון השילוט זה 'פתח', 'דחוף', 'עובדים יקרים' - אני מדברת על זה. שישימו לב שהעובדות לא מקבלות התייחסות במרחב הציבורי. לפעמים זה משנה. במקאן, למשל, ראיתי פרסום על פעילות משרדית בלשון זכר, ובשירותי נשים 'עובדים יקרים נא לרחוץ ידיים'. פניתי לסמנכ"לית ולמנכ"ל, אמרו לי 'נקודה טובה' ובפרסום הבא כבר היה 'יקרים ויקרות'.

שלא לייחוס, בכירה בתעשייה טוענת כי אחת הסיבות העיקריות שרוב הפרסומות לא פונות לנשים נעוצה בכך שבמרבית התפקידים הבכירים אצל רוב המפרסמים נמצאים גברים. "רובם מבוגרים יחסית, ונראה להם מטופש לדבר בלשון נקבה. גם נשים שמגיעות לראש הפירמידה או קרוב אליה לא ממהרות לשנות את השפה. לעיתים קרובות, שומעים נשים בכירות אומרות שזה מטרחן.

"יש גם הרבה נשים שמגיעות לעמדות בכירות, ורוצות להישאר שם לבד. הן לא רוצות להיתפס כלוחמות חופש למעמד האישה, אלא לשחק במועדון של הבנים. כאילו אומרות, 'אנחנו לא מסכנות את המקום שלכם, אנחנו חלק מכם'".

טרחנות או אפליה

באופן לא מפתיע, מי שמוביל את השינוי בצורת הדיבור בפרסומות אלה בני הדור הצעיר, שעבורם גיוון הוא חלק מתפיסת החיים. "הדור המבוגר יותר לא מבין למה זה חשוב", אומרת איזנרייך. "לגברים זה לא מפריע, והרבה מהנשים אומרות 'אני גדלתי ככה, לי זה לא הפריע, ואתן מייצרות בעיה יש מאין'. אבל בדורות היותר צעירים הנושא של מודעות מגדרית בולט, ובעולם הנוכחי השפה חייבת לתת מענה לצורך השוק. למפרסמים יש אחריות חברתית ויכולת לעצב מציאות".

"אנחנו בתהליך התהוות, ועשר שנים קדימה השפה תשתנה", סבורה עבאדי. "היום זה נראה מעיק ומטרחן, אבל זאת כמו תגובת הנגד לפוליטיקלי קורקט בכל מה שקשור באמירות מטרידות. גם אני חווה את זה כמשהו מטרחן בחלקו, אבל אני חיה במשרד עם אנשים צעירים מסביבי, ובשבילם אלו דברים טריוויאליים. הדור הצעיר טוב יותר וערכי יותר. לנו זה נראה מאולץ, כי יש פער דורי, אבל אני תמיד מעדיפה להיות מהמאמצים המוקדמים מאשר הנרגנים".

טישלר מזכירה כי "אנחנו בעידן שמותגים נמדדים על פי אמון. בני הנוער שיובילו יום אחד את העולם שואלים את עצמם 'למה לי לקנות מהמותג הזה', ומחפשים ערכים. יש מחקרים שמראים שנשים מגיבות באופן יותר חד וענייני כשמדברים אליהן בשפה מגדרית מותאמת. לכן, למפרסם יש רק מה להרוויח משימוש מותאם. הרי מי שלא אכפת לו מזה, לא יבטל רכישה כי הוסיפו בפרסומת ורסיה שפונה לנשים או במודעה כתבו גם נקודה. ואלה שכן אכפת להם, ישמחו לקנות מהמותג".

שלי שמיר קינן, מנכ"לית באומן בר ריבנאי, טוענת שהאתגר מתחיל בכך שהעברית היא "שפה פטריאכלית, ובנות רגילות שפונים אליהן בלשון זכר. לעומת זאת, כשפונים לבנים בלשון נקבה, זה מפריע להם ונשמע להם מוזר".

כמי שכיהנה במשך שנים בתפקידים בכירים בחברות שונות, שמיר קינן סבורה כי האחריות להפיכת השפה הפרסומית לשוויונית מוטלת גם על כתפי המפרסמים וגם על הפרסומאים והפרסומאיות. "כסמנכ"לית השיווק של נביעות, לדוגמה, הוצאתי הנחיה שבטלוויזיה הפרסומת תופיע פעם תחת הסלוגן הרגיל 'זה משנה איזה מים אתם שותים', ופעם שנייה תחת 'זה משנה איזה מים אתן שותות'. זו תשומת לב לפרטים שיכולים להיראות לא משמעותיים, אבל בפועל יש להם חשיבות רבה לתפיסת הביטחון של נשים.

"היום, ממקום מושבי כפרסומאית, אני משתדלת לשים את הנושא הזה על השולחן בתוך המשרד, וגם להביאו לפתח הלקוחות. יש מקומות שהצלחתי, אבל יש עוד הרבה עבודה. חלק מתייחסים לזה כאל טרחנות, אומרים שזו השפה העברית, שכך אנחנו גדלות ורגילות.

"אבל יש פה אפליה - בחיתולים ידברו בלשון נקבה, ובמכונית או רשת קמעונאות ידברו בלשון זכר. אולי זה יכול להיפתר ברגולציה, אם כי קשה לי להאמין שזה יגיע לשם. הפתרון בעיניי הוא תשומת לב והבנה של הערך הרב ששפה דו מגדרית מביאה איתה, גם בהיבטים של צרכנות".

שמיר קינן מציינת גם את הקמפיין שעולה בימים אלה להסתדרות, "הם ממש מבקשים שהסגיר יהיה 'הבית של העובדות והעובדים בישראל'. אני חושבת שהשינוי חייב להגיע משני הכיוונים - המפרסמים.ות שייקחו על זה אחריות (אני שמה דגש על המפרסמות במקרה הזה, כי בסוף יש רוב נשי מובהק בתחום), ומשרדי הפרסום, שלאורך השנים מובילים אג'נדות חברתיות ושינויים".

המאמץ של הקריאטיב

אין חולק על כך שכדי להשתמש בשפה מגדרית, יש לעשות מאמץ גדול מהרגיל - בעיקר מצד הקריאטיב. "יש הרבה אפשרויות של פנייה שוויונית שגם תקינה מבחינה לשונית - לא בהכרח שימוש בנקודות או לוכסנים, שאותם יותר קשה לעכל", מזכירה איזנרייך. "למשל, לפנות גם לנשים וגם לגברים, בסגנון ליל המדענים והמדעניות. אפשר גם לעשות שני נוסחים ולשדר לסירוגין, כמו שמכללת סמי שמעון עושים ברדיו - פעם מדברים על מהנדסת, ופעם על מהנדס.

"זה בוודאי אפשרי ברשתות החברתיות, שם אפשר לטרגט לפי מגדר, ואין בעיה להתאים את המודעה לקהל היעד. אפשר גם לנסות לנטרל את המגדר לגמרי החוצה מהפרסומת. למשל, להגיד 'ניהול מחלקת הדיגיטל' ולא מנהל או מנהלת.

המודעה למחלת האנדומטריוזיס / צילום: צילום מסך

"יש פרויקט מדהים של כינרת יפרח, שיצרה שיתופי פעולה של כותבות מיקרו קופי מכל העולם בשפות ממוגדרות. כל אחת מהן מנגישה כלים לכתיבה שוויונית בשפה שלה. גם בארגונים במגזר העסקי יש היום דגש על פנייה שוויונית, או לפחות רגישה מבחינה מגדרית. נהיה ברור שאי אפשר שלא לעשות פרסונליזציה של ממשקים, והתאמה של המשתמש או המשתמשת, בלי לכתוב להם בשפה מתאימה או נייטרלית. זה אולי דורש יותר יצירתיות, אבל בשביל זה יש מחלקות קריאטיב. להמשיך לייצר more of the same ולקרוא לזה קריאטיב, זה לא נכון. זאת פשוט שמרנות".

תגובת זרמון: "אנשים לא מבדילים בין עיקר לטפל"

אליקה מרחב, מנכ"לית זרמון, המשרד שהצית את הדיון הנוכחי עם מודעת הדרושים שפרסם, מגנה על הבחירה. "להתקיף ולהגיד 'אוי ואבוי כתבו תקציבאים ולא תקציבאיות' זה לא להבדיל בין עיקר לטפל", אומרת מרחב. "במשרד שלנו יש 65% נשים, אז ברור שאני לא מחפשת רק גברים. אנשים מגיבים בבריונות ואלימות, ועושים את זה לכולם.

"הסוגיות האלה חשובות, אבל מקבלות יותר עוצמה מאשר צריך, ואנשים בוחרים להיעלב. כשאני מפרסמת מוצרים לרשת אפריל, למשל, שיש בה מוצרים לנשים בלבד, הפנייה תהיה ברבים - לכולם. כשיש לי רהיטים, הפנייה תהיה לכולם למרות שהאישה בוחרת. תשומת הלב לדקויות של לוכסן ונקודה היא חשובה, אבל תלוי היכן מתי ובאיזה הקשר.

"שרת התחבורה מדברת בעובדים-עובדות - בעיניי זה כבר פתטי. אני מרגישה שנשים לא עושות הבחנה בין חשוב ללא חשוב. רק בשביל להשמיע את קולן הן ילכו עם דגל הפמיניזם, וירמסו הרבה דברים בדרך. הסיטואציה שנוצרה היא שלא משנה מה עושים, מותקפים מצד כלשהו. אז עדיף לדבר ברבים. שאף אחד לא ייעלב".

עוד כתבות

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

עיוות מידע בויקיפדיה / עיצוב: אלישע נדב

מחקר מצא: 100 עורכים בכירים הפכו את ויקיפדיה לנשק נגד ישראל

מחקר מצא כי 100 עורכים בכירים בוויקיפדיה פועלים בנחישות כדי לייצר נרטיב אנטי־ישראלי מובהק - ומתנכלים למי שעומד בדרכם ●  הערך "ציונות", שעורר סערה בעבר ואף הוגבל לשינויים לפני שנה, ייפתח החודש שוב, והצדדים מתכוננים לחידוש הקרבות ● כשמודלי AI מסתמכים על האנציקלופדיה השיתופית - האיום הופך גדול הרבה יותר

כלים בלתי מאוישים במצעד צבאי בבייג'ינג, ספטמבר. גרסאות חמושות של כלבים רובוטיים וכטב''מים / צילום: Reuters, Sheng Jiapeng/China News Service/VCG

סין ערכה מצעד מרהיב של זאבים רובוטיים - הנשק החדש שלה למלחמה

מהנדסים סינים שרצו לאמן כלים לא מאוישים בלחימה החליטו לשאוב השראה מהטבע ● התוצאות הכניסו את המדינה למרוץ, שבסופו נחילי רחפנים שמדמים יונים, להקות זאבים רובוטיים ומערכות דומות יציפו את שדה הקרב העתידי במדינה ● המודל שואף לשפר את כשירותו של הצבא, שלא נלחם כבר 50 שנה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

מל''ט הרמס תוצרת אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

זמן טיסה ארוך פי 5 לרחפנים: הכירו את הפיתוח הישראלי החדש

סטארט־אפ ישראלי נבחר בידי אלביט לפיתוח מנועים היברידיים לרחפנים ● ארה"ב ובחריין תרגלו יירוט כטב"מים במפרץ ● קטאר מצטיידת במכ"מים מתוצרת צרפת ● ואוקראינה עוברת לכטב"מים מבוססי מצלמות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

פרסומים לדירות חדשות כשהמחיר המצוין הוא למ''ר / צילום: צילומי מסך

במקום סכום כולל לדירה, מפרסמים מחיר למ"ר: מה עומד מאחורי השינוי השיווקי

עוד ועוד חברות שמוכרות דירות נוקבות במחיר למ"ר, ולא במחיר של הדירה ● המספרים האלה היו בדרך כלל שמורים לשמאים ולאנשי מקצוע, ולא לקהל הרחב ● המטרה: לעשות סטנדריטזציה למחירים ● מומחים: "המגמה כבר חורגת מתחום תל אביב"

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן