הונג קונג / צילום: Associated Press, Kin Cheung
הם החזיקו מעמד במהלך ההפגנות הפוליטיות של 2019, ואז נשארו בעיר כמעט שנתיים של מגפה. אבל השנה הם אומרים שכבר נמאס להם. רבים מתושבי הונג קונג עזבו את העיר בהמוניהם במהלך 2022 - לא כי הם רוצים בכך, אמרו כמה ל-CNBC, אלא כי הגבלות הקורונה ומה שהם רואים כשחיקה של הנורמות הדמוקרטיות דוחקות בהם לעזוב.
הזינוק במספר הטיסות היוצאות מהונג קונג מאיץ את "בריחת המוחות" של טאלנטים מהעיר, אשר קפצה בסביבות מרץ, כשמקרי התחלואה שנובעים מווריאנט האומיקרון הרקיעו שחקים ברחבי העיר.
במשרדה של קארי לאם, ראש הרשות המבצעת של הונג קונג, לא הגיבו לבקשת התגובה, אך לאם אמרה ב-26 באפריל כי מגבלות הקורונה של הממשל מאזנות בין אינטרסים בריאותיים וכלכליים לבין רמות הסובלנות של הציבור. הונג קונג ממשיכה לשמור על "זכויות אדם וחירויות", אך "צריך לשמור על החוק במימוש החירות", אמרה. לדבריה, בנוגע לאנשים שעוזבים את העיר - זה "החופש האישי שלהם להיכנס ולצאת".
ב-60 השנים אחרונות, אוכלוסיית הונג קונג גדלה כמעט מדי שנה, מכ-3.2 איש ב-1961 ל-7.5 מיליון ב-2019, לפי מחלקת המפקד והסטטיסטיקה של הונג קונג. מ-2015 עד 2019 העיר צברה בממוצע 53 אלף תושבים חדשים מדי שנה. עם זאת, זה בערך אותו מספר של אנשים שעזבו את הונג קונג במהלך השבועיים הראשונים של מרץ בלבד, לפי מחלקת ההגירה של בעיר.
היעד: סינגפור
הונג איבדה כ-93 אלף תושבים ב-2020 וב-2021 עזבו עוד 23 אלף איש. ההערכות המוקדמות מראות שהשנה ינטשו את העיר הרבה יותר אנשים. "בשנתיים האחרונות אנשים חששו לעזוב, אבל בששת החודשים האחרונים היה אקסודוס מוחלט", אמרה פיי ס., שחיה בהונג קונג כבר 17 שנים. היא ביקשה שלא להזדהות בשם משפחתה בגלל הרגישות סביב הנושא.
הטריגר, לדבריה, היה מדיניות ההפרדה בין ילדים חיוביים לקורונה להורים מוקדם יותר השנה. "הרבה הורים, כמובן, נבהלו, אז הם הזמינו לעצמם את הטיסות הראשונות החוצה". פיי מעריכה שכ-60-70% מחבריה עזבו את הונג קונג בשישה עד 12 החודשים האחרונים, מתוכם גם אנשים עם עסקים ומשפחה בעיר וכאלה שפעם היו מחויבים מאוד להישאר.
לדברי פיי, רוב מי שעוזב הולך לאותו מקום: סינגפור. "כולם נוסעים לסינגפור", אמרה. במיוחד אלה שעובדים במשפטים, פיננסים וגיוס כוח אדם.
קאי קוט, מנכ"לית חברת הרילוקיישן "Silk Relo" הממוקמת בהונג קונג, הסכימה ואמרה שרבים נמשכים לקלות העסקים, הידידותיות למשפחות, תמריצי המס והגבולות הפתוחים של סינגפור.
סינת'יה אנג, מנכ"לית חברת הגיוס "Kerry Consulting" ציינה כי גם חברות גדולות עוברות לסינגפור, ביניהן לוריאל, תאגיד LVMH ו-VF, שבבעלותה מותגים כמו טימברלנד ו-"North Face". "אנחנו מקבלים יותר שיחות מהלקוחות שלנו שמשתפים אותנו שהם הולכים להעביר את כל המשרד באסיה פסיפיק לסינגפור", סיפרה.
"זה מגיע לנקודה שבה זה פשוט יותר מדי"
קריסטל אדוארדס, אוסטרלית המתגוררת בהונג קונג כבר 12 שנה, אמרה שהיא ובעלה מתכוונים להחליט אם לעזוב עד ספטמבר. "אם המצב נראה כאילו 2023 עומדת להיות עוד מאותו דבר בהונג קונג - בידוד בבתי מלון, כל מיני דברים כאלה - אנחנו עוברים לסינגפור", אמרה. "זה מגיע לנקודה שבה זה פשוט יותר מדי".
גם מקומיים עם שורשים במקום עוזבים: קם לונג יונג, יליד העיר, אמר שמשפחתו עוברת לסידני, שם התגורר בילדותו. "אנחנו רואים את הונג קונג כבית, וקשה לעזוב במיוחד בהתחשב כמה השקענו רגשית בעיר", אמר. "המחאות ב-2019 , מצב המגפה הנוכחי וראיית החברים שעוזבים הפכו את ההחלטה שלנו לקצת יותר קלה".
רבים עוברים לבריטניה ולקנדה. במהלך המגפה, שתי המדינות השיקו תוכניות המעניקות לתושבי הונג קונג העומדים בתנאים את הזכות להתגורר בתחומי השיפוט שלהן. לפי אתר ההגירה הקנדי CIC News, ההגירה מהונג קונג לקנדה "מתפוצצת". עם זאת, עוד יותר עוברים דווקא לבריטניה, עם יותר מ-100 אלף בקשות לעבור החל מחודש מרץ.
ישנה גם עלייה בהגירה ליפן, דרום קוריאה תאילנד, וגם דובאי - אליה עוברים עובדים של חברות שיש להן נוכחות שם, ביניהן פפסי, יוניליוור ותאגיד פרוקטר אנד גמבל.
"סעודיה מנסה להילחם על נתח מהעוגה", אמרה אנג. "עדיין לא ראיתי מישהו שמתרגש ממעבר לסעודיה", אבל מקומות במזרח התיכון, כולל איחוד האמירויות, "מנסים לשקף את מה שדובאי עשתה בשנתיים האחרונות", הוסיפה.