שרת האנרגיה קארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
משרד האנרגיה ורשות החשמל הציגו היום (א') תוכנית אופרטיבית להגעה ליעד הלאומי שקבעה הממשלה: 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2025, ו-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. זאת, במסגרת המאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים והפחתת הפליטות ברשת החשמל - הגורם המשמעותי ביותר לפליטות גזי חממה הגורמים לעליית הטמפרטורה הגלובלית.
לישראל עדיין אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת בנושא
במשרד האנרגיה וברשות החשמל לא הציגו תוכנית מתוקצבת להאצת פריסת תשתיות אנרגיה מתחדשת, אלא תוכנית אסטרטגית המפרטת את המהלכים אותם על הממשלה לנקוט בשנים הקרובות לשם מימוש היעדים. אלא שגם אותו מסמך שהוצג היום, אינו כולל כלל תיאום מול משרדי הממשלה והרשויות האחרות, להן תפקיד הכרחי בקידום האנרגיה המתחדשת בישראל.
בשנים האחרונות, הוצגו תוכניות ממשלתיות להסרת חסמים והפחתת פליטות, ובשנת 2007 אף הצהירה הממשלה שתקים צוות להסרת חסמים בתחום האנרגיה המתחדשת, אך עד כה לישראל אין מפת דרכים מפורטת ומתוקצבת להאצת התהליך המתרחש ברחבי העולם. למרות תוכניות עבר, במשרד האנרגיה וברשות החשמל כשלו עד היום בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת הנמוכים שהציבה לעצמה ישראל, כך שגם בשנת 2022, לא הגיעה ישראל ליעד של ייצור 10% מהחשמל באנרגיה מתחדשת, וכ-93% מהחשמל המשמש את המשק, מקורו בפחם ובגז - דלקים מזהמים ועתירי גזי חממה.
החידוש העיקרי של תוכנית משרד האנרגיה ורשות החשמל, היא הערכת הספק הייצור מאנרגיה סולארית שיידרש למשק האנרגיה בישראל בשנת 2030, והצגת מפת דרכים לתהליכים ממשלתיים ורגולטורים לשנים הקרובות, בהם בין היתר הגשת המלצות למנגנון הוליסטי להקמת מתקני אנרגיות מתחדשות מתחדשות עד סוף החציון הראשון של שנת 2024, חיוב הקמה של מתקנים סולארים על מבני חינוך חדשים בחוק עד סוף 2022, קידום רשויות מקומיות כספקיות חשמל דרך תאגידים כלכליים עד סוף 2023 ועוד.
כדי לקבוע את היקף ההספק הנוסף שיש להבטיח את הקמתו בשנים הקרובות, הרשות מפרטת בעבודתה את פוטנציאל ההספק הנוסף שנמצא בהליכי תכנון והקמה, כתוצאה מצעדים והליכים שכבר בוצעו.
בעוד שכיום ההספק המותקן עומד על 3,655 מגה-וואט, בהליכי תכנון והקמה ישנם כ-7,000 מגה-וואט נוספים, מתוכם מעריכים ברשות החשמל שיקומו רק כ-4,000 מגה-וואט בסופו של דבר עד 2025. ברשות ובמשרד האנרגיה יתבססו מעתה על הערכות צריכה גבוהות מהצפי לשם תכנון ההספק המותקן, כדי להשאיר שולי יתירות.
לפי הערכות של גידול ריאלי ב-3.4% בצריכה בשנה ותוספת יתירות תכנונית של 5% שתבטיח עמידה ביעדים, יתוכנן הספק של 9,925 מגה-וואט עד 2025, ו-17,145 מגה-וואט עד סוף העשור - תוספת של כ-14 אלף מגה-וואט על הקיים כיום.
הצעדים שמשרד האנרגיה יקדם
העבודה בחנה והעריכה את פוטנציאל ייצור הסולארי מהשימושים השונים (לרבות, דו שימוש בגגות, מאגרים, אגרו, שטחים קרקעיים) ואת הסבירות למימושם בהתאם למאפיינים הייחודיים בישראל. העבודה מציינת כי בהינתן התנאים והמדיניות הקיימת, 80% מפוטנציאל הייצור הסולארי בשימושים השונים יהיו בשימוש דואלי ורק 20% יותקנו בשטחים פתוחים בסוף שנת 2030, וזאת תחת מגבלת 20 אלף דונם למערכות קרקעיות שקבעו מוסדות התכנון.
לשם עמידה ביעדים, מוצגים כעת 50 צעדי מדיניות שבכוונת משרד האנרגיה לקדם, תוך חלוקה לשלושה תחומי פעילות: מדיניות ורגולציה, רשת החשמל ומיצוי אופטימלי של פוטנציאל השטח. זאת, כאשר ההצלחה בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת תלויה במימוש צעדי המדיניות שפורטו בתוכנית האופרטיבית, ומחייבת שיתוף פעולה ממשלתי הדוק, כך לפי משרד האנרגיה. בין היתר, שואפים במשרד האנרגיה לעבור למודל של שוק תחרותי, במסגרתו כל יזם שירצה, יוכל להקים מתקן סולארי ולפעול בו.
בישראל, ממומן המעבר לאנרגיה מתחדשת דרך תעריף החשמל, ולא דרך תקציב המדינה. למרות שישראל משתרכת מאחורי העולם בתהליך הפחתת הפליטות, הסכומים שמושקעים במעבר לאנרגיה מתחדשת בהשוואה לעולם, נותרו נמוכים. גם לתוכנית הנוכחית של משרד האנרגיה, אין תקציב מוגדר, ומנכ"ל המשרד, ליאור שילת, התקשה לאמוד את הסכומים שיושקעו בשנים הקרובות בטרנספורמציה המדוברת, אילו התוכנית שהוצגה אכן תבוצע בעבודה ממשלתית מאומצת ובשינויי חקיקה רבים.
האיחוד האירופי משקיע 224 מיליארד אירו בכלכלה ירוקה
בישראל, מושקעים בשנת 2022 דרך תעריף החשמל 1.7 מיליארד שקל במעבר לאנרגיה מתחדשת, סכום שלא גדל השנה בהשוואה לאשתקד, למרות התייקרות הפאנלים הסולאריים בעולם, ולמרות שישראל אינה עומדת ביעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת.
לצד ההשקעה בבסיס התקציב ובתוכניות של המדינות השונות, האיחוד האירופי אימץ תוכנית השקעות ארבע-שנתית בהיקף של 224 מיליארד אירו לקידום כלכלה ירוקה, 12% מתוך תקציב תוכנית החילוץ מהקורונה. מתוכם 71 מיליארד אירו הוקצו לתחבורה חשמלית ונקייה, 64 מיליארד אירו להתייעלות אנרגטית, ו-27 מיליארד אירו לאנרגיות מתחדשות.
על פי אומדני BDO, התאמת היקף ההשקעות הירוקות של האיחוד האירופי לישראל, במונחי היקף השקעה לנפש, מראה כי כדי להדביק את קצב ההשקעות באירופה, ישראל צריכה להוסיף על השקעותיה הנוכחיות 14 מיליארד שקל במעבר לכלכלה מאופסת פליטות.
האם התוכנית האסטרטגית הנוכחית של משרד האנרגיה תצליח להניע את התהליך, למרות שצוותים רבים ממשלתיים קמו בעבר תוך הצהרה כי יובילו להסרת החסמים הרבים בתחום ולקידום מהלכים נדרשים? לפי חן הרצוג, כלכלן שותף בפירמת הייעוץ BDO, הגעה ליעדים שהציבה הממשלה דורשת הרבה יותר. "התוכנית של משרד האנרגיה מצביעה על חוסר היכולת לעמוד ביעד של 20% מתחדשות שנקבע לשנת 2025. כדי לעמוד ביעד , צריך עד סוף 2024, כלומר בשנתיים וחצי, להגיע ל-9,000 מגה-וואט יצור סולרי, כלומר תוספת של 5,000 מגה-וואט מעבר ל-4,100 שיש כיום. המשמעות היא שנדרשת הקמה בקצב של 2,000 מגה בשנה, יותר מפי 2 מהקצב בשנתיים האחרונות. הבעיה היא שתשתיות רשת החשמל לא ערוכות לכך. לפי ההערכות, עד 2030 נגיע ל-11,500 מגה-וואט מאנרגיה מתחדשות. כל מה שמעבר לכך הוא 'בסבירות נמוכה למימוש'. כזכור צריך להגיע ל-17 אלף מגה-וואט. כלומר, רק בסבירות נמוכה נעבור את ה-20%".
אתגר מרכזי בעמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות הוא האצת תוכנית הפיתוח של משק החשמל. אך ההשקעות בתשתיות משק החשמל היום עדיין נעשות לפי תוכנית פיתוח משנת 2018 שהתבססה על יעד של 17% מתחדשות בלבד. לפי הרצוג, "על משרד האנרגיה לקדם בדחיפות את אישור תוכנית הפיתוח העדכנית של משק החשמל, כדי לאפשר קידום התשתיות. לפני כחצי שנה השלימה נוגה תוכנית פיתוח עדכנית, אך זו טרם אושרה ע"י משרד האנרגיה, ולכן מעבר לחסמים הרגולטוריים והסטטוטוריים יש חסם יסודי של עדכון תוכנית הפיתוח לעמידה ביעדי כלכלה דלת-פחמן".
לדברי איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, "כדי שההצהרות יהפכו למציאות, יש צורך ברתימה של כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. חוסר התיאום הבין-משרדי הפך לחסם ראשי לקידום התחום ואנו קוראים לשרת האנרגיה לפעול להקמת מנהלת בין-משרדית או ועדת שרים ייעודית. יש לשנות גישה ולקדם את האנרגיה המתחדשת במתכונת חירום בישראל. ישראל מפגרת אחר העולם, ואם לא נצליח להדביק את הפער, נהיה חייבים להקים תחנות חדשות של גז טבעי ולשלם מחירים סביבתיים וכלכליים יקרים, ובעיקר נמשיך לפגר אחר העולם המפותח".