גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחדשות עירונית ומגדל עם 40 קומות: ירושלים מטפסת לגובה, ולא כולם מרוצים

"הבורג' חליפה של ירושלים" - מתחם אפשטיין המתוכנן בשכונת קריית יובל - הפנה את הזרקור למדיניות הבנייה לגובה המתעדכנת של עיר הבירה • לצד הצורך בציפוף האוכלוסייה, נשמעת לא מעט ביקורת של תושבים ואנשי תכנון שחושבים שניתן לעשות זאת אחרת ● פרויקט מיוחד

“הבורג’ חליפה של ירושלים” / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG
“הבורג’ חליפה של ירושלים” / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

לפני כחודשיים עלתה לכותרות תוכנית לבניית מגדל בן 40 קומות בירושלים: תוכנית במתחם אפשטיין בקריית יובל, המשלבת בין מגורים למלונאות, למסחר ולשטחי ציבור. ההד התקשורתי הגדול בעקבות פרסום התוכנית - שאומנם אושרה והומלצה להפקדה בידי עיריית ירושלים, אך עדיין נמצאת עוד לפני שלב הגשת ההתנגדויות בפני הוועדה המחוזית - יש בו כדי להמחיש עד כמה הקמת גורד שחקים עודנה נתפסת כאירוע מסעיר מבחינת תושבי העיר.

נדמה כי מאז פרויקט הולילנד השנוי במחלוקת, לא התפתח שיח ציבורי כה ער סביב פרויקט בנייה גדול בירושלים - אלא שהפעם לא מדובר ביוזמה נקודתית שנעשית בניגוד לכל עקרונות התכנון העירוניים: עיר הבירה נמצאת היום בנקודת זמן אחרת, שבה בנייה לגובה זוכה לדחיפה משמעותית ממוסדות התכנון. "הבורג' חליפה" של ירושלים הוא רק דוגמה אחת מיני רבות מתוכננות.

אלף השקלים שעשויים לבלום את העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן |פרשנות
עדיף להשאיר את "בורג' חליפה" בדובאי | ד"ר חוה ארליך, דעה

"ירושלים זו עיר שמתפתחת בקצב טוב, ואינטנסיבי מאוד", אומר מהנדס העיר יואל אבן. "התפיסה שלנו אומרת שכדי לפתח את העיר ולחזק אותה יש צורך להשקיע בבניית יחידות דיור, שטחי תעסוקה ושימושים נוספים, כדי שאלו יביאו לתמיכה בפיתוח של העיר.

"אם היום קריית יובל, לדוגמה, היא שכונה של 19 או 20 אלף תושבים, בעוד 10 עד 20 שנה היא צפויה לגדול בעוד 6,000-7,000 יחידות דיור, כלומר להוסיף עוד 25 אלף תושבים חדשים. כדי לתת להם את המענה שהם זקוקים לו, אנחנו חייבים לא רק יחידות דיור חדשות, אלא גם שטחים ציבוריים חדשים, ואת זה עושים באמצעות עלייה לגובה".

 

"לבניית מגדל יש ערך תכנוני, אסתטי, חברתי"

אותו מגדל המתוכנן במערב העיר יכלול 40 קומות עם 240 יחידות דיור, שטחי מלונאות, מבני ציבור בהיקף של 4,000 מ"ר ועוד 200 מ"ר עבור שטחי מסחר. קברניטי העיר מודעים לביקורות ולחששות של תושבים בעיר, אך טוענים: זו התוכנית המיטבית לירושלים, וספציפית לאזור שבו תוקם.

"הפרויקט הזה נמצא על תוואי הרכבת הקלה, ולפי המדיניות של הרכבת הקלה אמור להכיל שני מגדלים בני 18 קומות", מסביר אבן. "כלומר אם לא היינו משנים דבר היינו מקבלים שני מגדלים בתא השטח הנתון - תא שטח גדול ומשמעותי במקום מרכזי - ללא כל שטחי ציבור, שלמעשה 'יחנקו' את המתחם הזה, משום שהשטח שהם תופסים על הקרקע גדול יותר מזה שיתפוס מגדל בודד.

מהנדס העיר ירושלים, יואל אבן / צילום: איל יצהר

"החלופה שאישרה העירייה מדברת על בניין אחד גבוה, ולצידו שטח ציבורי גדול מאוד שמאפשר לכל אחד להשתמש בו. הפרויקט נמצא ממש 'על' הרכבת הקלה, כך שתושבים ומבקרים יוכלו להגיע אליו בקלות, ליהנות מהנוף, מפונקציות ציבוריות משמעותיות, מבית מלון בתחתית ומשימושי תרבות משמעותיים, כלל עירוניים. בסופו של דבר הציבור מקבל יותר מהחלופה הזאת".

"לבנייה של מגדל יש ערך תכנוני, אסתטי, חברתי ושימושי גדול מאוד", מוסיפה שרון מנדלבאום, מנהלת אגף לפיתוח אסטרטגי עירוני עסקי בעיריית ירושלים. "הוא יפה חזותית, הוא יעיל; הוא לוקח תא שטח אחד ויכול לרכז בו הרבה מאוד פונקציות. הוא מאפשר איכות חיים, כדוגמת אוויר צח ואור יום, יתרונות שבבנייה צפופה, מרקמית, רבים לא נהנים מהם.

"מגדל גם מאפשר לתושבים לגור בקרבה גדולה הרבה יותר לשירותים. זה המפתח לתפיסה שלנו כיום, וזה בעצם היסוד של החיים העירוניים, בניגוד לחיי ספר, שבהם ישנם מרחבים גדולים מאוד ונגישות נמוכה מאוד לשירותים ציבוריים. עיר היא למעשה הצטופפות בתאי שטח קטנים יותר, שמאפשרת לכל אחד מהתושבים המתגוררים בהם להגיע בקלות רבה מאוד לשירותים, הן ציבוריים והן מסחריים. המגדל הוא מיקרוקוסמוס של הקונספט הזה".

"הציבור לאט לאט מאמין יותר במגדלים"

האם הציבור הירושלמי פשוט מתקשה לעכל את המעבר לבנייה לגובה, המוצגת לראווה בפרויקט ה"בורג' חליפה"?
אבן: "עד היום נושא הבנייה לגובה היה רלוונטי פחות בירושלים, אבל הציבור לאט לאט מאמין יותר במגדלים. ככל שייבנו יותר ויותר כאלו ואנשים יבינו את הערך שלהם, כך העניין יתקבל טוב יותר גם אצלנו. כל דבר חדש מעלה חששות, וזה טבעי: אנשים לא יודעים מי האוכלוסייה שתגיע לעיר, ובפרויקטים להתחדשות עירונית לא יודעים איך יטופל הנושא של עלות התחזוקה במגדל החדש.

"כחלק מזה הנהגנו לאחרונה בתוכניות ההתחדשות העירונית מדיניות שבמסגרתה נכנס לתחשיב הכלכלי, במסגרת תקן 21 (אשר בודק את ההיתכנות הכלכלית של פרויקטי פינוי־בינוי), תשלום של 10 שנות תחזוקה על חשבון היזם. כלומר כל הדיירים הוותיקים, אשר נכנסים למגדל החדש לאחר השלמת הפרויקט, ישלמו במשך 10 השנים הראשונות תשלומי תחזוקה במחיר שהם מכירים ממקום המגורים הקודם שלהם.

"לגבי מתחם אפשטיין ספציפית, ישנו כמובן ציבור שמתנגד לתוכנית, אבל כמו שיש ציבור שמתנגד, יש ציבור גדול שתומך בכך. בכל עניין יש דעות לכאן ולכאן. תושבי ירושלים לא מכירים את התוכנית הזו, ופתאום 'צומח' מגדל, יש מאין מבחינתם, אבל זה לא המצב: זו תוכנית שנובעת ממחשבה נכונה, שעברה שיתוף ציבור אינטנסיבי מאוד, ואני בטוח שנעשה את זה כמו שצריך".

​"יש גבול מה שכונה אחת יכולה לתת"

בין המתנגדים המרכזיים לתוכנית שאישרה העירייה במתחם אפשטיין נמצא עופר ברקוביץ’, יושב ראש סיעת "התעוררות בירושלים" וחבר מועצת העיר ומי שהתמודד בבחירות האחרונות מול ראש העיר המכהן, משה ליאון. ברקוביץ' הוא גם חבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, ושם הציע גרסה משלו למתחם - שלא התקבלה.

"לטעמי לא צריך לממש את כל אחוזי הבנייה המותרים במגרש", הוא אומר. "אפשר היה להסתפק במגדל של 30 קומות, גם בגלל הרגישות מול האתרים הלאומיים הסמוכים כדוגמת יד ושם והר הרצל, גם בגלל הרצון לשמור על הוואדי הטבעי שמוביל לעין כרם וגם בגלל העומסים האדירים על שכונת קריית יובל, שמאושרים בה הרבה פרויקטים לאחרונה.

"אי־אפשר להמשיך ולהגדיל את הבנייה באזור הזה. יש גבול למה ששכונה אחת יכולה לתת. ההרגשה היא שאין מעצורים, שיורים בלי הבחנה, ושישנו נתק בין התכנון לבין מה שהתושבים מרגישים בעיר. נכון שישנה טענת ה־NIMBY, ונכון שאף אחד לא רוצה שיבנו לידו, אבל פה יש משהו גדול יותר: מעין מתקפה של פרויקטים מתוכננים בשכונה, שהובילה למאבק שלם. אנחנו בעד התחדשות עירונית בקריית יובל, אבל לא יכול להיות ששם מרוכז כל הכוח. לא יכול להיות ששכונה אחת תסבול לבדה מ-10 שנים של עבודות בנייה מטורפות".

נציין כי בדיון במחוזית בתחילת החודש, שבו הוחלט על הפקדה בתנאים של התוכנית שאישרה העירייה, הציע ברקוביץ' גם להגדיל את שטחי התעסוקה ואת שימושי התרבות במתחם, "כעוגן שמשרת טוב יותר את התושבים", אך הצעתו נדחתה.

באותו דיון ציינה הוועדה לטובת גרסת המגדל בן 40 הקומות כי "התוכנית בענייננו מציעה תפיסת בינוי שונה של ריכוז זכויות הבנייה במבנה יחיד, וזאת לשם צמצום תכסית הבינוי במפלס הרחוב, הקמת כיכר ציבורית רחבה ויצירת נקודת ציון ייחודית באתר.

"הוועדה סבורה כי מופע הבינוי המוצע והשתלבותו בקו הרקיע במקום תואמים את איכויות האתר ואת תפיסת התכנון של הוועדה בדבר שילוב בנייה גבוהה בקווי הרכס של העיר", נאמר בדיון. "שינוי קו הרקיע של העיר משקף את המשך התפתחותה ואת שינוי מגמות התכנון והעיצוב על פני הזמן ובהתאם לצרכים העדכניים. נציין כי בסמיכות למתחם קיימים שני מגדלי מתחם אלעד וכן אושרו לאחרונה על ידי הוועדה שני מבנים גבוהים נוספים - מתחם טופ בורוכוב ומתחם עמק היובל".

"הדרך לייצר בינוי נוסף: התחדשות עירונית"

התכנון והליכי האישור של "הבורג' חליפה של ירושלים" זכו להד נרחב, אך לא מדובר במקרה פרטי - אלא בתפיסה הכוללת כיום של העירייה לגבי בנייה לגובה: האם היא תתבצע בכל העיר, מהי הגישה כלפי אזורי העיר העתיקים וההיסטוריים ומה יהיה על השטחים הפתוחים בסביבתה?

"תפיסת העולם לגבי מדיניות הגובה שלנו נחלקת לשני חלקים", מסביר אבן. "החלק הראשון הוא העיר ההיסטורית, שעליה אנחנו שומרים בצורה הדוקה מאוד. אדם שמגיע לירושלים צריך לדעת שהוא הגיע באמת לירושלים, והחוזק שלה הוא באזור העיר ההיסטורית.

"נחלאות, נחלת שבעה, רחביה, המושבה הגרמנית, טלביה ועוד הן שכונות שימור היסטוריות שבהן אנחנו מאמינים שהחוזקה שלהן היא הנראות, ולכן יש שם הקפדה על גובה על פי הסטנדרט המקובל.

"השכונות החדשות יותר, שנבנו בשנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת, כדוגמת קריית יובל, עיר גנים, קריית מנחם, קטמונים ח’ ו־ט’, גילה ועוד - אלו שכונות שאנחנו דוחפים לפתח ולחזק אותן, כמו גם להחליף את התשתיות בהן, ואת זה אנחנו מאמינים שאפשר לעשות בצורה יעילה רק באמצעות התחדשות עירונית: לוקחים את הבינוי הקיים, מייצרים בינוי חדש ומרעננים באמצעות ההתחדשות.

"גם בעיר העתיקה ובאזורים ההיסטוריים אנחנו מקדמים פרויקטי התחדשות, בעיקר מסוג תמ"א 38, אך מקפידים על כך שהבינוי לא יפרוץ את מסגרות הגובה הקיימות.

"כדי לייצר פרויקטים כאלו בפן הכלכלי, כולל השטחים הציבוריים הנגזרים מכך, נדרשת עלייה לגובה. חשוב לזכור שבפרויקט התחדשות עירונית, להבדיל מפרויקט בשטחים פתוחים, אין שטחים נוספים מעבר לשטחים שקיימים היום.

ברגע שמגדילים את מספר הדירות הקיימות באמצעות התחדשות עירונית, מוטלת עלינו החובה לייצר מתוך הפרויקטים עצמם שטחים ציבוריים נוספים לטובת שילוב של אוכלוסייה.

"במקומות שבהם הייתה הגבלה לבנייה מרקמית בלבד, למשל באזורים החרדיים בעיר כמו שכונת רוממה - אנחנו רואים את הצורך במענה אמיתי לשטחים ציבוריים. שם ישנו מחסור אמיתי בשטחים ציבוריים, ורואים יחס ישר בין היעדר הבנייה לגובה לבין הקושי במתן מענה ציבורי".

תפיסת העולם: ניצול יעיל של הקרקע

"גם ההתחדשות העירונית וגם תצורות הבינוי המקודמות על ידינו מצטרפות לתפיסת עולם רחבה של ירושלים כולה: ברגע שאנחנו מייעלים את ניצול הקרקע, שהיא כידוע משאב מוגבל, אנחנו לא צריכים להשתמש בשטחים פתוחים חדשים", מוסיפה מנדלבאום. "הדבר מאפשר שימוש בשטחים הבנויים בתוך העיר, ולא פונה אל התרחבות לשטחים חדשים, פתוחים ובתוליים.

"זה בעצם מאפשר לנו לקחת את השטח הבנוי של העיר ולבנות אותו מחדש - נכון יותר, חדש יותר, מסודר יותר, באופן שמאפשר איכות חיים לתושבים. בדרך זו אנחנו יוצרים מצב שבו יהיו לכל תושב מתחת לבית שטחים מסחריים, גן ילדים, גינות משחקים וכל הדברים שהוא מחפש וזקוק להם, במרחק של כמה מטרים מהבית. הדבר הזה מצריך לפעמים ריכוז של שטחי המגורים בבניינים שעולים לגובה, בעת הצורך, כדי שבצמוד להם נוכל לבנות את אותם השטחים הציבוריים".

"חשוב להגיד שהעלייה לגובה לא בהכרח מביאה להגדלה במספר יחידות הדיור", מדגיש אבן. "כמות יחידות הדיור נקבעת בשלבים מוקדמים יותר של התכנון, והשאלה איך לעשות זאת נכון מגיעה אחרי קביעת כמות יחידות הדיור. אנחנו לא מעצימים את היקפי הדיור מעבר למה שנדרש, אלא דבקים במה שאפשר לעשות לפי התכנון. העלייה לגובה היא אחת מתצורות הבינוי האפשריות.

"אני מזכיר גם שבירושלים יש רכבת קלה, אמצעי תחבורה מתקדם שסביבו ולאורכו קבענו מדיניות שלמה של עלייה לגובה, מדיניות שמאפשרת לייצר עצימות בינוי שהרכבת עצמה תוכל לשרת. אנחנו לא עושים זאת בכל מקום: באזורים הרגישים יותר מבחינת השימור אנחנו לא עולים לגובה, והיכן שניתן אנחנו מאפשרים את העלייה לגובה כדי לייצר תכנון עירוני נכון יותר".

"המדיניות הזו דוחפת לניצול נכון של שטחים שאליהם התחבורה הציבורית מאפשרת הגעה קלה מאוד", ממשיכה מנדלבאום, "כך הרכבת הקלה מאפשרת לנו למעשה לרכז בקלות כמות אוכלוסייה נרחבת, לאורך הצירים המרכזיים האלה, לעומת מקומות אחרים שמקבלים פחות שירות מהתחבורה הציבורית, ושם יש לנו ערכי בנייה אחרים ומרכזיים במסגרת התכנון".

פינוי־בינוי ועלייה לגובה גם במזרח העיר

כיצד כל העקרונות הללו מתבטאים בצד המזרחי של העיר, בשכונות הערביות? "גם במזרח העיר אנחנו בהחלט רוצים לבצע פינוי־בינוי, וגם שם תידרש בנייה לגובה בסופו של דבר", מצהיר אבן. "בעבר היו טענות על כך שהחברה הערבית לא יודעת לחיות במגדלים, ואוהבת לגור בפרויקטים מסורתיים ובבנייה מסורתית, אבל לפי סקרים שעשינו זה לא המצב, והיום גם החברה הערבית רוצה התחדשות בשכונות שלה.

"במזרח העיר ישנו גם יתרון, כי הצפיפות נמוכה יחסית ולכן אפשר ליישם את מכפילי הבנייה ולהגיע לבנייה סבירה, וזה האופק האמיתי של מזרח העיר. ברגע שהבנייה נבנית בצורה נכונה, בסטנדרט הנכון, בגבהים הנכונים, ומחדשת את המבנים ואת התשתיות, זו הבשורה למזרח העיר.

"ישנן כיום כבר כמה יוזמות להתחדשות עירונית באזור הזה של העיר, אני מקווה מאוד שנצליח בהן. באזור הזה יש כמה אתגרים ייחודיים, שנוגעים בין היתר לסוגיית הבעלות על הקרקע, אבל אני בטוח שבחשיבה יצירתית נצליח גם שם, והחברה הערבית תדע לקבל את זה".

מתחם אפשטיין, "הבורג' חליפה של ירושלים"

מקום: בין השכונות קריית יובל ועין כרם
שטח: 7 דונם
זכויות בנייה מאושרות: 1,200%
גובה: 40 קומות
שטח בנייה כולל: 30 אלף מ"ר
יחידות דיור: 240
מלונאות: 7,840 מ"ר
מבני ציבור: כ־4,000 מ"ר
מסחר: 200 מ"ר
תכנון: משרד אדריאן סמית וגורדון גיל

עוד כתבות

מליאת הכנסת / צילום: יוסי זמיר

שיא שלא היה כמותו: חברי הכנסת דאגו לעצמם להגדלה נוספת של מימון המפלגות

המימון צפוי לגדול בבחירות הקרובות בכ־20%, שהם כ־30־35 מיליון שקל לכל המפלגות יחד ● כל מפלגה מתוקצבת הדרגתית לפי המדד, ובהתאם לתוצאות הבחירות

עדיקה. בדרך להפוך לחברה פרטית / צילום: ערן סלם יח''צ

המניה צנחה, עשרות מיליונים נמחקו ורגע לפני שהכסף נגמר: עדיקה מגיעה לסוף דרכה העצמאית

כארבע שנים לאחר שהונפקה כהבטחת אופנה מקוונת, במהלכן רשמה הפסד של עשרות מיליוני שקלים והמניה קרסה ב-85%, מגיעה עדיקה לסוף דרכה העצמאית ● בחברה מעריכים מעריכה כי בהעדר גיוס הון משמעותי בתקופה הקרובה היא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה

משקאות של Molson Coors. תשואות דו־ספרתיות ב־2022 / צילום: Shutterstock

משקיעי ערך מאמינים שהעליונות שלהם כיום היא רק תחילת הדרך

מנהלי השקעות בכירים בארה"ב משוכנעים שלאחר המהלומה הקשה שספגו מניות הערך מאז פרוץ הקורונה, הן צפויות כעת להביס בשנים הקרובות את מניות הצמיחה בפער הגדול ביותר מאז 2001 ● "כשמניות ערך נעשות זולות מאוד, הזינוק חזרה עשוי להיות חזק ומהיר"

פרויקט פינוי בינוי ברמת גן / צילום: רמי חכם

המהפכה של פינוי בינוי: בקרוב תדעו כמה היזם שלכם מרוויח

המשנה ליועמ"שית הנחתה להפוך את תקן 21 - "בדיקה שמאית כלכלית לתוכנית פינוי־בינוי" לאחד ממסמכיה הרשמיים של כל תוכנית בעת הפקדתה, ושלל נתונים פיננסיים יהיו גלויים לציבור

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות: ת"א 35 עלה 1.2%, מדד נפט וגז קפץ 3.2%

מדד ת"א 90 התחזק 0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.1% ● הדולר קפץ 1.1% ושערו היציג נקבע על 3.43 שקלים, אך לאחר מכן נחלש

חנות לגו / צילום: LEGO

זה תאריך הפתיחה של החנות הראשונה של לגו בישראל

במקביל לפתיחת החנות הפיזית בדיזנגוף סנטר בתל אביב, יושק באותו היום גם אתר האינטרנט הרשמי של LEGO בישראל ● החנות תציע מגוון של מוצרים, ביניהן כאלה שניתן למצוא רק בחנויות הרשמיות

מרב מיכאלי ויאיר לפיד, בהצבעה על פיזור הכנסת / צילום: יוסי זמיר

בורות ופופוליזם בדרך לפיזור: כך נראים הימים האחרונים של הכנסת ה-24

רגע לפני פיזור הכנסת הקואליציה מנסה לקדם חוק להסדרת עתיד המיזם התחבורתי הגדול בתולדות המדינה ● האופוזיציה מתנגדת ללא נימוק ענייני, בעיקר כדי למנוע מהממשלה את ההישג ● שרת התחבורה מאיימת שבלי החוק הפרויקט ייתקע, למרות שבשלב זה ניתן לקדם את המטרו גם בלעדיו ● ואיפה האינטרס הציבורי? גלובס עושה סדר בסערה סביב המיזם שנועד לחלץ אותנו מהפקק

דורון ארזי, מנכ''ל סרגון / צילום: ליאורה כץ

לקראת מאבק שליטה: "האסטרטגיה הנוכחית של סרגון הורסת את הערך לבעלי המניות"

אוויאט נטוורקס מציעה לרכוש את חברת הטכנולוגיה הישראלית לפי שווי של 235 מיליון דולר - פרמיה של 34% על מחיר השוק ● "ניסינו לדבר עם הנהלת סרגון על עסקה שאנו בטוחים שתביא ערך משמעותי לבעלי המניות של שתי החברות, אך זכינו רק לעיכובים ודחיות מצידם"

בועז טופורובסקי, יואב קיש וזאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הפטור מוויזות לארה"ב בסכנה בגלל מאבק על תאריך הבחירות

מליאת הכנסת תתכנס היום בצהרים ליממה אינטנסיבית של חקיקה עד לפיזור הכנסת ● החוקים שצפויים לעלות היום: חלופת שקד לתמ"א 38, חוק המכר של שר השיכון, וחוק התחרות הכלכלית ● המחלוקת עם האופוזיציה לגבי תאריך הבחירות מאיימת על אישור חוק המטרו וביטול הוויזות לארה"ב

הכרת דירוג האשראי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

יותר הצעות וריביות אטרקטיביות: המדריך המלא לשיפור דירוג האשראי שלכם

דירוג האשראי הוא צעד נוסף וחשוב במהפכת הבנקאות הפתוחה, המאפשר למלווים לקבל תמונת מצב על היכולות הפיננסיות של כל אחד מאיתנו • מי מחזיק במידע הזה ולמי הוא נגיש, האם ניתן למחוק אותו ואילו סוגי אשראי קיימים? • ניהול החיסכון המשפחתי: כתבה 16 בסדרה

תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים / צילום: Shutterstock

"המודל" של קרנות הריט: תשואה סולידית למשקיעים, עשרות מיליוני שקלים ליזמים

חברות הניהול של שבע קרנות נדל"ן ותשתיות הנסחרות בבורסה בת"א חילקו ביניהן אשתקד סכום של יותר מ-170 מיליון שקל - עלייה חדה של קרוב ל-25% לעומת 2020 ● הכירו את היזמים שמנווטים את קרנות ההשקעה וגוזרים קופון גדול על כל עסקה

משרדי הוט. בעיגול: מנכ''לית הוט, טל גרנות-גולדשטיין / צילום: מץ 76, יח''צ אוהד רומנו

הצטרפתם לסיבים של הוט? הסעיף הנסתר שיאפשר לאסוף עליכם מידע

לקוחות שהצטרפו לסיבים האופטיים של הוט התבקשו לחתום על טופס המאשר את עבודת הטכנאי, אלא שבתוכו הוטמע סעיף מעורפל המאפשר לחברה לעשות שימוש בנתוני הלקוחות • מהוט נמסר: "נוקטים את כל האמצעים הנדרשים להגנת המידע, הכל בהתאם לחוק"

אלון בן נון - מנכ''ל Neurosense / צילום: יח''צ

תרופה של נוירוסנס הישראלית נמצאה יעילה בהפחתת חומרים בגוף הקשורים למחלת ניוון השרירים ALS

אם החומרים אכן יתגלו כמדד לחומרת ה-ALS, החברה תמשיך לניסויים בהם ייבחנו ההשפעות על תסמיני המחלה עצמה ● בעקבות ההודעה עולה מניית החברה 56% במסחר בנאסד"ק

סצנה מתוך קמפיין מודיבודי / צילום: צילום מסך

מה אפשר ללמוד מהקמפיין לתחתוני מחזור שהסעיר את צופי הטלוויזיה

בשבוע שבו בית המשפט בארה"ב שינה את הפסיקה בנוגע להפלות, בישראל הושק קמפיין שמסמן עוד צעד בשחרור הנשי, ומציג לראשונה דם בזמן מחזור ● איך השתנה הייצוג של נשים בקמפיינים, עד כמה מותגי המיינסטרים הם גם חלק מהמהפכה, ומתי מה שנתפס כעת כפרובוקציה יהפוך לחלק מהתרבות הפופולרית

העולם הוירטואלי של נייקי ב-Roblox / צילום: צילום מסך מאתר נייקי

נייקי וגוצ'י החליטו להצטרף לחגיגת המטאוורס. זה לא יהיה קל כמו שהן חושבות

לא מעט חברות עשו בשנה האחרונה את צעדיהן הראשונים במטאוורס, אך רק מעטות בחרו במהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח, ואילו הרוב סתם "הצטרפו לחגיגה" ● למה הגיימרים יהיו הזרזים הגדולים בתחום, והאם יש משהו שיכול למנוע מכל זה להתממש? ● טור חמישי ואחרון בסדרה

בניין הפדרל ריזרב בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Orhan Cam

המשקיע שחזה את משבר 2008 מזהיר שהפד עשוי לשנות מסלול

המשקיע ומנהל קרנות הגידור האמריקאי, מייקל בורי, שידוע בתור נביא המשבר של 2008, מעריך כי שינויים בביקושי קצה במגזר הקמעונאי עשויים להוביל לכך שהפדרל ריזרב ישנה את מדיניות העלאות הריבית שלו

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר

מנהלת האנשים ששמה גבול לדרישות השכר: "לא סביר שידרשו העלאה של 80%"

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת הפינטק Payoneer, כמעט עשתה הסבה לניהול בית ספר, אבל המנהלת שלה שכנעה אותה להישאר לעוד תפקיד אחד ● מאז היא בחברה שעובדיה פזורים ב-28 מדינות ● בשיחה עמה, היא מדברת על גיוס בזום, חיבור עובדים מיבשות שונות ועל דרישות השכר המופרזות שנתקלה בהן, גם של מגייסות

חיים כצמן / צילום: עינת לברון

חיים כצמן: "בת"א אפשר לייצר היצע של עוד חצי מיליון דירות, פשוט"

מייסד ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב ג'י סיטי דיבר בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות ואמר כי "הממשלה צריכה להחליט אם היא רוצה מדיניות או רוצה לספסר בנדל"ן ● לדבריו, עליות המחירים הן כלל עולמיות, אך הוא צופה התאוששות מהירה בביקושים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה אדומה בוול סטריט: נאסד"ק נחתך ב-3%, קוגנייט נפלה ב-29%

מדד S&P 500 נסוג 2% ומדד דאו ג'ונס נחלש 1.6%. ● נפט ברנט עלה 2.5% ● נעילה באירופה: מדד דאקס התקדם 0.3%, פוטסי 100 עלה 1% וקאק 40 התחזק 0.6% ● סרגון זינקה 20% לאחר ניסיון השתלטות על החברה

טקס פרישת השופט ג'ורג' קרא, בית המשפט העליון / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

חוות דעת של היועמ"שית עשויה להשפיע דרמטית על אסטרטגיית הפרסום באינטרנט

במסגרת תביעה ייצוגית קובעת בהרב־מיארה שאתרי תוכן אחראים לוודא כי קטינים אינם נחשפים לתוכן אסור ● העמדה רלוונטית הן לאתרים ישראליים והן לענקיות תוכן כמו פייסבוק ● מאחר שהורים וילדים משתמשים לעתים באותו מחשב, המשמעות היא הגבלת התאמת הפרסומות להיסטוריית הגלישה