קסדת Quest2 של פייסבוק. הקפיצה במכירות מגבירה את הפוטנציאל לייצור תוכן חדש / צילום: Shutterstock
הכותב הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה
כשבוחנים את הנקודה שבה אנחנו נמצאים היום במהפכת ה-web3.0, אפשר לחלק לשישה חלקים מרכזיים: מציאות רבודה (AR), מציאות מדומה (VR), תשתיות מבוזרות (בלוקצ’יין על תצורותיו השונות), בינה מלאכותית (AI), תשתיות ורגולציה. כל חלק נמצא בשלבי התקדמות שונים, אבל אין ספק שכל החלקים מתקדמים בכיוון הנכון כדי לייצר את הדור הבא של האינטרנט. הפעם נדון במצב העכשווי של שלושה מהם.
לכתבה הראשונה בסדרה:
■ פתוח, יצירתי, חדשני ומחובר: כך ייראה השלב הבא באבולוציה של האינטרנט
מציאות רבודה: אתגרים טכנולוגיים
מציאות רבודה היא היכולת לייצר שכבת מידע נוספת על גבי העולם האמיתי. שכבת המידע יכולה להגיע מכל חוש - טעם, ריח, שמיעה, ראייה או מישוש - אבל לרוב מדובר בשכבה ויזואלית (ראייה). נכון להיום, הטכנולוגיה של AR מתקדמת יחסית - ברוב הטלפונים החכמים כבר יש לנו לא מעט שנים יכולות AR יחסית גבוהות. האתגר הוא האכסניה שבה היא נמצאת: כיום היא כלואה בסמארטפונים שלנו, מה שגורם לכך שהיא מאבדת את הפוטנציאל וההבטחה הגדולה: להפוך את כל שדה הראייה שלנו למסך אחד גדול, לפי דרישה.
מרבית המומחים בעולם מעריכים שמציאות רבודה תהפוך לטכנולוגיה שמישה מאוד עם המעבר של היכולות האלו למכשיר שימוקם לנו על העיניים, ולא בכיס. אילו מכשירים? עדשות, משקפיים או משהו דומה, וזאת בעיקר בגלל הניצול המקסימלי של שדה הראייה. במילים אחרות, זה יהיה הזמן של "כל העולם מסך".
כבר כיום יש חברות שמייצרות משקפי AR או עדשות AR, אבל הם עדיין בוסריים ומגושמים, ולא משהו שהציבור יאמץ. בין האתגרים שיש להתגבר עליהם נמנים הקטנת המעבדים, מניעת התחממות, התמודדות עם סביבה חיצונית ועוד. להערכתי, כבר ב-2023 נתחיל לראות משקפי AR בגדלים ועיצובים שניתן ללבוש במקומות עבודה או חללים סגורים.
אני מעריך שב-2026-2028 כבר נראה משקפי AR שיוכלו להחליף בהדרגה את הסמארטפונים וב-2030 כבר נראה משקפיים מעורבים שיודעים לאפשר גם AR וגם VR והם יוכלו לשמש כמכשיר בלעדי שיחליף גם את הסמארטפון וגם את המחשב הנייח או הנייד.
מציאות מדומה: טכנולוגיה שמחכה לתוכן
כזכור, מציאות מדומה מתייחסת לסביבה ממוחשבת שאנחנו מרגישים חלק ממנה, באמצעות חבישת משקפיים שמנתקים אותנו מהסביבה ה"אמיתית", ומאפשרים לנו תחושת נוכחות בסביבה ממוחשבת. בניגוד ל-AR שעוד רחוק מהמקום הטכנולוגי שבו הוא אמור להיות, כשמדברים על VR כבר יש התקדמות משמעותית.
קסדות VR, כמו לדוגמה קסדת Quest 2 של חברת מטא (לשעבר פייסבוק), הן כבר מוצר במחיר נגיש (כ-300 דולר) ובאיכות גבוהה ושימוש נרחב. אומנם ההערכות מדברות על 20 מיליון קסדות Quest2 שנמכרו בשנתיים האחרונות, רחוק ממכירות של מכשירים אלקטרוניים שמישים כמו סמארטפונים, לפטופים או אפילו שעונים חכמים - אבל זה גם לא משהו אזוטרי שאפשר לבטל בהינף יד.
כמו בכל טכנולוגיה בבנייה, גם ב-VR יש עוד אתגרים טכנולוגיים - כמו שיפור שדה הראייה במשקפיים, הורדת המשקל שלהם או שיפור יכולות העיבוד בזמן אמת. כל אלה הם אלמנטים שישפרו את הזמן שמשתמש יכול לשהות עם המשקפיים על העיניים, ויפתרו בעיות כמו סחרחורות או תחושת עייפות אחרי שימוש ממושך - אבל בעיניי האתגר המרכזי של VR הוא כבר לא טכנולוגי, אלא נמצא בתוכן.
כדי שמשתמשים יאמצו משקפי VR כאמצעי לשימוש יומיומי בבית ובמשרד, הם צריכים ממשקי משתמש נוחים, ותוכן מעניין - לא רק משחקים אלא גם הופעות, תיירות ואפליקציות שימושיות לעבודה וללמידה. נכון להיום, שוק ה-VR לוקה בחסר בגזרת התוכן.
יש היום מעט מאוד אפליקציות שימושיות, ומעט מאוד תכנים נוחים ורלוונטיים. בחנות האפליקציות השמישה ביותר כיום, ה-Oculus Store של מטא, יש כאלף אפליקציות VR, זאת לעומת מיליוני אפליקציות בחנויות האפליקציות של גוגל ואפל במובייל. זה ביצה ותרנגולת: כשאין משתמשים אז אין כסף, וכשאין כסף אין אינטרס לפתח תכנים ייעודיים, אבל הקפיצה של השנה האחרונה במכירות ה-Quest2 הבהירה להרבה גופי פיתוח את הפוטנציאל.
תשתיות מבוזרות: הבלוקצ'יין כטכנולוגיה מקשרת
כשמדברים על מושגים כמו בלוקצ’יין, NFT, ביטקוין או איתריום, העולם לרוב מתחלק לשלושה מחנות. החסידים - אלו שמאמינים שהעולם כולו הולך להיות מבוזר, לא יהיו בנקים מרכזיים או מטבעות "רגילים" (מה שנקרא מטבעות פיאט) אלא רק פרוטוקולים, לא יהיו חברות אלא רק חברות מבוזרות (DAOs) וכו'.
המסתייגים - אלו שחושבים שכל הבלוקצ’יין, המטבעות והמיזמים שרצים עליו, הכול פירמידה אחת גדולה שתקרוס בקרוב. והרוב - אנשים מהיישוב שלא מבינים על מה המהומה. האמת היא כנראה איפשהו באמצע: בין החסידים לבין המסתייגים. טכנולוגיית הבלוקצ’יין כנראה תבסס את עצמה כרלוונטית לשימושים רבים, לא בהכרח אלו שקיימים היום. אך הבשורה הגדולה תגיע מכך שהיא תהפוך להיות הגורם המחבר בין החלקים השונים של האינטרנט החדש.
אם אנחנו מאמינים באמת שבאינטרנט החדש יהיו לנו זהויות דיגיטליות במקביל לזהות המציאותית שלנו, שנוכל לנוע בין פלטפורמות שונות עם המידע, הנכסים הדיגיטליים והזהות שלנו - אז אותן "דרכים" שיאפשרו את המעבר הזה בצורה חופשית, מבוזרת ופשוטה הן רשתות בלוקצ’יין ייעודיות.
התחושה היא שהיום אנחנו במצב של טכנולוגיה שעדיין מחפשת יישום פרקטי, ואני מאמין שהיישום הגדול יבוא כשהיא תהיה הטכנולוגיה שמאפשרת לאינטרנט החדש, יחד עם טכנולוגיות אחרות, להיות מה שאנחנו מדמיינים שהוא יכול להיות - מעין תשתית לאבני הבניין ולבניית המרקם בין הפלטפורמות והחלקים השונים, בצורה מבוזרת ועם כוח ובעלות בידינו המשתמשים.
כאמור, לאינטרנט החדש יש שישה מרכיבים מרכזיים. זה נכון שעדיין צריך לדייק ולשפר אותם, אבל במונחים של שינויים מהותיים, כמו מעבר לסוג חדש של אינטרנט, אפשר להגיד שאנחנו "עוד רגע שם" - וזה לא משנה אם זה ייקח 10 שנים במקום 5-7.
בטורים הבאים בסדרה נעסוק בשלושת הרכיבים הנוספים של האינטרנט החדש נכון להיום, בחסמים שעומדים בפנינו, והכי חשוב - ביישומים והיכולות שהוא עשוי להביא לעולם.