גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר: כל גל חום בישראל מוביל בממוצע לתמותה עודפת של 45 בני אדם

לראשונה, ביצע המשרד להגנת הסביבה מחקר כדי לבדוק את התמותה העודפת בשל גלי חום ● ישראל לא בדקה עד היום את הדברים, וגם לא נערכה להתמודדות עם גלי חום ● מערכת הבריאות לא ערוכה להתמודדות עם שינויי האקלים, וכיום אף לא מתעדת תמותה ממחלות הקשורות בגלי חום

חום הים בישראל בתחילת גל החום בשנת 2021 / צילום: Reuters, Amir Cohen TPX IMAGES
חום הים בישראל בתחילת גל החום בשנת 2021 / צילום: Reuters, Amir Cohen TPX IMAGES

חוסר ההיערכות של ישראל להתמודדות עם תוצאות משבר האקלים, גובה מחירים כבדים: כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם; הפגיעה גדולה במיוחד באוכלוסיות שמעל לגיל 70. כך, לפי מחקר ראשוני במימון המשרד להגנת הסביבה, שבחן את גלי החום בישראל במהלך השנים 2012-2020, וגילה עלייה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות בהם שרר גל חום ברחבי הארץ. לפי המחקר, ייתכן כי חיי אדם היו נחסכים אלא הייתה היערכות מותאמת להתמודדות מקומית עם גלי החום הגוברים.

● מכון ויצמן: שינויי האקלים מתרחשים מהר מהתחזיות, מודלים אקלימיים לא דייקו
● ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם, והטמפרטורה הממוצעת בה טיפסה מאז שנות החמישים ב-1.6 מעלות. גלי החום בישראל הולכים וגוברים, ולפי הערכות השירות המטאורולוגי יהפכו עוצמתיים יותר בשנים הבאות. בשנת 2050, ברחבי הארץ נחווה גידול של כ־30% במספר הימים החמים מאוד ותוספת של כ־20% במספר הלילות החמים. מספר גלי החום יגדל, אורכם יתארך ושיא הטמפרטורה צפוי להגיע ליותר מ־42 מעלות צלזיוס, בצל. לפי מחקר שבוצע לאחרונה בעולם, שינויי האקלים כבר הפכו את גלי החום לקיצוניים פי חמישה ממה שהיו עשויים להיות.

גלי חום מחוץ לעונת הקיץ, עלולים להיות קטלניים במיוחד, שכן הגוף עדיין אינו מאוקלם לשינויי הטמפרטורה בין החורף לקיץ. לאחר גל החום הקיצוני שהתרחש בחודש מאי 2020, בשירות המטאורולוגי ערכו מחקר בו מצאו ששכיחות גלי החום מחוץ לעונת הקיץ עשויה להגיע לשכיחות של שלושה גלי חום בממוצע מדי שנה במחצית השניה של המאה, בהתאם לתרחישי עליית הטמפרטורה הגלובלית שמתרחשת בשל פליטות גזי החממה - עיקרם משימוש אנושי בפחם, נפט וגז. ללא צעדי הסתגלות לחום הגובר, כך גם עלול לעלות מדי שנה מספר המתים מגלי חום קיצוניים.

מדובר במחקר ראשוני שערכו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב, בו נבחנו גלי חום שהתרחשו בשנים 2012-2020, ונותחו לאור נתוני התמותה בישראל, בניכוי נפטרי הקורונה. זוהי הסקה סטטיסטית, שכן בבתי החולים אין תיעוד שמקשר בין מקרי התמותה למחלות הקשורות בגלי החום. הניתוח התבצע בשתי דרכים שונות: האחת על ידי בדיקת חריגה בתמותה עודפת על פי מודל קיים שאפיין את דפוס התמותה היומית בישראל ובבסיסו נתונים יומיים של טמפרטורה, לחות, ותחלואה נשימתית, והשנייה על ידי השוואת השבועות בהן היה גל חום לשבועות הסמוכים.

"תמותה חריגה סטטיסטית"

בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים. כך לדוגמה, לאחר גל החום שהחל ביום 26 באפריל 2013, נפטרו 871 אנשים, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש (תמותה עודפת של 60 בני אדם). עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, והיא 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום. נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה, שכן בשגרה אוכלוסייה זו מהווה 70-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של האוכלוסייה המבוגרת לגלי חום. לפי החוקרים, מדובר באנליזה שמרנית, בשל ראשוניותה.

"הופתעתי מהממצאים. על פניו, במדינה מערבית למה שאנשים ימותו מגלי חום. כך חשבתי לתומי. אנחנו רואים תמותה חריגה סטטיסטית", כך אומר ד"ר אמין, מעורכי המחקר. "זהו קצה הקרחון. לא נבחנו אשפוזים, לא ביקורי רופא. חשוב מאוד לאור הממצאים לבצע מחקר מקיף עם נתונים מפורטים כדי להבין את גודל התופעה". המחקר, לא נעשה בשיתוף משרד הבריאות, שעובד מצידו על מערכת ממוחשבת ל'מודיעין' לניטור סיכונים בריאותיים הנובעים משינויי אקלים. במקביל, גם במשרד הבריאות עובדים על הערכות מספריות של מקרי התמותה העודפת מגלי חום.

ישראל משתרכת הרחק מאחורי העולם

גלי חום נמצאו כקשורים לא רק לתמותה אלא גם לעלייה במספר האשפוזים, והוצאות בריאות העולות בצורה משמעותית. סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות סרברו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם במוח), תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה בעזרת היערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית. עד עתה, בישראל היה נהוג להתייחס בביטול לסיכונים המדוברים, בשל החשיבה כי אמצעי קירור מוטמעים היטב ברחבי הארץ, בניגוד למצב הרווח במדינות אירופה.

"הנתון של התמותה העודפת מגלי חום הוא נתון מטריד. אם יש תמותה עודפת, הרבה יותר אנשים נפגעים מגלי החום ולא מגיעים למצב של תמותה. זה אומר עומס גדול על בתי החולים", אומרת נגה קורנפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "זה דורש מחקר נוסף לבדיקה של פיזור גיאוגרפי ומעמד סוציואקונומי בהקשר הזה, כדי לאפשר לנו לבצע פעולות ממוקדות ולמנוע סבל ותמותה של אוכלוסיות מוחלשות. גל חום זה אירוע מסכן חיים. אלו תוצאות מפתיעות ומזעזעות, שדורשות התאמה מהירה למצב הזה".

אלא שהזעזוע במשרד להגנת הסביבה פוגש מציאות זוחלת שבעולם ברורה כבר מזה זמן רב, אך לא חלחלה לישראל. בעוד שבאירופה, ארה"ב וקנדה נעשים לאורך שנים רבות מחקרים בנושא ומנוטרת תמותה עודפת בעתות גלי חום כבדים, גם בהקשרים גיאוגרפים, בישראל הנושא מצוי בחיתוליו, ולאורך שנים התעלמו הרגולטורים הרלוונטיים מהקשר שבין משבר האקלים ובין הסכנות הבריאותיות. כך, גם בצד ההיערכות, לא נעשה עד היום דבר בנושא ואזרחי ישראל נותרו חשופים למפגעים גוברים, שניתן להיערך אליהם, בדומה לנעשה ברחבי העולם. מבקר המדינה רק לפני חודשים בודדים פרסם דוח חמור בו הגדיר את פעולות המדינה להתמודדות עם משבר האקלים כמתקדמות "בטווח שבין פיגור לאפס".

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים