גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר: כל גל חום בישראל מוביל בממוצע לתמותה עודפת של 45 בני אדם

לראשונה, ביצע המשרד להגנת הסביבה מחקר כדי לבדוק את התמותה העודפת בשל גלי חום ● ישראל לא בדקה עד היום את הדברים, וגם לא נערכה להתמודדות עם גלי חום ● מערכת הבריאות לא ערוכה להתמודדות עם שינויי האקלים, וכיום אף לא מתעדת תמותה ממחלות הקשורות בגלי חום

חום הים בישראל בתחילת גל החום בשנת 2021 / צילום: Reuters, Amir Cohen TPX IMAGES
חום הים בישראל בתחילת גל החום בשנת 2021 / צילום: Reuters, Amir Cohen TPX IMAGES

חוסר ההיערכות של ישראל להתמודדות עם תוצאות משבר האקלים, גובה מחירים כבדים: כל גל חום בישראל מביא בממוצע לתמותה עודפת של כ-45 בני אדם; הפגיעה גדולה במיוחד באוכלוסיות שמעל לגיל 70. כך, לפי מחקר ראשוני במימון המשרד להגנת הסביבה, שבחן את גלי החום בישראל במהלך השנים 2012-2020, וגילה עלייה חדה ומובהקת בתמותה בשבועות בהם שרר גל חום ברחבי הארץ. לפי המחקר, ייתכן כי חיי אדם היו נחסכים אלא הייתה היערכות מותאמת להתמודדות מקומית עם גלי החום הגוברים.

● מכון ויצמן: שינויי האקלים מתרחשים מהר מהתחזיות, מודלים אקלימיים לא דייקו
● ישראל מתעכבת בסגירת היחידות הפחמיות. נחשו מי משלם את המחיר

ישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם, והטמפרטורה הממוצעת בה טיפסה מאז שנות החמישים ב-1.6 מעלות. גלי החום בישראל הולכים וגוברים, ולפי הערכות השירות המטאורולוגי יהפכו עוצמתיים יותר בשנים הבאות. בשנת 2050, ברחבי הארץ נחווה גידול של כ־30% במספר הימים החמים מאוד ותוספת של כ־20% במספר הלילות החמים. מספר גלי החום יגדל, אורכם יתארך ושיא הטמפרטורה צפוי להגיע ליותר מ־42 מעלות צלזיוס, בצל. לפי מחקר שבוצע לאחרונה בעולם, שינויי האקלים כבר הפכו את גלי החום לקיצוניים פי חמישה ממה שהיו עשויים להיות.

גלי חום מחוץ לעונת הקיץ, עלולים להיות קטלניים במיוחד, שכן הגוף עדיין אינו מאוקלם לשינויי הטמפרטורה בין החורף לקיץ. לאחר גל החום הקיצוני שהתרחש בחודש מאי 2020, בשירות המטאורולוגי ערכו מחקר בו מצאו ששכיחות גלי החום מחוץ לעונת הקיץ עשויה להגיע לשכיחות של שלושה גלי חום בממוצע מדי שנה במחצית השניה של המאה, בהתאם לתרחישי עליית הטמפרטורה הגלובלית שמתרחשת בשל פליטות גזי החממה - עיקרם משימוש אנושי בפחם, נפט וגז. ללא צעדי הסתגלות לחום הגובר, כך גם עלול לעלות מדי שנה מספר המתים מגלי חום קיצוניים.

מדובר במחקר ראשוני שערכו ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל אביב, בו נבחנו גלי חום שהתרחשו בשנים 2012-2020, ונותחו לאור נתוני התמותה בישראל, בניכוי נפטרי הקורונה. זוהי הסקה סטטיסטית, שכן בבתי החולים אין תיעוד שמקשר בין מקרי התמותה למחלות הקשורות בגלי החום. הניתוח התבצע בשתי דרכים שונות: האחת על ידי בדיקת חריגה בתמותה עודפת על פי מודל קיים שאפיין את דפוס התמותה היומית בישראל ובבסיסו נתונים יומיים של טמפרטורה, לחות, ותחלואה נשימתית, והשנייה על ידי השוואת השבועות בהן היה גל חום לשבועות הסמוכים.

"תמותה חריגה סטטיסטית"

בסיכום שמונת מקרי גלי החום שנבחנו במחקר, נמצאה תמותה עודפת של 363 אנשים. כך לדוגמה, לאחר גל החום שהחל ביום 26 באפריל 2013, נפטרו 871 אנשים, בעוד שתחזיות המודל צפו לתמותה שבועית של 811 איש (תמותה עודפת של 60 בני אדם). עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, והיא 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל חום. נתון זה כשלעצמו מהווה סטייה מהנורמה, שכן בשגרה אוכלוסייה זו מהווה 70-73% מסך הנפטרים, ומצביע על הרגישות הגבוהה של האוכלוסייה המבוגרת לגלי חום. לפי החוקרים, מדובר באנליזה שמרנית, בשל ראשוניותה.

"הופתעתי מהממצאים. על פניו, במדינה מערבית למה שאנשים ימותו מגלי חום. כך חשבתי לתומי. אנחנו רואים תמותה חריגה סטטיסטית", כך אומר ד"ר אמין, מעורכי המחקר. "זהו קצה הקרחון. לא נבחנו אשפוזים, לא ביקורי רופא. חשוב מאוד לאור הממצאים לבצע מחקר מקיף עם נתונים מפורטים כדי להבין את גודל התופעה". המחקר, לא נעשה בשיתוף משרד הבריאות, שעובד מצידו על מערכת ממוחשבת ל'מודיעין' לניטור סיכונים בריאותיים הנובעים משינויי אקלים. במקביל, גם במשרד הבריאות עובדים על הערכות מספריות של מקרי התמותה העודפת מגלי חום.

ישראל משתרכת הרחק מאחורי העולם

גלי חום נמצאו כקשורים לא רק לתמותה אלא גם לעלייה במספר האשפוזים, והוצאות בריאות העולות בצורה משמעותית. סיבות האשפוז כוללות מחלות קרדיו-וסקולריות, מחלות סרברו-וסקולריות (פגיעה בכלי הדם במוח), תסמונת מצוקה נשימתית חריפה ומחלות כליה, שהחולים בהן רגישים יותר לחום, וכן מחלות פסיכיאטריות והתייבשות. רוב ההשלכות הרפואיות של גלי החום ניתנות למניעה בעזרת היערכות מוקדמת ומערכות התראה היעילות גם מבחינה כלכלית. עד עתה, בישראל היה נהוג להתייחס בביטול לסיכונים המדוברים, בשל החשיבה כי אמצעי קירור מוטמעים היטב ברחבי הארץ, בניגוד למצב הרווח במדינות אירופה.

"הנתון של התמותה העודפת מגלי חום הוא נתון מטריד. אם יש תמותה עודפת, הרבה יותר אנשים נפגעים מגלי החום ולא מגיעים למצב של תמותה. זה אומר עומס גדול על בתי החולים", אומרת נגה קורנפלד שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "זה דורש מחקר נוסף לבדיקה של פיזור גיאוגרפי ומעמד סוציואקונומי בהקשר הזה, כדי לאפשר לנו לבצע פעולות ממוקדות ולמנוע סבל ותמותה של אוכלוסיות מוחלשות. גל חום זה אירוע מסכן חיים. אלו תוצאות מפתיעות ומזעזעות, שדורשות התאמה מהירה למצב הזה".

אלא שהזעזוע במשרד להגנת הסביבה פוגש מציאות זוחלת שבעולם ברורה כבר מזה זמן רב, אך לא חלחלה לישראל. בעוד שבאירופה, ארה"ב וקנדה נעשים לאורך שנים רבות מחקרים בנושא ומנוטרת תמותה עודפת בעתות גלי חום כבדים, גם בהקשרים גיאוגרפים, בישראל הנושא מצוי בחיתוליו, ולאורך שנים התעלמו הרגולטורים הרלוונטיים מהקשר שבין משבר האקלים ובין הסכנות הבריאותיות. כך, גם בצד ההיערכות, לא נעשה עד היום דבר בנושא ואזרחי ישראל נותרו חשופים למפגעים גוברים, שניתן להיערך אליהם, בדומה לנעשה ברחבי העולם. מבקר המדינה רק לפני חודשים בודדים פרסם דוח חמור בו הגדיר את פעולות המדינה להתמודדות עם משבר האקלים כמתקדמות "בטווח שבין פיגור לאפס".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?