גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שהמציאה תחום מדעי חדש בהשראת סוכריות m&m’s

פרופ' קרוליין ברטוצי רצתה בכלל ללמוד מוזיקה, אבל התנגדות הוריה הובילה אותה לקריירה מדעית מפוארת בתחומי הביולוגיה והכימיה ● היא חוקרת את הסוכרים שעוטפים את התאים החיים, כמו אותה מעטפת סוכר קשיחה המגינה על הפנים הרגיש בסוכריות m&m’s ● "כל הקריירה שלי כוונה להכניס את חקר הסוכרים חזק לתוך הביולוגיה. אם נצליח לעשות את זה יהיו לנו תרופות טובות יותר", היא אומרת בראיון לגלובס ● לאחרונה היא זכתה בפרס וולף לכימיה

פרופ' קרוליין ברטוצי / צילום: Reuters, BENOIT DOPPAGNE
פרופ' קרוליין ברטוצי / צילום: Reuters, BENOIT DOPPAGNE

פרופ’ קרוליין ברטוצי מספרת שכאשר נכנסה לשיעור הכימיה הראשון שלה באוניברסיטה, משהו נדלק. "חשבתי שמולקולות הן כמו אנשים", היא אומרת. "לכל אחת מהן יש הקצב הבסיסי שלה, אבל הן גם יכולות להיות רגועות מאוד בחברת אנשים מסוימים, ופעילות מאוד או נפיצות בחברת אנשים אחרים.

לפעמים מולקולה יכולה להתעלם מכל מי שנמצא בחדר, חוץ ממולקולה אחת שהיא רואה בצד השני והיא נמשכת אליה כמו טיל. ולפעמים יש מולקולה שיש לה פוטנציאל גבוה, אבל היא צריכה מולקולה אחרת שתעזור לה לשחרר אותו מתוכה".

ההתלהבות מכימיה לא הייתה מובנת מאליה מבחינתה. כבת לאב פיזיקאי גרעין, המדע אמנם היה תמיד נוכח בבית, אבל לפני שבחרה בו כקריירה היא מרדה פעמיים: פעם אחת כשהעדיפה את אוניברסיטת הרווארד על פני MIT שאליה השתייך האב, "ובה גם היה לי פטור משכר לימוד", כדבריה, ופעם נוספת כשבחרה להתמקצע במוזיקה בתואר הראשון. על זה הוריה כבר הטילו וטו.

"היה לי בן דוד מוזיקאי, אבל הוא לא הצליח להתפרנס מזה ובסוף עבד בבנק", היא מספרת. זו הייתה כנראה אזהרה חמורה מספיק כדי שהיא תירשם ללימודי כימיה. לשמחת המשפחה, היא לא בחרה בתחום שלישי שבו הצטיינה כנערה - כדורגל.

הסוכריות שהציתו רעיון

באחד משיעורי הביולוגיה שלה, היא נתקלה בדימוי שהשפיע על הקריירה שלה.
המרצה ציין שהתאים בגוף האדם הם כמו סוכריית M&M - עטופים בסוכר. באותה תקופה הפרסומת "M&M, נמס בפה אבל לא ביד", הבהירה היטב גם למי שלא היו סטודנטים לביולוגיה או כימיה שהמעטפת הסוכרית הקשיחה מגינה על החלק הפנימי הרגיש. אבל מדוע תאי הגוף שלנו מכילים כל כך הרבה סוכרים? אף אחד לא ידע אז בדיוק.

ברטוצי גם לא ממש התכוונה לפתור את החידה, כל מה שהיא רצתה לדבריה הוא לסנתז מולקולות חדשות, כלומר להתמקד יותר בכימיה, אבל בכל זאת השאלה נשארה בראשה. מאחר שהיה קשה בזמנו למצוא מקום לעשות בו דוקטורט בכימיה אורגנית, היא המשיכה לדלג בין כימיה לביולוגיה עוד כמה שנים טובות.

תחום מחקר חדש נולד

הפיתוח שבזכותו היא מוכרת היום במיוחד נקרא כימיה ביואורתוגונלית. למעשה, זו שיטה לחקור את הכימיה של תאים חיים, בלי לפגוע בהם או לשנות את פעילותם. אפשר לומר שברטוצי, היום חוקרת באוניברסיטת סטנפורד, המציאה מעין דבק ולקרו של הכימיה: שתי מולקולות שיודעות להיצמד מצד אחד שלהן לכל דבר ומהצד השני רק זו לזו. כתוצאה מכך אפשר להדביר כל דבר לכל דבר באופן מדויק מאוד.

ברגע שהעולם למד להדביק בשיטה הזאת, התברר שאין סוף ליישומים שלה. ברטוצי עצמה הקימה שבע חברות סטארט-אפ, וחברות נוספות הוקמו על בסיס השיטה שפיתחה, שלמעשה הפכה לתחום מדעי בפני עצמו. יש גם לחשושים עליה כעל מועמדת לפרס נובל. בקרוב, היא תקבל בישראל את פרס וולף, הנחשב מנבא של הנובל.

"מה שרציתי לעשות במעבדה היה לדמות את האופן שבו הסוכרים משתנים כשהם עוברים תהליכים שונים בתא. לשם כך, רציתי לעשות הדמיה של הסוכרים על התא, וחיפשתי מולקולה שאוכל לזהות אבל תגיב רק לסוכר שאני רוצה לחקור ולא לשום דבר אחר. זה מאוד קשה, כי המון קורה בתא החי, ואני חיפשתי מולקולה שלא תגיב עם שום דבר אחר, חוץ מהסוכר שלי.

"כך התחלנו תהליך ארוך של קטלוג כל התרופות בעולם, כדי להבין מה מגיב עם מה ומה לא מגיב עם מה. המטרה שלנו הייתה ליצור משהו שלא קיים בטבע, חומר מעשה ידי אדם שיש לו יכולות תגובה ספציפיות מאוד, יותר מכפי שמוצאים בדרך כלל בטבע.
"פיתחנו חומר בשם Azide, שלושה חנקנים בשורה, והוא יכול להגיב עם חומרים אלקיניים, בעיקר כאלה שאנחנו פיתחנו. כלומר מצאנו שני חומרים נדירים שיכולים להגיב באופן מאוד סלקטיבי אחד עם השני".

הגילוי הזה פתח עולם שלם של אפשרויות במחקר של חומרים כמו סוכרים, חומצות שומן, חומצות גרעין (DNA ו-RNA) ונוירוטרנסמיטורים, שעד אז היה קשה למצוא דרך לקשור אותם לחומרים שאפשר לראות בבדיקות או במכשירי ההדמיה. לחלבונים יש אנטיגנים שנקשרים אליהם, ולכן קל יחסית לחקור אותם, אבל הם אינם נקשרים לחומרים אחרים בתא. היום גם חלק מהבדיקות מבוססות הנוגדנים משתמשות בשיטה שלה.

"מאז, אנחנו וחוקרים אחרים, וגם חברות מסחריות, מוצאים חומרים חדשים שעונים להגדרה הזאת של חיבור מאוד ספציפי, מאוד עדין, שאינו פוגע בפעילות התא, למולקולות מסוימות בתא. אלה חומרים שאפשר למדוד או לצפות בהם. זה מה שעשינו בין 1996 ל-2006 בערך".

הג'ונגל שמערים על מערכת החיסון

ב-2008, הקימה ברטוצי את Redwood, החברה הראשונה שלה על בסיס הטכנולוגיה שפיתחה. מוצר החברה מחבר בין נוגדן שיודע להיקשר לחלבונים מסוימים בתאים לבין תרופה שרוצים להכניס לאותם תאים, וכיום הוא בניסויים קליניים. אחריה קמה Enabled Biosciences, המשתמשת בכלי הזה כדי לקשור חומרים בגוף שיכולים להעיד על קיומה של מחלה. "אנחנו משתמשים בה לזיהוי סוכרת. זו בדיקה שכבר קיימת בשוק, ועכשיו החברה מפתחת בדיקה אוראלית ל-HIV", היא אומרת.

חברת נוספת, Paleon, מבוססת על גילוי נוסף של ברטוצי, הנוגע לתפקיד הסוכרים בתהליך סרטני, והוא קשור לאותו סוכר שעוטף את ה-m&m ואת התאים. אבל בעוד הסוכריות עטופות בסוכר פשוט, התאים שלנו עטופים במולקולות שקושרות אליהן סוכרים מורכבים מאוד.

ברטוצי מדמה זאת ליער שגדל על המעטפת של כל אחד מהתאים, כל סוכר הוא מעין עץ או שיח או פרח, שנראים שונים זה מזה. "שרשראות ארוכות של סוכרים נעות מצד לצד על התאים שלכם, כמו יער ברוח", היא אומרת.. בתא רגיל, אותו יער עבות של סוכרים שהזכרנו קודם נראה כמו גינה מסודרת לעומת הג’ונגל שעוטף תא סרטני. מדוע התא הסרטני מגדל ג’ונגל? ברטוצי טוענת שכך התא הסרטני מצליח לתעתע במערכת החיסון ולמנוע ממנה לחסל אותו.

אחת מפריצות הדרך בתחום הטיפול בסרטן בשנים האחרונות הייתה ההבנה שאם נמנע מהסרטן את היכולת להטעות את מערכת החיסון ואם נגביר את פעילות מערכת החיסון נגדו, היא כבר תוכל לטפל בבעיה בעצמה, בלי שנצטרך להרוג את הסרטן באופן ישיר. הרי היא מחסלת תאים סרטניים בשגרה.

"איך תאי מערכת החיסון מזהים אם התא הוא סרטני? הם נצמדים אל התא, מתכרבלים בחיקו, ואז טועמים ממנו קצת (כלומר, חלק מהתא מתעכל בתוך תאי מערכת החיסון). ככה הן יודעות אם יש לו טעם טוב או טעם רע", אומרת ברטוצי. אבל אם התא עטוף בג’ונגל הסוכרים הפרוע, תאי מערכת החיסון יחשבו שיש לו דווקא טעם די טוב. הפתרון של ברטוצי היה אינטואיטיבי ופשוט: לכסח את הדשא, לגזום את העצים. היא פיתחה במעבדה, ואז מסחרה לחברת Paleon, אנזים שמסלק את הסוכרים המיותרים מהתא. כעת מערכת החיסון יכולה לטעום את התא האמיתי, והיא תבין שמדובר בסרטן.

ההמצאה הזו קשורה למחקר שלך בסוכרים, אבל לא לכימיה ביואורתוגונלית.
"כשעשינו את הוכחת ההיתכנות במעבדה, יצרנו את ‘מכסחת הדשא’ באמצעות כימיה ביואורתוגונלית, אבל בינתיים החברה ראתה שקל לה יותר להנדס גנטית תא שיבטא את שני החלקים של ה’מכסחה’ יחד, במקום לבצע תהליך כימי מורכב כדי לסנתז אותה. בעצם, לא נכון לומר שזה היה יותר קל, אלא שהחברה השקיעה המון ביצירה של תהליך שאחר כך יהיה יעיל יותר מסחרית".

חברות התרופות משנות גישה לחלבונים

אם תא סרטני מאופיין במעטפת של "יער סוכרים" שונה מזו של תא בריא, אולי זה קורה גם במחלות אחרות. זו גישה שהולכת ומתבססת במדע, וחברה נוספת של ברטוצי, Intervenn, כבר פיתחה מערכת בינה מלאכותית המנסה לפענח את האופן שבו נקשרים סוכרים לחלבונים בתא.

"פיתחנו בדיקת דם לאבחון סרטן השחלות, ובדיקה נוספת שבודקת אם חולי סרטן יגיבו לתרופות על בסיס אימונותרפיה, כי אנחנו לא רוצים לתת לאנשים תרופות שלא מועילות להן, כי זה מה שקורה היום. לעומת זאת, אנשים שיכולים ליהנות מהתרופות הללו לא מקבלים אותן.

"אנחנו יודעים לעשות מיפוי של כל החלבונים בדם, של כל הסוכרים שמחוברים אליהם ושל הנקודותת שבהן הסוכר מחובר. מתברר שזה פרופיל שמשתנה כמעט בכל שינוי בגוף. היום זה סרטן, אבל בהמשך זה יכול להיות רלוונטי גם למגוון תחומים מחוץ לאונקולוגיה כמו מחלות דלקתיות, מטבוליות או הזדקנות".

היום המדע נלהב מפרוטאומיקה, מיפוי כל החלבונים בגוף האדם. "אז גליקופרוטאומיקה (מיפוי החלבונים והסוכרים) זה כמו הגרסה האקספוננציאלית - יותר רגישה ומדויקת, אבל גם כל כך הרבה יותר מסובכת - של פרוטיאומיקה", אומרת ברטוצי.

חברה נוספת של ברטוצי, Lycia, משתמשת באותו רעיון של חיבור בין דברים, אבל בכיוון אחר לגמרי: היא מפתחת מולקולה שהיא מצד אחד נוגדן שנקשר לחלבון על מעטפת התא ומצד אחר חומר שמסמן את החלבון כ"מיועד למיחזור", ואז הוא נשלח לסל המיחזור בתא. "זה חלק משינוי שעוברת תעשיית הפארמה, שעד היום ידעה לחסום חלבונים כדי למנוע את הפעילות הביולוגית שלהם, והיום כבר חושבת בכיוון של להרוס אותם לגמרי", אומרת ברטוצי. אם האנלוגיה לחסימת חלבונים היא מפתח ומנעול, כאן מדובר בהרס מוחלט של המנעול. שום דבר כבר לא יוכל להיכנס דרכו.

איך הצלחת להקים כל כך הרבה חברות?
"יש לי כבר ניסיון מספיק בזה, אני מזהה את הדברים שיש להם יישום. לרוב אני מנסה להגיע לאיזו שהיא הוכחת היתכנות במעבדה, ואז לפעמים הסטודנט שמוביל את הפרויקט רוצה להקים את החברה, או להיות סמנכ"ל הטכנולוגיה שלה, או שמגיעים אליי אנשים שאומרים ‘קראתי על ההמצאה הזאת שלך, האם את מסכימה שנרכוש אותה? האוניברסיטה היא בעלת הפטנט, לפעמים היא גם משקיעה בחברה".

האב שחיפש תרופה לבת שלו

ברטוצי מספרת על פנייה שקיבלה מאב של ילדה שחלתה במחלה גנטית. האב, מאט ווילסי שמו, התפטר מעבודתו כדי לחקור את מחלת הבת, ואכן איתר את הגן הרלוונטי והבין שהוא קשור לסינתזה של סוכרים בגוף. "לכן הוא התקשר אליי, ואני כמובן התרשמתי מאוד ממנו. הוא כוח טבע, הוא גייס לנו את כל הכסף. גילינו שהאנזים שחסר אצל החולים הללו מוריד סוכרים מחלבונים בגוף הבריא, ואצל החולים הוא לא עושה את זה וכך התא נכנס למצוקה. עם הזמן התברר שהגילוי של החברה רלוונטי גם לגבי סרטן".

מה הוא חושב על כך שאחרי כל העבודה שלו עכשיו זו חברת סרטן?
"הוא שמח, כי זה יכול להרים את החברה, אבל אנחנו חלילה לא זונחים את החולים במחלה הנדירה ומתכוונים לטפל בהם בתרפיה גנטית ממש. הכוונה שלנו היא להכניס גן בריא לתוך כל תאי המוח שלהם, כי עיקר הבעיה שלהם היא נוירולוגית".

זה לא מסוכן?
"תרפיה גנטית הגיעה כבר לניסויים קליניים, ועד כה לא נמצאה סיבה לחשוב שהיא אינה בטוחה".

בתחום הסרטן, החסימה של אותו אנזים יכולה להכניס את התאים לסטרס, וזה כמובן דבר רצוי כשמדובר בתא סרטני.

אקדמאים בדרך כלל לא מתעשרים מהמצאות

לדברי ברטוצי יש בחברות שלה כבר כמה מאות עובדים, אבל בינתיים עוד לא התעשרה מהן. "אקדמאים מתעשרים מהמצאות רק לעתים נדירות, ורק אחת החברות שלי, Redwood, עשתה אקזיט. זה יכול לקחת עוד 10-15 שנים. בינתיים החברות רק צורכות כסף. עבורי ההתעשרות היא לא הסיפור. אני רוצה לראות את המדע שלי יוצא החוצה. תמיד האמנתי שזה חשוב. כל הקריירה שלי כוונה להכניס את חקר הסוכרים חזק לתוך הביולוגיה. אם נצליח לעשות את זה יהיו לנו תרופות טובות יותר".

מה בקריירה שלך לדעתך אפשר לך לעשות את כל מה שאת עושה היום, לכאורה באפס מאמץ.
"כל כך לא באפס מאמץ. אם תסתכלי על חשבון הטוויטר שלי, תראי שאני כותבת המון על הכישלונות הקטנים והמבוכות היומיומיות של חיי המדען".

ואכן חשבון הטוויטר הפופולרי שלה זוכה לתגובות כמו "תראו - גאונים הם בדיוק כמונו"’. "אבל אני חושבת ששני דברים שבנו אותי הם מקרים שבהם הנחיתו אותי לתוך משימה שנראתה מעבר למידותי, והייתי חייבת להצליח בה. בפעם הראשונה כעוזרת מחקר, הטילו עליי להשתמש במכשיר שלא הבנתי. ידעתי שחייבת להיות דרך ממני אל המכשיר הזה. אם לא הייתה דרך, לא היו נותנים לי לעשות את זה, אז אני חייבת איכשהו להגיע. כך הייתי מוכנה לרע שבו המנחה שלי לדוקטורט אובחן בסרטן".

לתלמידי הדוקטורט ניתנה אפשרות להתחיל הכול מחדש אצל מנחה אחר או לסיים את הדוקטורט לבד. ברטוצי הייתה מאלה שבחרו לסיים ללא הנחיה. היום זה כנראה לא היה מתאפשר, אך התקופה הזאת הכינה אותה לתפקידה הבא, כחוקרת בפני עצמה.

"תהליך נוסף שעברתי היה התפכחות מהמחשבה שהסטודנטים שאני מלמדת יהיו העתקים שלי, עם אותה רמת שאפתנות ואותם תחומי עניין", היא אומרת. היו חוקרים שעבדו איתה ועזבו את המעבדה בתסכול, וברטוצי החליטה שהיא חייבת לשנות את סגנון הניהול שלה. היום היא נחשבת אחת המנטוריות המעולות של האוניברסיטה. "קשה יהיה למצוא מישהו שיש לו מילה רעה להגיד עליה", אמרה עליה לאחרונה פרופ’ כריסטינה וו, חוקרת בהרווארד שהשלימה אצלה פוסט-דוקרטורט.

פרופ' קרוליין ברטוצי
אישי: בת 55, נשואה לאישה ואם לשלושה
תפקיד נוכחי: פרופ' לכימיה באוניברסיטת סטנפורד וחוקרת במכון האווארד יוז. הקימה מספר רב של חברות סטארט־אפ על בסיס המצאותיה
השכלה: תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת הרווארד, סטאז' במעבדות Bell, דוקטורט בכימיה מאוניברסיטת ברקלי, פוסט באוניברסיטת סן פרנסיסקו ואחר כך חזרה למשרה בברקלי בטרם גויסה לסטנפורד
עוד משהו: כסטודנטית למדה ברצינות גם מוזיקה וניגנה בלהקת הרוק Bored of Education עם טום מורלו, שהמשיך והצטרף ללהקה Rage Against the Machine

עוד כתבות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצרכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?