גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעוד שוק הסיבים האופטיים פורח, הדור החמישי של הסלולר תקוע במקום

במשרד התקשורת מודאגים מהעובדה שחברות התקשורת אינן משקיעות בתחום הסלולר, ושוקלים לאפשר כניסת שחקנים חדשים שיקימו רשתות פרטיות בתדרים ייעודיים שיוקצו לכך ● החברות חוששות מהרחבת התחרות, וטוענות שלא ניתן להן מספיק זמן ליישום

 

 

חנות בניו יורק המציעה טלפונים סלולריים עם דור 5 / צילום: Associated Press, Ted Shaffrey
חנות בניו יורק המציעה טלפונים סלולריים עם דור 5 / צילום: Associated Press, Ted Shaffrey

בשבועות הקרובים צפויה להתקבל במשרד התקשורת החלטה שעשויה לחולל שינוי עמוק בשוק הסלולר בישראל. במשרד שוקלים לאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק, ולהקים רשתות סלולר פרטיות בתדרים ייעודיים שיוקצו לכך, וזאת בניגוד מוחלט לעמדת החברות הסלולריות - שחוששות מאוד מהרחבת התחרות, ומתריעות על הסכנה שבכך.

מנגד שוברים במשרד את הראש כיצד לקדם את ההשקעות והחדשנות בשוק הסלולר, וזאת לאחר שבשוק הנייח נרשמת התקדמות משמעותית בכל הקשור להשקעות ולפריסת סיבים, שהשנה תגיע ל-70% ממשקי הבית.

הדור החמישי: ביקושים מתונים

מהפכת הדור החמישי בישראל רחוקה מאוד מההבטחות שנקשרו לה. גם בעולם מדובר בטכנולוגיה שמחפשת אפליקציה: ציבור המשתמשים עדיין לא מרגיש את התועלת שבה, וטרם נמצאו השימושים הייחודיים שרק הדור החמישי יכול לספק, ומשתלם ללקוח הפרטי לשלם עליהם. במרבית העולם, וגם אצלנו, מדובר כיום בדור חמישי חלקי בלבד.

האכזבה מהדור החמישי והסיבות לכך שמפעילים רבים יושבים על הגדר, קשורות לכך שהוא לא מספיק מחדש. הביקוש לרוחב פס נענה בחלקו על ידי הדור הרביעי - מה שמייתר את הצורך להשקיע מיליארדים בטכנולוגיה שלא ברור איך תחזיר את ההשקעה.

מדובר במצב שונה מזה שהיה בדורות הקודמים, שבהם הרצון במהירות דחף את הביקושים. רוב היישומים "חיים בשלום" עם הדור הרביעי המשופר, והמשתמשים לא נואשים או מתוסכלים מהקצבים שהם מקבלים.

כל זה ממתן את הביקוש לדור חמישי, שכרגע עושה תפנית בעולם כולו לכיוון המגזר העסקי והמוסדי. אלא שהכסף הגדול עדיין נמצא בעיקר בשוק הפרטי, ומכאן מקור הבעיה של החברות.

באופק ניתן לראות יוזמות חדשות שאולי יביאו בשורה, כמו המשקפיים החדשים של אפל ויישומים בעולמות המציאות הרבודה והמדומה ובמטאוורס. כבר לא רחוק היום שבו נוכל להצביע על אתר תיירות עם המכשיר הסלולרי, ולקבל אוטומטית מידע מלא עליו; או שנגיע לתחנת רכבת או אוטובוס, ונקבל ישירות את זמני הנסיעות ומיקום הרציפים.

לשם כך כבר נדרש כוח עיבוד הרבה יותר חזק ומהיר. בלי רשתות דור חמישי "מלאות", כלומר רשתות עצמאיות סטנד אלון שבהן הליבה והרדיו כאחד תומכים בדור חמישי - זה לא יוכל לקרות.

הערכות זהירות בקרב המפעילים מדברות על כך שהטכנולוגיות החדשות, שנמצאות רגע לפני פריצה מסחרית, יחוללו ביקוש לדור החמישי. אבל עד שזה יקרה, אין לאף חברה סלולרית בישראל אינטרס להשקיע בהחלפת רשת הליבה, ולהרחיב את פריסת האנטנות בדור החמישי.

בנוסף, כל עוד מדובר ביישומים שאת מרביתם נצרוך בבית על גבי ה- wifi , והיישומים שמחוץ לבית - כמו תחבורה חכמה ומכוניות אוטונומיות - עדיין לא לגמרי כאן, ציבור המשתמשים לא לגמרי מפנים את הצורך בשדרוג.

משרד התקשורת: שוקלים סנקציות

במשרד התקשורת מתוסכלים מהמצב, ובכירים במשרד שואלים את עצמם כיצד קורה שלמרות הרפורמה בתחום האתרים הסלולריים, ומתן הקלות בהקמת מתקני גישה חדשים, כמות האתרים החדשים שהוקמו בשנה האחרונה היא זניחה.

כלומר, החברות קיבלו תדרים לדור החמישי והנחות בתמורה לפריסת אתרים, הקלו עליהן בהקמת אתרים חדשים, אך התוצאה בלתי מספקת. בזמן שהאוכלוסייה גדלה ושטח הנדל"ן גדל, אין כמעט אתרים חדשים. בפועל, משמעות הדבר היא שיש פחות משאבי רשת פר משתמש.

במשרד מבינים שמצד אחד כניסה של מתחרות חדשות עשויה "להעיר" את החברות, אולם אם יינתנו תדרים רק לחברות הוותיקות, הן ישמרו אותם אצלן - ולא ינצלו אותם לטובת שירותים חדשים.

מכאן נולדה האופציה של הטלת סנקציה על חברה שתיקח תדר, ולא תעשה בו שימוש. הנושא נמצא עדיין בבחינה ולא התקבלו החלטות, אולם במשרד מוטרדים מהאיטיות של החברות הסלולריות והדריכה במקום.

אחת ההשלכות של המצב הנוכחי היא חוסר קליטה סלולרית בתוך מבנים ובתים - ובמשרד התקשורת מתקבלות לא מעט תלונות על כך. החברות נמצאות במצב שלמרות כל ההקלות, בשורה התחתונה עדיין יש פער גדול בין רמת השירות שהן מספקות, לדרישות ולאיכות שהציבור מחפש.

חברות הסלולר: לא מאיצות השקעות

בכירים בחברות הסלולריות טוענים שלמרות הרפורמה, הקמת אתרים נוספים וטיפול בבעיות הקליטה הם עניין שלוקח זמן, וקשה לצפות שייפתר בתוך שנה. לדברי בכיר בשוק הסלולר, הרפורמה הקלה במעט על הקמת מתקני גישה קטנים, אולם לא פתרה את הבעיה של הקמת אתרים במרכזי ערים - ושם עדיין ראשי רשויות מערימים קשיים.

 

בקרב החברות טוענים גם כי הבעיה נעוצה בסירוב של משרד האוצר להפחית את אגרות התדרים שהן משלמות, בהיקף של 300 מיליון שקל בשנה - מה שיוצר תמריץ שלילי מבחינתם להמשיך ולבנות אתרים חדשים. כך או כך, בשורה התחתונה, הרווחיות של החברות הסלולריות (למרות השיפור בתוצאות ברבעון האחרון) עדיין לא מזיזה את המחוג שיגרום להן להאיץ השקעות.

הוכחה נוספת לדשדוש בשוק הסלולרי קשורה לכמות הניודים בין החברות שהולכת ויורדת. החברות כבר לא נלחמות על כל לקוח כפי שעשו בעבר. זה עולה להן כסף והן מבינות שהרבה מהלקוחות הם פשוט לקוחות שמסתובבים בין החברות בהתאם למבצעים באותו הרגע. לקוחות כאלה הפכו להיות פחות מבוקשים. וכשהתחרות מותירה את המחירים ברמות כה נמוכות התמריץ להשקיע פוחת.

השוק הנייח: צמיחה וסטרימינג

בשוק הנייח התמונה הפוכה לחלוטין. מהפכת הסיבים האופטיים מונעת על ידי השקעות גדולות של חברות התקשורת, אשר נהנות מביקושים ערים לסיבים אופטיים בבתים - והתחרות רק הולכת ומתחזקת.

הסיבה לכך היא שהציבור מבין - במיוחד אחרי הקורונה - שאינטרנט ביתי ברמה גבוהה ניתן לקבל רק על גבי סיב אופטי, ושמדובר בעניין שאינו בגדר מותרות. קצב גלישה ביתי של 100 מגה אינו מספיק כאשר יש כמה משתמשים במקביל, טלוויזיות 4K בסטרימינג, טאבלטים, מחשבים ומכשירים סלולריים.

נקודה נוספת שיש לשים אליה לב קשורה לסטרימינג ולסיבים. חברות הסטרימינג הבינלאומיות מוכרות שירותי צפייה על בסיס איכות שידור, ולפחות בנטפליקס, מי שרוצה איכות שידור גבוהה יותר מ-HD - משלם על כך. אם קצב הגלישה בבית אינו גבוה דיו, אין כמעט טעם לרכוש שירות איכותי יותר.

עוד כתבות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים