גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השינויים לחוק המכר: תיקונים צודקים בתזמון גרוע יפגעו ברוכשים

כדי לתקן עיוותים בשוק הדיור ולהוריד מחירים, לא מספיק להיות בעלי כוונות טובות, צריך לבחור בפתרונות שבוודאות לא ירעו את המצב הנוכחי

אתר בנייה בכפר סבא / צילום: עינת לברון
אתר בנייה בכפר סבא / צילום: עינת לברון

הכותב הוא המשנה ליועץ המשפטי לשעבר

כחלק מהלחימה במשבר הדיור מבקש משרד השיכון לתקן את אחד החוקים הצרכניים החשובים ביותר במקומותינו, הוא חוק המכר (דירות). נוכח המהירות שבה מקודם התיקון בכנסת ובמועצת מקרקעי ישראל, המעידה יותר מכל על האפקטיביות הפוליטית של השר האחראי על התיקון, ראוי לקדם בזריזות דיון ציבורי מהותי לגביו.

תיקון אחד לחוק מבקש לבטל עיוות שהתנחל בשוק והפך לשגרה חוזית ללא הצדקה של ממש. הצמדת מחיר דירה שנמכרת "על הנייר" למדד תשומות הבניה נועדה למנוע הפסד קבלני במצב שבו תשומות הבניה מזנקות לאחר חתימת החוזה, ומחייבות את הקבלן להוציא הוצאות נוספות שאינן מגולמות במחיר החוזי המוסכם. בהצמדת המחיר למדד התשומות מטיל הקבלן את סיכון עליית המחירים על הרוכש ונמנע מהפסד כאמור. אבל אם זה הרציונל, ברי כי אין כל הצדקה כי עליית מדד זה תחושב גם ביחס למרכיב הקרקע שכבר נרכשה (כך יש לקוות...) על ידי הקבלן עובר למכירת הדירות. ניתן לתהות כיצד הגיע עיוות זה לחוזי המכר מלכתחילה? זו שאלה מעניינת עם ניחוחות היסטוריים.

אם צריך להמר, יתכן מאוד שמכורתו באחד מעורכי דינו של קבלן זה או אחר, שהגה את הרעיון לראשונה וכך הפך אט אט העיוות לנוהג חוזי מקובל. לא מן הנמנע כי אחד מכשלי השוק המהותיים שאיתם מבקש חוק המכר להתמודד, ונוגע לפערי המידע העצומים בין הספקים לצרכנים בשוק הדיור, אפשרו לנוהג פסול זה לטעת שורש. במובן זה התיקון המוצע מוצדק מהותית.

תמונה עגומה

התיקון השני נוגע למועד מסירת הדירה לצרכן. הנתונים של משרד השיכון מעלים תמונה עגומה של בעיה כרונית של עיכוב במסירות דירה בישראל. ללא קשר למשבר הקורונה, אשר יצר איחורים שניתן להצדיקם (לפחות לתקופה מסוימת), במקרים לא מעטים הקבלנים מאחרים במספר חודשים לא מבוטל במועד המסירה ללא הצדקה. בניסיון להתמודד עם התופעה קובע החוק הקיים תקופת "גרייס" של 60 ימים לקבלנים שלאחריה נושא הקבלן בתשלום פיצויים גבוהים לרוכשים, מבלי שהאחרונים יצטרכו להוכיח שנגרם להם נזק בפועל. לטענת משרד השיכון הוראה זו לא עזרה לטיפול בבעיה, שכן הקבלנים מנצלים סעיף אחר בחוק הקיים הקובע סייג שלפיו הקבלן יכול לאחר במסירה, אם האיחור נובע מנסיבות שאינן בשליטתו ושהוא לא לקח את הסיכון לגביהן בעת כריתת החוזה. לפי הטענה, עוד לא נולד האיחור שלגביו לא טען המוכר שהוא נבע מנסיבות שאינן בשליטתו, ואילו לצרכן, אין די משאבים, זמן ועצבים להעביר את בירור הטענה לפסים של תביעה משפטית. משכך, משרד השיכון מציע להשתמש בתותח משפטי ולאסור באופן גורף כל איחור במסירה, למעט אם הוא נובע ממחדל של הלקוח או אם חלים עליו דיני הסיכול הכלליים.

בניגוד לתיקון הראשון, ההצדקה ביחס לתיקון השני מוטלת בספק. הדעת נותנת, שלפחות בחלק מהמקרים האיחור אכן לא מצוי בשליטתם של הקבלנים, ועל כן לא תמיד מוצדק להטיל את הנזק שנגרם עליהם. כך למשל, במצב שבו האיחור במסירה נובע מבעיות בירוקרטיות במתן טופס אכלוס, לא ברור מדוע על הקבלן לשאת בכל הנזק. גם ההבהרה שלפיה דיני הסיכול יחולו והקבלן יוכל לעשות בהם שימוש במידת הצורך לא באמת עוזרת, שכן הפסיקה הישראלית פירשה את דיני הסיכול בצמצום ניכר - אפילו מלחמה נחשבת אירוע צפוי, שלא ניתן להישען עליו כדי להצדיק איחור במסירה.

הקושי בתזמון

ניתן אולי לטעון בדוחק מסוים, שכאשר כותבים חקיקה יש הצדקה להלך אחר רוב המקרים ולא לפי מקרי קצה. לכן, נוכח העובדה כי פעמים רבות מתברר האיחור כלא מוצדק, עדיף לייצר כלל ודאי שאינו מאפשר איחורים בכלל, וזאת על פני כלל צודק שמנסה לברור את המוצדקים שבהם. המחוקק הישראלי בוחר לעתים בטכניקה זו, של העדפת ודאות על צדק, אך לשם כך יש להשתכנע כי אכן רובם המוחלט של האיחורים אינם מוצדקים.

כך או כך, הקושי בתיקונים אינו מצוי דווקא בהצדקה שלהם, חזקה או חלשה ככל שתהיה, אלא באפקט שייצרו. שהרי בחיים לא רק הצדק או הוודאות קובעים, וכדי להצליח לשנות מציאות לטובה צריך גם לכוון לעיתוי הנכון, כי הכל שאלה של טיימינג.

כך, במענה לתיקונם המוצעים טוענת התאחדות בוני הארץ, אגב מבלי להתייחס כלל להצדקות המהותיות, כי הם יגררו דווקא עליית מחירים. לפי גישה זו, הקבלנים יתמחרו מראש את השינוי לרעה מבחינתם ויעלו את המחיר החוזי. אמנם במכרזי מחיר למשתכן המדינה יכולה לשלוט בתנאי החוזה שנכרת בין הקבלנים לזוכים, אך בשוק הפרטי שליטה על המחיר החוזי אפשרית רק אם ייעשה פיקוח עליו והדבר אינו על הפרק. ומה שנכון לגבי המחיר נכון גם לגבי מועדי המסירה. ככל שהחקיקה תקשיח עורפה ולא תאפשר פתח לטיעון מוצדק לאיחור, יגדרו הקבלנים את הסיכון, ויאריכו מראש את התקופה הקבועה בחוזה למסירת הדירה. אזי גם קוני דירות מקבלן בקרקע פרטית יצטרפו לאחיהם, זוכי מחיר למשתכן, וימתינו לדירה זמן ממושך.

תוצאה הפוכה

יש להדגיש. הטיעון האמור מאפיין מאוד טיעונים של ספקים ביחס לכל תיקון רגולטורי שמשית עליהם הוצאות או סיכונים נוספים בשם ההגנה על צרכנים ובשם הרצון לפתור כשלי שוק. תוקפו של טיעון זה מוגבל. בסופו של יום המחיר ותנאי העסקה נקבעים על ידי השוק, ואם בשוק תחרותי עסקינן, העלאת מחירו של מוצר או קביעת תקופה ארוכה למסירתו עלולים להפחית את האטרקטיביות של הקבלן היקרן המעכב, ועל כן הוא יספוג לפחות חלק משמעותי מהשינוי הרגולטורי. הבעיה שכל זה אולי נכון בשוק משוכלל, תחרותי יציב, ולא בשוק עולה, רווי כשלי שוק ומוכה תזזית, גם אם בחר לנוח קמעה בשבועות האחרונים. בנתוני השוק כיום קשה להאמין שהעלאת המחיר של דירה או קביעת מועד ארוך יותר למסירתה ימנעו מכירות של דירות שתגענה לשוק בקרוב, והרי כל מה שקיים על המדף נחטף. המסקנה הנובעת מהאמור היא שהתיקונים המוצדקים ולו חלקית מוצעים בתקופה הכי פחות מוצלחת, ועלולים דווקא להרע עם רוכשי הדירות.

אלא שבתקופה זו של טרום בחירות, העיקר הוא הכותרת העכשווית, והתיקונים בהחלט נחזים תקשורתית כתיקונים לטובת הציבור שאמורים, בין היתר, "להוריד את מחירי הדירות"; ואם יקרה ההיפך? נו, זה כבר ענין לממשלה הבאה. הוא שאמרנו - הכל שאלה של טיימינג.

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

ההפסד הנקי של אופקו גדל וקמהדע בטוחה שתשבור שיא ב-2024

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנלייט הציגה דוחות מעורבים, אך בחברה אופטימיים לגבי התוצאות בהמשך השנה ● ההפסד של אופקו הלת' גדל בהשוואה לתקופה המקבילה, והמניה צוללת ● קמהדע מגדילה את תחזית ההכנסות ל-2024 ● מדור חדש

רחוב הרצל, תל אביב / צילום: רועי חבני

מנורה מבטחים מלווה 260 מיליון שקל לבניינים שמשכנים את מפוני קיבוץ רעים

חברת הביטוח העמידה אשראי לשני מגדלים בפרויקט "תאודור" בדרום תל אביב של יובלים ורן בלינקיס ● הבניינים בפרויקט כוללים דירות שמיועדות ברובן להשכרה לטווח ארוך ● את העסקה הובילה אקטיב חיתום של עומרי לוי

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

בכירי XTEND / צילום: כדיה לוי

הרחפנים הוכיחו את עצמם במלחמה: עכשיו החברה מגייסת 150 מיליון שקל

יצרנית רחפני התקיפה והמודיעין הישראלית אקסטנד מגייסת מיליונים בסבב גיוס שלישי (סבב B), זאת לאחר שהרחפנים שפיתחה הוכיחו את יכולתם במסגרת לוחמה בשטח עירוני סבוך בקרב יחידות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל" ● בין המשקיעים החדשים - כלל-טק, קרן השקעות הטכנולוגיה של לן בלווטניק

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

הטירה הצרפתית שזמינה על המדף / צילום: whisperauctions.com

אחד הנכסים היקרים אי פעם: כמה עולה טירה שהייתה פעם בבעלות משפחת רוטשילד?

הטירה, שבעבר הייתה שייכת למשפחת הבנקאים היהודית ובהמשך גם למלך מרוקו, מועמדת למכירה פומבית בסכום שמתחיל ב-454 מיליון דולר ● בטירה הצרפתית, מהמאה ה-12 החולשת על פני 2,500 מ"ר, יש 17 חדרי שינה, דיור נפרד לאנשי צוות, שלוש מעליות ואורוות היכולות להכיל עד 50 סוסים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט; טבע זינקה ב-15%, שופיפיי התרסקה ב-20%, אובר ב-9%

נאסד"ק ירד ב-0.2% ● שיא של שש שנים ברכישות העצמיות של מניות ● ניו יורק טיימס: הרווח זינק ב-81%, נוספו 210 אלף מנויים ● מלחמת השבבים: הממשל האמריקאי חוסם את יצוא השבבים של אינטל וקוואלקום ● האם טסלה הטעתה את המשקיעים? ירדה ב-2% ● רדיט וליפט עלו לאחר שעקפו את ציפיות האנליסטים

מתחם תעש השלום / צילום: טלי בוגדנובסקי

המכרז במתחם תעש בת"א: כמה תעלה דירה באזור המבוקש?

מכירת הקרקע ל-528 דירות במתחם תעש השלום הוכיחה שיש ביקוש גבוה לקרקעות אטרקטיביות, אך המחישה עד כמה הענף רחוק משיאי עבר ● ודאי כשבצד הסיכון יש גם זיהום שטרם טופל

פרויקט פינוי בינוי / צילום: Mark Tso

מה מגיע לבני 70 ומעלה במיזמי פינוי־בינוי? הנחיות חדשות מנסות לעשות סדר

החוק המעניק לבני 70 ויותר הטבות מיוחדות במיזמי התחדשות עירונית, לא כלל התייחסות לפרויקטים שקידומם החל טרם כניסתו לתוקף ● חוות דעת של המשנה ליועצת המשפטית קובעת: גילו של הדייר בעת החתימה הראשונה הוא הקובע ● איך תשפיע ההנחיה על היזמים?

''זו כנראה ההשקה הכי חזקה שנעשתה למוצר מציאות מדומה לטיפול נפשי אי פעם'' / אילוסטרציה: Shutterstock

טייס הקרב שהקים חברת מציאות מדומה וגייס אותה לטיפול בנפגעי המלחמה

ערן אור הקים את XRHealth ב-2016 בעקבות פריצת דיסק שחווה. מאז החברה פועלת בעיקר בארה"ב ומציעה טיפולים בתחום הפיזיותרפיה, הכאב והטראומה באמצעות מציאות מדומה ● כשפרצה המלחמה, הוא החליט להשיק במהירות את המוצר גם בישראל, מוקדם מכפי שתכנן

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל / אילוסטרציה: Shutterstock

העלות הכלכלית של מתקפות סייבר בישראל: 12 מיליארד שקל בשנה

הטיפול בנזקי מתקפת סייבר ועלויות ההפסד הכספי הישיר מהמתקפה בישראל עומדות על כ-12 מיליארד שקל בשנה - כך לפי דוח של מערך הסייבר הלאומי ● עוד נכתב בדוח כי צעדים בסיסיים להגנת סייבר בארגון יכולים להפחית משמעותית את ההסתברות למתקפות

מגדל יורוקום ברמת גן / הדמיה: חברת קנדה ישראל, מילוסלבסקי אדריכלים

מ-6 קומות ל-60: התוכנית של מגדל יורוקום ברמת גן עולה שלב

רמת גן המליצה להפקיד את התוכנית לבניית מגדל יורוקום של קנדה ישראל, שיכלול 60 קומות בעירוב שימושים למגורים, לתעסוקה ולמסחר ● רמת גן מאשרת תוכנית עירונית חלופית לתמ"א 38, הכוללת את כלל שטחה של העיר ● וחברת יבוא האלכוהול שתקים מגדל בן 30 קומות בנתניה ● חדשות השבוע בנדל"ן

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

וויז מציגה את הגיוס הגדול של חברה ישראלית אי פעם

חברת הסייבר בניהולו של אסף רפפורט מציגה קצב צמיחה מסחרר ושורת צעדים שאפתניים ● ארבע שנים בלבד אחרי הקמתה, הכריזה וויז על גיוס של מיליארד דולר ● בין המשקיעים: הקרן האמריקאית הגדולה אנדריסן הורוביץ ● בשוק תוהים: עד לאן היא יכולה לצמוח?

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את התחזיות וצמצמה את ההפסד הנקי; המניה קופצת במסחר בת"א

הכנסות טבע עקפו את התחזיות המוקדמות, וההפסד הנקי הצטמצם בהשוואה לרבעון המקביל ● לצד זאת החברה אשררה את התחזית השנתית שמסרה ברבעון הקודם ● הודיעה במקביל על תוצאות חיוביות בניסוי שלב 3 בתרופה מקורית לטיפול בסכיזופרניה

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

קיבוץ ניר יצחק הודיע על מותו של החטוף ליאור רודאיף

נתניהו: "הצעת חמאס רחוקה מאוד מהדרישות ההכרחיות של ישראל" • גורמים רשמיים בארה"ב: בהצעה שחמאס הסכים לה יש שינויי ניסוח מינוריים בלבד ביחס להצעה של ישראל • המשלחת הישראלית הגיעה לקהיר • דיווח: "הפלישה לרפיח תואמה עם ארה"ב. המטרה - מתן תמונת ניצחון שניתן יהיה לשווק לבן גביר וסמוטריץ'" • עדכונים שוטפים

140 מיליארד שקל, מדד מניות אחד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם טרנד ההשקעה שסוחף את הישראלים מסוכן, ולמה יש מי שחושב ש"זו קטסטרופה"

מסלולים עוקבי S&P 500 הולכים וצומחים בקצב מסחרר. בכל מוצרי החיסכון וההשקעה בישראל, לטווחים ארוכים בינוניים וקצרים, מוצעים מסלולים שעוקבים אחר מדד הדגל האמריקאי ● בינתיים המדד הניב בעיקר תשואות חיוביות, אבל המומחים מזהירים שיש גם סכנות בתופעה, הן לחוסכים והן למשק הישראלי

יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock

יבואנית טויוטה בישראל: צפויים חוסרים בדגמי הרכב הפופולריים

יוניון מוטורס מודיעה על "השפעה מיידית" בשיווק קורולה ו־CH-R, ומוסרת שתעביר את המלאי הקיים לחברות הליסינג כמתוכנן, אך "לא תוכל להיענות לכל הביקוש"

מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בגלל המלחמה בעזה: בדנמרק מתנגדים לרכש של מערכות הגנה מישראל

מפלגות בקואליציה הדנית התנגדו לרכישת מערכות הגנה אווירית ישראליות, מטעמים מוסריים ● לפי שרים בממשלה הנוסח שהוסכם לבסוף מעורפל ו"יקשה מאוד" על רכש צבאי מישראל

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

מייסד Wiz שגייסה אתמול מיליארד דולר מגלה את הסוד

וויז  עשתה אתמול היסטוריה כשהשלימה את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה חברה ישראלית מעולם - גיוס של מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, לכן אנחנו מקפיצים מחדש את הכתבה, שמתארת את דרכה להצלחה ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה