גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק הכרטיס: השירותים הנלווים הפכו למקור הכנסה מהותי של חברות התעופה

בהשראת חברות הלואו קוסט, גם חברות התעופה המסורתיות "מפרקות" את תמחור כרטיסי הטיסה לרכיבים שונים - באופן שלעתים מייקר את המחיר לנוסע ● נתונים גלובליים עדכניים מראים כי מקור ההכנסה המשמעותי ביותר מגיע מהכבודה, ומסתכם בכ–20 מיליארד דולר בחודש

מסוע מזוודות בנתב''ג / צילום: אייל פישר
מסוע מזוודות בנתב''ג / צילום: אייל פישר

בדוחות לרבעון הראשון של 2022 שפרסמה לאחרונה ישראייר, דווח כי הכנסותיה של חברת התעופה ממוצרים נלווים (תוספת מזוודה, הושבה וכיוצא באלה) זינקו ל-7% מסך ההכנסות לעומת 3% בשנת 2019. בדוחות לחציון שפרסמה איזי ג'ט  לאחרונה, היא דיווחה על עלייה של 9% במכירות של תוספות לעומת החציון המקביל ב-2019, והן הסתכמו ב-513 מיליון ליש"ט - היקף השווה למחצית ממחזור המכירות של החברה מכרטיסים בלבד.

איזי ג'ט וישראייר לא לבד. בשנים האחרונות חברות התעופה מגדילות את אפיק ההכנסות ממכירת שירותים נלווים שהוצאו ממחיר הבסיס של הטיסה, וזאת בהשראת חברות הלואו קוסט שהובילו את המגמה. כך, אם בעבר שילמנו למשל 500 דולר על כרטיס טיסה שכולל הכול (גם שירות שאנחנו לא זקוקים לו), כיום התמחור עבר למחיר בסיס ולרכישה נפרדת של שירותים לטיסה. עם השנים, התמחור של עוד ועוד שירותים מחושב בנפרד - מהושבה ועד בקבוק שתייה. לעתים בתחשיב הזה נשלם יותר מאותו מחיר כולל ששילמנו בעבר.

מנתונים שפרסמה חברת הייעוץ IdeaWorks לאחרונה עולה כי בחלוקת ההכנסות מתוספות שמשלמים הנוסעים מעבר לכרטיס הטיסה, כ-31% מגיעים מתשלום על כבודה. בקרב חברות הלואו קוסט מדובר בכ-36%, והממוצע בקרב החברות האמריקאיות יורד לכ-11% - היות שמרבית הנוסעים שם נמנים על מועדוני נוסע מתמיד, שמעניק הטבות ופטור מתשלום על מזוודות. עם זאת, עדיין מדובר בנגזרת התוספות המשמעותית גם עבור החברות האמריקאיות.

 

מקורות הכנסה נוספים המתבססים על תשלומי תוספות הם הושבה וצ'ק אין מוקדם (31%), מכירת נקודות של מועדון הנוסע המתמיד (15%), שירות בזמן טיסה (12%, הכוונה למזון, wifi או דיוטי פרי), ושירותים סובבים לטיסה דוגמת רכב להשכרה או ביטוח (11%).

בלי מדיניות אחידה

מנתוני האתר Statista עולה כי ב-2021 צברו חברות התעופה הכנסות של כ-66 מיליארד דולר ממכירת תוספות - עלייה של כ-8 מיליארד דולר לעומת 2020. ב-2019, שהייתה שנת שיא (4.55 מיליארד נוסעים), צברו חברות התעופה הכנסות של כ-110 מיליארד דולר ממכירת תוספות, פי שלושה מהיקף ההכנסות על הסגמנט הזה ב-2011.

המחירים לתוספות משתנים בין חברה לחברה, ועל פי משקל הכבודה. בישראייר או בארקיע, למשל, יש להוסיף 40 דולר לכיוון לכבודה (במשקל של עד 23 ק"ג), ואילו מחזיקי כרטיס לייט (בסיס) של אל על ישלמו 90 דולר על הוספת כבודה. בוויז אייר התוספת לכבודה (עד 20 ק"ג) יכולה לנוע בין 9 דולר ל-90 דולר, ובריאנאייר התוספת עשויה להגיע לכ-60 אירו. תפריט התוספות של חברת הלואו קוסט כולל גם הושבה ותפריט מזון ושתייה.

חברה כמו ריאנאייר מזמן לא בונה על רווחים ממכירת כרטיסים בלבד, וזו גם הסיבה שהיא יכולה להציע מעת לעת כרטיסים בודדים במחיר של 10 או 20 אירו. כדי לייעל תהליכים בנמלי התעופה, העמוסים ממילא, וכדי להגדיל את ההכנסות, ברוב המקרים מי שישלם על כבודה מראש ישלם פחות ממי שיבצע זאת במעמד הצ'ק אין.

לכל חברה המדיניות שלה - באחת הכבודה המותרת לעלייה למטוס היא עד משקל של 8 ק"ג, באחרת המשקל הוא 7 ק"ג. באחת התוספת לכבודה היא עד משקל של 23 ק"ג ובאחרת עד 20 ק"ג, ואפשר גם עד 10 ק"ג. גם את הגודל המותר לכבודת היד כדאי ללמוד בראש באתר החברות, ולא להגיע עם כבודה חורגת.

נציין כי למרות שעוד ועוד חברות מוציאות שירותים למכירה, ובמקביל, המחיר להוספת כבודה מזנק עם השנים, עדיין יש כמה חברות שאינן גובות מחיר על כבודה. בין אלה ניתן למנות את סינגפור איירליינס, קתאי פסיפיק, קוריאן אייר, אמירייטס ועוד.

הכאוס בשדות התעופה

הדוח השנתי של IdeaWorks מראה בבירור שהוצאות האקסטרה של הנוסעים מהוות את ההכנסות המהותיות של החברות, והגרף בעלייה - למעט הפוגה זמנית עם הירידה בתנועת הנוסעים בתקופת הקורונה. כך, אמריקן איירליינס , חברת התעופה הגדולה בעולם, סיכמה את 2021 עם מכירות של 1.22 מיליארד דולר על תוספת כבודה, פי 10 לעומת שנת 2007. המחזור הממוצע לנוסע עלה מדולר אחד ב-2007 ל-7.5 דולר בסיכום 2021.

הדוח מציג גם את נתוני חברת הלואו קוסט האמריקאית ספיריט איירליינס, שמחזור ההכנסות שלה מתשלומי האקסטרה על כבודה עלה מ-29 מיליון דולר בשנת 2007 לכ-663 מיליון דולר ב-2021. ההכנסה הממוצעת לנוסע זינקה מ-4.15 דולר ל-21.5 דולר.

על פי נתונים שנאספו לסיכום חודש אפריל האחרון, עולה כי המחזור הגלובלי של חברות התעופה מתוספות ששילמו הנוסעים על כבודה הגיע לכ-21 מיליארד דולר. אמנם מדובר בסכום נמוך מהשיא שנשבר בחודש אחר ב-2019, שעמד על כ-33 מיליארד דולר, "אבל מה שמעניין הוא הצמיחה הנמשכת בשיעור ההכנסות של החברות כתוצאה ממכירת תוספת להעלאת מזוודה לטיסה", כך הדוח.

את הרעיון שאבו כאמור חברות הלגאסי (חברות מסורתיות) מחברות הלואו קוסט, שהפרידו את רכיבי כרטיס הטיסה לשירותים בתשלום. לפי הדוח, הרעיון אמנם אומץ - אבל היישום שלו פחות. נוסעי חברות הלואו קוסט "מחונכים" בהרבה בכל הנוגע להגעה לצ'ק אין עם כבודה עודפת (שעליה ישלמו קנסות), או בכל הנוגע למועד התשלום על הכבודה.

אם מוסיפים למשוואת העומסים בנמלי התעופה בימים אלה גם ויכוחים על כבודה, או נוסעים שמתחילים להעביר ציוד ממזוודה למזוודה בעמדות הצ'ק אין - מתקבל כאוס בלתי רצוי. לתוך זה יש לשקלל את המזוודות שלא מגיעות ליעדן, ונשארות על הקרקע. בדוח נמתחת ביקורת על החברות ש"נהנות מהתוספת שמשלמים הנוסעים על מזוודות, אך לא משקיעות מסביב לכך, למשל באמצעות אפליקציות מעקב אחר הכבודה. באופן הזה הן יכלו לשדרג משמעותית את כל חוויית הנוסע, בהיבט הכבודה ובכלל".

בדוח מוזכר סקר שנעשה בארה"ב בקרב 10,000 נוסעים, ממנו עולה כי 49% מהנוסעים האמריקאים מזמינים טיסות ישירות באתרי חברות התעופה, 17% מזמינים באמצעות אפליקציות של חברות התעופה, ו-7% במוקדים הטלפוניים של החברות. נזכיר כי עיקר הפעילות התעופתית בארה"ב היא של טיסות פנים, ולכן זהו שוק שנשען פחות על סוכני נסיעות.

לאור ממצאי הסקר מאמינים ב-IdeaWorks ש"73% מהנוסעים הם בעלי פוטנציאל לשלם תוספת על כבודה בעת ההזמנה, וכאן נכנס הצד הטכנולוגי שיכול לייעל את התהליך. למשל, באמצעות אייקונים גרפיים פשוטים הממחישים את האפשרויות וההבדלים במחירים לכל גודל/משקל רצוי של מזוודה. ככל שהתהליך יהיה ידידותי יותר - יגדלו ההכנסות של החברות. וככל שהתהליך יהיה מבלבל יותר, הנוסע ישאף לבזבז כמה שפחות".

עוד כתבות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה