גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק הכרטיס: השירותים הנלווים הפכו למקור הכנסה מהותי של חברות התעופה

בהשראת חברות הלואו קוסט, גם חברות התעופה המסורתיות "מפרקות" את תמחור כרטיסי הטיסה לרכיבים שונים - באופן שלעתים מייקר את המחיר לנוסע ● נתונים גלובליים עדכניים מראים כי מקור ההכנסה המשמעותי ביותר מגיע מהכבודה, ומסתכם בכ–20 מיליארד דולר בחודש

מסוע מזוודות בנתב''ג / צילום: אייל פישר
מסוע מזוודות בנתב''ג / צילום: אייל פישר

בדוחות לרבעון הראשון של 2022 שפרסמה לאחרונה ישראייר, דווח כי הכנסותיה של חברת התעופה ממוצרים נלווים (תוספת מזוודה, הושבה וכיוצא באלה) זינקו ל-7% מסך ההכנסות לעומת 3% בשנת 2019. בדוחות לחציון שפרסמה איזי ג'ט  לאחרונה, היא דיווחה על עלייה של 9% במכירות של תוספות לעומת החציון המקביל ב-2019, והן הסתכמו ב-513 מיליון ליש"ט - היקף השווה למחצית ממחזור המכירות של החברה מכרטיסים בלבד.

איזי ג'ט וישראייר לא לבד. בשנים האחרונות חברות התעופה מגדילות את אפיק ההכנסות ממכירת שירותים נלווים שהוצאו ממחיר הבסיס של הטיסה, וזאת בהשראת חברות הלואו קוסט שהובילו את המגמה. כך, אם בעבר שילמנו למשל 500 דולר על כרטיס טיסה שכולל הכול (גם שירות שאנחנו לא זקוקים לו), כיום התמחור עבר למחיר בסיס ולרכישה נפרדת של שירותים לטיסה. עם השנים, התמחור של עוד ועוד שירותים מחושב בנפרד - מהושבה ועד בקבוק שתייה. לעתים בתחשיב הזה נשלם יותר מאותו מחיר כולל ששילמנו בעבר.

מנתונים שפרסמה חברת הייעוץ IdeaWorks לאחרונה עולה כי בחלוקת ההכנסות מתוספות שמשלמים הנוסעים מעבר לכרטיס הטיסה, כ-31% מגיעים מתשלום על כבודה. בקרב חברות הלואו קוסט מדובר בכ-36%, והממוצע בקרב החברות האמריקאיות יורד לכ-11% - היות שמרבית הנוסעים שם נמנים על מועדוני נוסע מתמיד, שמעניק הטבות ופטור מתשלום על מזוודות. עם זאת, עדיין מדובר בנגזרת התוספות המשמעותית גם עבור החברות האמריקאיות.

 

מקורות הכנסה נוספים המתבססים על תשלומי תוספות הם הושבה וצ'ק אין מוקדם (31%), מכירת נקודות של מועדון הנוסע המתמיד (15%), שירות בזמן טיסה (12%, הכוונה למזון, wifi או דיוטי פרי), ושירותים סובבים לטיסה דוגמת רכב להשכרה או ביטוח (11%).

בלי מדיניות אחידה

מנתוני האתר Statista עולה כי ב-2021 צברו חברות התעופה הכנסות של כ-66 מיליארד דולר ממכירת תוספות - עלייה של כ-8 מיליארד דולר לעומת 2020. ב-2019, שהייתה שנת שיא (4.55 מיליארד נוסעים), צברו חברות התעופה הכנסות של כ-110 מיליארד דולר ממכירת תוספות, פי שלושה מהיקף ההכנסות על הסגמנט הזה ב-2011.

המחירים לתוספות משתנים בין חברה לחברה, ועל פי משקל הכבודה. בישראייר או בארקיע, למשל, יש להוסיף 40 דולר לכיוון לכבודה (במשקל של עד 23 ק"ג), ואילו מחזיקי כרטיס לייט (בסיס) של אל על ישלמו 90 דולר על הוספת כבודה. בוויז אייר התוספת לכבודה (עד 20 ק"ג) יכולה לנוע בין 9 דולר ל-90 דולר, ובריאנאייר התוספת עשויה להגיע לכ-60 אירו. תפריט התוספות של חברת הלואו קוסט כולל גם הושבה ותפריט מזון ושתייה.

חברה כמו ריאנאייר מזמן לא בונה על רווחים ממכירת כרטיסים בלבד, וזו גם הסיבה שהיא יכולה להציע מעת לעת כרטיסים בודדים במחיר של 10 או 20 אירו. כדי לייעל תהליכים בנמלי התעופה, העמוסים ממילא, וכדי להגדיל את ההכנסות, ברוב המקרים מי שישלם על כבודה מראש ישלם פחות ממי שיבצע זאת במעמד הצ'ק אין.

לכל חברה המדיניות שלה - באחת הכבודה המותרת לעלייה למטוס היא עד משקל של 8 ק"ג, באחרת המשקל הוא 7 ק"ג. באחת התוספת לכבודה היא עד משקל של 23 ק"ג ובאחרת עד 20 ק"ג, ואפשר גם עד 10 ק"ג. גם את הגודל המותר לכבודת היד כדאי ללמוד בראש באתר החברות, ולא להגיע עם כבודה חורגת.

נציין כי למרות שעוד ועוד חברות מוציאות שירותים למכירה, ובמקביל, המחיר להוספת כבודה מזנק עם השנים, עדיין יש כמה חברות שאינן גובות מחיר על כבודה. בין אלה ניתן למנות את סינגפור איירליינס, קתאי פסיפיק, קוריאן אייר, אמירייטס ועוד.

הכאוס בשדות התעופה

הדוח השנתי של IdeaWorks מראה בבירור שהוצאות האקסטרה של הנוסעים מהוות את ההכנסות המהותיות של החברות, והגרף בעלייה - למעט הפוגה זמנית עם הירידה בתנועת הנוסעים בתקופת הקורונה. כך, אמריקן איירליינס , חברת התעופה הגדולה בעולם, סיכמה את 2021 עם מכירות של 1.22 מיליארד דולר על תוספת כבודה, פי 10 לעומת שנת 2007. המחזור הממוצע לנוסע עלה מדולר אחד ב-2007 ל-7.5 דולר בסיכום 2021.

הדוח מציג גם את נתוני חברת הלואו קוסט האמריקאית ספיריט איירליינס, שמחזור ההכנסות שלה מתשלומי האקסטרה על כבודה עלה מ-29 מיליון דולר בשנת 2007 לכ-663 מיליון דולר ב-2021. ההכנסה הממוצעת לנוסע זינקה מ-4.15 דולר ל-21.5 דולר.

על פי נתונים שנאספו לסיכום חודש אפריל האחרון, עולה כי המחזור הגלובלי של חברות התעופה מתוספות ששילמו הנוסעים על כבודה הגיע לכ-21 מיליארד דולר. אמנם מדובר בסכום נמוך מהשיא שנשבר בחודש אחר ב-2019, שעמד על כ-33 מיליארד דולר, "אבל מה שמעניין הוא הצמיחה הנמשכת בשיעור ההכנסות של החברות כתוצאה ממכירת תוספת להעלאת מזוודה לטיסה", כך הדוח.

את הרעיון שאבו כאמור חברות הלגאסי (חברות מסורתיות) מחברות הלואו קוסט, שהפרידו את רכיבי כרטיס הטיסה לשירותים בתשלום. לפי הדוח, הרעיון אמנם אומץ - אבל היישום שלו פחות. נוסעי חברות הלואו קוסט "מחונכים" בהרבה בכל הנוגע להגעה לצ'ק אין עם כבודה עודפת (שעליה ישלמו קנסות), או בכל הנוגע למועד התשלום על הכבודה.

אם מוסיפים למשוואת העומסים בנמלי התעופה בימים אלה גם ויכוחים על כבודה, או נוסעים שמתחילים להעביר ציוד ממזוודה למזוודה בעמדות הצ'ק אין - מתקבל כאוס בלתי רצוי. לתוך זה יש לשקלל את המזוודות שלא מגיעות ליעדן, ונשארות על הקרקע. בדוח נמתחת ביקורת על החברות ש"נהנות מהתוספת שמשלמים הנוסעים על מזוודות, אך לא משקיעות מסביב לכך, למשל באמצעות אפליקציות מעקב אחר הכבודה. באופן הזה הן יכלו לשדרג משמעותית את כל חוויית הנוסע, בהיבט הכבודה ובכלל".

בדוח מוזכר סקר שנעשה בארה"ב בקרב 10,000 נוסעים, ממנו עולה כי 49% מהנוסעים האמריקאים מזמינים טיסות ישירות באתרי חברות התעופה, 17% מזמינים באמצעות אפליקציות של חברות התעופה, ו-7% במוקדים הטלפוניים של החברות. נזכיר כי עיקר הפעילות התעופתית בארה"ב היא של טיסות פנים, ולכן זהו שוק שנשען פחות על סוכני נסיעות.

לאור ממצאי הסקר מאמינים ב-IdeaWorks ש"73% מהנוסעים הם בעלי פוטנציאל לשלם תוספת על כבודה בעת ההזמנה, וכאן נכנס הצד הטכנולוגי שיכול לייעל את התהליך. למשל, באמצעות אייקונים גרפיים פשוטים הממחישים את האפשרויות וההבדלים במחירים לכל גודל/משקל רצוי של מזוודה. ככל שהתהליך יהיה ידידותי יותר - יגדלו ההכנסות של החברות. וככל שהתהליך יהיה מבלבל יותר, הנוסע ישאף לבזבז כמה שפחות".

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס