מאיר בן שבת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
"קווי המתאר החדשים של המזרח התיכון, וההתארגנות המחודשת באזור בעקבות הסכמי אברהם, מביאים לכך שמדינות הציר הסוני המתון רואות במדינת ישראל שותפה לגיטימית ואטרקטיבית למחנה, גם אם בתחומים ובמתארים מסוימים". כך אומר בראיון לגלובס מאיר בן שבת, מי שכיהן כראש המטה לביטחון לאומי, וכיום משמש כעמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
בן שבת, בניגוד לעמיתו הטרי במכון אלוף (מיל') תמיר היימן, מתנגד נחרצות לחזרה להסכם הגרעין במתכונתו הנוכחית, סבור כי על וושינגטון לשוב למדיניות הלחץ המקסימלי על איראן, וקורא להשיב את האופציה הצבאית נגד משטר האייתוללות לשולחן. לראייתו, פעולה שכזו עשויה לערער את המשטר בטהרן.
"המזרח התיכון נמצא בתהליך התארגנות מחדש"
ראש המל"ל לשעבר מקווה כי האמריקאים יפיקו את הלקחים הנדרשים ממלחמת רוסיה־אוקראינה ויישמו אותם מול איראן. לדבריו, טוב שישראל "נשארת על הגדר" במלחמה הזו.
האם התקרבותה של ערב הסעודית לישראל תביא להצטרפותה להסכמי אברהם?
"אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין", הוא אומר, אך מפרט: "המזרח התיכון נמצא בתהליך של התארגנות מחודשת, שבה מיטשטשים קווי הגבול שהפרידו בין המחנות. המחנה הסוני הפרגמטי, שכולל את סעודיה ומדינות המפרץ, מכונן שותפות עם טורקיה וקטאר - משענתו של האסלאם הפוליטי מבית היוצר של האחים המוסלמים. התהליך מתרחש כתוצאה מהשפעה מצטברת של ארבעה גורמים: המדיניות האמריקאית באזור, החשש מהתחזקות איראן, תבוסת דאעש ומגמות הכלכלה. בניגוד לעבר, התהליך הזה מתרחש כאשר הסכמי אברהם מאפשרים למחנה הזה לראות בישראל שותפה".
מה הביא לכניסה הרשמית של ישראל לברית הזו?
"הסכמי אברהם היו 'גיים צ'יינג'ר' שברור כי הביאו לקידום הקשר עם כל המפרץ, לרבות סעודיה. ישראל היא שחקנית משמעותית שמביאה לאזור נכסים מתחומי הביטחון, הטכנולוגיה והחדשנות. בין השאר, בנושאי מים, חקלאות, אנרגיה סולארית ובריאות, ולא בטוח שנזדקק לתת תמורה בסוגיה הפלסטינית. בינתיים יש לראות בסיפוק את העובדה שהסכמי אברהם צלחו את המשוכות שעמדו בדרכם מאז נחתמו. לא זו אלא אף זו, היחסים הועמקו והתרחבו, ונוצרו שיתופי פעולה במגוון תחומים ונושאים".
"האתגר האיראני משפיע על כל מדינות האזור"
מהי משמעות ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ודחייתו?
"מבלי להתייחס למטרות ביקור ביידן ולדחייתו, צריך לומר: יש חשיבות רבה להרחבת הסכמי אברהם ולהמשך מגמת הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל, אך זה לא יכול לבוא במקום המענה היסודי הנדרש מול אתגר הגרעין של איראן, ולא כפיצוי על פשרות מולה. הטיפול באתגר האיראני הוא אינטרס עליון ולא רק מנקודת מבטה של ישראל, אלא גם של יתר מדינות האזור".
ציינת את איראן כאיום המהווה גורם מאחד. המשא ומתן להשבתה להסכם הגרעין נראה תקוע, והנהגתה מתחפרת בעמדות קיצוניות.
"בראש אתגריה של ישראל נמצא המאמץ למנוע את הפיכתה של איראן למדינה גרעינית או למדינת סף", קובע בן שבת. "איראן עדיין לא מדינת סף. היעד הזה הוא משותף לנו ולאמריקאים. הסכם גרעין הוא אמצעי שמיועד להשיג את היעד הזה ולא מטרה בפני עצמה. אם יש בו כדי להבטיח זאת אז הוא כלי מצוין ואם לאו, אז הוא לא משרת את המטרה. כיום, ארה"ב מניחה בפני איראן את ההצעה לחזור להסכם 2015 כשהוא מרודד, נטול מנופים, ולא מתחשב בשינויים שחלו מאז. לכן, הוא בוודאי לא טוב מבחינת ישראל".
"עלול להיווצר מרוץ חימוש גרעיני באזור"
בן שבת מציין כי הסכם שלא יגיע מעמדת כוח אינו ישיג את מטרתו, "ואיראן תוותר על גרעין צבאי רק אם המשטר שלה יעמוד בסכנה. את זה ניתן להשיג רק בצורה של לחץ כלכלי משתק, ואיום צבאי אמין. מי שמסתייג מגישה כזו, צריך להציב לנגד עיניו את המחירים שהעולם עלול לשלם אם איראן תהפוך למדינה גרעינית. החסינות והביטחון שמעמד זה יקנה לה, יעצימו את תוקפנותה לממדים נוראיים. היא תדרוס ללא פחד את כל מי שיעמוד בדרכה והעולם יעמוד מנגד, כדי שלא להידרדר לעימות גרעיני. תרחיש כזה יביא לשינוי במאזן הכוחות העולמי, ולמרוץ חימוש גרעיני נרחב במזרח התיכון".
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) פרסמה ביום שני דו"ח על הפרות ההסכם של איראן. האם הדו"ח החריף יוביל לסיכול חזרתה להסכם הגרעין?
"חשיבותו הראשונה של הדו"ח היא בהוצאת האמת לאור: בהצגת הרמייה האיראנית, פעולותיה החשאיות הממושכות לקידום תוכנית הגרעין הצבאית שלה, והאופן בו תיעתעה בסבא"א ובאנשיה. דו"ח אמין עשוי להוביל למסקנות שאיראן שיקרה לעולם והפרה את התחייבויותיה, ושמגמתה של איראן הייתה ועודנה - להשיג נשק גרעיני. הפיקוח עליה איננו אפקטיבי. השאלה היותר משמעותית היא לאיזה החלטות מעשיות יוביל הדו"ח הזה. מה שנדרש הוא עצירת ההתקדמות בגרעין, והסגתה של איראן לאחור".
האם ארה"ב אינה תקיפה מספיק מול טהרן?
"אני רואה בדאגה את הפרסומים שהופיעו לאחרונה באמצעי התקשורת, שלפיהם ארה"ב כבר לא שמה על השולחן את האופציה הצבאית מול איראן. אם זה נכון, אזי זה מסיר מהאיראנים את מנוף הלחץ המשמעותי ביותר למניעת התקדמותם בגרעין".
בן שבת מסרב להתייחס לאפשרות התקיפה הישראלית של איראן. בד בבד, הוא דוחה את הטענות כי ישראל גוררת את ארה"ב לעימות מול טהרן. "ישראל בעיני איראן היא רק 'השטן הקטן'", מזכיר ראש המל"ל לשעבר. "משטר האייתוללות רואה את ארה"ב כאויב העיקרי. לא רק בגלל האיום הצבאי שנשקף ממנה, אלא בשל הערכים שהיא מייצגת ובשל היותה מוקד הפצת 'תרבות המערב הקלוקלת'. זו המאיימת על השקפתו של המשטר, ומונעת ממנו להגשים את חזונו להתפשטות המהפכה האסלאמית".
מה וושינגטון נדרשת לעשות?
"היא צריכה לספק הבהרה אמריקאית כי אופציה צבאית נמצאת בארגז הכלים שלה מול איראן, כדי להביא לעצירת דהירתם לגרעין. בנוסף, יש להגביר את הלחץ הכלכלי, לרבות סנקציות משתקות מול איראן. שילוב של הסנקציות האלה, שיובילו ללחץ פנימי חזק, הפגנות, עימותים ועוד, יחד עם איום צבאי חיצוני, יציב אתגר של ממש לשרידותו של השלטון".
"יעשו הכל כדי לא לתת להפגנות להפוך לאיום"
בנוגע להפגנות שמתקיימות ברחבי איראן, בשל המצב הכלכלי הקשה של האזרחים, בן שבת מוסיף כי "המשטר האיראני יעשה הכל כדי לא לתת להפגנות להתפתח לממדים מאיימים. עם זאת, ההיסטוריה הקרובה מלמדת שקשה לצפות את המומנטום של אירועים כאלה, כפי שקרה באביב הערבי ובמדינות אחרות".
לאחרונה, האינטרסים של איראן נפגעו בלבנון, כאשר בעקבות הבחירות - כוחה הפוליטי של חיזבאללה נחלש. על אף כל זאת, בן שבת מעריך כי הסיכוי שתוצאות הבחירות יחוללו דינמיקה חדשה, או שיביאו להתגבשות הנהגה חדשה בלבנון, הוא נמוך. "התרחיש הסביר הוא של המשך השיתוק הפוליטי והיעדר התקדמות ממשית בפתרון בעיותיה של לבנון. חיזבאללה משדר מסרים לפיהם נדרשת ממשלת הסכמה בהשתתפותו. משמע, ממשלת שיתוק. אם תהיה ממשלה בלעדיו, הוא יעשה הכל כדי לטרפד את פעילותה. כך או אחרת, מבחינתה של ישראל, האתגר הביטחוני הנובע מפעילות חיזבאללה ומתהליכי בניין הכוח שלו, בדגש על הנשק המדוייק, ימשיך לעמוד במוקד תשומת הלב של ישראל ביחס ללבנון".
בזמן שהמלחמה מול איראן מתנהלת, בעיקר, "מאחורי הקלעים", זו המוחשית מתנהלת בין רוסיה לאוקראינה. לדברי ראש המל"ל לשעבר, אותה המלחמה ממחישה לארה"ב ולעולם "את המגבלות של ההרתעה מול מהלכי כוח קיצוניים של מדינה שברשותה נשק גרעיני. הלקח שארה"ב חייבת להפיק מהמלחמה הזו הוא לא לתת לאיראן להתפתח למדינה גרעינית. יש לארה"ב את היכולת לעשות זאת, באופן שלא בהכרח יוביל למלחמה".
הסנקציות הכלכליות לא עוצרות את פוטין.
"לקח חשוב של האמריקאים מהמלחמה הזו היא יעילותם המוגבלת של העיצומים הכלכליים כאמצעי הרתעה. ההרתעה של המערב, שהייתה אמורה למנוע מהלך צבאי, התבססה על איום בסנקציות חריפות, וכשלה. המערב לא פעל צבאית, הוא הותיר לאוקראינים את אתגר הלחימה, והתמקד בתמיכה מדינית, לוגיסטית וכלכלית. פעולתו הישירה נגד רוסיה הייתה למעשה ענישה, כלכלית ואזרחית, מתוך הנחה שגביית המחיר תהיה כואבת עד כדי כך, שתאלץ אותה לקבל את תכתיבי המערב. מעודד להיווכח שהממשל האמריקאי הנוכחי מאמין באפקטיביות של המנוף הזה, ואינו נוטה אחר הקולות שפקפקו בכך ביחס לאיראן. אם הסנקציות אמורות להיות יעילות כלפי רוסיה, הן יכולות להיות יעילות גם ביחס לאיראן".
מה הלקח הישראלי מהמלחמה?
"המלחמה בין רוסיה ואוקראינה אינה רק מאבק על אינטרסים, אלא גם התנגשות בין ערכים. ישראל לא צריכה להוכיח לאיזו תפיסת עולם ולאיזה ערכים היא קרובה. זה ברור לכולם היטב".
האינטרסים הכלכליים ככלל והצורך הדחוף של טורקיה בגז טבעי בפרט הם שהובילו את אנקרה לשאוף לחימום יחסיה עם ישראל. בהקשר זה קובע בן שבת כי יש כמה נושאים שמעיבים על היחסים. ראשית, נוכחות חמאס בשטח טורקיה, "ובאופן כללי יחסה החיובי של אנקרה לתנועת האחים המוסלמים". שנית, עמדות ארדואן ומהלכי טורקיה בסוגיית ירושלים. שלישית, הרטוריקה האגרסיבית שבה השתמש נשיא טורקיה כלפי ישראל בנאומיו, הן בפורומים בינלאומיים והן מול הקהל הביתי. "כבדהו וחשדהו, זהו העיקרון שצריך להנחות את ישראל בגישתה לארדואן", מסביר ראש המל"ל לשעבר. "מצד אחד, לא להחמיץ הזדמנות לטייב את היחסים. מצד שני, להתנהל באופן מדוד וזהיר. לזכור את הרקע ההפכפך של ארדואן, את השקפותיו ולאן ליבו נוטה".
סוגיה נוספת שראש המל"ל סבור כי יש לבחון אותה היטב היא הגישה הכלכלית שבה נוקטת ישראל מול הפלסטינים, במטרה להביא לרגיעה ביטחונית. "צריך לעשות אבחנה בין יהודה ושומרון לרצועת עזה", הוא מסביר. "ברצועה, שני שלישים מהתושבים פליטים, ושיעור התמיכה בחמאס ובג’יהאד האסלאמי גבוה מאוד".
"כל אגורה שנכנסת לעזה משמשת את חמאס"
לדבריו, לצעדים שישראל נקטה במישור הכלכלי יש השפעות מנוגדות. "מצד אחד, בכיוון החיובי, יש בכך לתרום ליציבות כלכלית ולהגביר את השיקולים המרסנים. מצד שני, כל אגורה שנכנסת לרצועת עזה משמשת גם להתעצמות חמאס. בנוסף, כניסת פלסטינים מאזור זה לישראל מייצרת גם הזדמנויות לטרור. לכן, נדרשת התנהלות מדודה מאוד בתחום הזה, ניטור הדוק של ההשפעות השליליות, גדיעת ערוצי קשר והפעלה של הטרור שעוברים דרך אוכלוסיה זו, והתמודדות מתמדת נגד ההתעצמות. אסור לשכוח ששלטון חמאס עוין את מדינת ישראל, בונה את כוחו הצבאי כדי שיוכל להפעילו נגדה, מנסה להתבסס גם ביהודה ושומרון כדי לפעול גם שם, מסית ומלהיט את האש מול הפלסטינים ומול ערביי ישראל".
בנוגע ליהודה ושומרון, בן שבת מציין כי תמונת המצב אחרת. "הגישה הכללית החותרת לשמר את מרקם החיים האזרחיים היא נכונה. עם זאת, יש אזורים כמו ג'נין, שכנראה יצריכו יותר מאשר טיפולים כירורגיים נקודתיים. הרשות הפלסטינית מעולם לא ביצעה טיפול שורש אמיתי בתופעות הטרור, הנשק והמרדנות כלפי הרשות הפלסטינית שמאפיינות את ג'נין, ואין יסוד לחשוב שהיום היא תעשה זאת".
סבא"א מקדמת את החמרת העיצומים על איראן
מועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) המכונסת בוינה צפויה לקבל בקרוב החלטה משמעותית נגד איראן, כזו שכמותה לא היו בשנתיים האחרונות, שלפיה אם טהרן תמשיך שלא להיענות לדרישותיה - תקודם החמרת העיצומים נגדה במועצת הביטחון של האו"ם.
לפי גורם מדיני ישראלי, מדובר בהליך משמעותי שמחדש את מדיניות הפעלת הלחץ על איראן. "מדינות המערב, לרבות גרמניה בריטניה וצרפת, שינו את גישתן בשל הגילויים על ההסתרות, השקרים וגניבת מסמכי סבא"א על ידי איראן בנוגע לתוכנית הגרעין הצבאית", אומר הגורם לגלובס. "הדבר גרם לקריסת מתווה השיחות מול איראן באשר לתיקים הפתוחים והפיקוח". הגורם מוסיף כי גם רוסיה לא תמנע החלטה קשה נגד איראן.
על אף קידום ההליך נגד איראן, בישראל מעריכים כי המו"מ לחזרה להסכם הגרעין כבר אינו תלוי בתשובות איראן, אלא ההסכם המחודש כבר מוכן - כולל דרישותיה של איראן. וזאת, למעט אחת: הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור של ארה"ב.
ארה"ב מעלימה עין מייצוא הנפט האיראני
ויש סוגיה כלכלית בינלאומית חשובה נוספת הנוגעת לאיראן. בחודשים האחרונים, טהרן הגבירה הן את יצוא הנפט והן את הפקתו. מאז חודש נובמבר, טהרן מפיקה יותר ויותר נפט בכל חודש שעובר. זה החל אז ב־2,473 אלף חביות ביום, עלה במעט עד 2,499 אלף ביום בינואר - והזינוק הגדול התרחש במקביל לפלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר. באותו החודש, טהרן הפיקה 2,538 אלף חביות ביום, במרץ 2,549 אלף, ובאפריל הגיעה כבר ל־2,564 אלף חביות ביום.
משטר האייתוללות מבין היטב כי לא רק הוא יוכל להרוויח מהסרת העיצומים על תעשיית הנפט האיראנית, אלא שוק האנרגיה העולמי כולו שמחפש פתרון למשבר. לפי שעה, ארה"ב כבר הקלה את היקף אכיפת העיצומים הבינלאומיים האוסרים על טהרן לייצא את הנפט ומוצריו - ולא מן הנמנע כי בקרוב הסנקציות יוסרו כליל.
מאיר בן שבת
אישי: בן 56, נשוי ואב לארבעה ילדים. מתגורר במרכז שפירא, סמוך לקריית מלאכי
מקצועי: בוגר תואר ראשון במדעי המדינה בהצטיינות מאוניברסיטת בר אילן, ובוגר התוכנית לדירקטורים מאוניברסיטת תל אביב. שירת בשב"כ, בין השאר כראש אגפי הסיגנט והסייבר. הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי וכראש המטה לביטחון לאומי מאוגוסט 2017 ועד אוגוסט 2021
עוד משהו: בן שבת נפגש עם אנשי חינוך על החיבור בין חינוך ומצויינות לביטחון. הוא גם מעביר שיעורי יהדות בזמנו הפנוי