גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבא או אוניברסיטה? לאף אחד אין מושג מהי הדרך הבטוחה להגיע לענף ההייטק

הממשלה מכוונת לגדול ל־15% מועסקים בענף, אך כלל לא יודעת מהיכן מגיעים הייטקיסטים לחברות ● לרשות החדשנות אין מידע מעודכן, אולם סקרים שונים מצאו כי רוב העובדים הם בעלי הכשרה אקדמית, ורק חלק זניח מגיע ישירות מהצבא ● וגם הלמ"ס תורמת לבלבול

אזור ההייטק בפתח תקווה. 31% בוגרי שירות קרבי ורק 29% בוגרי יחידה טכנולוגית / צילום: Shutterstock
אזור ההייטק בפתח תקווה. 31% בוגרי שירות קרבי ורק 29% בוגרי יחידה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות

במערכון של התוכנית "ארץ נהדרת" מתוארים מגייסים של חברת הייטק דמיונית מנסים לחטוף (באופן מילולי) חייל מיחידה 8200, בעוד שלחייל מחטיבת הצנחנים הם סוגרים את חלון הרכב. מדובר בתחושה שרבים שותפים לה גם במציאות, אך נשאלת השאלה האם היא מגובה בנתונים? האם ההייטק הוא "מועדון סגור" ומהם בכלל מקורות ההכשרה להייטק? במסמך קווי היסוד של הממשלה נכתב, בין השאר, כי היעד הלאומי הוא: "העלאת מספר העובדים בהייטק ל־15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026 (בכלל זה עובדי תעשיית הפוד־טק, בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, אגרו־טק ובריאות דיגיטלית)". כמו כן, "הממשלה תפעל לקידום החינוך במקצועות הטכנולוגים, קידום המצוינות וסבסוד הכשרות והסבות מקצועיות". כאשר יעד הממשלה הוא 15% מועסקים בהייטק, ואילו השיעור כיום הוא 10.4%, חשוב לדעת מה מקנה לאנשים את הכישורים להגיע לשם.

ברשות החדשנות, הזרוע הממשלתית שאחראית על קידום ותיעוד ההייטק בישראל, אין מידע בנושא. בדוח החדשנות ל־2021 שהתפרסם לאחרונה, המילה "צבא" מופיעה פעם אחת בלבד בהקשר להכשרות ההייטק, תחת הכותרת "מפת האב (hub) החדשנות הישראלי", וללא כל פירוט. צה"ל ככלל ויחידה 8200 בפרט אינם מוזכרים. מנגד, האקדמיה דווקא כן מוזכרת, בעיקר בנוגע ל"מקצועות הייטק" שנלמדים באוניברסיטאות, אך אין פירוט כמה מהם משתלבים בפועל בתעשייה.

בתור אלטרנטיבה לכך, יש שני גופים שבדקו את הנושא. הראשון שבהם הוא איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים, שבדק את מקור ההכשרה האחרון של העובדים בהייטק. על פי בדיקתם, שנעשתה כסקר בסיוע חברת דלויט, כ־7,000 (8%) מאלו שנכנסו למשרה כלשהי בשנת 2019 - קיבלו את הכשרתם האחרונה במסגרת צבאית. עוד 26% הגיעו מהמכללות, והרוב הגדול (58%) מהאוניברסיטאות. בסך הכל, 92% מעובדי ההייטק שנכנסו למשרתם בשנת 2019 הגיעו מהאפיקים שבאיגוד ההייטק מגדירים "מסורתיים", ו־8% בלבד מגיעים מהאפיקים ה"אלטרנטיביים": סטודנטים שעובדים במהלך התואר, Bootcamps מטעם החברות עצמן, ותוכניות ייעודיות להכשרה להייטק.

מיעוט יוצאי יחידות טכנולוגיות, לכאורה

נתון זה מעיד, לכאורה, על מיעוט ניכר של יוצאי יחידות טכנולוגיות בהייטק. אולם, נתון זה עשוי להטעות, משום שרבים מאלו ששירתו ביחידות הטכנולוגיות גם הולכים לעשות תואר אקדמי. אם הם עושים את התואר לאחר הצבא, הם ייספרו כמי שמגיעים מהאקדמיה. עם זאת, באיגוד ההייטק אומרים כי זה אמור להתקזז עם אלו שעושים את התואר תוך כדי הצבא. על פניו, נשמע סביר יותר שרוב המשרתים ביחידות טכנולוגיות משלימים את התואר לאחר השירות הצבאי - ולא במהלכו. לכן, קשה לדעת מהם המספרים המדויקים.

לדברי מריאן כהן, יו"ר איגוד חברות ההייטק, "מה שתעשיית ההייטק צריכה זה מה שהיא לא יכולה לעשות בעצמה, כמו הכשרת בוגרי אוניברסיטה, הנדסאים וטכנאים. כאן, אנחנו צריכים שהמדינה תייצר את הנעליים הגדולות ותעשה את זה לאורך זמן, באופן עקבי, מתוכנן ומתוקצב. יש המון רצון טוב אבל בינתיים זה מסתכם רק בזה". במהלך השנה האחרונה, כ־5,500 מאלו שנכנסו לענף הגיעו מהאקדמיה - עלייה מתונה מכ־4,000 ב־2008.

הגוף השני שבחן את פילוח המועסקים בהייטק הוא חברת את'וסיה, שעוסקת בהשמה בהייטק. במחקר דומה, הם מביאים מספר נמוך עוד יותר בשנת 2019 של בעלי ניסיון צבאי - 6,250 איש בוגרי יחידות טכנולוגיות שהגיעו להייטק. גם בשנת 2022, לדבריהם, מדובר ב־8,600 איש. לפי נתוניהם, 31% מעובדי ההייטק מגיעים משירות קרבי, לעומת 29% מיחידה טכנולוגית, ו־29% משירות שאינו קרבי ואינו טכנולוגי. בד בבד, 1% עשו שירות לאומי, ו־10% לא שירתו כלל בצה"ל. מבין בעלי ההשכלה הגבוהה, 48% מגיעים מהאוניברסיטאות בארץ, 39% מהמכללות, 11% מהאוניברסיטאות בחו"ל, ו־2% מהשכלה גבוהה אחרת.

 

אולם, שתי הסקירות מבוססות על משתנה זרם ולא משתנה מלאי. הן עוקבות אחרי מי שנכנסים להייטק או נכנסו לעבודה חדשה בשנה האחרונה, בזמן שאין סקירה של כלל העובדים ומקורות הכשרתם.

אלו לא הבעיות היחידות בכימות מקורות ההכשרה להייטק: בעיה נוספת, שהצגנו ב"גלובס", היא הגדרת ההייטק. "תחום ההייטק" בלמ"ס מתייחס לחברות ולא למשלחי יד, מה שאומר כי סופרים את כל העובדים - מהמנקה, דרך איש הכספים ועד למנהלת צוות הפיתוח. מנגד, אנשים שעוסקים בתפקידים טכנולוגיים בחברות שאינן "הייטק" אינם נחשבים כ"עובדי הייטק". כלומר, איש מערכות המידע בחברת קמעונאות, או מנהל אוטומטיזציה במפעל תעשיה "רגיל" לא נספרים כעובדי הייטק, למרות שההכשרה שלהם והתפקיד שהם ממלאים - הם בהחלט הייטק. אדרבא, הם יכולים לעבור בכל רגע למשרה בהייטק, ולכן השכר שהם מקבלים מוכרח להיות בהתאם.

"ההגדרה של עובד הייטק היא מורכבת"

כשנשאל על בעיות אלו, השיב מריאן כהן מאיגוד ההייטק כי "זאת הגדרה מורכבת, ואם ניקח עשרה אנשים נקבל עשר הגדרות. לכן, המספרים פלואידים, כאשר כל אחד סופר הייטק אחרת. לדידי, רוב התעשייה הישראלית היא תעשייה מתקדמת, עתירת ידע וגם תעשיות שאינן מוגדרות הייטק לא נופלות בהתקדמותן כמו כימיה, מזון, פארמה, מתכת, טקסטיל וכו'. הייטק, מבחינתי, היא תעשייה שתומכת בצמיחתן של תעשייות אחרות ואנחנו צריכים לחזק את המגזר הזה שהוא תומך תעשיות אחרות, כאשר באמצעות המוצרים והשירותים שלנו - אנחנו מצליחים למשוך ולדחוף את שאר התעשיות ואת המשק כולו, מעלה".

לסיכום, השאלה נותרה בעינה - מאיפה מגיעים עובדי ההייטק? האם ההכשרה העיקרית שלהם, שמאפשרת להם לעבוד בהייטק, היא צבאית - או דווקא אקדמית? האם להכשרות מקצועיות יכול להיות תפקיד נרחב בהסבה להייטק, או שהן אינן אפקטיביות והאקדמיה היא המפתח? נראה כי לאף אחד אין תשובות מדויקות. הממשלה אמנם מציבה יעד של 15% מועסקים בהייטק, אבל בלי לדעת מאיפה חברות ההייטק מגייסות ומה ההכשרה הרלוונטית לשם כך - כיצד ניתן להגיע אליו?

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יציבות בבורסה; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר