גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבא או אוניברסיטה? לאף אחד אין מושג מהי הדרך הבטוחה להגיע לענף ההייטק

הממשלה מכוונת לגדול ל־15% מועסקים בענף, אך כלל לא יודעת מהיכן מגיעים הייטקיסטים לחברות ● לרשות החדשנות אין מידע מעודכן, אולם סקרים שונים מצאו כי רוב העובדים הם בעלי הכשרה אקדמית, ורק חלק זניח מגיע ישירות מהצבא ● וגם הלמ"ס תורמת לבלבול

אזור ההייטק בפתח תקווה. 31% בוגרי שירות קרבי ורק 29% בוגרי יחידה טכנולוגית / צילום: Shutterstock
אזור ההייטק בפתח תקווה. 31% בוגרי שירות קרבי ורק 29% בוגרי יחידה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות

במערכון של התוכנית "ארץ נהדרת" מתוארים מגייסים של חברת הייטק דמיונית מנסים לחטוף (באופן מילולי) חייל מיחידה 8200, בעוד שלחייל מחטיבת הצנחנים הם סוגרים את חלון הרכב. מדובר בתחושה שרבים שותפים לה גם במציאות, אך נשאלת השאלה האם היא מגובה בנתונים? האם ההייטק הוא "מועדון סגור" ומהם בכלל מקורות ההכשרה להייטק? במסמך קווי היסוד של הממשלה נכתב, בין השאר, כי היעד הלאומי הוא: "העלאת מספר העובדים בהייטק ל־15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026 (בכלל זה עובדי תעשיית הפוד־טק, בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, אגרו־טק ובריאות דיגיטלית)". כמו כן, "הממשלה תפעל לקידום החינוך במקצועות הטכנולוגים, קידום המצוינות וסבסוד הכשרות והסבות מקצועיות". כאשר יעד הממשלה הוא 15% מועסקים בהייטק, ואילו השיעור כיום הוא 10.4%, חשוב לדעת מה מקנה לאנשים את הכישורים להגיע לשם.

ברשות החדשנות, הזרוע הממשלתית שאחראית על קידום ותיעוד ההייטק בישראל, אין מידע בנושא. בדוח החדשנות ל־2021 שהתפרסם לאחרונה, המילה "צבא" מופיעה פעם אחת בלבד בהקשר להכשרות ההייטק, תחת הכותרת "מפת האב (hub) החדשנות הישראלי", וללא כל פירוט. צה"ל ככלל ויחידה 8200 בפרט אינם מוזכרים. מנגד, האקדמיה דווקא כן מוזכרת, בעיקר בנוגע ל"מקצועות הייטק" שנלמדים באוניברסיטאות, אך אין פירוט כמה מהם משתלבים בפועל בתעשייה.

 

בתור אלטרנטיבה לכך, יש שני גופים שבדקו את הנושא. הראשון שבהם הוא איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים, שבדק את מקור ההכשרה האחרון של העובדים בהייטק. על פי בדיקתם, שנעשתה כסקר בסיוע חברת דלויט, כ־7,000 (8%) מאלו שנכנסו למשרה כלשהי בשנת 2019 - קיבלו את הכשרתם האחרונה במסגרת צבאית. עוד 26% הגיעו מהמכללות, והרוב הגדול (58%) מהאוניברסיטאות. בסך הכל, 92% מעובדי ההייטק שנכנסו למשרתם בשנת 2019 הגיעו מהאפיקים שבאיגוד ההייטק מגדירים "מסורתיים", ו־8% בלבד מגיעים מהאפיקים ה"אלטרנטיביים": סטודנטים שעובדים במהלך התואר, Bootcamps מטעם החברות עצמן, ותוכניות ייעודיות להכשרה להייטק.

מיעוט יוצאי יחידות טכנולוגיות, לכאורה

נתון זה מעיד, לכאורה, על מיעוט ניכר של יוצאי יחידות טכנולוגיות בהייטק. אולם, נתון זה עשוי להטעות, משום שרבים מאלו ששירתו ביחידות הטכנולוגיות גם הולכים לעשות תואר אקדמי. אם הם עושים את התואר לאחר הצבא, הם ייספרו כמי שמגיעים מהאקדמיה. עם זאת, באיגוד ההייטק אומרים כי זה אמור להתקזז עם אלו שעושים את התואר תוך כדי הצבא. על פניו, נשמע סביר יותר שרוב המשרתים ביחידות טכנולוגיות משלימים את התואר לאחר השירות הצבאי - ולא במהלכו. לכן, קשה לדעת מהם המספרים המדויקים.

לדברי מריאן כהן, יו"ר איגוד חברות ההייטק, "מה שתעשיית ההייטק צריכה זה מה שהיא לא יכולה לעשות בעצמה, כמו הכשרת בוגרי אוניברסיטה, הנדסאים וטכנאים. כאן, אנחנו צריכים שהמדינה תייצר את הנעליים הגדולות ותעשה את זה לאורך זמן, באופן עקבי, מתוכנן ומתוקצב. יש המון רצון טוב אבל בינתיים זה מסתכם רק בזה". במהלך השנה האחרונה, כ־5,500 מאלו שנכנסו לענף הגיעו מהאקדמיה - עלייה מתונה מכ־4,000 ב־2008.

הגוף השני שבחן את פילוח המועסקים בהייטק הוא חברת את'וסיה, שעוסקת בהשמה בהייטק. במחקר דומה, הם מביאים מספר נמוך עוד יותר בשנת 2019 של בעלי ניסיון צבאי - 6,250 איש בוגרי יחידות טכנולוגיות שהגיעו להייטק. גם בשנת 2022, לדבריהם, מדובר ב־8,600 איש. לפי נתוניהם, 31% מעובדי ההייטק מגיעים משירות קרבי, לעומת 29% מיחידה טכנולוגית, ו־29% משירות שאינו קרבי ואינו טכנולוגי. בד בבד, 1% עשו שירות לאומי, ו־10% לא שירתו כלל בצה"ל. מבין בעלי ההשכלה הגבוהה, 48% מגיעים מהאוניברסיטאות בארץ, 39% מהמכללות, 11% מהאוניברסיטאות בחו"ל, ו־2% מהשכלה גבוהה אחרת.

 

אולם, שתי הסקירות מבוססות על משתנה זרם ולא משתנה מלאי. הן עוקבות אחרי מי שנכנסים להייטק או נכנסו לעבודה חדשה בשנה האחרונה, בזמן שאין סקירה של כלל העובדים ומקורות הכשרתם.

אלו לא הבעיות היחידות בכימות מקורות ההכשרה להייטק: בעיה נוספת, שהצגנו ב"גלובס", היא הגדרת ההייטק. "תחום ההייטק" בלמ"ס מתייחס לחברות ולא למשלחי יד, מה שאומר כי סופרים את כל העובדים - מהמנקה, דרך איש הכספים ועד למנהלת צוות הפיתוח. מנגד, אנשים שעוסקים בתפקידים טכנולוגיים בחברות שאינן "הייטק" אינם נחשבים כ"עובדי הייטק". כלומר, איש מערכות המידע בחברת קמעונאות, או מנהל אוטומטיזציה במפעל תעשיה "רגיל" לא נספרים כעובדי הייטק, למרות שההכשרה שלהם והתפקיד שהם ממלאים - הם בהחלט הייטק. אדרבא, הם יכולים לעבור בכל רגע למשרה בהייטק, ולכן השכר שהם מקבלים מוכרח להיות בהתאם.

"ההגדרה של עובד הייטק היא מורכבת"

כשנשאל על בעיות אלו, השיב מריאן כהן מאיגוד ההייטק כי "זאת הגדרה מורכבת, ואם ניקח עשרה אנשים נקבל עשר הגדרות. לכן, המספרים פלואידים, כאשר כל אחד סופר הייטק אחרת. לדידי, רוב התעשייה הישראלית היא תעשייה מתקדמת, עתירת ידע וגם תעשיות שאינן מוגדרות הייטק לא נופלות בהתקדמותן כמו כימיה, מזון, פארמה, מתכת, טקסטיל וכו'. הייטק, מבחינתי, היא תעשייה שתומכת בצמיחתן של תעשייות אחרות ואנחנו צריכים לחזק את המגזר הזה שהוא תומך תעשיות אחרות, כאשר באמצעות המוצרים והשירותים שלנו - אנחנו מצליחים למשוך ולדחוף את שאר התעשיות ואת המשק כולו, מעלה".

לסיכום, השאלה נותרה בעינה - מאיפה מגיעים עובדי ההייטק? האם ההכשרה העיקרית שלהם, שמאפשרת להם לעבוד בהייטק, היא צבאית - או דווקא אקדמית? האם להכשרות מקצועיות יכול להיות תפקיד נרחב בהסבה להייטק, או שהן אינן אפקטיביות והאקדמיה היא המפתח? נראה כי לאף אחד אין תשובות מדויקות. הממשלה אמנם מציבה יעד של 15% מועסקים בהייטק, אבל בלי לדעת מאיפה חברות ההייטק מגייסות ומה ההכשרה הרלוונטית לשם כך - כיצד ניתן להגיע אליו?

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: Associated Press, Noah Berger,

מכירות האייפונים צנחו, אז למה המשקיעים מרוצים?

הבייבאק הוא הבעת אמון של אפל בעצמה ● למרות ההכנסות הנמוכות, החברה עקפה את צפי האנליסטים, ולמשקיעים יש לא מעט סיבות להיות מרוצים ● ומה צפוי בבינה המלאכותית ● 5 הערות על דוחות אפל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

כטב''מים / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

מנות של Neomi's / צילום: איריס כץ

הקיבוץ שתמצאו בו קפה כמו בפרובנס ואמן שפסלו מעטר את ביתו של ארדואן

סדנת קרמיקה בסגנון מינימליזם יפני, תצפית מוצלת על מרבדים צהובים, פשטידה מתפקעת ממנגולד וקרמבל תפוחים לקינוח ● יום מרומם נפש בקיבוץ יזרעאל

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

אנתוני בלינקן / צילום: Associated Press, Evelyn Hockstein

בלינקן לראש ממשלת קטאר: לסלק את בכירי חמאס מדוחה אם ימשיכו להתנגד לעסקה

מחבלים חוסלו בפעילות צבאית סמוך לטולכרם ● הערכה: ישראל קרובה להסכם עם חיזבאללה שיביא לסיום ההסלמה בגבול הצפוני ● דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח • החות'ים מאיימים: נפגע בכל ספינה ישראלית - גם בים התיכון • עדכונים בולטים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

אחרי שהודיעה על הפסקת המסחר עם ישראל: אלה הדרישות של טורקיה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ביממה החולפת הופנו הכותרות בכלי התקשורת בטורקיה וברשתות החברתיות לנושא הפסקת קשרי הסחר עם ישראל ● הודעת משרד המסחר הטורקי, תגובת שר החוץ ישראל כ"ץ לאחר חשיפת גלובס בנושא ● וההשפעות על נתוני האינפלציה העדכניים ● כותרות העיתונים בעולם