גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבא או אוניברסיטה? לאף אחד אין מושג מהי הדרך הבטוחה להגיע לענף ההייטק

הממשלה מכוונת לגדול ל־15% מועסקים בענף, אך כלל לא יודעת מהיכן מגיעים הייטקיסטים לחברות ● לרשות החדשנות אין מידע מעודכן, אולם סקרים שונים מצאו כי רוב העובדים הם בעלי הכשרה אקדמית, ורק חלק זניח מגיע ישירות מהצבא ● וגם הלמ"ס תורמת לבלבול

אזור ההייטק בפתח תקווה. 31% בוגרי שירות קרבי ורק 29% בוגרי יחידה טכנולוגית / צילום: Shutterstock
אזור ההייטק בפתח תקווה. 31% בוגרי שירות קרבי ורק 29% בוגרי יחידה טכנולוגית / צילום: Shutterstock

בסיסי נתונים מהימנים ועדכניים הם תנאי סף לקבלת החלטות מושכלת. אלא שגם
בעידן עתיר מערכות מידע, חלק גדול מהנתונים הכלכליים והדמוגרפיים המשמשים לקביעת מדיניות, אינו מספק - אם בשל קשיים באיסוף מידע, בעיות מדידה או סילופים סטטיסטיים. סדרת הכתבות "חורים בנתונים" צוללת לעומק הדאטה שעל בסיסה
נקבעת מדיניות במגוון תחומים כלכליים, ובוחנת כיצד אי דיוק בנתונים עלול להוביל למסקנות שגויות ולהחלטות מוטעות

במערכון של התוכנית "ארץ נהדרת" מתוארים מגייסים של חברת הייטק דמיונית מנסים לחטוף (באופן מילולי) חייל מיחידה 8200, בעוד שלחייל מחטיבת הצנחנים הם סוגרים את חלון הרכב. מדובר בתחושה שרבים שותפים לה גם במציאות, אך נשאלת השאלה האם היא מגובה בנתונים? האם ההייטק הוא "מועדון סגור" ומהם בכלל מקורות ההכשרה להייטק? במסמך קווי היסוד של הממשלה נכתב, בין השאר, כי היעד הלאומי הוא: "העלאת מספר העובדים בהייטק ל־15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026 (בכלל זה עובדי תעשיית הפוד־טק, בינה מלאכותית, מחשוב קוואנטי, אגרו־טק ובריאות דיגיטלית)". כמו כן, "הממשלה תפעל לקידום החינוך במקצועות הטכנולוגים, קידום המצוינות וסבסוד הכשרות והסבות מקצועיות". כאשר יעד הממשלה הוא 15% מועסקים בהייטק, ואילו השיעור כיום הוא 10.4%, חשוב לדעת מה מקנה לאנשים את הכישורים להגיע לשם.

ברשות החדשנות, הזרוע הממשלתית שאחראית על קידום ותיעוד ההייטק בישראל, אין מידע בנושא. בדוח החדשנות ל־2021 שהתפרסם לאחרונה, המילה "צבא" מופיעה פעם אחת בלבד בהקשר להכשרות ההייטק, תחת הכותרת "מפת האב (hub) החדשנות הישראלי", וללא כל פירוט. צה"ל ככלל ויחידה 8200 בפרט אינם מוזכרים. מנגד, האקדמיה דווקא כן מוזכרת, בעיקר בנוגע ל"מקצועות הייטק" שנלמדים באוניברסיטאות, אך אין פירוט כמה מהם משתלבים בפועל בתעשייה.

בתור אלטרנטיבה לכך, יש שני גופים שבדקו את הנושא. הראשון שבהם הוא איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים, שבדק את מקור ההכשרה האחרון של העובדים בהייטק. על פי בדיקתם, שנעשתה כסקר בסיוע חברת דלויט, כ־7,000 (8%) מאלו שנכנסו למשרה כלשהי בשנת 2019 - קיבלו את הכשרתם האחרונה במסגרת צבאית. עוד 26% הגיעו מהמכללות, והרוב הגדול (58%) מהאוניברסיטאות. בסך הכל, 92% מעובדי ההייטק שנכנסו למשרתם בשנת 2019 הגיעו מהאפיקים שבאיגוד ההייטק מגדירים "מסורתיים", ו־8% בלבד מגיעים מהאפיקים ה"אלטרנטיביים": סטודנטים שעובדים במהלך התואר, Bootcamps מטעם החברות עצמן, ותוכניות ייעודיות להכשרה להייטק.

מיעוט יוצאי יחידות טכנולוגיות, לכאורה

נתון זה מעיד, לכאורה, על מיעוט ניכר של יוצאי יחידות טכנולוגיות בהייטק. אולם, נתון זה עשוי להטעות, משום שרבים מאלו ששירתו ביחידות הטכנולוגיות גם הולכים לעשות תואר אקדמי. אם הם עושים את התואר לאחר הצבא, הם ייספרו כמי שמגיעים מהאקדמיה. עם זאת, באיגוד ההייטק אומרים כי זה אמור להתקזז עם אלו שעושים את התואר תוך כדי הצבא. על פניו, נשמע סביר יותר שרוב המשרתים ביחידות טכנולוגיות משלימים את התואר לאחר השירות הצבאי - ולא במהלכו. לכן, קשה לדעת מהם המספרים המדויקים.

לדברי מריאן כהן, יו"ר איגוד חברות ההייטק, "מה שתעשיית ההייטק צריכה זה מה שהיא לא יכולה לעשות בעצמה, כמו הכשרת בוגרי אוניברסיטה, הנדסאים וטכנאים. כאן, אנחנו צריכים שהמדינה תייצר את הנעליים הגדולות ותעשה את זה לאורך זמן, באופן עקבי, מתוכנן ומתוקצב. יש המון רצון טוב אבל בינתיים זה מסתכם רק בזה". במהלך השנה האחרונה, כ־5,500 מאלו שנכנסו לענף הגיעו מהאקדמיה - עלייה מתונה מכ־4,000 ב־2008.

הגוף השני שבחן את פילוח המועסקים בהייטק הוא חברת את'וסיה, שעוסקת בהשמה בהייטק. במחקר דומה, הם מביאים מספר נמוך עוד יותר בשנת 2019 של בעלי ניסיון צבאי - 6,250 איש בוגרי יחידות טכנולוגיות שהגיעו להייטק. גם בשנת 2022, לדבריהם, מדובר ב־8,600 איש. לפי נתוניהם, 31% מעובדי ההייטק מגיעים משירות קרבי, לעומת 29% מיחידה טכנולוגית, ו־29% משירות שאינו קרבי ואינו טכנולוגי. בד בבד, 1% עשו שירות לאומי, ו־10% לא שירתו כלל בצה"ל. מבין בעלי ההשכלה הגבוהה, 48% מגיעים מהאוניברסיטאות בארץ, 39% מהמכללות, 11% מהאוניברסיטאות בחו"ל, ו־2% מהשכלה גבוהה אחרת.

 

אולם, שתי הסקירות מבוססות על משתנה זרם ולא משתנה מלאי. הן עוקבות אחרי מי שנכנסים להייטק או נכנסו לעבודה חדשה בשנה האחרונה, בזמן שאין סקירה של כלל העובדים ומקורות הכשרתם.

אלו לא הבעיות היחידות בכימות מקורות ההכשרה להייטק: בעיה נוספת, שהצגנו ב"גלובס", היא הגדרת ההייטק. "תחום ההייטק" בלמ"ס מתייחס לחברות ולא למשלחי יד, מה שאומר כי סופרים את כל העובדים - מהמנקה, דרך איש הכספים ועד למנהלת צוות הפיתוח. מנגד, אנשים שעוסקים בתפקידים טכנולוגיים בחברות שאינן "הייטק" אינם נחשבים כ"עובדי הייטק". כלומר, איש מערכות המידע בחברת קמעונאות, או מנהל אוטומטיזציה במפעל תעשיה "רגיל" לא נספרים כעובדי הייטק, למרות שההכשרה שלהם והתפקיד שהם ממלאים - הם בהחלט הייטק. אדרבא, הם יכולים לעבור בכל רגע למשרה בהייטק, ולכן השכר שהם מקבלים מוכרח להיות בהתאם.

"ההגדרה של עובד הייטק היא מורכבת"

כשנשאל על בעיות אלו, השיב מריאן כהן מאיגוד ההייטק כי "זאת הגדרה מורכבת, ואם ניקח עשרה אנשים נקבל עשר הגדרות. לכן, המספרים פלואידים, כאשר כל אחד סופר הייטק אחרת. לדידי, רוב התעשייה הישראלית היא תעשייה מתקדמת, עתירת ידע וגם תעשיות שאינן מוגדרות הייטק לא נופלות בהתקדמותן כמו כימיה, מזון, פארמה, מתכת, טקסטיל וכו'. הייטק, מבחינתי, היא תעשייה שתומכת בצמיחתן של תעשייות אחרות ואנחנו צריכים לחזק את המגזר הזה שהוא תומך תעשיות אחרות, כאשר באמצעות המוצרים והשירותים שלנו - אנחנו מצליחים למשוך ולדחוף את שאר התעשיות ואת המשק כולו, מעלה".

לסיכום, השאלה נותרה בעינה - מאיפה מגיעים עובדי ההייטק? האם ההכשרה העיקרית שלהם, שמאפשרת להם לעבוד בהייטק, היא צבאית - או דווקא אקדמית? האם להכשרות מקצועיות יכול להיות תפקיד נרחב בהסבה להייטק, או שהן אינן אפקטיביות והאקדמיה היא המפתח? נראה כי לאף אחד אין תשובות מדויקות. הממשלה אמנם מציבה יעד של 15% מועסקים בהייטק, אבל בלי לדעת מאיפה חברות ההייטק מגייסות ומה ההכשרה הרלוונטית לשם כך - כיצד ניתן להגיע אליו?

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?