נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red
טורקיה מנסה כבר כמה חודשים לחזק את הכלכלה שלה על ידי הזרמת מיליארדי דולרים לחיזוק המטבע שלה. צעדים אלה מאבדים קיטור וגורמים להגברת הלחץ הכלכלי על מנהיג המדינה הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן.
הפלישה הרוסית לשכנתה אוקראינה, לחצים אינפלציוניים בכל העולם והתחזקות הדולר הוסיפו כולם לצרות של טורקיה. התנאים החמירו משבר במדינה שהחל בשנה שעברה לאחר שארדואן לחץ על הבנק המרכזי לקצץ את שיעורי הריבית למרות אינפלציה דוהרת.
ביום רביעי, הלירה ירדה ביום השישי ברציפות והגיעה ליחס של 17 לירות לדולר בפעם הראשונה מאז המשבר של שנה שעברה, ובכך שחקה עוד את כוח הקנייה של צרכנים וחברות בטורקיה. המחיר העולה של מזון, טיפול רפואי, אנרגיה ודברים חיוניים אחרים הביא מיליוני אזרחים טורקיים קרוב יותר לעוני ושוחק את התמיכה בממשלתו של ארדואן.
חולשת הלירה והמצב הפיננסי הלא יציב של טורקיה מהווים תפאורת רקע לא מרגיעה לארדואן. הוא הפך לשחקן מרכזי במלחמה באוקראינה, ואירח שיחות שנגעו למשלוחי התבואה ולהפסקות אש. כמו כן, טורקיה מכרה לאוקראינה מל"טים וחסמה את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לנאט"ו.
אבל בתוך טורקיה, הוא מתמודד עם האתגרים הכלכליים הגדולים ביותר מאז שנכנס לשלטון לפני שני עשורים על גבי משבר כלכלי אחר.
הערכות: האינפלציה האמיתית כנראה גבוהה יותר
האינפלציה בטורקיה הגיעה במאי לכמעט 75%, כך אמרה סוכנות הסטטיסטיקה של המדינה ביום שישי. היום האינפלציה היא הגבוהה ביותר בקרב כל המדינות ב־G-20 והשישית הגבוהה ביותר בעולם, אחרי מדינות כמו סוריה, שעדיין נמצאת בעיצומה של מלחמת אזרחים, וונצואלה, מדינה הרוסה.
כלכלנים עצמאיים אומרים שהאינפלציה האמיתית כנראה גבוהה יותר. ב־ENAGroup, פרויקט שאורגן על ידי כלכלנים ומנהלי חשבונות, אומרים שהאינפלציה האמיתית בטורקיה קרובה יותר ל־160%. הממשלה הטורקית ניסתה לפעול נגד האפשרות של כלכלנים עצמאיים לפרסם נתוני אינפלציה משלהם ולהתבטא באופן שהפקידים רואים כמזיק למטבע הטורקי. בשנה שעברה, סוכנות הסטטיסטיקה של הממשלה תבעה את ENAGroup בעקבות חישובי האינפלציה שלה.
"שאלת מיליון הדולר היא כמה זמן ימשיכו להפעיל מדיניות כאלה"
הנשיא הטורקי קרא להורדת הריבית באמונה שהיא תעזור להרחיב את הכלכלה ובסופו של דבר תרגיע את האינפלציה, בניגוד לתבונה הכלכלית הקלאסית. הוא הכריח את הבנק המרכזי להוריד את הריבית ארבע פעמים בסוף 2021.
זה הוביל לכך שהלירה קרסה. טורקה ייצבה את המטבע לזמן מה דרך שילוב של צעדים מאולתרים. ראשון ביניהן היה תוכנית בסוף שנה שעברה שהבטיחה לשלם את פער בירידת השער מול הדולר אם האזרחים יתחייבו להותיר את חסכונותיהם בבנקים בלירות.
"אלה צעדים לקנות זמן. אלה לא צעדים לפתרון בעיות כלכליות", אמר אריק מיירסון, כלכלן בכיר בבנק השבדי הנדלסבנקן.
אבל לצד הזינוק באינפלציה, הירידה בערך הלירה החלה שוב לתפוס תאוצה בשבועות האחרונים. המטבע ירד בערכו מתחילת השנה ביותר מ־20%.
הבנק המרכזי ניסה לבלום את הירידה הזו על ידי הוצאת הדולרים שנותרו לו על מנת להתערב בשווקי המטבע ולחזק את הלירה. נתוני בנק מרכזי שנצפו על ידי הוול סטריט ג'ורנל מראים שהבנק מכר כנראה כ־24 מיליארד דולר במטבעות זרים בין ינואר למרץ השנה.
זה רוקן את הכספות המתרוקנות בלאו הכי של טורקיה. כלכלנים מעריכים שלבנק המרכזי יש 60 מיליארד דולר יותר בחבות לעומת נכסים, מה שאומר שהעתודות נטו שלו הן שליליות. הבנק לווה דולרים במידה משמעותית מהבנקים המסחריים בטורקיה, ובכך עורר שאלה אם יהיה בקרוב מחסור בדולרים במערכת הבנקאות.
הבנק המרכזי התנגד לקריאות מצד כלכלנים וקהילת העסקים להעלות את שיעורי הריבית כדרך למשוך כסף בחזרה אל הלירה. ארדואן לאחרונה קרה לבנק לקצץ שוב את הריבית. פקידי הבנק צפויים להיפגש שוב בהמשך החודש.
המשבר האחרון פגע באיכות החיים בקרב בני מעמד הביניים הגדול בטורקיה, שגדל בשנים המוקדמות של שני עשוריו של ארדואן בשלטון. ארדואן ומפלגתו ניצבים מול בחירות בשנה הבאה שאם הממשלה תרצה תוכל להקדים אותן, כך אומרים אנליסטים.
אנחנו רואים את הכסף בכיסים שלנו יורד בערך מהיום למחר. אנחנו רואים את הכסף שאנחנו מרוויחים נמס בערכו כל יום", אמר אוזן תאנר אסמה, מאמן אישי בן 24 מאיסטנבול. "החלום היחיד שלי כעת, כמו כמעט כל החברים שלי, הוא לעבור לגור במדינה אחרת, אבל גם בשביל זה צריך כסף".
ארדואן דחה את זעקתם של טורקים רגילים על הפגיעה בכוח הקנייה שלהם.
בנאום ב־27 במאי אמר, "יש אנשים שאומרים 'אנחנו רעבים'. נו באמת, אל תהיו כל כך בררנים. אף אחד לא באמת רעב!".
למרות האינפלציה הדוהרת, יש לכלכלה הטורקית חוזקות, כמו חוב ריבוני נמוך, אמון רב של הציבור בתחום הבנקים ותעשיות הכוללות ייצור, חקלאות ותיירות, המייצרות כסף זר.
הממשלה מסתמכת על תחומים אלה יותר ויותר על מנת לייצר מטבעות זרים לבנק המרכזי. באפריל הגדיל הבנק את האחוז של הכנסות במטבעות זרים שיצואנים חייבים למכור לבנק המרכזי ל־40%. כלכלנים מזהירים ששינוי הכלל עלול להכריח יצואנים להעביר פעילות אל מחוץ לטורקיה על מנת לשמור יותר מההכנסה שלהם. פקידים טורקים מקווים שעונת תיירות חזקה תביא למדינה עוד כסף זר.
"בהתחשב ברמה השלילית של העתודות, שאלת מיליון הדולר היא כמה זמן ימשיכו להפעיל מדיניות כאלה", אמר סלבה דמירלפ, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קוץ' באיסטנבול ולשעבר כלכלן בדירקטוריון של הפדרל ריזרב.
אלבאן קיווילצ'ים השתתף בהכנת הכתבה.