אסדת ההפקה במאגר כריש / צילום: באדיבות אנרג'יאן
הצלחת ענף הגז הטבעי בישראל, שהביאה למחירי אנרגיה נמוכים יחסית ולהכנסות ניכרות למדינה ולחברות המפיקות - בזמן שבאירופה מחפשים פתרונות למשבר האנרגיה, עשויה להביא לפתרונות של שתי מחלוקות עם שכנותינו לבנון וקפריסין בנושא.
שתי המדינות מביטות בקנאה לעבר ישראל, על אחת כמה וכמה לאחר שבסוכנות הידיעות רויטרס דווח כי הנציבות האירופית הציעה השבוע למדינות האיחוד הסכם גז עם מצרים וישראל שנועד להגביר את היקף הייבוא ממזרח הים התיכון.
לבנון וקפריסין טרם פיתחו את הענף, כל אחת מסיבותיה, ועתה בנסיבות שנוצרו - אצה הדרך כדי לנצל את חלון הזמן של שניים או שלושת העשורים הקרובים שבהם צריכת הגז תעלה, עד למעבר לאנרגיות המתחדשות. ההבדל בין קפריסין לבין לבנון הוא גדול: מדינת האי היא יציבה וידידותית, ואילו ארץ הארזים נשלטת על ידי חיזבאללה, מהווה מדינת אויב, ושרויה במשבר פוליטי וכלכלי משמעותי.
בשבוע הבא: השליח של ביידן בביירות
הבחירות בלבנון אמנם הובילו להחלשת חיזבאללה, אבל ארגון הטרור הוא עדיין הגוף החזק ביותר במדינה. מעמדו ממשיך לגרום לטירפוד כל הניסיונות להשיג סיוע מקרן המטבע או מהבנק העולמי. אלה הציבו תנאים לרפורמות חוקקתיות ומבניות, שמערערות על שליטת חיזבאללה. לכן, הם לא יתקיימו - והמוצא היחיד של לבנון מהמשבר עשוי להיות בפיתוח מאגרי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה.
ביירות עשויה להתחיל חיפושים, אך חברות בינלאומיות נמנעות מלהתקרב בשל חוסר היציבות הפוליטית והגבול הימי עם ישראל שנמצא במחלוקת. בשבוע הבא, צפוי להגיע ללבנון עמוס הוכשטיין, שליחו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לענייני אנרגיה. הוכשטיין, שהוא גם אזרח ישראלי ששירת בצה"ל, ידון עם הנשיא מישל עאון וראש הממשלה נג'יב מיקאתי על פתרון המחלוקת.
לפי גורמים אמריקאים ובינלאומיים העוסקים בנושא, הוכשטיין התנה את הגעתו בכך שלבנון תחזור בה מעמדת המוצא הקיצונית שהציגה במו"מ על קביעת הגבול הימי עם ישראל. "ללא ההתחייבות הזו של לבנון, הוכשטיין לא היה מגיע לביירות", אומר אחד הבכירים שמעורבים בנושא.
לפי גורם לבנוני, ההצהרות התוקפניות של מנהיגי לבנון בימים האחרונים עם הגעת אסדת ההפקה של חברת אנרג'יאן למאגר כריש, נועדו לאותת על קשיחות שמנוגדת לוויתור על הדרישה המוקצנת במו"מ. לדברי הבכיר, הדחת קצין הצבא שניהל את המו"מ עם ישראל ודגל בקו הנוקשה, מבשרת גם היא על הרצון הלבנוני להתקדם. מיקאתי, שמכהן כראש ממשלת מעבר, מנסה עם עאון להגיע להישג שיעניק תקווה ללבנונים.
המחלוקת על הגבול הימי נובעת מאינטרפטציה שונה של שתי המדינות לאופן קביעת קו הגבול. אחת מהסיבות לכך היא שהגבול הנוכחי בין ישראל לבין לבנון מתקיים על בסיס קו שביתת נשק בלבד. בד בבד, הגבול הימי בין המדינות מושפע מאיים שונים שמפוזרים לאורכו.
כנהוג במצבים של אי־הסכמות על גבול ימי, ישראל הגישה לאו"ם את גרסתה לשטח המים הכלכליים של המדינה. אחר כך, עשתה זאת לבנון ב־2010, עם קו שנמצא דרומית לקו הישראלי - כאשר השטח במחלוקת עמד אז על כ־850 קמ"ר. לאחר תגליות הגז הישראליות הגדולות והתחלת הפקתו, לבנון החליטה לנסות להתקדם במו"מ - והאמריקאים הציעו את שירותי התיווך.
המו"מ התקדימי נפתח למרות מחאות ואיומים של חיזבאללה, אף שבפועל ארגון הטרור השיעי נתן את הסכמתו - כל עוד אנשי צבא ינהלו אותו ולא מהנדסים אזרחיים. מהצד הישראלי ניהל את המו"מ אודי אדירי, שכיהן כמנכ"ל משרד האנרגיה ובפועל ממונה על הנושא גם כיום. אלא שכבר במפגש הראשון באוקטובר 2020 הציגו הלבנונים, כשבראש משלחתם עמד קצין הצבא הקשוח, קו חדש - ודרומי הרבה יותר מהקו הקודם שהגישו לאו"ם.
הלבנונים יצרו קו שחוצה חלק ממאגר כריש
הקו הזה, ככל הנראה לא במקרה, חוצה בין השאר את חלקו הצפוני של מאגר כריש, כריש 2. הישראלים והאמריקאים נדהמו, וכך הפגישה הסתיימה בלא כלום. לפני פחות משנה התקיים המפגש האחרון שכונס, לאחר שהובהר ללבנון כי הקו החדש שהציגו לא יועלה שוב, ושהדיון יתבסס על הצעת פשרה העוברת בין שתי עמדות המוצא הראשוניות של המדינות.
הדיונים נקבעו ליומיים, אולם כבר ביום הראשון חזרו הלבנונים על העמדה הקיצונית, הישראלים הודיעו כי אין על מה לדבר - וזכו לגיבוי מהאמריקאים. בתחילת השנה מונה לתפקיד המתווך האמריקאי הוכשטיין, שעבד קודם לכן בתור יועץ של חברות אנרגיה אמריקאיות. המתווך הציג פתרון שונה, יצירתי יותר בפני הצדדים, ונפגש על כך כמה פעמים עם נשיא לבנון עאון ועם ראש הממשלה מיקאתי.
עם זאת, כמיטב המסורת הלבנונית, הדיונים נתקעו בגלל המשבר במדינה והבחירות שהתקיימו לאחרונה. הגעתה של אסדת הקידוח של אנרג'יאן לכריש, המאגר הצפוני ביותר של ישראל שבו יש גז בהיקף 33.7 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), עוררה מחדש את הסוגיה. הגורם הלבנוני אומר בשיחה עם גלובס כי עבור עאון ומיקאתי, הגעת האסדה יצרה הזדמנות לחדש את המו"מ. עם זאת, במטרה לעשות כן - הם היו חייבים להיראות נחושים מול ישראל. עאון ומיקאתי הזהירו כי להתחלת ההפקה יהיו השלכות.
"הצבת האסדה מהווה פלישה של האויב הישראלי למרחב העושר הימי", אמר מיקאתי.
"זהו צעד חמור ומסוכן, שעלול להצית מתיחות שלא ניתן לחזות את השלכותיה". בד בבד, עאון הנחה את צבא לבנון לספק מידע ומפות לגבי מיקום האסדה ומאגר הגז. "המו"מ לשרטוט הגבול הימי הדרומי עדיין נמשך, וכל פעילות באזור שנמצא בסכסוך מהווה פרובוקציה ופעילות עוינת", טען נשיא לבנון. איום מפורש יותר נתן מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, שאמר כי לבנון לא תאפשר לישראל להפיק גז מהמאגר, שלטענתו שייך ללבנון. הוא אף איים כי כל קידוחי הגז של ישראל נמצאים בסכנה.
חיל הים מאבטח היטב את כלל המאגרים
בירושלים לא המתינו לאיומים. על מאגרי הגז של ישראל, לרבות כריש, מגינים כוחות חיל הים באמצעים שונים, לרבות ספינות, צוללות, וכן חיישנים שונים שנועדו לאתר ניסיונות פגיעה. בה בעת, הזהירה ישראל את לבנון כי כל פעולה נגד קידוחי הגז תוביל לתגובה חריפה.
על אף ההצהרות התוקפניות, עאון ומיקאתי יודעים היטב כי חברות אנרגיה אמריקאיות, לרבות שברון המחזיקה בשותפות גם חלק מהמאגרים הישראלים, צפויות להשתתף במכרזים לחיפושים ולהפקת הגז בשטח הלבנוני. העניין שמביעה שברון הוא אחת הסיבות המרכזיות לחזרת וושינגטון לתפקיד המתווכת בין ביירות לירושלים. בישראל אומרים כי הנכונות להגיע לפתרון שרירה וקיימת, כולל הגעה להסכמות על חלוקה הוגנת בשדות שנמצאים בחלקם בשטח הישראלי ובחלקם בלבנוני.
ישראל: "זהו אינטרס של לבנון לקדם את השיח"
בהודעה משותפת של שרת האנרגיה קארין אלהרר, שר הביטחון בני גנץ ושר החוץ יאיר לפיד נאמר: "אנחנו קוראים למדינת לבנון, להאיץ את המשא ומתן בנושא הגבול הימי. איתור מקורות אנרגיה המבוססים על גז, יכול לסייע רבות לכלכלת לבנון ולאזרחיה, וזהו אינטרס ראשון במעלה של מדינת לבנון לקדם את השיח בנושא ואנו מקווים שכך יקרה". בהודעה נאמר מפורשות כי האסדה של אנרג'יאן ממוקמת בשטח ישראלי, כמה קילומטרים דרומית לאזור שעליו מתנהל משא ומתן בין מדינת ישראל לבין מדינת לבנון בתיווך אמריקאי, וכי היא לא תשאב גז מהשטח שנמצא במחלוקת.
בהודעה הוסיפו אזהרה: "מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בשמירה על נכסיה האסטרטגים, וערוכה להגן עליהם ועל ביטחון התשתיות שלה. כל זאת בהתאם לזכויותיה". ההנחה הרווחת בישראל כעת היא כי רצונם של עאון ומיקאתי לקדם את הנושא, עשוי להביא לחידוש המו"מ - בעיקר אם הוכשטיין יציע מתווה מפתה.
מתיוס ריגס, המנכ"ל והבעלים של חברת אנרג'יאן - הזכיינית של מאגרי כריש ותנין, אומר לגלובס כי ההצהרה המשותפת של שלושת השרים אלהרר גנץ ולפיד אמרה את הכל. "זה לא עניין של אנרג'יאן, אלא סוגיה בין ממשלות", הוא מסביר. "יש לנו אמון מלא בממשלת ישראל שתגן על נכסיה האסטרטגיים והביטחון הלאומי שלה. כל מי שמשקיע כאן יודע ומבין שההשקעה שלו תקבל הגנה של ממשלת ישראל. אני עצמי אטוס לאסדת כריש ואשן שם. אני מרגיש מאוד בטוח".
בביירות מבינים היטב כי הסכם עם ישראל לקביעת הגבול הימי בין המדינות יסייע, כאמור, בהבאת חברות זרות לחיפושי גז במים הכלכליים הלבנוניים, ובסבירות גבוהה גם להפקת גז בשנים הקרובות שתסייע מאוד לכלכלה ההרוסה שלה להתאושש. על אחת כמה וכמה שעל רקע השלכות פלישת רוסיה לאוקראינה על משק האנרגיה באירופה, הפוטנציאל הוא גדול. מן העבר הדרומי של הגבול, הסכם שכזה יקל על ישראל לממש את את הערכות הרווחים מהגז, שעומדות על 230-100 מיליארד שקלים.
עם זאת, חולשתה הפוליטית של לבנון והאיום של חיזבאללה עשויים למנוע התקדמות ממשית. נסראללה צפוי לנאום בקרוב על הנושא, והוא מינה שליח מטעמו כדי לפקח על ממשלתו בסוגיית הגז. לכן, התקדמות תגיע רק אם יימצא מי שירכיב את הממשלה החדשה, תוך הקטנת השפעת חיזבאללה. הסיכויים לכך אינם גבוהים במיוחד, אך גם האפשרות שארגון הטרור השיעי ינסה בתקופה הקרובה לפגוע באחת מאסדות הגז הישראליות - אינה גבוהה.
קפריסין: אפרודיטה הגדולה נגד ישי הקטן
הדוח השנתי של חברת ניו מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) כלל סעיף מעניין שכותרתו: תוכנית לפיתוח מאגר אפרודיטה. בסעיף נכתב, בין השאר, כי "נכון למועד אישור הדוח, פועלים השותפים במאגר אפרודיטה מול ממשלת קפריסין לעדכון תוכנית הפיתוח וההפקה למאגר. במסגרת זו, קיבלו השותפים החלטה בדבר התקשרות עם אוניית קידוח לצורך ביצוע קידוח אפרודיטה A־3. בשטח בלוק 12, אשר ישמש בהמשך כקידוח הפקה, ובכלל זה פועלים לעדכון מועד ביצועו". קידוחים למיצוי שדות הגז במזרח הים התיכון, כמקור האנרגיה המוביל למעבר למתחדשות, הם דבר חיובי, והצמא האירופי לגז כבר ידוע לכל. אם כך, נשאלת השאלה היכן הבעיה?
מאגר אפרודיטה נמצא בעשר השנים האחרונות במחלוקת בין ישראל לבין קפריסין, שכן הוא נמצא בגבול המים הכלכליים של שתי המדינות וחלקו הקטן, ששוכן בשטח ישראל, נקרא "שדה ישי". לאחר ששתי הקבוצות המחזיקות בזיכיונות בשני הצדדים לא הגיעו להסכמה, בחודש פברואר השנה החליטה השרה אלהרר להחזיר את המחלוקת למישור הבין־מדינתי.
היא הודיעה לחברות המחזיקות בחלקו הקפריסאי של אפרודיטה־ישי, בהן דלק, של ושברון, ולחברות המחזיקות בישי, בהן "הזדמנות ישראלית" ונאממאקס, כי היא מקציבה עוד חודש להגעה להסכם על תשלום פיצוי לצד הישראלי במאגר, כנגד ויתור מלא על זכויותיו ונכסיו. המו"מ לא צלח והמשמעות היא חזרה לשולחן המו"מ בין המדינות, שבו יעסקו ב"יוניטיזציה" (איחוד) של המאגר, שעליה הוסכם באמנה בין המדינות ב־2010. במכתב ששלחה אלהרר לבכירים בניקוסיה נאמר כי "מדינת ישראל לא ויתרה על זכויותיה במאגר אפרודיטה, לרבות הדרישה שהמאגר לא יפותח חד צדדית (על ידי קפריסין; ד.ז)".
הפיתוח וההפקה תלוי בהסכמת שתי המדינות
כמות הגז בצד הישראלי של מאגר אפרודיטה־ישי מוערכת ב־10 עד 12 BCM, בעוד שכמות הגז בחלקו הקפריסאי נאמדת בכ־120 BCM. מאחר שהגז בישי מהווה חלק אינטגרלי גיאולוגי ממאגר אחד החוצה את הגבול בין קפריסין וישראל, הרי שפיתוחו והפקתו תלויה בהסכמת שתיהן.
ההחלטה של שותפות אפרודיטה להניע את המהלך התקבלה בעקבות הידברות ולחצים מצד ממשלת קפריסין, בראשות הנשיא ניקוס אנסטסיאדיס, המבקשת לצאת מהפלונטר - וללחוץ על ישראל להביא לפתרון. אפרודיטה הוא המאגר המוכח הגדול של קפריסין שאמור לספק לה הכנסות, וכמובן מקור אנרגיה, בעשרות השנים הבאות. שרת האנרגיה המקומית נטאשה פילידס אף הכריזה על כוונה להניח צינור גז מאפרודיטה למתקני ההנזלה במצרים.
לפי גורמים המעורים בנושא, המחלוקת אינה גדולה - והצורך הגיאופוליטי והכלכלי של כל הצדדים הוא להביא במהרה להפקת גז מאפרודיטה־ישי. ההפקה תסייע להיענות לצורך האירופי הדחוף בגז לשנים הקרובות, במקום הגז הרוסי. כמו כן, הסכמות בין הצדדים עשויות להועיל בהקמת תשתית צנרת גז ישראלית־קפריסאית למתקני ההנזלה במצרים.
מעבודה שהכינה מומחית הגז ג'ינה כהן לאיחוד האירופי ולישראל עולה כי ישראל וקפריסין יכולות לספק יחדיו לאירופה 15 BCM גז בשנה, לאחר שיפתחו את השדות הקיימים וחדשים. כיום, מחיר יחידת גז ביבשת הישנה עומד על כ־30 דולרים, וההערכות הן כי המחירים יישארו גבוהים - לפחות בשלוש השנים הקרובות.
על כן, מדובר בהזדמנות להפקת רווחים רבים ממשבר האנרגיה באירופה. אלא שכל זה תלוי גם בפיתוח הקפריסאי והמהלך של ניו מד אנרג'י, עשוי להביא, גם אם באמצעות הפעלת לחץ נוסף, לשחרור הפקק.
פוטנציאל הייצוא מהווה אינטרס משותף
ועדיין, סוגיה מרכזית היא ההתנגדות של השותפות הישראליות להפקה חד־צדדית. מטעמן נמסר כי "אנחנו נמצאים בקשר רציף עם משרד האנרגיה ועם שרת האנרגיה אשר הבהירה לכל הצדדים המעורבים כי ישראל מתנגדת לפיתוח חד־צדדי של המאגר וכי מדינת ישראל תפעל בכל המישורים על מנת לשמור על זכויותיה במאגר לרבות אלה של בעלי חזקת ישי. אנו בטוחים כי משרד האנרגיה והעומדת בראשו, יעשו כל שנדרש על מנת להבטיח את זכויותינו וזכויותיה של מדינת ישראל במאגר וידאגו לכך שהמאגר לא יפותח באופן חד־צדדי".
אלהרר אמרה לגלובס שהיא משוכנעת כי עמיתתה הקפריסאית לא תפר את ההתחייבות שלא לפתח את השדה בלי הסכמה משותפת. ככלל, העמדה הישראלית מצדדת בפיתוח השדה הזה - והתקווה היא שפוטנציאל הייצוא לאירופה יביא לקידום מציאת הפיתרון גם בנושא הזה.
נסראללה מחריף את האיומים כלפי ישראל
לקראת בואו של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין לירדן, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסארללה מחריף את האיומים כלפי ישראל ומאגר הגז הטבעי "כריש". בנאום משודר אמר נסראללה: "אנו עומדים בפני שלב חדש. מה שקרה בימים האחרונים הוא התקפה על לבנון. המטרה המיידית שלנו היא למנוע מהאויב להוציא גז מכריש, הגז והנפט הם התקווה הכלכלית שנותרה ללבנון. אנו ערוכים לכך ויש לנו את היכולת הצבאית, הלוגיסטית והמודיעינית בכדי לגרום לאויב לא להפיק גז ממאגר כריש״.
הוא הוסיף כי חיזבאללה "לא יכול לעמוד עם ידיים שלובות בעוד ישראל שואבת גז מהמאגר. כל האופציות על השולחן, אנו לא מפחדים ממלחמה. האבידות הלבנוניות במקרה של מלחמה הן כלום לעומת מה שיהיה בצד של היישות הישראלית, ואם תהיה מלחמה היא תהיה עם השלכות קיומיות לישראל", איים מזכ"ל ארגון הטרור.
"על האויב להפסיק את פעילותו בכל חלקי השדה, ועל החברה בעלת הספינה היוונית להסיג אותה מיידית משום שהיא שותפה בתקיפה על לבנון. העושר הימי שלנו הוא התקווה היחידה שיש ללבנון אם היא רוצה להציל את עצמה מקריסה כלכלית ". כך נסראללה.
הדברים אינם מפתיעים ומכוונים בעיקר לצרכי פנים. הביקור של השליח האמריקני שחיזבאללה מתנגד לבואו מעלה חששות בחיזבאללה כי הנשיא עאון וראש הממשלה מיקאטי עשויים לקדם פשרה עם ישראל בסוגיית משולש המחלוקת (שכריש כלל לא בתוכו). תקיפה כלפי כריש משמעה תגובה חריפה במיוחד של ישראל וספק רב אם חיזבאללה מוכן להימור כזה, גם אם לישראל עשוי להיגרם נזק כלכלי רב.
שר האוצר, אביגדור ליברמן, הגיב בציוץ לדבריו של נסראללה: "אף אחד לא יכתיב לנו האם להוציא גז או לא מהמים הכלכליים של מדינת ישראל. ישראל היא מדינה ריבונית ותמשיך לקבל החלטות אך ורק בהתאם לאינטרסים שלה בלי להתחשב באיומים של טרוריסטים כאלה או אחרים. אני מציע לנסראללה להמשיך להתחבא בבונקר, הסרטונים שלו משם לא עושים רושם על אף אחד".