בעוד שצרכנים בדרך כלל אינם אוהבים אינפלציה כיוון שהיא שוחקת את כוח הקנייה של הכנסתם, עסקים דווקא רוצים רמה קבועה של אינפלציה, כיוון שהשקעות שנעשו במחירים של היום מניבות רווחים ותשואות גבוהים יותר בעתיד. גם ממשלות אוהבות אינפלציה נמוכה ויציבה. עם האינפלציה, הלוואות לטווח ארוך של הממשלה מוחזרות בעלות ריאלית נמוכה יותר, וההכנסה הריאלית של המדינה גדלה כל עוד רמות התעסוקה הן גבוהות והשיפור בפריון העובדים עולה על השיפור בשכר שלהם. מחירי נכסים כמו בתים ומניות ממשיכים לעלות ומושכים משקיעים למשק. הרעיון הוא שהכלכלה ממשיכה לצמוח וכולם מרוויחים. אז למה צרכנים, עסקים, ממשלות ומשקיעים מודאגים במיוחד מחדשות האינפלציה האחרונות?
ראשית, הביקוש לסחורות ולשירותים הגיע אמנם לרמות שהיו לפני המגפה, אבל ההיצע לא הדביק את הפער: שיבושים בשרשרת האספקה, הקשורים במגפה, עדיין נמשכים וסחורות רבות נותרו תקועות באוניות או בנמלים; תעריפי המשלוח, ההובלה והביטוח זינקו; מדיניות "אפס הדבקה" של סין פירושה סגירה של מוקדי הייצור והשילוח החשובים בעולם. מפעלים רבים נותרו סגורים או לא חזרו לפעול; השכר ממשיך לעלות, וחברות עדיין נאבקות על הטאלנטים; מחסור נרחב בנהגי משאיות משפיע על שרשראות הייצור.
אל כל הגורמים האלה מצטרפת ההתקפה של רוסיה על אוקראינה והסנקציות שהפעילו מדינות המערב בעקבותיה על סחורות וסחר רוסיים. להתפתחויות האלה יש השפעות ישירות ועקיפות שמזינות את האינפלציה. רוסיה היא עדיין ספקית חשובה של נפט, גז ופחם למפעלים באירופה. אוקראינה ורוסיה יחד הן היצואניות הגדולות בעולם של דגנים, גידולי מזון לבהמות ודשנים לגידול יבולים. עצירה או אפילו צמצום משמעותי של אספקת סחורות אלו מקשה על מערכת שרשרת האספקה הגלובלית לתפקד היטב. גם אם המלחמה תסתיים מחר, ההתרה של סנקציות ואמברגו על סחר עלולה להימשך שנים, אם לא עשרות שנים.
אחת התוצאות הסבירות של התפתחויות אלה היא שמדינות עלולות להפוך לפרוטקציוניסטיות וכך לסגת מהתקדמות של עשרות שנים בתהליך הסחר הגלובלי וההתמחות. לדוגמה, ב-40 השנים האחרונות לערך התרחק חלק נרחק מהייצור מארה"ב. בינתיים, עמק הסיליקון הפך למוביל העולמי ברעיונות עסקיים דיגיטליים חדשים, טייוואן הפכה לספקית העולמית של מוליכים למחצה ואזור שנזן בסין יצר מערכת סביבתית לייצור מוצרים אלקטרוניים. ברזיל הפכה ליצואנית הגדולה ביותר של בשר בקר, סין של פלדה, קנדה של אלומיניום, גרמניה של מכוניות וארה"ב של מכשירי רדיו, טלוויזיות ונפט מזוקק.
במילים אחרות, כל אזור התחיל להתמחות בייצור סחורות שבהן יש לו יתרון יחסי או יתרון גודל. סחורות חצו את העולם בשלבי ייצור שונים לפני שהגיעו ללקוחות. התמחות וסחר אלה הורידו את מחירי הסחורות והשירותים והגבירו את החדשנות.
כעת קיימת סכנה ממשית שלפחות חלק מההתקדמות הזאת עלולה ללכת לאיבוד לנצח. מדינות עשויות לחזור למדיניות פרוטקציוניסטית יותר ולנסות להפוך לבלתי תלויות באחרות. בנוסף, מדינות רבות יוציאו יותר על הגנה, מה שאומר פחות כספים לפיתוח אמיתי. כל זה ייקר את הסחורות והשירותים.
אנחנו לא חושבים שהאינפלציה תרד בקרוב, אפילו שהבנק המרכזי בארה"ב מתכנן להקטין את המאזן שלו בשנה זו ביותר מטריליון דולר (כלומר, לגבות טריליון דולר בחזרה מהכלכלה, בתקווה שהביקוש ייעשה מותאם יותר להיצע).
לאור ההתפתחויות ברוסיה ובאוקראינה, השיבושים בשרשרת האספקה והבעיות האינפלציוניות הפכו עמוקות וממושכות הרבה יותר מבעבר. לפניכם שבע אסטרטגיות שיסייעו לחברות להתמודד עם האינפלציה לאורך זמן.
1. נתחו את כל שרשרת הערך שלכם ואת רמת החשיפה שלה לזעזועים בשרשרת האספקה. לימדו לא רק על הספק המיידי שלכם, אלא גלו את הספק שמאחורי הספק שלכם, וכן הלאה. אפילו תת-רכיב מינורי חוצה את העולם בשלבי ייצור שונים. יש להעריך את הסיכון להפרעות בכל שלב, לפתח מקורות אספקה חלופיים ולשמור על מלאי מספיק.
2. הבינו את מבנה ההון שלכם: תמהיל מניות הון, מניות בכורה, הלוואות בנקאיות, אשראי לטווח קצר, אשראי ספקים וחוב להמרה. בדקו אילו מהם יש להחזיר ומתי, אילו מושפעים מהעלאות ריבית ואילו עלולים להפיל את העסק אם לא יוחזרו.
3. שימו לב במיוחד להתפתחויות גלובליות: שינו בבריתות בין מדינות ושינוי מדיניות של ספקים בינלאומיים. גורמים אלה אינם יכולים עוד להילקח כמובנים מאליהם. אינכם יכולים לצפות שמדינות יפעלו באופן רציונלי בהתאם לאינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח שלהן.
4. היו ערים להודעות המדיניות ולפרוטוקולים של הפד. לעתים קרובות הם כוללים תוכניות ומדיניות שעשויות להפתיע עסקים כאשר ייושמו. לדוגמה, כל הודעה אחרונה על העלאת ריבית הפתיעה את שוקי המניות.
5. שמרו על מורל גבוה בקרב העובדים ומנעו שחיקה. זאת על רקע עזיבת העובדים את שוק העבודה. אובדן של עובד מפתח פירושו חודשים של אובדן תפוקה והוצאה של משאבים נוספים כדי למצוא ולהכשיר מחליף. כתוצאה מכך, חשוב במיוחד להיות בתקשורת מתמדת עם העובדים ולפחות להיות מודעים לתוכניות שלהם להחלפת מקום עבודה. היו גמישים יותר במתן מענה לצרכים האישיים שלהם, כמו עבודה מהבית.
6. ותרו על רעיונות לא רווחיים. הגיע הזמן לבצע רציונליזציה של פעילויות, לקוחות, עסקים, מותגים, פלחים, ספקים, אתרי ייצור וקווי מוצרים, כיוון שהישרדות לטווח קצר נמצאת בעדיפות עליונה יותר מצמיחה ארוכת טווח. יש לזהות את תחומי הליבה ולהתמקד באלה שמספקים את התשואה הטובה ביותר. שמרו על הרעיונות המבטיחים ביותר לעתיד.
7. הימנעו מקיצוצים. נטייה טבעית בזמנים אלו היא להניף גרזן אוניברסלי ולהורות על קיצוץ רוחבי של המשכורות, ההוצאות ומספר העובדים. תוצאה ברורה של פעולות כאלה היא מורל נמוך ושחיקה נוספת של עובדים מוכשרים. ייתכן שמפתה גם להתחיל לקצץ בהוצאות עתידיות, כמו מחקר ופיתוח, הכשרת עובדים ופרסום. אנו ממליצים לא לעשות פעולות כאלה. במקום זאת, דרגו מחדש פעילויות וקווי עסקים במונחים של עדיפויות שימור. הדירוג חייב להביא בחשבון את סדרי העדיפויות הארגוניים הנוכחיים תוך השארת מקום לצמיחה ולרווחיות עתידית. לדוגמה, הוא חייב לכלול:
■ תשואה על השקעה בהתבסס על ערכי השוק הנוכחיים של הנכסים, במקום ערכים היסטוריים.
■ מחזור התפעול של המזומנים, כלומר, הזמן שחולף בין השקעת מזומנים במלאי ועד החזרת מזומנים מהלקוח.
■ סיכונים ואי-ודאויות, מאספקה ללוגיסטיקה ועד ליכולת התשלום של הלקוחות.
■ צמיחה, שילוב של סך השוק שניתן להתייחס אליו ונתח שוק בר השגה.
אי אפשר להמתיק את העובדה שהלחצים האינפלציוניים והבעיות בשרשרת האספקה הם כאן כדי להישאר. חשוב לפתח הבנה מעמיקה של הבעיות הללו וליצור תוכנית שתתמודד עם האתגרים המתפתחים במהירות.
© Harvard Business School Publishing Corp
