מרב מיכאלי, העבודה. טלי מורנו וספי עובדיה, גל''צ, 8.6.22
נדמה שעם כל יום שחולף הקואליציה הופכת לרעועה יותר ויותר. בשבוע שעבר, כשמי שהייתה אחראית למשבר הייתה (בין היתר) רע"ם, שלא הצביעה עם הקואליציה על "חוק יו"ש", נשאלה שרת התחבורה מרב מיכאלי כיצד יש לנהוג במפלגה. "את לא מתחברת לאמירה… שצריך להעניש את רע"ם על חוסר המשמעת הקואליציונית שלהם?", שאל אותה ספי עובדיה בגל"צ. מיכאלי העדיפה להפנות את האש לכיוון אחר : "כחול לבן החרימו את המליאה לשבועיים, אני מזכירה לכם, שבועיים הם החרימו את המליאה בגלל סיפור הפנסיות". האם מה שעשתה כחול לבן בהקשר של "חוק הפנסיות" דומה למהלך של רע"ם? בדקנו.
"סיפור הפנסיות" עליו דיברה מיכאלי מתייחס לתיקון מספר 33 ל"חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), התשפ"ב-2022". לציבור הוא אכן מוכר כ"חוק הפנסיות", ומטרתו היא להסדיר בדיעבד את הגדלת הפנסיה התקציבית שמוענקת לאנשי הקבע, באישור כמעט אוטומטי של הרמטכ"ל (מה שמכונה "תוספת הרמטכ"ל"). בפברואר הממשלה נדרשה להעביר את התיקון לחוק לפחות בקריאה ראשונה, כדי למנוע התערבות של בג"ץ, אך המהלך עורר התנגדות נרחבת בקרב כמה מהמפלגות בקואליציה. בין המתנגדים היו גם שרי העבודה, שהצביעו נגד המהלך בממשלה, אך החוק עבר למרות התנגדותם (יחד איתם התנגדו גם שרי מרצ ותקווה חדשה). החוק זכה בהמשך גם לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה, שתפקידה להחליט באילו חוקים תתמוך הקואליציה בהצבעות במליאה, לאילו תתנגד, אילו יקודמו ואילו יעוכבו.
בעקבות ההחלטה הזאת הייתה אמורה הקואליציה כולה להתייצב מאחורי החוק שאותו ביקשה להעביר כחול לבן. כך נקבע, למשל, בסעיף 5 להסכם הקואליציוני בין מפלגת העבודה ליש עתיד בו נכתב כי "סיעת העבודה… תהיה מחויבת להחלטות הממשלה והנהלת הקואליציה, ותתמוך במהלכיהן בכנסת". אלא שלמרות זאת העבודה הודיעה כי לא תתמוך בחוק בכנסת (אליה הצטרפו מרצ ואביר קארה מימינה), והקואליציה נאלצה לדחות את הבאת החוק לאישור המליאה. במצב עניינים זה הודיע יו"ר כחול לבן, בני גנץ, כי מפלגתו לא תיקח חלק בהצבעות במליאה, פרט להצבעות אי אמון. עקב כך מספר הצעות חוק של האופוזיציה אושרו בקריאה טרומית, בעוד הקואליציה נאלצה למשוך חקיקה שהתכוונה להעביר.
אלא שבעוד שהמהלך של רע"ם עליו נשאלה מיכאלי נגע למפלגה שפעלה בניגוד להחלטות הממשלה והקואליציה, והפרה את ההסכמים הקואליציוניים, המהלך של כחול לבן נגע למקרה שבו שותפותיה של המפלגה לקואליציה - ביניהן מפלגת העבודה - הן אלה שאיימו להפר את ההסכמים, וסרבו להתייצב בכנסת מאחורי החלטות הממשלה. אגב, בניגוד לדבריה של מיכאלי, ההחרמה לא נמשכה שבועיים, אלא שבוע. ב-28 בפברואר המשבר נפתר, והחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה.
מטעמה של מיכאלי נמסר: "מפלגת העבודה היא המפלגה היציבה ביותר בקואליציה הזו, שבשונה ממפלגות אחרות לא החרימה את המליאה וגרמה לאי-העלאת חקיקה במשך למעלה משבוע ולא הצביעה נגד הקואליציה אף פעם. נמשיך לשמור על שלמות הממשלה והקואליציה ולנהל מאבקים צודקים לטובת הציבור בישראל תוך הידברות וחתירה לפשרות. מצופה מכל המפלגות בקואליציה לנהוג כך גם ולגלות אחריות".
בשורה התחתונה: דבריה של מיכאלי מטעים. בניגוד לאופן שבו פעלו חברי רע"ם ב"חוק יו"ש", עצם המאבק של כחול לבן למען העברת "חוק הפנסיות" לא נבע מתוך הפרה של המשמעת הקואליציונית, אלא היה חלק ממהלך שנועד לגרום למפלגות אחרות - ביניהן העבודה - לקיים את ההסכמים הקואליציוניים. בנוסף, ההחרמה המדוברת ארכה שבוע ולא שבועיים.
תחקיר: אורי כהן