מגייסים לא מעוניינים בעובדים שבאים בשביל הכסף / אילוסטרציה: Shutterstock
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
לפני כמה ימים נתקלתי בפוסט של מגייס שכתב "מעסיקים מרגישים מתי מישהו.י נמצאים בתחום רק בשביל כסף". הוא סיפר על מועמדת שענתה "להרוויח 6 ספרות בשנה" בתשובה לשאלה מהן השאיפות שלה במקצוע, וסיכם "אגב, היא לא התקבלה". היו שתהו אם המועמדת נדחתה מטעמי מגדר, והאם גבר היה נפסל גם הוא בגלל תשובה זהה - להערכתי קרוב לוודאי שכן. התשובה הזו טיפשית להפליא, שלא לומר ירייה ברגל, לא משנה אם המשיב הוא גבר או אישה.
תשובה שפוסלת על הסף
מגייסים לא מעוניינים בעובדים שבאים בשביל הכסף, גם אם המגייס עצמו הגיע לתפקיד בגלל שכר גבוה יותר. הם יודעים שמי שמגיעים מהסיבה הזו הם בעלי מחויבות נמוכה לארגון, וכי קרוב לוודאי שיינטשו די מהר לארגון שישלם להם יותר, מורידים לטמיון את ההשקעה בגיוסם ובהכשרתם לתפקיד.
יתרה מכך, להגיד שהגענו למקצוע/לתפקיד בגלל הכסף זו אמירה מבין היחידות שמספיקות לכשעצמן כדי ליפול בראיון עבודה, ואין הרבה כאלה. ברוב המכריע של ראיונות העבודה אנשים לא נופלים בגלל תשובה אחת לא מוצלחת, אלא עקב מכלול שלם של אלמנטים שעל חלקים יש למרואיין שליטה ועל חלקם לא.
כמובן שאין שום קשר בין ההמלצה שלא להגיד "באתי בשביל הכסף" לבין המשא-ומתן על הכסף, בו בהחלט מומלץ להיות נוקשים ככל האפשר, ובלבד שאתם לא קטנוניים. אופי המשא-ומתן הוא אבן דרך משמעותית בבניית המיתוג שלהם בארגון, מול משאבי אנוש ובעיקר מול המנהלים המקצועיים. דרך-המשא ומתן על תנאי ההעסקה (ולעיתים גם על הגדרת התפקיד) אתם מאותתים למנהלים שלכם עד כמה אתם אסרטיביים, או לחלופין נוטים לוותר במצבי קונפליקט, לכן חשוב מאד לנהל אותו כראוי ולא להתקפל במהירות.
מי צריך ליזום את סוגיית השכר?
כמו כן, לא מומלץ להקדים ולברר מיוזמתכם לגבי השכר, בוודאי כשמדובר בתפקידי ניהול בהם תהליכי המיון הם ארוכים יחסית. עדיף לכם שהנושא יעלה ביוזמת המעסיק הפוטנציאלי, ובשלבים כמה שיותר מתקדמים בתהליך המיון. למה? כי ככל שהמשא-ומתן על השכר נדחה, למעסיק יהיה קשה יותר לוותר על מועמדותכם, והוא יהיה פחות נוקשה ונדיב יותר בתנאי ההעסקה.
ולמי שחושש שהוא מבזבז את זמנו על ראיונות שבסופם יוצע לו שכר נמוך, קודם כל כשמדובר בתפקיד מקפצה שווה "לבזבז" זמן, ואולי אף להתפשר על שכר נמוך יותר בטווח הקצר, לטובת קפיצה גדולה בשכר בטווח הארוך. שנית, ברוב המקרים נעשה בירור ראשוני באשר לציפיות שכר, אם על ידי חברת ההשמה או המגייס עצמו, כלומר, כבר הצהרתם על הציפיות שלכם ובכל זאת זומנתם לראיון, אז חכו בסבלנות שהמעסיק יעלה את הסוגייה.
ואם כבר הזכרנו את שאלת ציפיות השכר, ל-ע-ו-ל-ם אל תציינו טווח. קודם כל משום שציון טווח לא מעיד על עודף חוכמה, ואתם לא רוצים למתג עצמכם ככאלה. שנית, אין שום סיכוי שהשכר שתקבלו יהיה גבוה יותר מהסכום שציינתם בתחתית הטווח. אז לפני שאתם יורים ציפיות שכר בדקו מה מקובל לשלם בשוק הרלוונטי לתפקיד הספציפי שאליו אתם מתראיינים (שכר הוא תלוי תפקיד ולא כישורים). כשישאלו אתכם ציינו שכר שקרוב יותר לקצה העליון של הטווח, ובמקביל החליטו מהו השכר הנמוך ביותר שמתחתיו אתם לא מעוניינים להתקדם בתהליך המיון.
העמק השווה
ומה אם הציפיות שלכם גבוהות מידי? רוב הסיכויים שלא יטרקו לכם את הטלפון בפנים, מקסימום יגידו שהסכום גבוה. זה בדיוק הזמן לבדוק בכמה גבוה, ואם הוא מעל המינימום שהגדרתם לעצמכם השיבו "אם נתאים אחד לשני בשאר הנושאים, אני מאמינ/ה שנגיע לעמק השווה גם על השכר".
לכשתגיעו לראיון, תהיה לכם הזדמנות להרשים את המעסיק הפוטנציאלי, ואולי אף תצליחו לפרוץ את התקרה שהגדיר בתחילת התהליך. רק אל תגידו בשום שלב שבאתם בגלל השכר. בהצלחה.
זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם.