מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock
פסק דין תקדימי שהתקבל לאחרונה בבית המשפט העליון קובע: חברת תעופה שאין לה נציגות בישראל אינה כפופה לחוק הגנת הצרכן הישראלי. המשמעות: צרכנים שהזמינו טיסה ישירות מאתר איזי ג'ט, ריאנאייר או וויז אייר, למשל - לא יוכלו לבטל את העסקה בטווח של 14 ימים (ועד 7 ימים ממועד הטיסה).
יצוין כי מי שמזמין טיסה של אחת מהחברות שאין לה נציגות אבל עושה זאת מול סוכן נסיעות מקומי, החוק חל על הסוכן שצריך להשיב לנוסעים את כספם בניכוי דמי ביטול (עד 100 שקל או 5% מהעסקה, הנמוך מהשניים).
"כשנהיה שוויץ נוכל להרשות לעצמנו קצת יותר"
פסק הדין התגלגל לבימה"ש העליון בעקבות ערעור שהוגש על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שדחה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד איזי ג'ט בטענה כי החברה מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן הישראלי בכך שאינה מאפשרת את הביטול על פי הדין הישראלי. יודגש כי בשונה מחוק הגנת הצרכן, כלל חברות התעופה שפועלות מישראל מחויבות לפעול על פי חוק התעופה לרבות בכל הנוגע לביטול טיסה ולפיצוי שנקבע על פי חוק לצרכנים בנוסף להחזר כספם.
הדיון שהתקיים לפני נשיאת ביהמ"ש העליון השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן והשופטת יעל וילנר, עסק לא רק בשאלת החלת החוק הישראלי על חברה שאין לה נציגות בישראל אלא גם בסעיפים המצויים בחוזה ההתקשרות של החברה עם הצרכנים והאם אלו יכולים לגבור על הוראות הגנת הצרכן המקומיות.
הסכם ההתקשרות של איזיג'ט כולל תניית ברירת דין המחילה על ההתקשרות עם לקוחותיה את הוראות הדין האנגלי. בית המשפט העליון קבע כי תנייה זו תקפה ומחייבת, אף אילו הייתה לאיזיג'ט נציגות בישראל. לפיכך נקבע כי הדין האנגלי המפורט בהסכם ההתקשרות של איזי ג'ט הוא התקף עם לקוחותיה הישראלים. למעשה, קבע בית המשפט כי העובדה שלצרכנים הישראלים יש אפשרות לבצע הזמנות באתר איזי ג'ט, הרי שמדובר במרחב הווירטואלי ולא בגבולות הריבון של מדינת ישראל. עוד צוין בהחלטה כי העובדה שיש לכאורה נציגים לחברות בישראל דוגמת נציגים משפטיים או עובדי חברות שירותי הקרקע - אינה משולה לנציגות רשמית של החברה לצורך החלת חוק הגנת הצרכן.
הנשיאה חיות שללה את טענות התובעים כי איזי ג'ט הביאה בחשבון שהיא באה לשוק הישראלי היא תהיה כפופה לדין הישראלי "בדומה למתרחש בשוויץ" ואף אמרה "כשנהיה שוויץ נוכל להרשות לעצמנו קצת יותר". באשר לטענת התביעה כי לא מוצדק כי החברה פועלת מול הצרכנים בישראל אולם לא כפופה לחוק אמרה השופטת וילנר, "הכול יכול להיות נכון אבל אנחנו צריכים להיצמד להוראות המשפטיות אם יש נציגות או אין וזה עניין עובדתי וביהמ"ש אומר שאין להם נציגות כאן". הערעור כאמור נדחה. את איזי ג'ט ייצגו עוה"ד ד"ר גיל אוריון, שירלי קציר ואמיר ורון ממשרד פישר (.FBC & Co).
"בעולם הווירטואלי זה שונה"
ראש מחלקת תעופה במשרד, עוה"ד קציר הסבירה לגלובס כי מדובר בפסיקה תקדימית ומחייבת שעל בסיסה למעשה יוכלו לפעול גם חברות תעופה אחרות שאין להן נציגות בישראל "הדגש הוא לאו דווקא על השאלה אם יש או אין נציגות בישראל כמו על השאלה מה נקבע בכללי ההסכם שבין החברה ובין הצרכנים", מסבירה קציר, "בית המשפט העליון קבע שאיזיג'ט, כחברה אנגלית, כלכלה את צעדיה ובחרה לכלול בחוזה שלה תניית ברירת דין המחילה את הדין האנגלי. שופטי העליון קבעו כי מדובר בתנייה תקפה ומחייבת".
יצוין כי בשונה מאיזי ג'ט, בריטיש איירוייז או וירג'ין אטלנטיק למשל, שתי חברות בריטיות שפועלות מישראל מגובות בנציגות מקומית המאוישת בעובדים מקומיים ועל כן, כשהן פועלות בטריטוריה של ישראל, הן כפופות לחוק המקומי. "בעולם הווירטואלי זה שונה", מציינת קציר לנוכח זירת הפעילות של איזי ג'ט מול הצרכנים הישראלים.
הדין האנגלי אגב קובע גם הוא 14 ימי ביטול מועד ביצוע העסקה אך בדומה למדינות רבות בהן ארה"ב, קנדה, מדינות אירופה וניו זילנד - ענף התעופה מוחרג מהחוק. הסיבה היא שהמוצר או במקרה הזה השירות (טיסה) מתנהל אחרת ממוצר קמעונאי או משירות אחר כשהוא מתומחר בצורה דינמית הנתונה למצב נתון - מביקוש נקודתי ועד היכולת לבחור בכרטיס שתנאי גמישים ומאפשרים החזר או שלא. למרות שגם בתי מלון פועלים באופן דומה בכל הנוגע לשיטת התמחור, הם לא מוחרגים מהחוק במרבית המדינות.
לפי קציר, "חברות תעופה פועלות בעולם גלובלי שאלמנטים שונים באים בחשבון בשכלול תמחור הכרטיס. מדינות רבות השכילו להבין שמדובר בענף עם מאפיינים ייחודיים ולמעשה החרגה זו גם פותרת את החברות שיש להן נציגות באותן מדינות מדין חוק הגנת הצרכן המקומי".
"ביהמ"ש תומך באינטרס שיהיו כמה שיותר שחקנים שיפעלו לרווחת הצרכן"
איזי ג'ט, היא חברת לואו קוסט ולמעשה החלוצה בישראל בתחומה. כיום חברות הלואו קוסט הבולטות - איזי ג'ט, ריאנאייר ו-וויז אייר תופסות נתח של 18% מהפעילות בנתב"ג - נתח פעילות שגדל עם השנים הודות ליכולת של החברות להציע מחיר תחרותי ומגוון של יעדים. נקודת המוצא היא שככל שהחברה תיאלץ לשכלל גם סיכון של ביטול לכרטיס שהיא מוכרת לצרכנים בארץ, הסיכון ישתקף במחיר הטיסה. קציר מציינת כי על פי מחקרים שנעשו, הסיכון היה מגדיל את הפרמיה בכ-12%-15% ממחיר הכרטיסים כיום. "נתונים מראים כי כ-5% מהנוסעים מבטלים את טיסתם. אם החוק יחול על חברות הלואו קוסט דוגמת איזי ג'ט, הן ייקרו את הכרטיסים כך ששאר 95% מהנוסעים ישלמו יותר. גם ביהמ"ש התייחס לחשיבות של לעודד חברות זרות להיכנס לשוק הישראלי ולתרום לצרכן בהיבט התחרות והגדלת ההיצע".
על בסיס נקודת מוצא זו גם הוחל הסכם השמיים הפתוחים שנכרת במטרה להכניס לישראל כמה שיותר חברות תעופה שיוכלו להגדיל את היצע הקווים ולייצר תחרות. ואכן ההסכם הגדיל משמעותית את נוכחות החברות על לוח הטיסות. כשנחתם ההסכם הלינו החברות הישראליות על אפליה ועל פגיעה בתחרות בנוגע לחוק הגנת צרכן שהן כפופות אליו בשונה מהחברות הזרות שלא יפתחו כאן נציגות. ועדה מיוחדת שהתכנסה לנוכח טענותיהן שכללה נציגים ממשרד ממשלה ומרשות תעופה אזרחית הגיעה למסקנה שהצרכנים יוצאים נשכרים מהסכם השמיים הפתוחים וכי אין הצדקה להחיל את החוק על חברות שלא פותחות נציגות בישראל. הדוח אף הוצג כראייה על ידי איזי ג'ט בערעור.
"ביהמ"ש תומך באינטרס שיהיו כמה שיותר שחקנים שיפעלו לרווחת הצרכן", הוסיף עוה"ד ורון. "הגברת התחרות תוביל להורדת מחירים כשהתועלת לצרכן היא ברורה. אם איזי ג'ט תצטרך לשכלל בתמחור שלה את נושא ביטולי העסקה בהתאם לחוק המקומי שלא החריג תעופה בישראל - כל מודל הפעילות שלה ישתנה ועמו התנאים לצרכן". בעניין זה נציין כי איזיג'ט יצאה מרוסיה בעקבות חיובה להחיל את הרגולציה המקומית ברוסיה, מה שלא אפשר לה לנהל את מודל הפעילות הגלובלי שלה בשוק הרוסי.
על פניו הצרכנים יוכלו לטעון כי העובדה שלא ניתן למצות את הוראות חוק הגנת הצרכן במקרים אלה היא מקפחת. אלא שגם פה נכנס ממד התחרות - לצרכנים עומדת זכות הבחירה לבחור בין מחיר זול יחסית לכרטיס הטיסה ובין תוספת פרמיה לכרטיס שיאפשר שינוי או ביטול. סוגיה זו נידונה השבוע בוועדת הכלכלה באשר לעסקאות תיירות שנעשות בישראל. הצעת לתיקון חוק הגנת הצרכן מבקשת לאפשר לעוסקים המקומיים בתיירות - דוגמת מלונות, להציע מסלולי עסקה שלא ניתנים לביטול ולתעדף אותם במחיר זול מעסקה שניתנת לביטול. באופן הזה, מבקשים יוזמי החוק להשוות את תנאי העוסקים המקומיים לעוסקים הבינלאומיים דוגמת בוקינג.קום כשהם מאמינים שמסלולים מגוונים לבחירת הצרכן יובילו להגברת התחרות וימשכו את המחיר מטה. ההצעה עברה פה אחד.