טקס הכניסה לתפקיד של היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ
מדינת ישראל חוזרת לתקופת בחירות. תקופת ממשלת מעבר מחייבת את הממשלה היוצאת, על פי פסיקת בג"ץ וחוות דעת של משרד המשפטים, לנהוג בריסון שלטוני משמעותי.
בדצמבר 2020, המשנה ליועמ"ש רז נזרי שלח עדכון ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. לדבריו, "תקופת הבחירות מחייבת את הממשלה היוצאת, השרים המכהנים בה ומשרדי הממשלה לנהוג בריסון ובאיפוק בכל הנוגע להחלטות המתקבלות, הקצאת המשאבים ויוזמות החקיקה". נזרי ציין כי "הטעם לכך כפול - ראשית, על הממשלה היוצאת להימנע, כשהדבר לא נדרש, מהכרעות בלתי הפיכות שיקשו על הממשלה החדשה שתכהן מכוח אמון הכנסת הבאה לממש את מדיניותה לפי רצון הבוחר; שנית, יש להיזהר מפני שימוש לא ראוי בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד".
נראה כי בפני ממשלת המעבר של בנט־לפיד, שבקרוב מאוד תהפוך להיות ממשלת לפיד־בנט, עומדות שלוש משוכות מרכזיות - ואלו הן.
1. מינויים ממשלתיים
צוואר הבקבוק שנוצר עקב הוואקום של מערכות הבחירות התכופות בישראל החל מתחילת 2019, הוביל לרצף מינויים שהממשלה הנוכחית הצליחה להשלים במהלך שנת כהונתה.
עם זאת, מינויים נוספים עדיין על הפרק. כך, למשל, לאחר שוועדת גילאור אישרה את מינויו של מאיר שפיגלר למנכ"ל חברת החשמל - ההחלטה עודנה ממתינה לאישור שרי הממשלה. בה בעת, פרופ' יובל אלבשן מצפה למינויו למנכ"ל הביטוח הלאומי במקומו של שפיגלר, אך בניגוד לאחרון - אותו ועדת גילאור טרם אישרה.
לפי הנחיית היועמ"ש מינואר 2021, הליכי מינוי מועמדים שהועברו לוועדה לבדיקת מינויים - יושלמו בתקופת ממשלת מעבר כרגיל. לאור זאת, מינויי שפיגלר ואלבשן צפויים להימשך כרגיל. סוגייה פחות ברורה משאלת מינויי מנכ"ל חברת החשמל ומנכ"ל הביטוח הלאומי החדשים, היא כיצד יכריע משרד המשפטים בנוגע לוועדת האיתור לתפקיד מפקד גל"צ.
השיקולים במקרה זה רבים. לאור בחישת שר הביטחון בני גנץ בהליך מחד גיסא, ובשל המצב הבלתי תקין שבו כהונת גלית אלטשטיין כמפקדת במילוי מקום ממשיכה על אף זיקתה לגנץ מאידך גיסא - שאלה זו תוכרע על ידי המשנה ליועמ"ש גיל לימון.
אולם, המינוי החשוב מכל הוא של הרמטכ"ל הבא, במקומו של אביב כוכבי שיפרוש באמצע ינואר 2023. גנץ מעוניין למהר למנות לו מחליף, אך נראה כי שאלה זו תוכרע על סף מועד הגעת האזרחים לקלפיות. אם הבחירות ייקבעו לעוד שלושה חודשים, משרד המשפטים יסרב לאשר את המינוי, בטענה כי יש להותיר זאת לממשלה הבאה. מנגד, אם הבחירות ייקבעו לתאריך מרוחק, אזי נראה כי משרד המשפטים ייטה לאשר את המינוי - במטרה למנוע מצב שבו צה"ל נותר ללא רמטכ"ל קבוע, או ללא חפיפה מסודרת לתפקיד.
כך או כך, היסטוריית המינויים בממשלות מעבר מלמדת כי הכל תלוי נסיבות ופרספקטיבה. הדוגמה הבולטת הייתה בתקופת ממשלת המעבר הקודמת, שבה נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות ביקשה מהיועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט לאפשר לוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים לביהמ"ש הכלכלי, בעוד שמנדלבליט טען כי הדבר איננו אפשרי - ומנע זאת.
2. הסכמי שכר
הסתדרות המורים משביתה בימים האחרונים, באופן חלקי, את הלימודים בבתי הספר. על כן, נשאלת השאלה האם הממשלה יכולה לחתום על הסכמי שכר חדשים עם הסתדרות המורים?
התבחינים שהגדיר המשנה ליועמ"ש נזרי הם בעלי פנים לכאן ולכאן. כך, לדוגמה, אחד התבחינים הוא "עד כמה קיימים דחיפות וכורח אובייקטיביים בביצוע הפעולה דווקא במועד זה", ומנגד "האם הימנעות מביצועה תפגע באינטרס ציבורי". תבחין אחר הוא "האם הפעולה נוגעת למדיניות המתאפיינת ברגישות פוליטית או ציבורית בולטת שאין לגביה קונצנזוס ציבורי, אשר סביר להניח כי ממשלה חדשה עשויה לרצות לנקוט בה עמדה אחרת".
מי שמצפה לקרוא את התבחינים ולהגיע למסקנה ברורה - יתאכזב. היועמ"שית גלי בהרב מיארה לא גילתה עד כה יחס נוקשה ולעומתי, בלשון המעטה, לממשלה שמינתה אותה. יהיה מעניין לראות אם קו זה יימשך בזמן ממשלת המעבר, שבו כמעט באופן אינהרנטי שרי הממשלה והייעוץ המשפטי לממשלה עומדים בשני צידי המתרס, על רקע רצונה של הממשלה למקסם רווחים פוליטיים לפני הבחירות.
3. מהלכים בינלאומיים
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן צפוי לקיים בחודש הבא סבב ביקורים במזרח התיכון ככלל ובמדינת ישראל בפרט. על פי ההערכות, הוא ינסה לנרמל את היחסים בין ישראל לבין ערב הסעודית. האם ממשלת ישראל יכולה לחתום על הסכמים בינלאומיים וביטחוניים בתקופת בחירות? גם כאן, התשובה איננה חד משמעית.
העיסוק בביטחון ובהתרחשויות במזרח התיכון אינו נפסק, כמובן, כשישראל יוצאת לבחירות. עם זאת, החשש מכבילת ידיה של הממשלה הבאה בנוגע לחתימה על הסכמים בינלאומיים, רלוונטי גם בנוגע לאפיק זה.
שני השיקולים המרכזיים יהיו חיוניות הפעולה, והאפשרות כי המהלך יסבול דיחוי לממשלה הבאה. היועמ"ש לשעבר מנדלבליט אישר בעבר לנתניהו לקדם הסכמים בינלאומיים עם מדינות ערביות, לאור חוות דעת ביטחונית חסויה שהסבירה את דחיפות החתימה. יש להניח כי ככל שהמהלך מול ריאד יהיה בעל קונצנזוס פוליטי רחב בישראל, כך היכולת לאשר אותו משפטית תגדל בהתאם.