מתוך פוסט בפייסבוק, מפלגת ימינה, 15.6.22
גל התייקרויות המחירים במשק הגיע גם לקמפיינים הפוליטיים של המפלגות. באופוזיציה האשימו את הממשלה ברמת האינפלציה הנוכחית, שהיא גבוהה יחסית לשנים קודמות. בימינה השיבו אש: בפוסט בעמוד הפייסבוק של המפלגה (שהוא למעשה שיתוף של פרסום של "צעירי ימינה") שובצו שני גרפים: אחד שמתאר את מה שאירע תחת ממשלת בנט (השנה האחרונה), ומעליו נכתב "העולם מתייקר יותר מישראל", והשני שמתאר את המצב בממשלות נתניהו (2009-2021) מעליו נכתב: "ישראל מתייקרת יותר מהעולם".
לכאורה, הוכחה ניצחת. אלא שגם מי שאינו בקיא באופן מיוחד בתחום הכלכלי, יוכל לשים לב די בקלות כי הגרפים לא מודדים את אותו נתון. בתקופה של ממשלת נתניהו הגרף שמראה כי המחירים בישראל עלו יותר מהעולם, משקף, כפי שנכתב, את "רמת המחירים" בשנים 2009-2021. התקופה של ממשלת בנט מיוצגת באמצעות השינוי במדד המחירים לצרכן. מתחתיו מופיעה הטענה כי רק בחמש מדינות מבין 38 מדינות ה-OECD עליית המדד הייתה נמוכה יותר.
האם הבחירה בשני מדדים שונים היא מקרית? נראה שלא. אם נחיל את הנתון שבחרו בימינה כדי לבחון את ממשלת בנט גם על תקופת ממשלות נתניהו נגלה כי בכל השנים שבין 2012 ועד 2021 - אז סיים נתניהו את כהונתו - שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל היה נמוך מממוצע ה-OECD (למעט 2013, אז הנתון היה זהה). יתרה מכך, גם ההישג הקונקרטי שבו מתגאים בימינה - "רק בחמש מדינות המדד נמוך יותר" - אינו מרשים במיוחד בהשוואה לעבר הקרוב. כמעט בכל השנים שמאז 2015, אז הושג נתון זהה, הנתונים של ישראל היו טובים יותר, ומעלינו בדירוג היו פחות מדינות. ב-2017, למשל, ישראל ניצבה במקום הראשון ב-OECD, ועליית המדד בה הייתה הנמוכה ביותר בארגון (אגב, לפי הבדיקה שלנו, כיום יש מעל ישראל רק 4 מדינות, ולא 5 כפי שנכתב בפוסט של ימינה).
ומהו "מדד רמת המחירים" שבו השתמשו בימינה כדי לבחון את תקופת נתניהו? זה מדד שמשווה את רמות המחירים בכל מדינה ביחס לרמת המחירים ב-OECD, תוך שהוא מתבסס על "יחס כוח קנייה" המוכר לחלק מהקוראים דרך ראשי התיבות שלו באנגלית: "PPP" (Purchasing Power Parity). יחס כוח הקנייה נמדד באמצעות המרה לדולרים, כך שהשוואה באמצעות המדד הזה עונה על השאלה: "מה אפשר לרכוש באותו סכום בדולרים בכל מדינה?". זאת, בעוד השוואה באמצעות מדד המחירים לצרכן עונה על השאלה: "בכמה השתנה המחיר של סל צריכה לאורך זמן במונחי המטבע המקומי?". איזו השוואה היא נכונה יותר? לא ניכנס כאן לדיון הכלכלי הזה - מן הסתם כל שיטת מדידה השוואתית טומנת בחובה יתרונות וחסרונות - אך מה שנראה שקל להסכים עליו הוא שבהשוואה בין שתי תקופות כדאי להחיל על שתיהן את אותה שיטת מדידה.
בשורה התחתונה: הפוסט של ימינה מטעה. ההשוואה שמוצגת בו עושה שימוש בשני מדדים שונים, שכל אחד מהם מודד את השינוי במחירים בדרך אחרת. אם היינו מחילים על תקופת נתניהו את המדד שבו השתמשו בימינה כדי לבחון את תקופת בנט (העלייה במדד המחירים לצרכן בהשוואה ל-OECD), היינו רואים שלפחות בשנות שלטונו האחרונות נתוני הממשלות שלו לא נפלו בדרך כלל מאלה של הממשלה הנוכחית, ולרוב אף היו טובים יותר.
תחקיר: יובל אינהורן