גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרמה פוליטית? לא בשוק ההון: "לשמחתנו מה שמוביל את הכלכלה הישראלית זו לא הממשלה"

"למערכת הבחירות אין שום השפעה על שוק ההון הישראלי", אומר גילעד אלטשולר, והוא אינו היחיד ● "בחירות הן משהו שכבר נכנס ל'תוכנית העבודה' בישראל, והן לא מרגשות את השוק", אומר דודי רזניק מלאומי ● אלכס זבז'ינסקי ממיטב, לעומתם, דווקא טוען שדרמות פוליטיות משפיעות, אבל הפוך מהמצופה: בתקופות ממשלת מעבר השוק המקומי מניב תשואה עודפת משמעותית ביחס לארה"ב

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף
הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

מערכות בחירות בישראל הן אירוע שכיח בשנים האחרונות. ברבע המאה האחרונה, קרי מאז 1999, התקיימו בישראל לא פחות מ-11 מערכות בחירות, ארבע מתוכן בפרק זמן של שנתיים (2019-2021). כעת, עם פיזורה הצפוי של הכנסת וההליכה למערכת בחירות נוספת בעוד מספר חודשים, מתבקש לשאול כיצד מושפע מכך שוק המניות המקומי.

התשובה המיידית אצל ותיקי השוק היא שלמערכות הבחירות התכופות, כלומר למתרחש במרחב הפוליטי, אין השפעה ישירה על המסחר בבורסה בת"א, וזו מגיבה לאירועים שונים בתכלית, כמו הטלטלות בשווקים מעבר לים או אירועים כלכליים משמעותיים, דוגמת אינפלציה או החלטת ריבית.

 

מי שמעריך שהשפעת מערכות הבחירות על הבורסה פשוט לא קיימת, הוא גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף של בית ההשקעות אלטשולר שחם. "לשמחתנו הרבה, מה שמוביל את הכלכלה הישראלית זו לא הממשלה", אומר אלטשולר. לדבריו, "אוי ואבוי אם זה היה הממשלה, זאת הייתה קטסטרופה. יש פה עם חזק מאוד ומאוד מוכשר. בזכות העם הזה הכלכלה פה חזקה. בחירות או לא, אין לזה שום משמעות לגבי הכלכלה. כלום. זירו".

לדברי אלטשולר, "היינו בארבע מערכות תוך כמה שנים. ההייטק עובד וכל זמן שמולידים ילדים - ופרו ורבו ומלאו את הארץ - הכלכלה חזקה. ישראלים מוכשרים עושים כסף בכל העולם ובעולם ההייטק מכירים את הסיפור הזה". הוא הוסיף והעריך שלאחר הבחירות, "הפתעות גדולות כנראה לא יהיו, גם אם ביבי יחזור וגם אם לא. ולכן אני חושב שלמערכת הבחירות אין שום השפעה בנושא שוק ההון הישראלי".

"האלטרנטיבות ברורות: או נתניהו או מה שהיה" 

אלטשולר אינו היחיד. כלכלנים ואנשי השוק נוטים להסכים כי הקשר בין הבחירות לביצועי הבורסה רופף, עד לא קיים. אחד מאלה שסבור שקשה למצוא השפעה של הדרמה הפוליטית על השווקים הפיננסיים הוא אסטרטג הריביות של לאומי, דודי רזניק. לדבריו, "לאור העובדה שבחירות בישראל הן משהו שדי נכנס ל'תוכנית העבודה', אני לא חושב שזה מרגש יותר את האנשים בשוק ההון.

"היו כאן ארבע מערכות בחירות בשנים 2019-2021, ונעשה עוד אחת ב-2022. בגדול זה לא איזשהו סיפור שמשפיע פה על השוק". רזניק מציין עוד, כי "האלטרנטיבות גם ברורות לציבור: או חזרה של נתניהו או שמה שהיה ימשיך. אין גם אלטרנטיבות שונות מאוד מהבחינה הכלכלית. מה שאנחנו רואים היום זו מגמה מאוד חיובית, אבל זה ביחס לעולם ולא קשור למה שקורה בנוגע לבחירות".

"תיתכן השפעה שלילית של התפרקות הממשלה"

לא כולם מסכימים על כך. רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, טוען כי במצב הנוכחי תיתכן השפעה שלילית של התפרקות הממשלה, הנובעת מהצפי להמשך העלאות הריבית. "זו לא הפתעה גמורה שהולכים לבחירות", אומר גוזלן. "בדרך שבה הדברים התנהלו, זה אולי טיפה הקדים את המאוחר. כנראה שאם לא עכשיו אז לקראת תקציב 2023 היה ברור שזה יקרה.

"אנחנו מגיעים לבחירות במצב פיסקאלי טוב, בניגוד לסבבים הקודמים. הפעם הגירעון אפסי. ראינו השבוע נתוני התחלות בנייה מאוד חזקים, וכך מבינים את משמעות השיתוק הכלכלי באחד הענפים החזקים במשק. הפקק שם השתחרר ורואים עלייה. זה - יחד עם קידום רפורמות יבוא - יכולים לסייע להפחתת האינפלציה הגבוהה.

"ברור עכשיו שנעצר איזשהו מומנטום וזה משהו שהוא בהחלט מצער. זה מיד משליך על בנק ישראל, כי הנטל עליו (לאזן את האינפלציה, ח' ש') הולך להתגבר. בקונסטלציה הנוכחית, יש סיכוי שנראה העלאות ריבית מהירות וגבוהות יותר בחצי שנה הקרובה".

מי שכן מציג נתונים מפתיעים לחיוב הוא אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. זבז'ינסקי בדק את תגובת השווקים תחת ממשלות מעבר מאז 1995 עד ימינו מול המשלות המתפקדות, כשהוא משווה את ביצועי מדד ת"א-125 למדד S&P 500. הממצאים המפתיעים מעלים שבימי ממשלות מעבר, ת"א-125 רושם תשואה עודפת של 8.3% ביחס למדד S&P 500, בעוד שבימי ממשלה מתפקדת המדד רושם תשואה עודפת זניחה של 0.3%.

 

 זבז'ינסקי אומר לגלובס, כי "היינו מצפים אולי לראות משהו הפוך, אבל אלו הנתונים שמצאתי. אני יכול להניח מה ההסברים לכך - בדרך כלל ממשלת מעבר היא בשולי כהונת הממשלה, מה שאולי לא תקף לממשלה הנוכחית (שכיהנה רק שנה, ח' ש'). אבל באופן גורף אפשר להגיד שהממשלה כבר עשתה את הדברים שיכלה לעשות, כגון תוכניות ורפורמות, ובסוף הקדנציה היא בחוסר יציבות ובחוסר יכולת להעביר החלטות".

לדברי זבז'ינסקי, "ברגע שיש הודעה על הבחירות והמתנה להן, יש בשווקים כל מיני תקוות שממשלה חדשה עם אנרגיות חדשות תקדם רפורמות ושינויים. אולי זו הסיבה לתמונה המסתמנת של תשואה עודפת משמעותית כל כך".

בטווח הארוך הבורסה בהחלט מנצחת

הקשר בין מערכות בחירות לבורסות קשה להוכחה. מדובר קודם כל באירועים בודדים, שקשה לכמת למספר נתונים סטטיסטיים. מעבר לכך, בתחילת 2020 נכנס העולם לאחד המשברים הכלכליים הגדולים שידע, בעקבות פרוץ מגפת הקורונה. אירוע זה הוביל תחילה למפולת בשוקי המניות, שבעקבותיה נרשמה התאוששות חדה - בעיקר עקב מדיניות הזרמות כספים מסיביות לשווקים על ידי ממשלות (גם בישראל), וכעת "מוגש החשבון" בדמות אינפלציה והעלאות ריבית, שמטות שוב את המטוטלת כלפי מטה.

כך, מבחינת ביצועי המדדים, מתחילת השנה אנחנו בשוק שמתאפיין בירידות שערים. מדד ת"א-35 ירד בכ-8.6%, בזמן שמדדי וול סטריט צללו בשיעור דו-ספרתי. מדד הנאסד"ק ירד ב-31%, הדאו ג'ונס ב-18% ומדד S&P 500 נפל ב-23%.

בתחילת השבוע הנוכחי נרשמו בת"א עליות שערים נאות, וזאת כנראה פחות בזכות ההודעה על סיום דרכה הצפוי של הממשלה והבחירות שבפתח, ויותר בזכות החוזים העתידיים הירוקים על מדדי וול סטריט, שהובילו לתגובה חיובית גם בבורסות אירופה.

עם זאת, בפרספקטיבה של שלוש שנים לאחור, קצת לאחר שסבבי הבחירות הבלתי פוסקים החלו בישראל, מדד ת"א-35 עדיין מציג תשואה חיובית של כ-15%, ואילו מדד ת"א-125 עלה בכ-27%. כלומר בטווח הארוך הבורסה בהחלט מנצחת.

עוד כתבות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

שר החוץ הטורקי מעוניין בשת"פ עם המיליציות הפרו־איראניות

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה