גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שיצא לבדוק מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום

זינוק דרמטי באבטלה? פיטורים המוניים? זה דווקא לא מה שקורה כשמעלים את שכר המינימום ● הכלכלן פרופ' אטילה לינדנר יצא לבדוק איך העלאת שכר המינימום באמת משפיעה על הכלכלה, וחזר עם מסקנות חשובות ומפתיעות ● ראיון בלעדי על שורת מחקרים רותחים מהשטח

מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום / צילום: Shutterstock
מי באמת משלם על העלאת שכר המינימום / צילום: Shutterstock


הכתבה הוקלטה בספרייה המרכזית לעוורים ולבעלי לקויות קריאה

ב־1 בינואר 2015 התחולל בגרמניה אירוע מרחיק לכת: באיחור אלגנטי, אחרי מדינות רבות, נכנס לתוקף חוק שכר מינימום לאומי. עד אותו היום שכר המינימום נקבע במשא ומתן בין איגודי העובדים למעסיקים, אבל בשנת 2014 החליטו המחוקקים בגרמניה שהוא ייקבע בחוק. עבור פרופ' אטילה לינדנר הייתה כאן הזדמנות: "זעזוע גדול כל כך", כפי שהוא מכנה אותו, הוא בגדר ניסוי לכלכלה. אלא ש"למרות החששות של הרבה כלכלנים ששכר המינימום יגרום לאובדן משמעותי של מקומות עבודה" לינדנר ושותפיו למחקר מצאו כי "הוא דווקא עזר להוריד את אי־השוויון בשכר בלי לגרום לירידה בתעסוקה".

וזה לא הכול: במחקר, שהתפרסם ב־Quarterly Journal of Economics (2019), הם ראו שהיו עסקים שלא שרדו את העלאת שכר המינימום, בעיקר עסקים קטנים ולא יעילים שלא יכלו לשלם לעובדים שלהם שכר גבוה יותר. עם זאת, הבשורה לא כל כך נוראה, שכן העובדים שלהם פשוט עברו לעסקים גדולים ויעילים יותר שיכלו לשלם להם שכר גבוה יותר.

עבור כלכלנים זה נהדר: יש כאן הקצאה יעילה יותר של העובדים. אבל כשאני מתעכב בכל זאת עם לינדנר על אותם עסקים קטנים שנסגרו, הוא מציע לחשוב על הדברים אחרת. "אני יכול גם להפוך את השאלה שלך: האם אנחנו אוהבים את זה שיש בכלכלה הרבה עבודות גרועות עם שכר גרוע? האם אנחנו רוצים לחיות בכלכלה שבה אנחנו מסבסדים עבודות בשכר נמוך ודואגים שיהיו רבות ככל הניתן? העובדה הבולטת היא שכששכר המינימום בגרמניה עלה, מקומות העבודה לא נעלמו. העובדים עברו למשרות שמשלמות יותר".

לינדנר (39), פרופסור ביוניברסיטי קולג' לונדון, הוא תלמידו של הכלכלן דיוויד קארד, זוכה פרס נובל לכלכלה, שעמד בראש ועדת הדוקטורט של לינדנר. מאז סיים את לימודיו ב־2015 לינדנר חתום על שורת מחקרים במגזינים המקצועיים הנחשבים ביותר.

פרופ' דיוויד קארד, שלינדנר היה תלמיד שלו. מחקרו על שכר המינימום זיכה אותו בפרס נובל / צילום: Associated Press

אחד המאמרים האלה, שעסק בהשפעה של שכר המינימום על מקומות עבודה בשכר נמוך, תואר בידי כלכלן העבודה המוביל דיוויד אוטור (MIT) כעבודה הכי חשובה בנושא מאז העבודה של קארד ואלן קרוגר - שעליה זכה קארד בנובל.

בחודש שעבר ביקר לינדנר בישראל להרצאה בסדנה לכלכלה יישומית בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ביוזמת פרופ' ערן ישיב וד"ר אורן דניאלי ("יש הרואים בלינדנר החוקר החשוב ביותר בדורנו בנושא שכר המינימום", אומר דניאלי). זו הייתה הזדמנות לדבר איתו על מחקריו המדוברים.

מחקרים על שכר המינימום, הוא אומר בראיון ל־G, יכולים לעזור לנו להבין את המגבלות של התיאוריה הכלכלית הסטנדרטית, וכך להבין את שוק התעסוקה טוב יותר ולעזור לתכנן מדיניות יותר טובה. "במציאות של אי־שוויון גדל ומשכורות קפואות שכר מינימום עלה ככלי מדיניות מרכזי, בין היתר כי הוא משפיע על האנשים הפגיעים ביותר".

ארה"ב: "שום אינדיקציה לאפקט שלילי"

במשך עשורים, מספר לינדנר, משלה בקרב כלכלנים התפיסה שלפיה שכר מינימום גבוה יותר יוביל לאבטלה גבוהה יותר. "שכר מינימום הוא מדיניות מאוד פופולרית. רוב סקרי דעת הקהל מראים שחלק גדול מהציבור בעד סוג כלשהו של שכר מינימום. אלא שבקרב הכלכלנים יש הרבה יותר סקפטיות, בין היתר בגלל שמבחינת מקצוע הכלכלה מדובר בהתערבות רדיקלית במחירים - והשכר הוא בסופו של דבר מחיר העבודה".

אטילה לינדנר / צילום: תמונה פרטית

הדיון הזה היה הרקע למחקר של קארד וקרוגר, אז שני כלכלנים צעירים מפרינסטון, שהחליטו לבדוק מה קורה כשמעלים את שכר המינימום. הם עשו זאת באמצעות ניסוי טבעי ב־400 סניפים של בורגר קינג, KFC, וונדיז ורוי רוג'רס - רשתות מזון מהיר שרבים מהעובדים בהן מועסקים בשכר מינימום.

"הם השוו בין ניו ג'רזי, שבה שכר המינימום עלה בתחילת שנות התשעים, לפנסילבניה, בצד השני של הגבול, שבה לא היה שינוי בשכר המינימום. הם בדקו את ההשפעה על התעסוקה בשני האזורים, והרעיון המרכזי היה שבגלל שהם קרובים זה לזה מדובר כמעט בשוק עבודה אחד". לכאורה אפשר היה לצפות שהעלאת שכר המינימום בניו ג'רזי תפגע בתעסוקה, בהשוואה לפנסילבניה. אבל זה לא מה שקרה. "קארד וקרוגר מצאו שהתעסוקה לא קטנה, אלא אפילו גדלה (אם כי באופן לא משמעותי -א"פ)".

הממצאים של השניים, ממשיך לינדנר, היממו את אנשי המקצוע, שלא היו מוכנים שניתוח פשוט כזה "ישמש לדחיית תיאוריה בסיסית בכלכלה. הייתה הרבה התנגדות, כל מיני ביקורות אמפיריות. הם ענו כמעט לכולן. בשורה התחתונה זה פתח קו מחקרי שבו כלכלנים בדקו תרחישים באופן אמפירי, ואז השתמשו בנתונים כדי לחקור מודלים של שוק העבודה בשכר נמוך".

לינדנר נכנס לתמונה יותר משני עשורים אחרי קארד וקרוגר, והמחקר שלו ושל עמיתיו מ־2019 הוא כבר מסדר גודל אחר: הוא בוחן את כל שינויי שכר המינימום הגדולים בארה"ב מתחילת שנות השמונים ועד 2016.

"ארה"ב היא מעבדה ממש נחמדה", הוא מסביר. יש בה, כזכור, 50 מדינות נפרדות, שביניהן שוררים לעתים הבדלים בשכר המינימום, וההבדלים האלה מאפשרים להשוות בין מדינה שבה שכר המינימום עלה למדינה דומה לה שבה הוא נותר ללא שינוי. לינדנר ועמיתיו בחנו לא פחות מ־138 מקרים כאלה.

מה היה הממצא העיקרי שלכם?

"מצאנו שגם אם מתמקדים בשינויים הגדולים ביותר בשכר המינימום לא מוצאים שום אינדיקציה להשפעה שלילית משמעותית כלשהי על האבטלה. זה מעיד שעדיין לא הגענו לנקודה שבה שכר המינימום עושה יותר נזק מתועלת".

בשלב הזה לינדנר מוסיף הערה: המחקר שלהם השתמש בכל מקרי שכר המינימום עד 2016, שבהם הוא עמד על 37% עד 59% מהשכר החציוני, "אבל השינויים האחרונים בשכר המינימום הם לרוב גדולים מאלה שראינו בעבר, ויש דיון ערני ומתמשך בשאלה אם נתחיל לראות השפעות שליליות שלהם". העלאות שכר המינימום עד 2016, בכל אופן, לא הביאו לזינוק באבטלה. "מובן שהממצא הזה ספציפי לארה"ב", מדגיש לינדנר, "אבל גם במדינות אחרות לא מוצאים שלשכר המינימום יש אפקט שלילי ענקי על התעסוקה".

במאמר של לינדנר ועמיתיו היה עוד חידוש: במקום להסתכל על שיעור התעסוקה הכללי, החוקרים הסתכלו על כל העובדים, אבל חילקו אותם לקבוצות, לפי השכר שלהם. כך הם הגיעו מסקנה: חלק מהמחקרים שקבעו בעבר שלשכר המינימום יש השפעה שלילית על התעסוקה עשו זאת בכלל בגלל שינויים לא קשורים, שהתרחשו בצמרת סולם השכר. "לא סביר ששינוי בשכר המינימום יגרום לשינוי גדול במשרות שמשלמות פי שלושה משכר המינימום מבלי שתהיה לו השפעה בתחתית", אומר לינדנר, ולכן יכול להיות שההסבר טמון בשינויים נוספים במדיניות, שהגיעו עם שכר המינימום: למשל שמחוקקים דמוקרטים העלו את שכר המינימום וגם את המיסוי ברמות השכר הגבוהות.

עובדת במספרה בקליפורניה. ''שכר המינימום לא משפיע על התפוקה במגזרים שלא חשופים לתחרות מחו''ל'' / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

מי משלם כששכר המינימום עולה?

לפי הנתונים מארה"ב, העלאת שכר המינימום (עד גבול מסוים) לא מביאה לגידול באבטלה. ובכל זאת: אם העובדים מקבלים שכר גבוה יותר, מי משלם על כך?

לשאלה הזאת לינדנר מוצא תשובה במולדתו, הונגריה. "בתחילת שנות האלפיים הייתה העלאת שכר מינימום ענקית בהונגריה", הוא מספר. שכר המינימום שם הוכפל בתוך שנתיים, ומיקם אותה ברמה בינונית־גבוהה (ביחס לשכר החציוני) בעולם.

"זה היה הלם גדול לחברות", אומר לינדנר. ההכפלה של שכר המינימום חייבה את המעסיקים להגיב מיידית וסיפקה לו ולשותפו ד"ר פיטר הרשטושי שפע נתונים, שהתוצאה שלהם היא מחקר שהתפרסם ב־American Economic Review היוקרתי.

"מצאנו תוצאות דומות לתוצאות המוכרות", אומר לינדנר. למרות הזינוק הדרמטי בשכר המינימום, הוא מסביר, רוב החברות אכן העלו את השכר ולא פיטרו את העובדים. "רוב ההשפעה הייתה על משכורות ומעט מאוד על תעסוקה, וזה אומר שעלות התעסוקה הכוללת עלתה די משמעותית. אבלזה צריך לרדת מאיפשהו - או בדמות רווח קטן יותר או העלאת מחירים שתביא להכנסות גדולות יותר".

בפועל לינדנר ושותפיו למחקר מצאו שהחברות גלגלו אל הצרכנים 80% מהעלייה בשכר המינימום באמצעות העלאת מחירים, וספגו בעצמן 20% מהעלות באמצעות קיטון הרווחים.

חלק מהעניין, הוא מסביר, הוא שלמרות עליית המחירים המכירות לא הושפעו כמעט. איך מסבירים את הנכונות של הצרכנים לשלם? זה מביא אותנו לחלק השלישי של המחקר של לינדנר, שבו הוא בדק באיזה חלק של הכלכלה עובדים בשכר מינימום. "מסתבר שרוב העובדים בשכר נמוך מועסקים במגזר השירותים הבלתי סחירים - קמעונאות, מסעדות, מלונות, שירותי ניקיון, כאלה שלא קל לייבא. וכשמעלים את שכר המינימום במגזר הזה, המחירים עולים והתפוקה לא יורדת. הצרכנים סופגים את העלאת המחיר.

"לעומת זאת, אם מסתכלים על המגזר התעשייתי הסחיר (כזה החשוף לתחרות מעבר לים - א"פ), מקבלים תמונה שונה מאוד. כמעט כל ההשפעה השלילית על התעסוקה בהונגריה הגיעה מהסקטור הזה. כשהם העלו את המחירים, התפוקה שלהם ירדה בהרבה".

מה מסביר את ההבדל?

"השוק העולמי הרבה יותר תחרותי. חברה שהעלו לה את שכר המינימום ומעלה את המחירים - אצל המתחרים שלה במדינות אחרות אין שינוי, וזה מקשה עליה לגלגל את שכר המינימום לצרכנים".לפי לינדנר, "ברוב הכלכלות המתקדמות במערב הייצור בשכר נמוך כבר עבר למקום אחר", למשל לסין. "בהרבה מדינות מספר המשרות בשכר נמוך בתעשייה כל כך מועט, עד שלעלייה בשכר המינימום לא תהיה השפעה שלילית שצריכה להדאיג אותנו יותר מדי".

בוא נחזור לממצא המרכזי של המחקר: הלקוחות משלמים על העלאת שכר המינימום, כולל האנשים שמרוויחים שכר מינימום בעצמם.

"קודם כל, הלקוחות לא משלמים על הכול, אלא על נתח גדול, 80%. מלבד זאת, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים בהונגריה אנחנו לא מוצאים עדויות שאנשים עניים מושפעים יותר מאנשים עשירים. החשיפה (לעליית המחירים - א"פ) בקרב האוכלוסייה היא עקבית. כלומר, נתח ההכנסה של העשירים שמושפע מהעלאת שכר המינימום דומה לזה של העניים.

"אבל אתה צודק שיש כאן אלמנט חלוקתי. כשהלקוחות משלמים יותר, עובדי השכר הנמוך מושפעים מזה יותר. השאלה היא אם זה משהו שדעת הקהל בחברה תומכת בו, והרבה סקרים מראים שכן. יש הרבה פחות תמיכה לחלוקה מחדש באמצעות קצבאות רווחה - כי חלקן הולכות לאנשים שלא עובדים, וזה הרבה יותר מקטב פוליטית. בהקשר של שכר המינימום, להבדיל, יש חלוקה מחדש לקבוצת העובדים בשכר הנמוך ביותר, וזה משהו שזוכה לעתים קרובות לתמיכה. זה פופולרי".

חברות גדולות מתחזקות, עסקים קטנים נסגרים

אבל להעלאת שכר המינימום יש עוד השפעות. לפי המחקר של לינדנר ועמיתיו על גרמניה, היא גם מחזקת חברות גדולות ויעילות יותר על חשבון עסקים קטנים.

"את ההסתכלות הסטנדרטית על שוק העבודה אפשר לסכם באמצעות שלוש הנחות מפתח", מסביר לינדנר את התפיסה שהובילה כלכלנים בעבר להתנגד להעלאת שכר המינימום. "הראשונה היא ששוקי העבודה בשכר נמוך הם מאוד תחרותיים; השנייה היא שעבודה בשכר נמוך היא במידה רבה אחידה: אם אני מנקה טוב בחברה אחת אני אהיה מנקה טוב בחברה שנייה; וההנחה השלישית היא שמבחינת העובד העבודות האלה זהות - לנקות זה לנקות, ולא באמת משנה איפה.

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר. ''שכר המינימום שהכניסה לחוק לא פגע בתעסוקה'' / צילום: Odd Andersen

"בהתבסס על ההנחות האלה אפשר להסיק שבשיווי משקל תחרותי, ההיצע והביקוש ייפגשו ויהיו יעילים. וכשאתה קובע שכר מינימום אתה שובר את שיווי המשקל, כלומר אתה עובר למצב שבו המחירים גבוהים מדי, הביקוש לעבודה נמוך מדי, ויש הרבה עובדים שלא מסוגלים למצוא עבודה. וזה לא יעיל: העובדים האלה היו שמחים למצוא עבודה, והחברות היו מסוגלות לשלם להם, אבל הן לא יכולות בגלל הפיקוח על השכר".

אבל האם שוק העבודה מתנהג ככה במציאות? לא בדיוק. לדברי לינדנר, שוק העבודה בשכר נמוך אכן תחרותי, אבל המודל הסטנדרטי לא מביא בחשבון את הכוח שיש למעבידים. "ההנחה שלפיה מקומות העבודה אחידים לא נכונה. אם למשל אני גר מחוץ לתל אביב, אז המסעדה שקרובה אליי היא מקום עבודה טוב מבחינתי, כי אני לא צריך לנסוע. אבל לאנשים שגרים בתל אביב זו מסעדה גרועה לעבוד בה. ובמקומות עבודה יש בוס, יש עובדים אחרים, יש סגנון, יש שעות עבודה. כל הדברים האלה הופכים את מקומות העבודה למאוד שונים מנקודת המבט של העובדים". השוני הזה בין מקומות העבודה הוא קריטי, כי הוא נותן להם מה שנקרא 'כוח שוק' כלפי העובד, ומאפשר למעסיקים לשלם לעובדים מעט פחות.

בתיאוריה, מסביר לינדנר, החברות אמורות לשלם לעובדים שלהן את מה שהם מכניסים, כלומר את הפריון שלהם. אבל במצב שבו לחברה יש כוח שוק היא יכולה לשלם לעובדים מעט פחות וככה להרוויח מעט יותר. "אפילו אם חברה קובעת את השכר מעט מתחת לרמת השוק, יהיו עובדים שיגידו שהם מוכנים לעבוד שם בגלל שזה קרוב למקום המגורים שלהם, או שהם אוהבים את הסגנון של החברה או את הבוס, או שיש להם חברים שעובדים שם. וזה נותן לחברות כוח בקביעת המשכורות".

עם הרקע הזה לינדנר חוזר לשכר המינימום. העובדה שחברות מסוגלות לנצל את הכוח שלהן וליצור פער בין הפריון של העובד לשכר שהוא מקבל אומרת שיש בידיהן יכולת לספוג את העלאת שכר המינימום בלי לפטר.

וזה בדיוק מה שהמחקר מוצא בגרמניה, שבה עמדו לרשות לינדנר ושותפיו נתונים שאפשרו להם למפות את הקשר בין עובדים למעסיקים ולגלות מה קרה לעובדים בתחתית התפלגות השכר אחרי כניסת חוק שכר המינימום ב־2015.

מה מצאתם?

"בהתאם לתחזית העובדים מתחילים לעבור 'למעלה'. החברות הפחות יעילות יוצאות מהשוק (כלומר נסגרות - א"פ), והעובדים שלהן עוברים לחברות יעילות וטובות יותר, ומקבלים שכר גבוה יותר. יש הקצאה מחדש של עובדים מחברות שמשלמות מעט לחברות שמשלמות יותר".

זה לא אומר שהשוק הופך ליותר ריכוזי?

"זה לא מובן מאליו. אנחנו מוצאים שחברות גדולות כמעט לא מושפעות משכר המינימום, חברות בינוניות צומחות מעט וחברות מאוד קטנות יוצאות. וגם אם יש גידול מסוים בריכוזיות, זה לא מאפשר לחברות לדחוף למטה את השכר (כי יש שכר מינימום -א"פ)".

אבל בכל זאת, החברות שיוצאות מהשוק הן עסקים משפחתיים, אנשים מהשורה שנאלצים לסגור.

"זה מה שקרה בגרמניה. חלק מהעסקים הפחות יעילים יצאו בעקבות קביעת שכר המינימום. האם זה דבר טוב או רע? תלוי בסדר העדיפויות. אם אתה חושב ששווה לשמר את העסקים הקטנים האלה כדי להוריד את השכר של העובדים בשכר הנמוך ביותר - אז אפשר לעשות את זה". מלבד זאת, מוסיף לינדנר, כשמדובר בעסקים לא רווחיים שנמצאים באיזון כל דבר יכול לדחוף אותם לסגירה, כולל העלאת מסים.

אני שואל את לינדנר על חלופה החביבה על שר האוצר ליברמן: במקום להעלות עוד את שכר המינימום, אפשר לתת מענק (כלומר מס הכנסה שלילי) לעובדים בשכר הנמוך ביותר. "הצעדים האלה משלימים זה את זה. אתה יכול להציג מס הכנסה שלילי, אבל אם זה לא משולב עם שכר מינימום, התוצאה תהיה ירידה בשכר העובדים. החברות ישתמשו בכוח השוק שלהן כדי לספוג את השינוי במדיניות המס".

האם עכשיו זמן טוב להעלאת שכר המינימום?

המחקרים של לינדנר מעוגנים בשטח, אבל כפי שהוא מדגיש, הכל תלוי בהקשר. אם עד לא מזמן נראה היה שאנחנו בעיצומה של התאוששות נמרצת ושוק עבודה רותח, עכשיו זה קצת פחות בטוח.

מה קורה כשמוסיפים את המצב המקארו־כלכלי לתמונה?

"זו שאלה מסובכת. לדעתי, המפגש של שכר המינימום עם המצב המאקרו־כלכלי הרבה יותר מוגבל ממה שרבים חושבים. חלק מהעניין הוא שלעובדים בשכר מינימום יש נתח מאוד קטן בכלכלה. יש הרבה עובדים בשכר מינימום - בארה"ב למשל זה 15% - אבל הם מרוויחים מעט, לכן החלק הכולל שלהם קטן מאוד. בהקשר האמריקאי 2%-3% מהתוצר הולכים לעובדים בשכר מינימום. אם אתה לוקח את החלק הזה ומעלה לו את השכר, יש לזה השלכות, אבל הן מאוד מוגבלות. לכן, למשל, לא הייתי חושש מאינפלציה בגלל זה.

"נוסף על כך, אפשר לטעון שאי־שוויון הוא סוגיה הרבה יותר משמעותית כשהשכר עומד במקום או כשהמחירים עולים. בהקשר האירופי, עם אינפלציה שמגיעה ממחירי האנרגיה, בעיות אי־השוויון עלולות להקצין. לי אישית לא תהיה בעיה לקנות מוצרים יקרים יותר או לשלם יותר על אנרגיה, אבל הרבה אנשים בתחתית שוק העבודה עלולים להיתקל בקשיים. כך שאם כבר, אפשר לטעון שאולי יש צורך גדול יותר בהעלאת שכר מינימום כשאנחנו ניצבים בפני עליות מחירים כאלה".

"יש לי רגשות מעורבים", מסכם לינדנר. "אבל בהינתן הראיות האמפיריות לגבי שכר המינימום, ובהינתן העובדה שלאנשים בתחתית התפלגות ההכנסות קשה יותר להתמודד עם הסביבה הכלכלית החדשה, אני נוטה לתמוך בניסיון לעזור לאנשים האלה באמצעות שילוב של שכר מינימום ומדיניות מס".

עוד כתבות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה