מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock, 1maksim1
אחד הלקחים הפשוטים ביותר מההיסטוריה של שוק המניות היא שחידושים לעתים קרובות מובילים לבועות ולקריסות, מפקעות צבעונים דרך תעלות ועד מסילות הברזל והאינטרנט. מה שפחות מובן הוא שחידושים פיננסיים נספרים פעמיים מבחינה זו, בגלל שכלים חדשים מגדילים את ההיצע של מה שנראה כמו כסף, ומאפשרים לבועה להתנפח - ואז גם הפיצוץ הרבה יותר רציני.
הבעירה והקריסה פנימה שקורית לאחרונה בעולם הקריפטו קרתה לאחר יצירה פרועה של כסף דיגיטלי חדש, משהו שמעולם לא נגמר טוב גם בעולם המסורתי.
השאלה מבחינת התומכים בקריפטו היא איזה לקח ללמוד מההיסטוריה. האם הביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים מתרסקים בגלל ההגזמות הרגילות המלוות קדמה חדשה בתחום הפיננסי? או שאולי יש בהם פגמים יסודיים שיגרמו להם בסוף להיות באותה קטגוריה כמו הקונכיות ששימשו פעם כמטבעות או מטבע הנחושת במשקל 20 קילו שהטביעה שבדיה, כשריד היסטורי? אני נוטה לאפשרות השנייה.
התפוצצות הבועה שונה הפעם
בואו נתחיל עם התפישה החיובית, עד כמה שניתן לומר זאת. הייתה בועה ענקית בביטקוין ובקריפטו באופן כללי, כשספקולטורים נכנסו לתחום באופן מסיבי, בשאיפה להתעשר. מה שהיה מודגש היה הכשלון ללמוד לקחים מההיסטוריה, כשביזור של המכשירים הפיננסיים (defi) המציא מחדש הרבה מהבעיות שרדפו את העולם הפיננסי המסורתי במשך מאות שנים, כמו מינוף יתר ואי התאמה בנזילות.
בינתיים, הכל כרגיל. תעמיסו יותר מדי מינוף, קחו הלוואות לטווח קצר כדי לממן מתן הלוואות לטווח ארוך יותר, ולרוב זה ייגמר באסון.
תומכי הקריפטו מצביעים על "חורפי קריפטו" בשנים קודמות שבסוף נגמרו בטוב, ואומרים שהמחירים ישתקמו. אבל התפוצצות הבועה פעם שונה, בגלל ביזור התחום הפיננסי.
בבועות והקריסות של העשור האחרון מחירי הקריפטו נדחפו מעלה וקרסו על בסיס רמת העניין בהם, כמו קלפים של פוקימון או ביני בייביז.
הביזור של התחום הפיננסי שינה הכל, בגלל שיצר מערכת בנקאות מקבילה לקריפטו - בלי כל המגבלות או רשתות הביטחון שהונהגו בעולם האמיתי בתגובה להתרסקויות בעבר. עכשיו אנחנו רק מתחילים לגלות חלק מהבעיות, כשברוקרים ובתי הלוואות מקפיאים משיכות, מאות מיליארדים במטבעות "יציבים" שאמורים להיות בעלי ערך קבוע נעלמים, ומינוף פרוע מוביל למכירות כפויות נרחבות.
לכל הפחות זה רומז שחורף הקריפטו החדש יהיה גרוע מהקודמים. הביזור האיץ את התנפחות הבועה, וכעת הוא מאיץ את בריחת האוויר ממנה.
האירוניה בכל זה היא שחלק מהמשיכה המקורית של הקריפטו הייתה התקרה על כמות הביטקוין שיכולים להתקיים, משהו שאמור למנוע את יצירת הכסף הבלתי מוגבלת שמדאיגה כל כך הרבה מבקרים של כסף שמדפיסות ממשלות, או כסף "פיאט". במקום היצירה הבלתי מוגבלת של ביטקוין, מה שקרה בקריפטו הוא התפוצה הבלתי נגמרת של מטבעות חדשים. המבנים החדשים של מתווכים ומכשירים פיננסיים מבוזרים מאפשרים לעשות שימוש חוזר או לתת הלוואות אפילו בביטקוין, והמשמעות היא שאנשים רבים חשבו שהם בעליהם של אותם מטבעות. בית ההלוואות Celsius Network הוא דוגמא קיצונית: מי שהפקידו ביטקוין ומטבעות אחרים שם קיבלו הבטחה לשיעורי ריבית גבוהים, אבל לא היו מסוגלים לקבל את המטבעות שלהם - שצלזיוס הלוותה הלאה - בחזרה.
במאה ה־19, גילה הבנק של אנגליה שהפרישה הפרטית של שטרות חוב עלולה להיות גדולה מהמגבלות על הדפסת כסף רשמית שנקבעה בגיבוי הזהב. בעלי מטבעות קריפטו מגלים כיום משהו דומה, כשהחידושים המוניטריים הביסו את הטענה החביבה עליהם, שערך הביטקוין נתמך בהגנה שלו מירידת ערך.
הבעיות בקריפטו אינן שטחיות
הבועות וההתרסקויות הגדולות ביותר בהיסטוריה המוניטרית הובילו להשמדה מלאה של מטבעות, וזה מה שכבר קורה לכמה ממטבעות הקריפטו החלשים יותר.
התקווה לקריפטו היא שהספקולנטים שהשתמשו ביותר מדי כסף שלוו הסתלקו מהתמונה, הפצת המטבעות נבלמה, המחירים תוקנו כלפי מטה ובאופן בסיסי, מטבעות קריפטו יכולים להמשיך בניסוי המוניטרי הגדול שלהם. כמובן, הם ירדו בשוויים, אך הם שרדו.
הצרה היא שהבעיות בקריפטו אינן שטחיות. הביטקוין התחיל בתקווה שיפעל כמקביל של שטרות ומטבעות, ויציע למוכרים את הביטחון של הידיעה שלא ניתן להפוך עסקה, שלא כמו בכרטיסי חיוב ואשראי. הוא כשל להמריא כמטבע עובר לסוחר, בגלל שהשימוש בו מסורבל ויקר. מטבעות קריפטו אחרים הם מעט יותר מעשיים לעסקאות, אבל כולם סובלים מבעיה בסיסית זהה: ככל שמשתמשים בהם יותר, העסקאות נעשות יקרות יותר כדרך לעשות רגולציה של הרשת. בדומה לאובר, בביטקוין עליית המחיר עם כמות השימוש מובנית באופי המטבע.
"מבחינה מסוימת התעבורה הצפופה היא מאפיין, לא פגם", אמר יון סונג שין, יועץ כלכלי ומנהל מחקר בבנק להסדרים בינלאומיים בבאזל. למטבעות נורמליים, "השפעות הרשת הן שככל שיצטרפו יותר, יהיה יותר שמח, אבל בקריפטו מושג בדיוק ההיפך, ככל שיש יותר משתמשים, הם נפגעים יותר".
הבנק להסדרים בינלאומיים הציג ביום שלישי תוכנית לאימוץ המאפיינים המוצלחים יותר של הקריפטו ושימוש בהם בדולרים דיגיטליים, ליש"ט או כל מטבע אחר שניתן להטביע באופן אלקטרוני על ידי בנקים מרכזיים.
זהב דיגיטלי? לא בטוח
הבעיה השנייה עם קריפטו: תומכי הביטקוין ניסו להתגבר על אי האפשרות להשתמש בו כמטבע עובר לסוחר על ידי מיתוגו מחדש כ"זהב דיגיטלי".
המשיכה של זהב בימינו היא שהוא מהווה מקלט בטוח בזמנים רעים, ולרוב משמש כגידור חלקי נגד אינפלציה. מחזיקי ביטקוין גילו שלא רק שהוא לא מהווה גידור נגד אינפלציה, אלא שאינו מהווה מקלט בטוח. המחיר שלו נוטה לנוע לצד נכסים בסיכון, לא לצד נכסים בטוחים. מחיר הזהב עלה ב־12 החודשים האחרונים ב־4% כשהאינפלציה זינקה, לעומת ירידה של 12% במדד S&P 500 וירידה של 43% בביטקוין. דיגיטלי, כן. זהב, לא ממש.
שום דבר מכל זה לא אומר שגורל הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים האחרים נחרץ. אם אנשים ימשיכו לבלוע את הסיפור של זהב דיגיטלי על אף העדויות, הוא עשוי לשגשג. אם יהיה פרץ חדש של היסטריה ספקולטיבית, התנודתיות שלו תהפוך אותו אטרקטיבי למהמרים. או שהתומכים, שיהיו נואשים למצוא ערך כלשהו ברצפי הספרות הארוכים ששילמו עליהם כל כך הרבה, ימצאו ספין חדש שימשוך משתמשים לחזור.
אבל בטווח הארוך, התקווה הטובה ביותר של הקריפטו כדי לשרוד היא למצוא ייעוד שימושי כלשהו בעולם האמיתי. זה יצריך עוד סיבוב של חדשנות, ואין סיבה לחשוב שיהיו אלה מטבעות הקריפטו הקיימים, ובמיוחד קריפטו, שיהיו המנצחים בסיפור הזה.