ראש הממשלה בנט מחשב מסלול מחדש / צילום: יוסי זמיר
נפתלי בנט הפוליטיקאי לא המציא את שיטת ההתאקלמות האידיאולוגית. אחרי ששנה שלמה ניסה לשכנע את בוחריו, ובעיקר את עצמו, שהממשלה הייתה הרע במיעוטו, בנט סיים את כהונתו כשהוא מציב את הממשלה לא רק כאילוץ פוליטי אלא כבחירה לכתחילה.
מערכת השכנוע עבדה נהדר אצלו אך פחות אצל חבריו למפלגה ואצל הבוחרים. מבלי לבצע את ההתאמות הערכיות הוא לא יכול היה לכהן יום אחד בתפקיד, כאשר בממשלתו יושבים תמר זנדברג ויאיר גולן, ושרידותו הפוליטית נקבעת באמצעות אצבעות הרשימה המשותפת.
כשבנט הבין שאופציית הימין נסגרה בפניו, הוא החליט לייסד בייס אחר שאליו הוא פונה בקרב מצביעי המרכז. את נאום הסיום שלו השבוע, כמו הנאומים האחרונים שנשא בכנסת, יכול היה בקלות לשאת יאיר לפיד. בשיחה עם גלובס מנתחים מקורביו לאורך הדרך את השינוי שעבר. מילים כמו "חתך הפסדים", "הקרבת האידיאולוגיה למען האינטרס האישי" ואפילו "נקמה קרה באיילת שקד", נזרקו לאוויר.
מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע ונאם נאומים חוצבי להבות על גג המכולת בבית אל, לפני פינוי בתי דריינוף כשר החינוך, השיל מעליו את מחנה הימין ועל הדרך גם את חבריו למפלגה ולמטה שעזבו בזה אחר זה. כשבנט הבין שהממשלה הגיעה לסוף דרכה - הוא העדיף לארגן את הנסיבות בעצמו והכריז בהפתעה על פיזור הכנסת.
"בנט רצה להיות רה"מ בכל מחיר והוא נהיה רה"מ בכל מחיר", אומר אחד מאנשיו לשעבר. "הוא שילם מחיר אישי כבד מאוד ומצא את עצמו לבד בהרפתקה הזו. בהמשך, מאילוץ, הוא עשה אידיאליזציה למצב החדש והצליח אולי לשכנע את עצמו בזה". כשבסביבתו ביקשו ממנו לעשות חישוב מסלול מחדש אחרי פרישת סילמן - בנט דחה את העצות וכמוהו עשתה גם איילת שקד, שותפתו הפוליטית בעשור האחרון.
בנט אמנם הצליח להיכנס למועדון המצומצם של ראשי ממשלת ישראל, אך גם שבר את השיא של ברק ביחס לכהונה הקצרה ביותר. עכשיו הוא נדרש לחישוב מסלול מחדש: האם להמשיך בבחירות הבאות כיו"ר ימינה, או כפי שטוענים בסביבתו להכריז על פרישה ולחזור מאוחר יותר. במוצאי השבת הוא יקיים סדרת ראיונות שבהם יעבוד על עיצוב המורשת שלו כראש ממשלה. הוא ירצה להיזכר כמי שהציל את ישראל מסבבי מערכות בחירות.
התלות במשותפת התגלתה בכל יום
מאז חזרת הכנסת מפגרת החורף, התגלתה בכל יום התלות המוחלטת של הממשלה באצבעות הרשימה המשותפת. חברי כנסת שביקשו להעביר חוקים נדרשו לתיאום עם אחמד טיבי, ולא עם יו"ר הקואליציה הנכנס בועז טופורובסקי. למעשה, כדי לקבוע את סדר היום של המליאה נדרש גם טופורובסקי עצמו לתיאום מלא-מלא עם ראשי הרשימה.
לפיד אמר לגלובס השבוע כי "כל ממשלות ישראל שיתפו פעולה עם המשותפת וכשבאים נציגי ציבור ומבקשים עזרה לציבור שלהם זה חלק מהעבודה בכנסת. אני מדגיש - אנחנו עושים בדיוק כל מה שעשו ממשלות נתניהו".
אלא שבעוד ממשלות נתניהו נדרשו לשיתופי פעולה אד-הוק עם המשותפת מפעם לפעם, ממשלת בנט לפיד פיתחה בחברי הרשימה תלות מוחלטת. בכל שבוע, כדי להבין מה יעלה על סדר היום, גם הכתבים הפוליטיים בדקו את האפשרויות בתכנוני הח"כים הערבים באופוזיציה.
הנקמה הקרה של ראש הממשלה לשקד
השותפות המסקרנת ביותר במגרש הפוליטי היא זו של בנט ושקד. למרות איתותי האזהרה מסביבתה, שקד בחרה להישאר בממשלה ולהמשיך לפעול בה כל עוד אפשר. כך השבוע, כשהיא בקזבלנקה, שקד קיבלה מבנט טלפון עם הודעה קצרה על המשך דרכו (ודרכה). מקורבי השניים במערכת הפוליטית טוענים כי בנט הגיש לה את הנקמה הקרה על שעיכבה אותו בצמתים אחרים במהלך הדרך. כעת, הוא מנע ממנה את האפשרות לסגור דיל בליכוד.
הטענות כלפי שקד מתחילות עוד בימי הקמת הימין החדש וההססנות שלה, וממשיכות בעיכוב חקיקת החוקים נגד נתניהו, שהיו אולי מוציאים אותו מהמגרש הפוליטי ומאריכים את ימיה של הממשלה. בשלב הזה לא נותרו לשקד אפשרויות על השולחן: הבית היהודי סגר את שעריו וכך גם הליכוד. כעת, היא נדרשת להכריע בין ימינה לבין פרישה.
על הפרק: אחוז החסימה ושיטת הבחירות
בעוד גוש הימין-חרדים מתייצב על כ-60 מנדטים ללא סער וימינה, במפלגות הקואליציה מסתמנת מצוקה קשה סביב אחוז החסימה. רע"ם, מרצ, ימינה ותקווה חדשה מתנדנדות על הגבול, כאשר מספיק שאחת מהן נופלת והימין זוכה במנדטים שיעברו מצד לצד ומסמן את הניצחון.
בתקווה חדשה נשענים על שאיפות כי ביום הבוחר יתייצבו ארבעה מנדטים של בוחרים לתמוך במפלגה. זאת, למרות שבבסיס הסקרים הם זוכים לתמיכה יציבה של 2.5 מנדטים בלבד. סער, שיכול היה להקים ממשלה עוד בכנסת הזו, לוקח סיכון בין היעלמות להישרדות בקושי. בפעם הקודמת הפער בין הסקרים לתוצאות הוביל לאיבוד של 60% מכוחם של סער-בנט, הפעם אם אחת מהמפלגות תיאבד רק 30% מכוחה, היא לא תעבור את אחוז החסימה.
ברקע הסקרים שמראים לא מעט מפלגות מתנדנדות, המרכז להעצמת האזרח ייצא בשבוע הבא בקמפיין גדול בדרישה לשנות את שיטת הממשל. המטרה תהיה ברורה: לשנות את השיטה עוד לפני הכניסה לסבב הבחירות. לפי ההצעה שלהם ראש המפלגה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה.
כוחות רבים יפעלו סביב הכוונה לשנות את השיטה ויגובו בתמיכה הציבורית הקיימת למהלך. גם אם זה לא יוביל לשינוי שיטת הממשל בפועל, הקמפיין החדש עשוי להשיב את שיח המפלגות הגדולות לקמפיינים ויפגע בהכרח במפלגות הקטנות שכיום בגוש הקואליציה.
ללפיד כראש ממשלת המעבר ויו"ר המפלגה הגדולה ביותר בגוש תהיה משימת על: להתאפק מלנקוט בשיטות קניבליות שיחסלו את המפלגות תחתיו, ולסייע להן לעבור את אחוז החסימה. לא סתם בשבוע האחרון חזרה לשולחן גם היוזמה להורדת אחוז החסימה. אלא שללא המהלך הזה ולפי מגמת הסקרים, לפיד צפוי לקרוא לשרשרת איחוד מפלגות במחנה.