משכן הכנסת / צילום: Shutterstock
המפלגות יוצאות למערכת בחירות נוספת והפוליטיקאים מבקשים על הדרך להגדיל את ערך יחידת המימון למנדט לצורך הקמפיינים. על פי חוק מימון מפלגות, כל מפלגה מקבלת כיום עבור כל חבר כנסת יחידת מימון אחת בת 1.388 מיליון שקלים ויחידת מימון נוספת. הקמפיינים צפויים לעסוק ביוקר המחיה ובניגוח הדדי בין מפלגתי, אולם דווקא בשלב היציאה לבחירות מסתמנת הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה על הצורך בהגדלת מימון הבחירות.
מערכות הבחירות התכופות יצרו גרעונות למפלגות ומעט מאוד כספים זמינים לניהול הקמפיינים. לדברי גורמים המעורים במו"מ, בליכוד ביקשו תיקון חקיקה מקיף: הגדלת יחידת המימון, פריסה להחזר חובות ל-52 חודשים במקום 3 שנים, וכן שההלוואה החדשה לא תקזז את ההלוואות הקודמות.
תיקון דומה לחוק מימון נפלגות נעשה גם בבחירות הקודמות (העלאה של יחידת המימון ב-31%) מאותן סיבות. רק בדוח האחרון מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מתח על כך ביקורת נוקבת. בדוח העוסק במימון מפלגות לכנסת ה-22 ולבחירות לכנסת ה-23 נמצא כי סך ההכנסות של 20 סיעות ממימון ממלכתי בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הסתכמו בכ-182.7 מיליון שקלים. בבחירות לכנסת ה-23, הכנסותיהן של 17 סיעות הסתכמו בכ-236.5 מיליון.
אלא שהמיליונים שקיבלו כחוק, לא מנעו מהסיעות לגייס עוד מיליונים בהלוואות ולהישאר חייבות למדינה 200 מיליון שקלים שטרם הוחזרו. לפי נתוני המבקר, מפלגת הליכוד חייבת 78 מיליון שקל לכנסת, אך גם המפלגות בגוש המרכז-שמאל נדרשות להשלמות תקציביות רבות. תיקון החוק בכנסת ה-23 שאיפשר דחייה בהחזרת החובות הוביל להגדלת חובות הסיעות לאוצר המדינה ב-46%. תיקון דומה כעת לא צפוי להפוך את המצב טוב יותר.
לא רק מימון הקמפיינים יעלה יותר לקופת המדינה אלא גם מערכת הבחירות באמצעות הוצאות ועדת הבחירות המרכזית. לגלובס נודע כי השנה תבקש ועדת הבחירות מוועדת הכספים של הכנסת להגדיל את תקציבה שעמד במערכת הבחירות האחרונה על 713 מיליון שקלים. מערכת הבחירות הקודמת נערכה בשיא מגפת הקורונה ודרשה קלפיות למבודדים ומערך היסעים. מתברר שגם הפעם מתכוונת הוועדה להיערך להצבעה בקלפיות מבודדות בהתאם לעלייה בתחלואה. גם זה עולה הרבה מאוד כסף.