גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החברות לא נערכו": יותר מ-5,000 טיסות בוטלו ביומיים

משבר הטיסות העולמי הולך ומחריף, ונמלי תעופה בכל העולם קורסים תחת העומס ● בכנס של ארגון התעופה העולמי יאטא הציגו שיפור בתוצאות הכספיות של חברות התעופה מאז הקורונה, אבל ברקע מחירי הדלק מזנקים, ולמחסור האדיר בכוח אדם לא נמצא פתרון ● הכאוס בתעופה, פרויקט מיוחד 

מארי אואנס־תומסן / צילום: יאט''א
מארי אואנס־תומסן / צילום: יאט''א

רכבת הרים. זהו תיאור ממצה למה שמתרחש בענף התעופה, החל מהשפל שאליו הוביל נגיף הקורונה - ועד לזינוק ההזמנות והביקוש העולמי לטיסות בחודשים האחרונים.

המהירות שבה "הרכבת" הזו טיפסה מעלה כרוכה באתגרים רבים. מחד, חברות התעופה שיוועו לנוסעים שיסייעו להן להגדיל הכנסות, ולחפות על הבור הכלכלי שלתוכו שקעו. ומאידך, מנהלי החברות משמיעים יותר ויותר את המילה "כאוס" ובארגון חברות התעופה, יאטא, מפנים אצבע מאשימה לתשתיות; לנמלי התעופה; למחסור בכוח האדם שאמור לטפל במטוסים ובנוסעים; ולממשלות, שמתעלמות מהכאוס - ולא מסייעות בגיוס ובהכשרת כוח אדם.

בראיון מיוחד לגלובס אומרת מארי אואנס־תומסן, ראש המחלקה הכלכלית בארגון התעופה העולמי, יאטא, כי "ברגע שבתעשייה יבינו שכל הקצוות צריכים לעבוד ביחד, נראה פחות עומסים". הקצוות שאליהם היא מתייחסת כוללים את כל שרשרת הערך, הממשלות, נמלי התעופה וחברות התעופה. "אומרים כי חברות התעופה או נמלי התעופה לא נערכו לביקוש העצום שמתרחש כעת, אבל אפשר גם להגיד שיש פה אחריות של ממשלות שיכלו לפעול בהתאם לביקוש", אומרת אואנס־תומסן, שמונתה בתחילת השנה לתפקידה בארגון התעופה העולמי - לאחר ניסיון של עשרות שנים במערכת הבנקאית העולמית, כולל במריל לינץ’ וב־HSBC.

לדבריה, "הגבלות שהוסרו בן לילה הובילו ללחץ על הביקוש. הממשלות יודעות שיש פרק זמן להכשרה של עובדים, והן ידעו שעובדים מהענף עברו לתעשייה אחרת. אז כן, יש ציפייה שגם מצד מקבלי ההחלטות יינקטו מהלכים ותינתן תמיכה".

האם את מעריכה שהביקוש העצום שיש כיום יתמתן בקרוב?
"הגידול יימשך, אבל גרף הביקוש שכיום בשיפוע - יתמתן. האינפלציה העולמית עדיין לא הורידה את הביקוש, וכוח הקנייה של משקי בית רבים נותר חזק, וזה מדהים. בנקודה מסוימת הציבור יפסיק לנגוס בחסכונות שלו ואני מעריכה שהאבטלה תגדל, כך שהביקוש לטיסות יושפע מזה".

הנתונים המספריים שהוצגו בכנס התעופה העולמי של יאטא (AGM) מספקים אופטימיות זהירה: ההפסדים של החברות, על פי הערכת יאטא, יירדו בסוף שנת 2022 ל־9.7 מיליארד דולר "בלבד", לעומת הערכות להפסדים מצטברים של 11.7 מיליארד דולר. אלו אמנם הפסדים משמעותיים, אך המספרים מובילים לשיפור בדוחות של חברות התעופה, חרף הכאוס.

שוק צפון אמריקה מושך את התעשייה מעלה

לאחר 2020, שנה שאותה סיימו החברות עם הפסדים של 137.7 מיליארד דולר, ב־2021 הצליחו החברות לצמצם את ההפסדים לכ־42.1 מיליארד דולר. יצוין כי קיים פער בין השווקים: שוק צפון אמריקה, המשופע בטיסות פנים, מושך את התעשייה מעלה. ההערכות הן כי החברות האמריקאיות יגיעו ב־2023 לרווח כולל של 8.8 מיליארד דולר. מנגד, השווקים האחרים בהם אפריקה ואסיה, שעדיין נתונה למגבלות תעופה, נמצאים מאחור.

ביאטא מציינים כי מחזור ההכנסות ב־2022 צפוי לשקף צמיחה של 54.5% ביחס ל־2021 ולהגיע ל־782 מיליארד דולר, שהם 92% ממחזור ההכנסות של שנת 2019. מתוך זאת, צפוי מחזור ההכנסות מנוסעים להגיע לכ־500 מיליארד דולר - כפול משנת 2021.

ההערכות הן שיופעלו 33.8 מיליון טיסות בשנת 2022 המשקפות 87% מהיקף הטיסות של שנת 2019, וכי השנה תסתכם עם תנועת נוסעים עולמית של 3.8 מיליארד - כ־82% מהיקף תנועת הנוסעים של שנת 2019.

אל מול גרף ההכנסות האופטימי, ניצב גרף ההוצאות שמצוי במגמת גידול. התייקרות התשתיות, הדלק, כוח העבודה והכשרת המטוסים - ידחפו יחד את הוצאות החברות להיקף כולל של כ־800 מיליארד דולר, זינוק של 44% לעומת שנת 2021. רבע מכלל הוצאות חברות התעופה הוא על דלק, וזאת בהנחה כי מחיר חבית נפט יתקבע על כ־101 דולר.

שנת שיא בהטסות מטען ברחבי העולם

1,200 מטוסים אמורים להימסר לחברות התעופה ב־2022, שגם צפויה להסתיים עם שיא בהטסות מטען (68.4 מיליון טון). מעבר לביקוש לטוס, החברות שסיימו את קרב ההישרדות יכולות לשוב לנושא שניסו לקדם: עמידה באפס פליטות מזהמים עד 2050.

בניגוד לנתונים המעודדים, שיעור התמ"ג של ענף התעופה צנח מ־5.8% ב־2021 ל־3.4% השנה, לנוכח האינפלציה וצמיחת הריביות. ברשימת עננת הסיכונים המרחפת מצויה גם ההמלחמה המתמשכת באוקראינה, משום ששוקי הנוסעים של רוסיה, אוקראינה, מולדובה ובלארוס היוו 2.3% מתנועת הנוסעים העולמית ב־2021.
פגיעה אחרת נובעת מסגירת המרחב האווירי של רוסיה. אולם, במקרה זה יש לזכור כי עיקר התנועה היא למזרח, כאשר המדינות באזור זה, ובראשן סין, טרם הסירו את הגבלות הקורונה באופן מלא. קרסטן שפור, מנכ"ל קבוצת לופטהנזה, מעריך כי עד לסוף 2022 לא תחודש תנועה של ממש לכיוון סין.

מצד אחד אתם מצפים שמדינות ישקיעו בענף התעופה, ומצד שני כשהן רואות את תרומתו למשק, לא נשמע שיש תמריץ להשקיע.
"נכון, אבל יש ביצה ותרנגולת: תעשיית התעופה אחראית על אחד הדברים החשובים מכל, לחבר אנשים לאנשים - זו דרך שדוחפת את התמ"ג למעלה. ואם זה לא יתאפשר, נראה את ההשפעה על הכלכלות המקומיות", אומרת אואנס־תומסן.

"ממשלות צריכות להפנים את היכולת שלהן להוביל לאיזון, ולהגדיל את ההשפעות של התעופה על כלכלות אחרות. הירידה שאנחנו רואים בתמ"ג מושפעת מהמלחמה באוקראינה ומהשוק הסיני שלא שב לפעול. ממשלות לא מפנימות את החשיבות של החיבור שתעופה מייצרת, לא רק בין מדינות אלא גם בתוך מדינות. בישראל זה פחות רלוונטי, אבל בשוק כמו ארה"ב שמושך את כל התעשייה למעלה - זה קורה בעיקר בפעילות הפנים. בשוק אפריקה, למשל, יש טיסות בינלאומיות, אבל מעט טיסות פנים. זה דבר שמעכב את התרומה הכלכלית של התעשייה".

ראש המחלקה הכלכלית ביאטא סבורה כי ענף התעופה שונה מאחרים. "התעשייה הוכיחה עצמה כשבירה וחשופה יותר למשברים. היא מאתגרת את מנהליה להגיב מהר לשינויים במהלכים שלא תמיד מתאפשרים, בגלל קשיים חיצוניים. זה ענף שטווח הרווחים שלו נמוך ביחס לאחרים, והוא צריך להיות אולטרה־שקוף מול הצרכנים שלו במחירים הדינמיים, שתלויים במשתנים חיצוניים".

33 חברות נסגרו ב־2021, 69 נכנסו ל"תרדמת"

תופעה נוספת שהציגו יאטא היא צמיחה במספר חברות התעופה שקמו ב־2021: 57 חברות חדשות קמו ב־2021 (12 מתוכן לקרגו), לעומת 29 ב־2020 ו־42 ב־2019. מנגד, נסגרו 33 חברות ב־2021, 53 ב־2020 ו־59 ב־2019. כמו כן, ב־2021 - 69 חברות נכנסו ל"תרדמת". את תנופת הקמת החברות, אואנס־תומסן מנמקת היטב. "בכל מעגל עסקי, בתעשייה שנמצאת במשבר מסקרנת משקיעים, לנוכח המחירים הנמוכים. במקרה שלנו היה גם מלאי של מטוסים למכירה, וכשהשוק הוצף בהן - קמו חברות חדשות שאולי לא היו קמות אלמלא המצב".

בניתוח המצב בענף התעופה, מעסיק המחסור בכוח האדם את הכלכלנים, ולא במקרה. אואנס־תומסן מזכירה את אמנת שיקגו שהניחה את היסודות לתעופה המסחרית בעולם. אמנה זו נוסחה ב־1944, ובין השאר היא ביקשה לקבוע כללי טייס אחידים בין החברות בעולם - במטרה לאפשר תנועה של עובדים בין מדינות. "אנשים שכחו מזה וחבל, זו אמנה שעל פי עקרונותיה צריך לפעול כיום בתעופה. יש ביקוש עולמי לעובדים, אבל תקנות הטייס בארה"ב, למשל, שונים מאירופה".

ראש המחלקה הכלכלית ביאטא מסכמת כי "עובדים בכל העולם צריכים לעבוד בתעשיית התעופה, ולא רק עובדים מקומיים. זה מקשה גיאופוליטית ומעכב את הענף. בישראל מותר רק לטייסים בעלי אזרחות ישראלית לשבת בתא הטייס של חברות ישראליות. זה חבל מאוד, זו תפיסה מיושנת שתקבע את המחסור בעובדים. יש בתעופה טרנד של מדיניות לוקלית, אך תעופה מטבעה מערבת עוד מדינות. היא עוזרת לאנשים לטוס, אבל תקועה במדיניות עיקשת וסגורה בתוך הרגולציה המקומית".

ראש יאט"א: "על איחורים ברכבות לא כותבים בעיתון"

ראש יאט"א וילי וולש, לשעבר מנכ"ל קבוצת IAG (בריטיש איירוויז, איבריה), מביע חשש כי מחיר חבית נפט עלול לזנק מכ־100 דולר כיום לכיוון של 200 דולר - ולהשפיע קשות על הענף.

"מי האמין שניאלץ לצמצם טיסות השנה? אבל זה קורה", אמר וולש בפתיחת כנס התעופה בדוחא. "מנגד, חייבים להבין את ההוצאות שנדרשות מחברות התעופה. ממשלות ממשיכות לאפשר לרשויות תעופה לייקר את האגרות. זו שערוריה, נמל התעופה הית’רו קיבל היתר לייקר אגרות ב־50%, בדבלין בשיעור של 80%, ובסחיפול, אמסטרדם, ב־37%. מי שיחפה על כל העלויות האלה הם הנוסעים".

"יש ביקוש ענק"

וולש הוסיף: "מישהו מהצרכנים היה מקבל בשיוויון נפש שביום אחד כוס הקפה שלו תתייקר בפי 2? נמלי תעופה מכורים להכנסות ולייקור אגרות, וממשלות מאפשרות להם לעשות זאת. יש ביקוש ענק ומומנטום ענק לתעשייה, אז במקום לצמצם רגולציה - מכבידים עלינו עוד יותר. אם הרגולציה הייתה מובילה לפתרון היינו מבינים, אבל היא רק מגבירה את העומסים".

בנוגע לסוגיית העומסים בנמלי התעופה, וולש ציין כי "יש עומסים, אבל זה לא בכל יום ולא בכל מקום, יש נמלי תעופה שבהם האתגר גדול יותר, ויש שפחות. נסעתי ברכבת מפריז, לא היה שם ווי־פי, הרכבת יצאה באיחור ענק ואפשר להגיד שלא ממש ניקו אותה. למה על זה לא כותבים בעיתון?"

הקיימות שבה לכותרות

נושאים אחרים שנידונו בהרחבה בכנס התעופה היו סביב השאיפה לשיוויון מגדרי בעמדות מפתח, לנוכח היעד של 25% נשים עד לשנת 2025. מינוי של מנכ"ליות שונות, כולל באל על בשנה האחרונה, מספק תקווה כי השינוי בפתח. בד בבד, נושא הקיימות חזר לכותרות בתעופה. "כיום כל ליטר של דלק בר־קיימא נצרך בתעשייה, אבל המחירים חייבים להתמתן, וההיצע חייב לגדול", סיכם וולש. "אין פה בחירה, כל החברות מחויבות להפחית את פליטת המזהמים. אך, אם הן ישלמו מחיר כפול על דלק ועוד עשרות אחוזים על שאר העלויות - זה יגולגל למחירי הכרטיסים, והיכולות של נוסעים לטוס והיכולת שלנו לחבר אנשים תוגבל".

מארי אואנס־תומסן

אישי: בת 60, מז'נבה
מקצועי: בעלת דוקטורט בכלכלה בינלאומית מ־Graduate Institute בז'נבה. לפני יאטא, עבדה במשך 30 שנה במערכת הבנקאית העולמית. בין השאר, ב־HSBC לונדון, ומריל לינץ' פריז
עוד משהו: הקימה חברה לגידול סוסים

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים