גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר החקלאות מבטל מכס על משלוחי בקר חי, למרות הסבל הנגרם לבעלי החיים והפגיעה הסביבתית

הממשלה מעודדת ייבוא בקר חי לישראל: שרי האוצר והחקלאות מבטלים את המכס על הייבוא, למרות הסבל הרב הכרוך בתהליך עבור בעלי החיים ● במשרד החקלאות טוענים שתעשיית הבקר "שומרת על הטבע והשטחים הפתוחים", בניגוד לדעתם של מדענים המומחים בתחום, ולמרות ששטחי יערות נכרתים בעולם בקצב מסחרר כדי לפנות מקום לגידול בקר

משלוחים החיים. מעודדים צריכת בשר למרות הפגיעה בסביבה / צילום: עמותת אנימלס
משלוחים החיים. מעודדים צריכת בשר למרות הפגיעה בסביבה / צילום: עמותת אנימלס

משרדי החקלאות והאוצר סיכמו עם ארגון מגדלי הבקר: יבוטל המכס על ייבוא בשר בקר ועל יבוא מקנה חי באופן מלא. לפי ההסכם, המכס על ייבוא בשר בקר יבוטל והוראת השעה לפטור ממכס על יבוא מקנה תהפוך לקבועה, באופן שגם יבוא המקנה יהיה ללא מכס.

בנוסף, על פי ההסכם, הוגדלה התמיכה במגדלי הבקר המקומיים במרעה, כך שסך ההשקעה בענף בשבע השנים הקרובות תעמוד על למעלה מ-420 מיליון שקל, והתמיכה תגיע עד ל-54 מיליון שקל מדי שנה. בארגוני בעלי החיים מותחים ביקורת קשה על ההחלטה, בעלת ההשלכות הסביבתיות לצד הפגיעה בבעלי חיים שיאלצו לעשות את הדרך ארצה בתנאים קשים. לפי הארגונים, ההחלטה עלולה להוביל לעלייה בצריכת בקר, במדינה שנחשבת כבר היום לאחת השיאניות העולמיות בתחום.

שנת 2021, הייתה שנת שיא ביבוא בעלי חיים לישראל: יותר מ-850 אלף בעלי חיים הובאו לישראל במשלוחים חיים, במסגרתם מועמסים בעלי החיים על אוניות, ומגיעים לכליאה בישראל לאחר מסע של שבועות בים בתנאים קשים. במשך חמישה חודשים בלבד בשנת 2022, כבר יובאו לישראל כ-434 אלף עגלים וטלאים באוניות המשלוחים החיים. לשם השוואה, בשנת 2017 הובלו לישראל 499,265 בעלי חיים על אוניות המשלוחים החיים; בשנת 2013 הובלו 206,771 עגלים וטלאים; ובשנת 2009 הובלו לנמלי ישראל 95,545 בעלי חיים בלבד.

רק לפני כחודש, טבעה אוניית משלוחים חיים בים סוף, לאחר שיצאה מנמל בסודן, כשבתוכה דחוסים 15,800 טלאים. מרבית בעלי החיים טבעו למוות, וכ-700 מתוכם שניצלו מהטביעה אותרו חולים, ורובם לא שרדו.

גם בארץ, ישנן עדויות ברורות לתנאים הקשים של בעלי החיים במשלוחים החיים. דוח מבקר המדינה ממאי 2020, מצא "ממצאים המשקפים תחזוקה ירודה של האוניות המובילות מקנה מחו"ל עד כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים ופגיעה בתנאי המחיה שלהם באופן הגורם להם סבל רב". עוד ציין הדוח כי משרד החקלאות לא נקט סנקציות כלפי יבואנים או בעלי אוניות שלא עמדו בהנחיות המשרד, למעט במקרים חריגים מאוד.

מסע הייסורים לא נגמר עם ההגעה לישראל

התנאים הקשים לא מסתיימים בדרך הארוכה מנמלי המוצא לארץ הגידול, שבה ישחטו בעלי החיים. בתחקיר של עמותת אנימלס תועדו משאיות, תחנות הסגר ומפטמות של תעשיית המשלוחים בישראל, בהם מתבצעות עבירות צער בעלי חיים. בעקבות התחקיר, אנימלס הגישה 16 תלונות על עבירות צער בעלי חיים ליחידת הפיצוח במשרד החקלאות, אך טרם הוגשו כתבי אישום בעניין.

ההחלטה של שר החקלאות עודד פורר התקבלה אף שלפי נתוני משרד החקלאות, צריכת הבשר לנפש בישראל היא מהגבוהות בעולם, ונמצאת במגמת עלייה: בשש השנים האחרונות, צמחה צריכת בשר הבקר בישראל ב-50%. משרד החקלאות עצמו, אף הצהיר בעבר כי יפעל לצמצום המשלוחים החיים, המהווים מקור לכ-26% מהבקר הנצרך בישראל.

חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ, יוזמת "יום שני ללא בשר" שפעלה רבות לביטול המשלוחים החיים, מתחה ביקורת קשה על החלטתו של פורר. לדבריה, "זו נראית כמו אחת ההחלטות המנותקות והמקוממות ביותר שקיבל משרד החקלאות, שלכאורה טען שהוא פועל למען רווחת בעלי החיים ולקידום חקלאות ברת קיימא. במדינה שבה צריכת הבשר שוברת שיאים עולמיים וצריכת הפירות והירקות בירידה, ראוי היה שמשרד החקלאות היה משקיע את אותם מאות מיליונים בקידום חקלאות מבוססת צומח, החזרת גידולי קטניות וחיטה, שיקום קרקע וקמפיין ציבורי שמעודד הפחתה של מזון מן החי למען הסביבה הבריאות ובעלי החיים ולא מעודד אכילת בשר בקר".

כדי לשים קץ לסבל הרב הכרוך בייבוא בעלי החיים לישראל, בשנים האחרונות, חברי כנסת רבים הניחו על שולחן הכנסת הצעות חוק להפסקת המשלוחים החיים, בדומה למדינות המתקדמות בעולם. בכנסת הנוכחית, היו אלו חה"כ יסמין פרידמן (יש עתיד), יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שירלי פינטו קדוש (ימינה), מיכאל ביטון (כחול לבן), גלעד קריב (העבודה), אבתיסאם מראענה (העבודה), מוסי רז (מרצ), שרן השכל (תקווה חדשה), אלון טל (כחול לבן), נעמה לזימי (העבודה), גבי לסקי (מרצ), עופר כסיף (הרשימה המשותפת) ומיקי זוהר (ליכוד), וכך גם תמר זנדברג (מרצ) ומרב מיכאלי (העבודה), בטרם מונו לשרות.

בכנסת ה-20, הצעת חוק שהוביל ח"כ מיקי זוהר זכתה לתמיכת הממשלה ואושרה בקריאה טרומית במליאה ללא התנגדויות, אולם הליך החקיקה נפסק עקב הקדמת הבחירות.

פגיעה במערכות אקולוגיות

משק החי איננו רק מקור לצער בעלי חיים, אלא גם לפגיעה משמעותית במערכות האקולוגיות, והוא אחד התורמים המשמעותיים לתדלוק משבר האקלים, עם כ-15% מהפליטות העולמיות. בשנים האחרונות, מראים מחקרים כי מדינות עשירות חייבות להפחית בצריכת בשר וחלב כדי להתמודד עם מצב החירום האקלימי, וכי הפחתת פליטות בסקטור התחבורה והחשמל לא יספיקו לבדן.

ברחבי העולם, שלושה רבעים מכל השטחים החקלאיים משמשים לגידול בעלי חיים או לגידולים שמטרתם להאכיל את בעלי החיים המיועדים לשחיטה עבור מאכל אדם. הניזוקים הגדולים מכך, הם היערות העולמיים, ובראשם יערות הגשם - המאבדים שטחי ענק לטובת פעילות מסחרית של גידול בעלי חיים. כריתתם של היערות, אף היא מחריפה את המשבר האקולוגי והאקלימי. ככל שיחלפו השנים, אילו לא יהיה שינוי משמעותי, הפליטות של משק החי צפויות לעלות ולגרום להשפעות הרסניות.

בדומה לישראל, גם מדינות אחרות בעולם מסבסדות את תעשיית הבשר, ובכך תורמות לצריכה גבוהה שלו. אף שממשלות ממליצות לתושביהן לאכול יותר ירקות ופירות ולהמעיט בצריכת בשר, ברוב המדינות בעולם, תעשיית הבשר נהנית מיותר סובסידיות ממשלתיות מאשר חקלאות הירקות והפירות.

ממשלת ארה"ב מוציאה 38 מיליארד דולר בכל שנה כדי לסבסד את תעשיות הבשר והחלב, אך רק 0.04% מהסכום (כלומר, 17 מיליון דולר) על סבסוד פירות וירקות. מה היה קורה אילו הייתה מסירה הממשלה את הסובסידיות? ביג מק של 5 דולר היה עולה 13 דולר, וקילו המבורגר 30 דולר, כך לפי אוניברסיטת ברקלי.

מחיר יקר לבריאות הציבור ולסביבה

למרות הנזקים של משק החי לכדור הארץ וכך גם לבריאות האדם ברורים, במשרד החקלאות דווקא התהדרו בהחלטה כהישג סביבתי, וכתבו בהודעתם לעיתונות בנושא: ״מעבר לחשיבות המשך קיומו של הענף ופיתוחו במטרה לשמור על ביטחון המזון בישראל, השטחים הפתוחים לרעיית הבקר מונעים את התפשטותן של שריפות בשטחים פתוחים וביערות. יתר על כן, שטחים אלו שומרים על גבולות ישראל, ועל המשך קיומן של ריאות ירוקות לצד הבנייה ופיתוח התשתיות״. זאת, אף שבעלי החיים המיובאים לישראל מיועדים לפיטום - לא למרעה.

חשוב לציין שמרעה הבקר בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים לזיהום נחלים בחיידקים צואתיים. כך, כמעט מדי שבוע מפרסם משרד הבריאות רשימה ארוכה של נחלי בצפון, וקורא לציבור להיזהר ולהימנע מכניסה אליהם.

כך או כך, האמירה של משרד החקלאות אף אינה מתיישבת עם הידע המדעי בתחום. לפי פרופ' מרסלו שטרנברג, אקולוג שינויי אקלים מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון, באוניברסיטת תל אביב: "בעלי החיים שמפחיתים את פוטנציאל השריפות על ידי ניהול מרעה, אלו כבשים ועיזים, לא בקר. זוהי לא חקלאות מקיימת, כאשר קושי הנשיאה של השטח המקומי, לא יכול לשאת הגדלת גודל העדר באמצעות בעלי חיים שלא מתאימים לסביבה המקומית. רעיית יתר פוגעת במערכות הטבעיות והאקולוגיות, ומשרד החקלאות מתעלם מכך.

"צריך, אם כבר, להתאים את הצריכה למציאות המקומית ולהפחית את צריכת הבשר. ביטול המכס לייבוא בקר אף מעודד צריכת בשר, ובפועל מבטל את המדיניות המוצהרת של הממשלה לאיפוס פליטות גזי חממה עד 2050. גם אין בישראל מספיק מספוא להאכלת הבקר המיובא. זה אומר שצריך להגדיל גם את יבוא המספוא, ולהגדיל עוד את הפליטות שלנו. ישראל היא מהמדינות עם צריכת הבשר הגבוהה בעולם. משרד הבריאות מעודד הפחתה, וכאן ההחלטה של משרד החקלאות היא הפוכה".

איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, הגיבו אף הם בחריפות להחלטתו של פורר, ואמרו כי "ביטול מכסים על ייבוא בקר הינה בשורה גרועה לכולנו. עידוד צריכת בקר מיובא יפגע בבריאות הציבור, בסביבה ובהתמודדות עם משבר האקלים. המלצות התזונה של ישראל וארגוני בריאות וסביבה מובילים כוללות צמצום משמעותי בצריכת הבשר באופן מיידי.

"ביטול מכסים על הבקר המיובא סותר המלצות אלו ועלול לפגוע בחוסנה של ישראל. הבטחת ביטחון תזונתי לישראל במצב הנוכחי, של מערכות מזון גלובליות שבורות, מחייבת מעבר לתזונה שהנה בעקרה ממזונות בריאים מהצומח עם הקטנת צריכת מזון מן החי תוך תמיכה משמעותית בחקלאות מקומית ומקיימת ועודד צריכת מזון ותזונה בריאים וברי קיימא. כאן מקודם במחטף מהלך פוגעני הפוך למדיניות הבריאות של ישראל תוך התעלמות ממכלול השיקולים הרלוונטיים".

תגובת משרד החקלאות: "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ההולכת וגדלה בצריכת הבשר בישראל. השוק המקומי והבשר המצונן המיובא אינם עונים על הביקוש בכללותו. בשל כך, פועל משרד החקלאות לביטול המכסים. הורדת המכסים על בשר מצונן היא זו שתביא להורדת מחירו ולעלייה בביקושו. הדבר צפוי להוביל להורדת הביקוש לבשר טרי, ולצמצום, בין היתר, של היקף ייבוא הבקר.

"משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בשמירה על רווחתם של בעלי החיים. לכן, במקביל, פועל המשרד למציאת חלופות לייבוא בקר, בין היתר, באמצעות השקעה במחקר לחלבון אלטרנטיבי, פתיחת ייבוא בשר טרי ממדינות רבות ככל הניתן לאחר אישורן בהיבט הווטרינרי ובהיבט בריאות הציבור, הארכת תוקף חיי המדף של הבשר הטרי וקידום ייבוא הבשר המצונן לישראל".

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה