הפגנות מחוץ לבית המשפט העליון בוושינגטון בעקבות ההחלטה לבטל את רו נגד ווייד / צילום: Associated Press, Gemunu Amarasinghe
מעט מאוד מאורעות יחידיים ראויים להיחשב ל"מכוננים", או היסטוריים. אל הקטגוריה הזו נופלת ללא קושי החלטת בית המשפט העליון של ארה"ב הבוקר לשים קץ לזכות החוקתית של נשים להפלות מלאכותיות.
השלכות של מניעת הפלות בארה"ב: חיי עוני, צניחה בתמ"ג וירידה בהשתתפות נשים בכוח העבודה
התגובות היו מיידיות ודרמטיות. באופן טבעי, אי הסכמה אפיינה אותן. המחנה המנצח חוגג את מחיקתו של תקדים משפטי בן 49 שנה. המחנה המובס מלקק את פצעיו, ומזהיר מפני "עיקורן של זכויות אמריקאיות". תהיה הדעה על עצם העניין אשר תהיה, קשה היום להתווכח עם הערכתה של נינה טוטנברג, הכתבת המנוסה ביותר לענייני משפט בוושינגטון, הסוקרת את בית המשפט העליון זה 50 שנה: "במונחים משפטיים", היא אמרה הבוקר ברשת הרדיו הציבורית NPR, "פצצה גרעינית התפוצצה".
בית המשפט עשה היום משהו ששופטים עליונים אינם להוטים לעשות: הוא ביטל מעיקרו פסק דין קודם של בית המשפט, שאומץ ב-1973. ההחלטה ההיא, הידועה בעגה המשפטית כ"רו נגד ווייד" (Roe v Wade), העניקה לנשים בכל ארה"ב את הזכות לדרוש הפלה מלאכותית ללא הגבלה במהלך שלושת החודשים הראשונים של הריונן, ולקבל אותה ברוב המקרים בשלושת החודשים הבאים.
אמריקה פנתה ימינה
ההחלטה ההיא שינתה לא רק את חייהן של נשים, אלא את מהלך ההיסטוריה של ארה"ב. היא עוררה התנגדות עצומת ממדים מצד הימין הנוצרי, שלבשה ממדים פוליטיים, הביאה התארגנות חסרת תקדים, והובילה את אמריקה ימינה. המפלגה הרפובליקאית, שחרתה את ההתנגדות לפסק הדין על דגלה, השילה בהדרגה את מתינותה המסורתית, והפכה למפלגת הימין הנוצרי. ב-20 השנה שלאחר פסק הדין היא הגיחה בהדרגה לעמדת בכורה במערכת הפוליטית, בייחוד בקונגרס.
מ-1973, במרכז הפוליטיקה האמריקאית עמד המאבק על הרכב בית המשפט העליון. בבית המשפט יש רק תשעה מושבים. שופטים בכל הדרגים הפדרליים, כולל בית המשפט העליון, מתמנים לכל חייהם. ממילא אחדים מהם יושבים בדין במשך עשרות שנים.
מאז הפסיקה על ההפלות, תהליך מינויים של שופטים עליונים נעשה פוליטי ומפלגתי, והוא כרוך בדרמות אישיות. הנשיא הוא הממנה את השופטים הפדרליים, והסנאט הוא המאשר. שימועי האישור של שופטים עליונים נעשו מאורעות תקשורתיים מן המדרגה הראשונה, ומאז שנות ה-80 הם מועברים בשידורים חיים בטלוויזיה, לפעמים במשך שעות, לפעמים במשך ימים.
הניסיון להטות את בית המשפט ימינה התחיל בימי נשיאותו של רונלד רייגן, לפני 40 שנה, אבל לא עלה יפה. רוב השופטים, כולל כאלה המזוהים עם הימין, סירבו לגעת לרעה בתקדים של 1973. טענתם היתה שהוא נעשה "חוק הארץ", חלק מן ההוויה האמריקאית.
מצב העניינים הזה השתנה מעיקרו בימי נשיאותו של דונלד טראמפ. מזל בלתי רגיל הנחיל לו את ההזדמנות למנות שלושה שופטים עליונים, כולל בימי נשיאותו האחרונים, לאחר מותה של רות ביידר גינזברג, אשר ישבה בבית המשפט יותר מרבע מאה. אף כי טראמפ עצמו תמך לפנים בפומבי בהפלות מלאכותיות, הוא שינה את דעתו כאשר החליט להתמודד על הנשיאות. הוא מינה מתנגדים גלויים ובוטים של "רו נגד ווייד". הם היטו את הכף בפסק הדין של הבוקר.
הסטייה מן "הכוונה המקורית"
הטענה נגד "רו" מיומו הראשון היתה שבית המשפט סטה מן המנדט החוקתי שלו. במקום לפרש את החוקה כפשוטה, על יסוד הטקסט המקורי שלה, הוא נתן בה טעמים שלא היו בה. בית המשפט הואשם שהוא נטל לעצמו את הזכות לחוקק, אף כי חקיקה היא זכותו הבלבדית של הקונגרס.
חוקת ארה"ב לא הזכירה כמובן הפלות מלאכותיות. היא נכתבה בשלהי המאה ה-18. היא לא העניקה זכות בחירה כללית, היא לא הרשתה לנשים לבחור, היא השאירה על כנה את העבדות. זכויות טבעיות ב-1788 לא כללו חלק ניכר של מה שאנחנו חושבים לזכויות טבעיות ב-2022.
הרבה מחסרונותיה של החוקה המקורית תוקנו במרוצת השנים. 75 שנה לאחר אשרורה היא תוקנה, כדי לבטל את העבדות; 130 שנה לאחר אשרורה נוסף לה תיקון, שהעניק זכות בחירה לנשים. היא תוקנה בסך הכול 27 פעמים. חלק מתיקוניה היו פעוטים, וחלק היו הרי-גורל, כמו מגילת זכויות האדם של 1791.
אבל מפעם לפעם, בית המשפט ראה צורך להתערב, כדי להרחיב את בית הקיבול של החוקה, ולהעניק משמעויות בנות-זמננו לעניינים שלא נידונו בחוקה, או לעניינים שרק נרמזו בה. ב-1954, בית המשפט התחיל להעניק פירוש ליברלי לחוקה, שקידם שוויון זכויות בין גזעים, הגן על אזרחים מפני שרירות לבה של המדינה, חיזק את ההפרדה בין דת למדינה, וביטל אפלייה על רקע מיני.
את פסיקת 1973 על הפלות מלאכותיות, בית המשפט ביסס על "הזכות לפרטיות", המשתמעת מן החוקה. ההתנגדות הנחרצת לפירוש הזה הדריכה את המאבק המשפטי נגד "רו" מני אז. התפתחה אסכולה של "אוריגינליסטים", זאת אומרת נאמני הגרסה המקורית. האוריגינליסטים ניצחו היום.
הם לא אסרו הפלות בתור שכאלה. הם החזירו את ההחלטה לידי 50 המדינות של ארה"ב, שבידיהן היתה הסמכות לפני פסיקת 1973. לפני הפסיקה, רק ארבע מדינות הרשו הפלות מלאכותיות. היום, הפלות מלאכותיות הופכות לעבירה פלילית אוטומטית ב-13 מדינות, וסביר להניח שבערך חצי המדינות של ארה"ב יאסרו הפלות בחודשים הבאים.
על הכוונת: תקדימים נוספים
החוקה מעניקה עליונות לחוקים פדרליים על פני חוקים של המדינות. אבל קשה להעלות על הדעת מצב עניינים שבו תומכי הזכות להפלות יצליחו לחוקק חוק בקונגרס בוושינגטון. כל חקיקה מצריכה רוב מיוחס בסנאט (60 מתוך 100), ואין כל סיכוי שהדמוקרטים, התומכים ברובם בזכות להפלות, יצליחו לגייס רוב כזה. הם עומדים לאבד את הרוב הדחוק שלהם בקונגרס בבחירות הממשמשות ובאות בנובמבר.
פירושו של דבר שכמעט חצי הנשים בארה"ב מאבדות את זכותן להפלות באזורי מגוריהן. יהיה עליהן לנסוע למדינות המרשות הפלות, לפעמים במרחק ניכר. כל מדינות הדרום עומדות לאסור הפלות, והכתובת הקרובה ביותר תהיה אפוא במרחק של מאות קילומטרים. ממילא, הנשים דלות-האמצעים ביותר יהיו הנפגעות העיקריות, בייחוד מקרב המיעוטים הגזעיים והאתניים.
הגיון החלטתו של בית המשפט יכול להתרחב, וכמעט אין ספק שיתרחב, מעבר לגבולות "רו נגד ווייד". כמעט אין מנוס מלצפות למאמץ של הימין השמרני לבטל שורה של תקדימים, למשל אלה הנוגעים לשיווי זכויות להומוסקסואלים. בית המשפט ביטל את האיסור הפלילי על יחסי מין בין גברים רק לפני 19 שנה, והתיר נישואים חד-מיניים רק לפני שבע שנים.
בהרכב החדש של בית המשפט - ששה שמרנים נגד שלושה ליברלים - יש פוטנציאל ברור של תיאבון לשינויים היסטוריים. רמז לעתיד לבוא ניתן השבוע, כאשר בית המשפט ביטל חוק בן מאה שנה של מדינת ניו יורק, שהגביל את הזכות לשאת נשק בהיחבא. התיקון השני לחוקה מעניק זכות לאזרחי ארה"ב לשאת נשק. במהלך השנים, רשויות מקומיות ופדרליות ניסו להטיל הגבלות כלשהן על הזכות. בתי המשפט נטו להתיר אותן. אולי לא עוד.
ללמדך מה חושבים השופטים העליונים על דעת הקהל, ההחלטה על ביטול החוק הניו יורקי הוכרזה שבועות אחדים לאחר טבח של שחורים במרכול בעיר באפאלו, בצפון מדינת ניו יורק. הרוצח, צעיר בן 18, רכש רובה חצי אוטומטי זמן קצר קודם. מושלת ניו יורק הגיבה על פסיקת בית המשפט במלים "זה יום קודר".
פסיקת 1973 עודדה התארגנות של הימין, ששינתה את פני ההיסטוריה. האם פסיקת 2022 תעודד התארגנות דומה של השמאל? סביר להניח שייעשה ניסיון להתארגן, אבל השאלה התלויה ועומדת היא אם שאלת ההפלות תניב אותו להט ואותה נחישות בשמאל ש-1973 הניבה בימין. בחינה של ההיסטוריה האמריקאית ב-50 השנה האחרונות מעוררת ספקות.
מבחן ראשון יהיה בנובמבר, בבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס. כל הסקרים חוזים מפלה ניצחת למפלגה הדמוקרטית. ברקע עומדת אי שביעות רצון רחבת ממדים מהתנהלותו של הנשיא ביידן, בייחוד בענייני כלכלה. הדמוקרטים מקווים עכשיו שתגובת נגד לביטול "רו נגד ווייד" תחזק את סיכוייהם בקלפי. לפי שעה לא נמצאו סימוכים לתקווה הזו, אבל נדע בעוד חמישה חודשים ופחות.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny