גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגדלים עם 45 קומות, החל מ-3 מיליון שקל לדירה ובנייה אחידה: כך ייראה הרובע החדש של תל אביב

מסמך הנחיות שפרסמה עיריית תל אביב לבינוי ולעיצוב אורבני לרובע שדה דב, קובע כללים אחידים ונוקשים לתכנון הרחובות והבניינים ברובע החדש של תל אביב • מה הם שלושת טיפוסי הבנייה המתוכננים, מה מיוחד באזורי המסחר - ואיך הרובע ישתלב בעיר?

הדמיית השכונה. ברבים מהבניינים תהיה חזית פעילה בקומת הקרקע / צילום: מצגת עיריית תל אביב
הדמיית השכונה. ברבים מהבניינים תהיה חזית פעילה בקומת הקרקע / צילום: מצגת עיריית תל אביב

השכונה החדשה שתיבנה בשדה דב מעוררת סקרנות בכל הקשור למחירים במכרזים, ובמקביל גם בכל הקשור לבנייה ולתכנון עצמם. בשבוע שעבר נשלח לאדריכלים המתכננים ברובע, בתוכניות שכבר אושרו ומקודמות, מסמך מטעם עיריית תל אביב אשר קובע את הנחיות הבינוי לרובע: "הנחיות מהנדס העיר לבינוי ועיצוב אורבני ברובע שדה דב", אשר מפרט את העיצוב האדריכלי והפיתוח הסביבתי המתוכנן - בכל רובע שדה דב ובתוכנית מתחם אשכול בפרט.

על פי המסמך, השכונה החדשה תשלב בין שלושה טיפוסי בנייה: בניינים בבנייה מרקמית, שבהם עד תשע קומות; "מגדלונים" עד 16 קומות; ומגדלים, בני יותר מ־20 קומות. הבנייה צריכה להיות אחידה, במורפולוגיה פשוטה וללא בניינים בעיצוב יוצא דופן. על פי הערכות, מחירי דירות 2 חדרים יתחילו ב-3 מיליון שקל ואילו 4 חדרים יתחילו ב-5 מיליון שקל.

"בניין מרקמי ייבנה כבניין עם קומות טיפוסיות חזרתיות וללא הבלטת קומות מעבר לקונטור (גבול) קומה טיפוסית", נכתב במסמך. "תותר קומת דירות על הגג, בנסיגה של לפחות 2.5 מ' מחזית הבניין לרחוב". הנחיות העיצוב למגדלון דומות, אך "עיצוב החזיתות יכלול טיפול אדריכלי שונה ביחס להפניית הבניין, משיקולי אקלים. תתאפשר גמישות בעיצוב הנפחים והחזיתות כלפי החצר המשותפת".

המגדלים "מפוזרים" בצורה אקראית בכל חלקי הרובע, ויגיעו עד ל־45 קומות.

שדה דב / הדמיה: מצגת עיריית תל אביב

הרחובות: "משכפלים" את אבן גבירול

מתוך ניסיון לשחזר הצלחות קיימות בעיר, מעודד המסמך לתכנן ברחובות הראשיים מבנים הכוללים סטיו או קולונדה - אותו שטח מקורה מעל לפתחי החנויות, המוכר לכולם מרחוב אבן גבירול. השטח יהיה בעומק אחיד של חמישה מטרים, וגובהו בין 4.5 לשישה מטרים. את הסטיו אפשר יהיה להמשיך גם לרחובות ניצבים, לאורך 14 מטרים.

ברבים מהבניינים תהיה חזית פעילה בקומת הקרקע - חזית בניין שכוללת מסחר, תעסוקה, שימושים בעלי אופי ציבורי וכניסות לבניינים.

"המטרה היא יצירת רובע שהוא ממש עיר, שהרחובות בו נעימים להליכה ושקורים בהם דברים כל העת - שיש בהם התרחשות", מפרשת את מסמך ההנחיות האדריכלית אורית מילבאואר, בעלי משרד מילבאואר אדריכלים. "הכוונה הזו טובה, השאלה היא אם האמצעים שנקטו יובילו לתוצאה הזאת.

"העירייה מנסה לאמץ את הדברים שעבדו ברחובות כמו אבן גבירול ובזל ולהחיל אותם על הרובע החדש, אבל זה לא יהיה אותו הדבר. הסיבה הכי מהותית לכך, וזו טעות שנעשתה כבר בהכנת התב"ע, היא קביעת רחובות ראשיים רחבים מאוד, בין 24 ל־32 מטר. רחובות כאלה לא מעניקים תחושה אורבנית. זה רחב מדי כדי להרגיש רחוב אמיתי".

בעיריית תל אביב מסרו לגלובס בעניין: "מדובר ברוחב של 30 מטרים, הכולל מדרכות רחבות להולכי הרגל ונטיעות עצי צל לאורכן, המאפשר פיתוח מרחב הליכתי מזמין, בצד מענה לצורכי תנועה, חניה ושבילי אופניים. הוא נקבע ואושר במסגרת הדיונים בתב"ע, ובשלב זה (הכנת תכניות עיצוב ופיתוח), אין מקום לשנותו".

הבניינים: חיפויים בהירים וחצרות משותפות

מסמך ההנחיות כולל גם פירוט נרחב לגבי חומרי הגמר שבהם יש להשתמש בכלל הפרויקטים. כך, הוא מנחה שימוש בטיח ובטיח דקורטיבי ("וושפוץ"), בבטון חשוף ובחיפויים קשיחים - ללא שימוש פח ועם המלצה שלא להשתמש בחיפוי אבן. החיפויים יהיו בהירים ולא יותר חיפוי כהה.

 

המסמך קובע אף את מראה המרפסות בבניינים: "יותרו מרפסות שקועות, חצי שקועות ומרפסות בולטות, ובתנאי שהבלטת המרפסות לא תעלה על 1.5 מטרים מדופן הבניין בבניין מרקמי, 1.8 מטרים במגדלון ועד שני מטרים במגדל (שאינו לתעסוקה). אורך המרפסות בחזית לא יעלה על שני שלישים מאורך כל חזית.

המסמך מעודד יצירת חצרות משותפות, פנימיות, בתוך הבלוקים העירוניים וקובע כי המעברים בחצרות הפנימיות יהוו "רשת נוספת במערך ההליכתיות של הרובע", וכי החצר תתוכנן כיחידה אחת רציפה, ללא גדרות, מכשולים או הפרדות מפלסיות.

קיימות: מרכז אנרגיה ו"גגות מועילים"

המסמך מקדיש פרק נרחב לנושא הקיימות והשמירה על הסביבה, ומגדיר אותו "אחד המרכיבים המהותיים" בתוכנית. פרק זה כולל, בין היתר, הגדרת הגגות העליונים בשכונה כגגות משותפים ומועילים - גגות ירוקים וכחולים שישמשו לטובת גינות משותפות, הנחת פאנלים סולאריים לייצור חשמל ועוד. לכל בניין תוכן תחזית צריכת אנרגיה, והמטרה היא להשתמש באמצעים לייצור אנרגיה מתחדשת שיפיקו 10% לפחות מצריכת האנרגיה החזויה של הבניין. שתי הדרישות הללו נחשבות חדשניות בכל הנוגע לתכנון שכונות שלמות בישראל.

התוכנית קובעת, נוסף על כך, כי 15% מכל מגרש המיועד לבינוי יהיה פנוי מבנייה אטומה ומבינוי תת־קרקעי, לטובת קליטת עודפי מי הנגר. לצד זה כוללת התוכנית גם תכנון מרכז אנרגיה, לטובת הקטנת סך צריכת האנרגיה השנתית ממקורות מאובנים ולטובת הקטנה של שיא צריכת החשמל. כל הבנייה צריכה לעמוד בתקן הבנייה הירוקה.

אולם לפי יעל דורי, ראש תחום תכנון בארגון "אדם, טבע ודין", ההתייחסות להיבטי אקלים איננה מספקת: "בעוד שבארצות בעולם תוכניות מלוות בסקר גזי חממה וכלים לאיפוס הפליטות, בארץ אין עדיין יעד של אספקת אנרגיה מאנרגיות מתחדשות ומשאירים פתח לשימוש בדלקים פוסיליים. בתוכנית אף מאפשרים להקצות 700 מ"ר עבור 'מרכזי ייצור אנרגיה', כולל בשצ"פים".

דורי מוסיפה כי "קו הבינוי הראשון קרוב מדי לים ולא מבטיח חוף ציבורי רחב מספיק לשנים הבאות. עניין נוסף הוא היעדר התניות לפיהן הקו הירוק של הרכבת הקלה, ותכנוני האוטובוסים ושבילי האופניים, יהיו לצד הבינוי והאכלוס, דווקא בעיר כה מרכזית ומושקעת מבחינת הסעת המונים".

מן העירייה נמסר: "נושאי תכנון בר־קיימא ואנרגיות מתחדשות מהווים חלק אינטגרלי מתכנון הסביבה הבנויה. בין היתר, נדרשת עמידה בדרישות בנייה ירוקה, ניהול מי נגר, ייצור אנרגיה, הצללה ומיתון תופעת אי החום העירוני וכיוצ"ב".

מעורבות העירייה: "צעדים נוקשים"

מילבאואר מציינת כי "לדעתי מנסחי המסמך היו מעט נוקשים מדי בכול הנוגע להנחיות העיצוביות של הבניינים. אני מבינה את הרצון להמשיך את המראה של העיר ולהשתמש בדברים שכבר עבדו בה, אבל יכלו לנקוט צעדים קצת פחות נוקשים. דרגת החופש שניתנה כאן מינימלית מאוד. לטעמי עם יותר חופש אפשר היה ליצור דברים מעניינים יותר, וחבל.

"הירידה לפרטים במסמך ההנחיות, כדוגמת זהות חומר החיפוי, הצבע שלו ומראה מעקות המרפסות, היא עניין אופייני בעיקר לתל אביב, שקיים בתוכניות עיצוב נוספות שאנחנו מכינים בעיר - אך מדובר בעניין חריג כשמדובר באזור שלם, בשכונה שלמה וגדולה.

"בתוכניות עיצוב אחרות גיבוש הפרטים נעשה עם העירייה ובשיתוף פעולה איתה, ולכן במקרים כאלו לא נשלח מסמך הנחיות מפורט כל כך. מהבחינה הזו זה חריג: לא ידוע לי שנכתבו בעבר הוראות מפורטות כל כך ברמה של שכונה שלמה, אבל צריך לזכור מצד שני שלא הייתה שכונה כזו, בממדים כאלו, שנבנתה בשנים האחרונות בעיר, למיטב ידיעתי".

מתכננת הערים טל ונגר, סמנכ"לית תכנון וסביבה בחברת AVIV AMCG, דווקא מרוצה מרבות מההנחיות: "הרובע הזה מציג תפיסה מצוינת, חדשנית, בעיקר סביב הרצון להילחם בדוגמטיות שקיימת בישראל כבר המון שנים. לעיריית תל אביב־יפו יש פריווילגיה, בגלל ערכי הקרקע הגבוהים, והיא יכולה להכתיב ליזמים את מה שהיא רוצה ואת מה שנוח לה.

מתכננת הערים, טל ונגר / צילום: יח''צ

"רוב העיריות בארץ חלשות בעבודה מול היזמים והקבלנים, וכך קורה שהם בסופו של דבר מכתיבים את אופי הפיתוח, ולא העירייה. לכן נוצרות אותן שכונות שנראות אותו דבר: ליזמים ולקבלנים יש שיקולים משלהם לגבי הבנייה. זאת הסיבה שבעיניי יש הצדקה רבה למסמך עיצוב אדריכלי עירוני כמו זה ששלחה עיריית תל אביב־יפו. הוא נועד לאפשר שליטה לעירייה, ולייצר אמירה לגבי הדרך שבה היא רוצה שהדברים ייראו במרחב הציבורי החדש.

"מן הצד השני, השאלה היא כמה הוא מפורט וכמה הוא 'יורד לחיים' של הגופים המבצעים והמתכננים. ההנחיות לגבי החיפוי ובניית המעקות של המרפסות ברובע החדש, לדוגמה, מבטאות את המתח הזה - מצד אחד ליצור אחידות או העדפה עיצובת מסוימת, בטח בתוכנית גדולה כזו שתמשוך ערב רב של יזמים וקבלנים, ומצד שני לדאוג לגמישות יחסית. ככל שהתכנון קשיח יותר, כך בזמן הביצוע קשה יותר להתמודד עם שינויים, עם דברים בלתי צפויים וכדומה".

עיריית תל אביב־יפו מסרה בתגובה כי "תוכניות הבינוי והפיתוח של שדה דב יוצרות את הכלים להקמת רובע עירוני חדש, בר־קיימא, המשלב עירוב שימושים ואינטנסיביות עירונית המספקת איכות חיים לתושבים, למועסקים ולמבקרים בו. הנחיות מהנדס העיר לעיצוב האורבני ברובע שדה דב מהוות השלמה של הוראות התב"ע התקפה, והן קובעות את אופן החיבור של הבינוי החדש לבינוי בעיר תל אביב־יפו ולמרקמים העירוניים הגובלים, תוך שמירה על זהות מקומית, הבטחת סביבה עירונית קוהרנטית וחיבור נכון בין המגרשים הפרטיים לרחובות ולמרחבים הציבוריים.

"ההנחיות נכתבו כתוצאה מדיון אדריכלי פתוח סביב סוגיית העיצוב האורבני ברובע החדש. חשוב לציין כי מתן הנחיות עיצוב לבניינים ולמרחבים פתוחים מאפשר שמירה על האינטרס הציבורי לסביבה עירונית טובה ומקיימת, לצד מתן ודאות תכנונית וחופש אדריכלי בתכנון כל בניין ובניין". 

הכיוון נכון אבל צריך יעדים מדידים | שני אשכנזי, פרשנות

תוכנית שדה דב מעניקה התייחסות משמעותית לנושא הקיימות, בהשוואה לתוכניות אחרות המקודמות בישראל, אך היא אינה חפה מחסרונות, ואינה עומדת בסטנדרטים גבוהים של תוכניות שמקודמות בערים המתקדמות בעולם בנושא. כך למשל, הבנייה איננה מאופסת אנרגיה, אף שהתוכנית קובעת כי ישולבו פאנלים סולריים על גגות וחזיתות הבניינים, ואין דרישה לכמות או לכמה אחוזים מתצרוכת החשמל יסופקו על ידי פאנלים סולריים. מנגד, דווקא חזרו למסמכי התוכנית המלצות להתקנה של מתקני ייצור וצנרת גז מחצבים בשכונה, באופן שיכבול אותה לאנרגיה מזהמת עשורים ארוכים קדימה.

ומה באשר לצל? למרות היבטים רבים של הצללה, והתייחסות לשתילה של עצים בוגרים בחצרות הבתים, עדיין לא ברור כמה עצים יישתלו בשכונה והאם אם ייצרו רצף צל שיאפשר לתושבים להתהלך בנוחות תרמית. הרחובות הראשיים של השכונה יהיו חשופים וגדולים, נוחים עבור הרכב הפרטי, אך יקשו על הפיכת האזור לאורבני ומוטה הליכתיות ויצירת מיקרו־אקלים שכונתי נוח. תקן החניה נותר כבכל שכונה אחרת, וכלל לא בטוח שתחבורה ציבורית ותשתיות לרכיבת אופניים יהיו שזורות בשכונה כבר עם אכלוסה.

גם שטח החלחול בתוכנית עומד על התקן הארצי - 15% בלבד.

רובע שדה דב

שטח התוכנית: כ־1,490 דונם
מקום: צפון העיר, ממזרח לשכונות למד החדשה ונופי ים ומצפון לרחוב ש"י עגנון
יחידות דיור מתוכננות: כ־16 אלף
שטח בנייה למגורים: כ־1.725 מיליון מ"ר
מספר תושבים: כ־41 אלף איש
מחיר דירה צפוי: 4 עד 7 מיליון שקל
שטח בנייה לתעסוקה: כ־335 אלף מ"ר
שטח בנייה למסחר: 90־135 אלף מ"ר
מספר חדרי מלון: 1,500־2,000 חדרים
מספר מקומות עבודה: 23־25 אלף

עוד כתבות

מחקר בתחום הביולוגיה הסינטטית / צילום: Shutterstock

תעשיית הביולוגיה הסינתטית בארץ מנסה להדביק את הפער מול ארה"ב

ביולוגיה סינתטית היא אחד התחומים החמים היום בביוטק, שמבטיח לשנות סדרי עולם ברפואה ובכל תחומי החיים כמעט ● חברת אלאג'ין, שזכתה במכרז רשות החדשנות להקמת מעבדת שירות לסטארט־אפים בתחום, רוצה להיות הצעד הראשון בדרך לתעשייה מקומית ● מה היא יכולה ללמוד מהמודל של חברת גינקגו האמריקאית, שחוותה הייפ וגם חטפה ביקורת חריפה

בנימין נתניהו. מבקש לבטל את כתב האישום נגדו / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אחרי בני הזוג אלוביץ': גם נתניהו מבקש לבטל את כתב האישום נגדו

עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, מבקש להצטרף לבקשת בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' לביטול האישומים נגדם בשל "הגנה מן הצדק", ובכוונתו להגיש בקשה מפורטת

קריית גת / צילום: אלה מאירוביץ

עוד שטחים לתעשייה: אושר שינוי תוכנית המתאר לקריית גת שיעניק לאינטל אפשרות להתרחב

שינוי התוכנית יאפשר תוספת של כ-1,600 דונם לתעשייה ועוד תוספת 51,250 יחידות דיור שיתנו מענה לעיר בת 250 אלף תושבים ● השינוי כולל תוספת שטח לטובת הקמת בית חולים חדש ושטחי פנאי ונופש נרחבים לאורך נחל לכיש

אורי לוין, מנכ''ל דיסקונט / צילום: יח''צ

דוחות דיסקונט: העלאת הריבית תרמה להכנסות, הבנק ממשיך לחלק דיבידנד

דיסקונט פתח את עונת הדוחות של הבנקים ומסכם רבעון חזק, על אף ירידה של 21% ברווח הנקי בעקבות הפרשות להפסדי אשראי ● הבנק יחלק דיבידנד בהיקף של 133 מיליון שקל

יו''ר הליכוד בנימין נתניהו ורעייתו שרה בפריימריז / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

הפנים לשריונים: לאחר המהפכה ברשימת הליכוד, במפלגה מצפים להחלטת נתניהו

הטלפונים לראשי הערים במטרה שיתמכו בעורך ישראל היום לשעבר, הדילים שעיצבו את הצמרת החדשה של המפלגה, והמפלה של השרים לשעבר שלא השכילו לעבוד בכנסת: מאחורי הקלעים של הפריימריז בליכוד ● וגם: כך הפכה העבודה למפלגת נישה חברתית־כלכלית

ח''כ יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מסתמן: שינוי דרמטי בעשירייה הפותחת של הליכוד; יריב לוין בראש

לפי ספירת הקולות עד כה (כ-50%), את המקום הראשון כבש ח"כ יריב לוין, ואחריו אלי כהן, יואב גלנט, דודי אמסלם ואמיר אוחנה, שיחד עם נתניהו בראש – הם החמישייה הפותחת החדשה של הליכוד שמחליפים את נבחרי פריימריז 2019

אודי אדם, יו''ר אימקו הפורש / צילום: דוברות משרד הביטחון

אודי אדם הצטרף לחברה ביטחונית, זה מה שגרם לו לעזוב אחרי שבועיים

שבועיים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד חברת הציוד הביטחוני שבשליטת בני משפחת יקיר, התפטר אודי אדם מתפקידו - זמן קצר לאחר מנכ"ל החברה ● אימקו נטלה לאחרונה מסגרת אשראי, לאחר שדיווחה כי "נוצר לה גירעון מהותי בתזרים המזומנים"

דיסני פלוס / צילום: Shutterstock, Ivan Marc

דיסני עקפה לראשונה את נטפליקס במספר מנויי הסטרימינג בעולם

וולט דיסני פרסמה דוחות חזקים והפתיעה לטובה הן בשורות ההכנסות והרווח והן בתוספת המנויים ● החברה צופה להגיע ל-245 מיליון מנויים בדיסני פלוס עד 2024, לצד הורדת התחזיות על רקע החשש מפני איבוד לקוחות בשוק ההודי ● המניה זינקה בכ-7% במסחר המאוחר

רן עוז, מנכ''ל קבוצת ישראכרט / צילום: באדיבות ישראכרט

המכה שהנחית הפועלים על ישראכרט כבר מורגשת: מציגה רווח נמוך משל המתחרה הקטנה יותר כאל

חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל העבירה ברבעון השני 47 מיליון שקל נוספים לבנק הפועלים, כתוצאה מהסכם התפעול החדש, שכבר הפיל את מניית החברה ● הרווח הנקי של ישראכרט ברבעון צנח בכ-70%, אך המנכ"ל רן עוז משוכנע: "הבטחנו את בסיס הלקוחות שנים קדימה, נדע להפיק תוצאות יפות בשנים הבאות ובדרך כלל זה בא לידי ביטוי בשווי של החברה"

התפלגות העובדים בהייטק לפי מגדר וחברה

הפרופיל הממוצע של עובד הייטק בישראל: גבר, יהודי, לא חרדי

בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: שני שלישים מהמועסקים בהייטק הם גברים, והשאר נשים ● למרות ניסיונות לשלב אוכלוסיות נוספות, עדיין מדובר בתחום יחסית הומוגני

סניף שופרסל / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

רשות ניירות ערך החלה בבדיקה בחשד לאי-סדרים ברשת שופרסל

אי-הסדרים קשורים ככל הנראה לחשד כי ברשת העבירו כספים מפעילות המזון, שהיא הרווחית ביותר עבור שופרסל, לפעילות הנון-פוד, בעיקר לרשת הפארם Be

בית משפט השלום בחיפה / צילום: פאול אורלייב

עלילות השופטת מעין צור: יזמה ארבעה הליכים משפטיים פרטיים והפסידה בכולם

מקרה כזה לא רואים כל יום: שופטת מכהנת, זו שבסמכותה להכריע בפסקי דין, הפסידה בארבעה הליכים משפטיים תוך מספר חודשים ספורים ● אם זה לא מספיק, השופטת צור ניסתה לכאורה להתחמק מתשלום אגרה, ואף ננזפה ע"י המפקחת על רישום מקרקעין

שר הביטחון גנץ פונה אל ספסלי האופוזיציה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הציבור תומך בשינוי דרמטי בנושאי דת ומדינה, אלה הסיבות שלא מאפשרות אותו

רוב מובהק בציבור היהודי תומך בנישואים אזרחיים, בתחבורה ציבורית בשבת ובביטול מונופול הכשרות של הרבנות, כך לפי סקר שנערך באוניברסיטת רייכמן ● אלא שנוסף לכוח של המפלגות החרדיות כלשון מאזניים, שינוי כזה הוא יקר וקשה למערכת והחלופות מורידות לחץ ומונעות שינוי

3 יזמים מספרים על החיים בצל המשבר / אילוסטרציה: גלובס

"שיחות הפיטורים היו נוראיות, לא יכולתי לזוז": 3 יזמי הייטק מספרים על קשיי המשבר

המשבר בהייטק וגל הפיטורים שבא בעקבותיו מובילים לחוסר ודאות בקרב עובדי הענף ● אלא שגם המנהלים שלהם, שעד לפני חודשים בודדים התרברבו בהכנסות גבוהות ורווחי עתק, נאלצים להתמודד עם השינוי הדרמטי ● שלושה יזמים, שסירבו להיחשף בשמם ובחרו להתראיין באופן אנונימי, מספרים לגלובס כיצד המשבר משפיע על מצבם הנפשי

בורסת הנאסד''ק בוול סטריט / צילום: Shutterstock

השוק הדובי מאחורינו והאינפלציה מתקררת? במורגן סטנלי ובג'פריס מזהירים משאננות

הנתונים האחרונים מציירים תמונה מעודדת של יציאה משוק דובי – אלא שיש מי שמבקש לשאול האם פירושה של ההתאוששות היא כניסה לשוק שורי – או שזה עוד לא הזמן לאנחת רווחה?

יואב גלנט בפריימריז של מפלגת הליכוד, ראשון לציון / צילום: שלומי יוסף

מקורבי נתניהו בפנים, חברי כנסת ותיקים בחוץ: כך נראית רשימת הליכוד לכנסת

איך כבשו יריב לוין, אמיר אוחנה, אלי כהן, יואב גלנט ודודי אמסלם את צמרת הליכוד והותירו אבק למי שהיו שם עד לפני רגע, כמו ישראל כ"ץ ● מיעוט הנשים במפלגה מתאר במדויק את המאבקים ואף את רשימות החיסול מאחורי הקלעים ● ולאיזה חברי ליכוד השתלמה העבודה הפרלמנטרית הקשה?

בורסת ת''א / צילום: שלומי יוסף

העליות בבורסה התחזקו בסיום; סלקום צנחה ב-6.3%, מג'יק ב-7.3%

מדד ת"א 35 רשם עלייה של 0.9%. ת"א 90 טיפס ב-0.8% ומדד ת"א מניב חו"ל בלט בעלייה של 2.8% ● דוחות רבים זרמו לבורסה: פרטנר, אל על, דיסקונט וישראכרט כבר פרסמו תוצאות

עודד פורר, ישראל ביתנו / צילום: יוסי כהן

האם הירידה במחירי הפירות והירקות היא בזכות הרפורמה בחקלאות?

הרפורמה בחקלאות עשויה להוביל להורדת מחירים. האם היא כבר עושה זאת? ● המשרוקית של גלובס

אבי גבאי, מנכ''ל פרטנר / צילום: דוברות ההסתדרות

דוחות פרטנר: מספר המנויים צמח ברוב החטיבות והרווח הנקי זינק

פרטנר פרסמה את דוחות הרבעון השני והציגה צמיחה בהכנסות משירותים בסלולר, אך מכירות ציוד הקצה ירדו, והשוק הקווי בקיפאון - למרות הגידול במנויים באינטרנט ● בדומה לפלאפון וסלקום, שירותי הנדידה סיפקו רוח גבית לתוצאות החזקות

מטוס אל על / צילום: מיכל רז חיימוביץ

"שיפור בכל הפרמטרים": אל-על מדווחת על ביקושים דומים לאלה שחוותה טרם פרוץ המגפה

חברת התעופה עברה להציג רווח נקי ברבעון השני בזכות הטבת מס גדולה, כאשר גם בנטרולה היא מציגה עלייה בהכנסות ומעבר לרווח גולמי ותפעולי על רקע הסרת הגבלות הקורונה ● עם זאת, הערת עסק חי עדיין מתנוססת בדוחות החברה לנוכח גירעון בהון העצמי של קרוב לחצי מיליארד דולר