גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה תוכנית אקלים-טק, אך התקציב ליישומה ימתין לממשלה הבאה

הממשלה אישרה תוכנית לחדשנות טכנולוגית-אקלימית, בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים ● לפי בדיקת גלובס, כ-300 מיליון שקל מהסכום הכולל כבר נצבעו לטובת הנושא בתקציב המדינה האחרון, ואילו מרבית התקציב נתון להחלטתה של הממשלה ולסדר העדיפויות של השרים העתידיים ● לפי ההערכות, היקף השוק הגלובלי של טכנולוגיות אקלים וסביבה צפוי לצמוח ל-9.4 טריליון יורו ב-2030

יזמים בתחום האקלים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות מול הממשלה / צילום: Shutterstock
יזמים בתחום האקלים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות מול הממשלה / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה הבוקר (א') תוכנית חדשנות באקלים, בהתאם להמלצות הצוות הבין משרדי לקידום חדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים. לפי התוכנית, הממשלה תקצה כ-3 מיליארד שקלים עד שנת 2026 לקידום פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם משבר האקלים, במטרה לעודד את האקו-סיסטם המקומי ולהקנות לישראל יתרון בזירה הבינלאומית בה ישנו גידול משמעותי בתחום.

בממשלה סבורים כי מדובר בתוכנית "היסטורית", שאילו תובא לכדי מימוש, תסייע לעמידה של ישראל ביעדי הפחתת הפליטות שהציבה לעצמה - ועד עתה לא הצליחה לממש, תוך התחרות בזירה בינלאומית, שכיום לישראל אין יתרון מובהק בה. אך יישום התוכנית נתון להחלטתה של הממשלה הבאה. הממשלה לא הקצתה היום סכומי כסף חדשים לקידומה, אלא הציגה סכומים שהוצגו בעבר, לצד הקצאות עתידיות, שעה שהממשלה התפרקה וישראל צועדת לבחירות.

מרבית התקציב טרם אושר

לפי בדיקת גלובס, במסגרת התקציב האחרון, הוקצו למטרה 100 מיליון שקלים על ידי משרד האנרגיה ו-200 מיליון על ידי רשות החדשנות, וכעת אוגמו והוצגו שוב לציבור במסגרת ההחלטה הנוכחית. למרות שלא מדובר בתקציב תוספתי אלא בסכומים המוקצים מבסיס התקציב של המשרדים, מרבית הסכום, כ-2.9 מיליארד שקלים, יאלצו להמתין לתקציב הבא, הנתון להחלטת הממשלה הבאה וסדרי העדיפויות שיציבו השרים הבאים למשרדם.

על עבודת המטה עליה מתבססת ההחלטה עמלו משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה. בין הצעדים שנכללו בהחלטת הממשלה: קידום ומימון מחקר יישומי בתחומי האקלים; מהלכים דיפלומטיים לקידום מחקר משותף בנושא חדשנות אקלים; מימון וקידום חברות הזנק בתחומי האקלים-טק; הקמת קהילת חוקרים בתחום; שימוש בלוויינים לניטור שינויי אקלים, מפגעים סביבתיים, ולצורכי קבלת החלטות ומחקר יישומי; הקמת חממה טכנולוגית לקידום מיזמי טכנולוגיית אקלים; קרן פיילוטים למימון ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל; הקמת צוות למעקב ובקרה שיפרסם אחת לשנה דוח שנתי שידווח לציבור על ההתקדמות הממשלתית.

הממשלה הציבה גם יעדים כמותיים לעידוד החדשנות באקלים. בין היתר, הממשלה שואפת להכפיל באמצעות התוכנית את מספר המחקרים היישומיים והפטנטים הישראלים בתחום האקלים-טק ולהגדלת מספר פרוייקטי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה מ-35 ל-70 בשנת 2026. מספר יעדים נוספים שהוצבו אינם תלויים רק בממשלה ועולות שאלות לגבי היכולת להשיגם, שכן כיום ישראל איננה נחשבת למובילה עולמית בתחום טכנולוגיות האקלים. כך, בין היתר, בישראל רק 3% מהפטנטים הנרשמים הם בתחומי הסביבה, והיא נחשבת לאחת משתי המדינות האחרונות בגזרה זו מבין מדינות ה-OECD.

כך למשל, הגדירה הממשלה יעד של הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 ל-110 ב-2026 והגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה (מעל 10 מיליון דולר) מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026, לצד ביסוס 10 קרנות הון סיכון הישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 - לעומת אחת בלבד כיום). כך גם הוצב יעד של הכפלת מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בישראל המתמחות בטכנולוגיות אקלים (יבצעו לפחות עסקה אחת בממוצע לשנה) מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026.

הביורוקרטיה והרגולציה מקשות על היזמים הישראלים

לפי ההערכות, היקף השוק הגלובלי של טכנולוגיות אקלים וסביבה עמד בשנת 2020 על 4.6 טריליון אירו, והוא צפוי לצמוח ל-9.4 טריליון יורו בשנת 2030. זאת, כאשר מדינות רבות הציבו יעדים לאיפוס נטו של פליטות גזי החממה המחוללים את משבר האקלים עד שנת 2050, ומתקשות כיום להציג תוכניות ריאליות לאותה הפחתה, בין היתר בשל היעדר טכנולוגיות מסחריות נדרשות בהיקף גדול.

אך כבר היום, טכנולוגיות רבות לא מצליחות לעבור את משוכת הפיילוטים או להגיע לשלבים של הטמעה ומסחור, בין היתר בשל חסמים רגולטוריים, בישראל ובעולם. כך למשל, בסקר שביצעה רשות החברות בקרב החברות הפועלות בזירה, התברר ש-28% מהחברות חוות קושי בשלב הסקייל-אפ (השלב שבו פעילות החברה מתרחבת לקנה מידה מסחרי), ו-37% מהחברות מתקשות למצוא אתר הרצה (בטא סייט) מתאים למוצר שלהן. למרות שלמדינה יש יכולת רבה לסייע בנושא, 30% מהחברות שהשתתפו בסקר של הרשות, ציינו שאחד החסמים העיקריים לפעילותן הינו חסם הרגולציה. בתחום האקלים מדובר בחסם משמעותי במיוחד, שכן לחברות צעירות נדרשת גישה למתקני תשתיות, אנרגיה ומים, וללא סיוע המדינה בכך, הן יתקשו לממש את חזונן או לבדוק את מוצריהן.

בתחום האקלים, יזמים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות שלא באו על פתרונן מול הממשלה וצינורות הביורוקרטיה והרגולציה. יתר על כן, גם תוכניות ממשלה שאושרו בעבר בתחום, בוטלו או לא הגיעו לשלבי ביצוע. כך למשל, בשנת 2013 ביטל שר החוץ וראש הממשלה החליפי כיום, יאיר לפיד, את התוכנית של ישראל להפחתת גזי חממה בשבתו כשר האוצר. זאת, למרות החלטת הממשלה בנושא ולמרות משמעותה של התוכנית לא רק להפחתת גזי חממה וההתחייבויות הבינלאומיות שנטלה דאז ישראל על עצמה, אלא גם להפחתת זיהום האוויר ההורג כ-2400 ישראלים בשנה.

"הממשלה עוצרת את התחום היפה ביותר של טכנולוגיות האקלים"

"גם בעבר אושרו תוכניות עם תג מחיר של מיליארדים", אומר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל. "ב-2013 לפיד ביטל את התוכנית בלי למצמץ, ולא עזרו אז לא שמעון פרס ולא משרד החוץ שהתערבו כדי לנסות למנוע את זה. משרד האוצר הסביר אז שההשקעות יחזירו את עצמן רק לאחרארבע שנים ולפיד דגל בקו לפיו מה שלא מחזיר עצמו בתוך שנתיים ייעצר. ישראל הייתה יכולה להיות היום במקום אחר לגמרי אם התוכנית הקודמת לא הייתה מבוטלת".

בעוד שמדובר בתוכנית ממשלתית ארוכת טווח שתמתין לתקציבי הממשלות הבאות, פרנס מזכיר כי הממשלה יכולה כבר כיום לקדם צעדים שיפחיתו את פליטות גזי החממה של ישראל בפועל. "התוכנית החדשה מאושרת בשעה שבה אותה ממשלה עצמה עוצרת את התחום היפה ביותר של טכנולוגיות האקלים: האגרי-סולארי, השילוב בין ייצור אנרגיה סולארית לחקלאות, ממתין לאישור תוכנית מתאר ארצית", הוא אומר. "התוצאות של הקול הקורא בנושא פורסמו באוקטובר, אבל החברות בתחום לא יכולות לתקוע יתד בשטח ולהתחיל, כי בכדי לעשות כן יש צורך באישור תוכנית מתאר מפורטת. הממשלה מקדמת תמ"א לפיילוטים אבל בתהליך ארוך שבמקרה הטוב יסתיים בסוף שנה ובמקרה הרגיל יארך שנה נוספת. כך ישראל פוגעת בחדשנות הטכנולוגית שלה בתחום האקלים. באם יש רצון אמיתי לקדם טכנולוגיות אקלים תתכבד הממשלה ותייצר דרך קיצור לפיילוטים של האגרי-סולארי, בתקנות, ולא במסלול המסורבל והממושך של התכנון הארצי. למה שמישהו ייכנס למדע מחקר של פתרונות אקלים אם בסוף כשיש לך פטנט למסחר הממשלה אומרת לך תמתין שנתיים במשרד, כמו שעושים לאגרי-סולארי?".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם