גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה אישרה תוכנית אקלים-טק, אך התקציב ליישומה ימתין לממשלה הבאה

הממשלה אישרה תוכנית לחדשנות טכנולוגית-אקלימית, בהיקף של כ-3 מיליארד שקלים ● לפי בדיקת גלובס, כ-300 מיליון שקל מהסכום הכולל כבר נצבעו לטובת הנושא בתקציב המדינה האחרון, ואילו מרבית התקציב נתון להחלטתה של הממשלה ולסדר העדיפויות של השרים העתידיים ● לפי ההערכות, היקף השוק הגלובלי של טכנולוגיות אקלים וסביבה צפוי לצמוח ל-9.4 טריליון יורו ב-2030

יזמים בתחום האקלים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות מול הממשלה / צילום: Shutterstock
יזמים בתחום האקלים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות מול הממשלה / צילום: Shutterstock

הממשלה אישרה הבוקר (א') תוכנית חדשנות באקלים, בהתאם להמלצות הצוות הבין משרדי לקידום חדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים. לפי התוכנית, הממשלה תקצה כ-3 מיליארד שקלים עד שנת 2026 לקידום פתרונות טכנולוגיים להתמודדות עם משבר האקלים, במטרה לעודד את האקו-סיסטם המקומי ולהקנות לישראל יתרון בזירה הבינלאומית בה ישנו גידול משמעותי בתחום.

בממשלה סבורים כי מדובר בתוכנית "היסטורית", שאילו תובא לכדי מימוש, תסייע לעמידה של ישראל ביעדי הפחתת הפליטות שהציבה לעצמה - ועד עתה לא הצליחה לממש, תוך התחרות בזירה בינלאומית, שכיום לישראל אין יתרון מובהק בה. אך יישום התוכנית נתון להחלטתה של הממשלה הבאה. הממשלה לא הקצתה היום סכומי כסף חדשים לקידומה, אלא הציגה סכומים שהוצגו בעבר, לצד הקצאות עתידיות, שעה שהממשלה התפרקה וישראל צועדת לבחירות.

מרבית התקציב טרם אושר

לפי בדיקת גלובס, במסגרת התקציב האחרון, הוקצו למטרה 100 מיליון שקלים על ידי משרד האנרגיה ו-200 מיליון על ידי רשות החדשנות, וכעת אוגמו והוצגו שוב לציבור במסגרת ההחלטה הנוכחית. למרות שלא מדובר בתקציב תוספתי אלא בסכומים המוקצים מבסיס התקציב של המשרדים, מרבית הסכום, כ-2.9 מיליארד שקלים, יאלצו להמתין לתקציב הבא, הנתון להחלטת הממשלה הבאה וסדרי העדיפויות שיציבו השרים הבאים למשרדם.

על עבודת המטה עליה מתבססת ההחלטה עמלו משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה. בין הצעדים שנכללו בהחלטת הממשלה: קידום ומימון מחקר יישומי בתחומי האקלים; מהלכים דיפלומטיים לקידום מחקר משותף בנושא חדשנות אקלים; מימון וקידום חברות הזנק בתחומי האקלים-טק; הקמת קהילת חוקרים בתחום; שימוש בלוויינים לניטור שינויי אקלים, מפגעים סביבתיים, ולצורכי קבלת החלטות ומחקר יישומי; הקמת חממה טכנולוגית לקידום מיזמי טכנולוגיית אקלים; קרן פיילוטים למימון ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל; הקמת צוות למעקב ובקרה שיפרסם אחת לשנה דוח שנתי שידווח לציבור על ההתקדמות הממשלתית.

הממשלה הציבה גם יעדים כמותיים לעידוד החדשנות באקלים. בין היתר, הממשלה שואפת להכפיל באמצעות התוכנית את מספר המחקרים היישומיים והפטנטים הישראלים בתחום האקלים-טק ולהגדלת מספר פרוייקטי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה מ-35 ל-70 בשנת 2026. מספר יעדים נוספים שהוצבו אינם תלויים רק בממשלה ועולות שאלות לגבי היכולת להשיגם, שכן כיום ישראל איננה נחשבת למובילה עולמית בתחום טכנולוגיות האקלים. כך, בין היתר, בישראל רק 3% מהפטנטים הנרשמים הם בתחומי הסביבה, והיא נחשבת לאחת משתי המדינות האחרונות בגזרה זו מבין מדינות ה-OECD.

כך למשל, הגדירה הממשלה יעד של הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 ל-110 ב-2026 והגדלת מספר הגיוסים המשמעותיים בשנה (מעל 10 מיליון דולר) מ-20 בשנת 2021 ל-50 בשנת 2026, לצד ביסוס 10 קרנות הון סיכון הישראליות המתמחות בטכנולוגיות אקלים עד שנת 2026 - לעומת אחת בלבד כיום). כך גם הוצב יעד של הכפלת מספר קרנות ההון סיכון הזרות הפעילות בישראל המתמחות בטכנולוגיות אקלים (יבצעו לפחות עסקה אחת בממוצע לשנה) מ-20 בשנת 2021 ל-40 בשנת 2026.

הביורוקרטיה והרגולציה מקשות על היזמים הישראלים

לפי ההערכות, היקף השוק הגלובלי של טכנולוגיות אקלים וסביבה עמד בשנת 2020 על 4.6 טריליון אירו, והוא צפוי לצמוח ל-9.4 טריליון יורו בשנת 2030. זאת, כאשר מדינות רבות הציבו יעדים לאיפוס נטו של פליטות גזי החממה המחוללים את משבר האקלים עד שנת 2050, ומתקשות כיום להציג תוכניות ריאליות לאותה הפחתה, בין היתר בשל היעדר טכנולוגיות מסחריות נדרשות בהיקף גדול.

אך כבר היום, טכנולוגיות רבות לא מצליחות לעבור את משוכת הפיילוטים או להגיע לשלבים של הטמעה ומסחור, בין היתר בשל חסמים רגולטוריים, בישראל ובעולם. כך למשל, בסקר שביצעה רשות החברות בקרב החברות הפועלות בזירה, התברר ש-28% מהחברות חוות קושי בשלב הסקייל-אפ (השלב שבו פעילות החברה מתרחבת לקנה מידה מסחרי), ו-37% מהחברות מתקשות למצוא אתר הרצה (בטא סייט) מתאים למוצר שלהן. למרות שלמדינה יש יכולת רבה לסייע בנושא, 30% מהחברות שהשתתפו בסקר של הרשות, ציינו שאחד החסמים העיקריים לפעילותן הינו חסם הרגולציה. בתחום האקלים מדובר בחסם משמעותי במיוחד, שכן לחברות צעירות נדרשת גישה למתקני תשתיות, אנרגיה ומים, וללא סיוע המדינה בכך, הן יתקשו לממש את חזונן או לבדוק את מוצריהן.

בתחום האקלים, יזמים נתקלים כבר כיום בבעיות רבות שלא באו על פתרונן מול הממשלה וצינורות הביורוקרטיה והרגולציה. יתר על כן, גם תוכניות ממשלה שאושרו בעבר בתחום, בוטלו או לא הגיעו לשלבי ביצוע. כך למשל, בשנת 2013 ביטל שר החוץ וראש הממשלה החליפי כיום, יאיר לפיד, את התוכנית של ישראל להפחתת גזי חממה בשבתו כשר האוצר. זאת, למרות החלטת הממשלה בנושא ולמרות משמעותה של התוכנית לא רק להפחתת גזי חממה וההתחייבויות הבינלאומיות שנטלה דאז ישראל על עצמה, אלא גם להפחתת זיהום האוויר ההורג כ-2400 ישראלים בשנה.

"הממשלה עוצרת את התחום היפה ביותר של טכנולוגיות האקלים"

"גם בעבר אושרו תוכניות עם תג מחיר של מיליארדים", אומר איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה לישראל. "ב-2013 לפיד ביטל את התוכנית בלי למצמץ, ולא עזרו אז לא שמעון פרס ולא משרד החוץ שהתערבו כדי לנסות למנוע את זה. משרד האוצר הסביר אז שההשקעות יחזירו את עצמן רק לאחרארבע שנים ולפיד דגל בקו לפיו מה שלא מחזיר עצמו בתוך שנתיים ייעצר. ישראל הייתה יכולה להיות היום במקום אחר לגמרי אם התוכנית הקודמת לא הייתה מבוטלת".

בעוד שמדובר בתוכנית ממשלתית ארוכת טווח שתמתין לתקציבי הממשלות הבאות, פרנס מזכיר כי הממשלה יכולה כבר כיום לקדם צעדים שיפחיתו את פליטות גזי החממה של ישראל בפועל. "התוכנית החדשה מאושרת בשעה שבה אותה ממשלה עצמה עוצרת את התחום היפה ביותר של טכנולוגיות האקלים: האגרי-סולארי, השילוב בין ייצור אנרגיה סולארית לחקלאות, ממתין לאישור תוכנית מתאר ארצית", הוא אומר. "התוצאות של הקול הקורא בנושא פורסמו באוקטובר, אבל החברות בתחום לא יכולות לתקוע יתד בשטח ולהתחיל, כי בכדי לעשות כן יש צורך באישור תוכנית מתאר מפורטת. הממשלה מקדמת תמ"א לפיילוטים אבל בתהליך ארוך שבמקרה הטוב יסתיים בסוף שנה ובמקרה הרגיל יארך שנה נוספת. כך ישראל פוגעת בחדשנות הטכנולוגית שלה בתחום האקלים. באם יש רצון אמיתי לקדם טכנולוגיות אקלים תתכבד הממשלה ותייצר דרך קיצור לפיילוטים של האגרי-סולארי, בתקנות, ולא במסלול המסורבל והממושך של התכנון הארצי. למה שמישהו ייכנס למדע מחקר של פתרונות אקלים אם בסוף כשיש לך פטנט למסחר הממשלה אומרת לך תמתין שנתיים במשרד, כמו שעושים לאגרי-סולארי?".

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

לאחר נפילת המניה: בנק ההשקעות שחותך את מחיר היעד של מאנדיי ב-70%

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

בהשקעה של כ-1.5 מיליארד ד': חוות השרתים הזו תהיה מהגדולות במדינה

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות