גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרן שהשקיעה 750 מיליון דולר בסטארט-אפים ישראליים: "עברנו למשטר השקעות חדש"

ביל פורד, מנכ"ל קרן הפרייבט אקוויטי ג'נרל אטלנטיק שמנהלת 79 מיליארד דולר, בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי: "ההון הביא ליצירת יותר מדי חברות שגייסו כי יכלו, ולא בגלל שהיו צריכות" • על הגיוסים שנמשכים: "יזמים 'שיחקו' בטווחי מחירים גבוהים, וכעת מחפשים שותף לטווח ארוך" • ועל גל הפיטורים שמזכיר את המספרים מפרוץ הקורונה: "עובדים ייפלטו לשוק, זה כמעט בלתי נמנע"

ביל פורד, מנכ״ל קרן ג׳נרל אטלנטיק / צילום: ג׳נרל אטלנטיק
ביל פורד, מנכ״ל קרן ג׳נרל אטלנטיק / צילום: ג׳נרל אטלנטיק

ביל פורד, מנכ"ל קרן הענק ג’נרל אטלנטיק, לא מופתע מהתפוצצות בועת השווי של חברות ההייטק - לאחר השקעות העתק בשנים האחרונות שניפחו את השוק באופן מלאכותי. כמי שפעיל יותר משלושים שנה בגופי ההשקעה הגדולים בניו יורק, מהם 15 שנה בתפקיד הנוכחי, עבורו מה שהתרחש בשנתיים האחרונות לא היה שגרתי בשום מובן, אבל גם לא ממש מפתיע. "תסתכל על מה שהיה כאן בשנת 2000 - בכל פעם שיש עליית מחירים בשוק הציבורי, ישנם גורמים רבים שנכנסים לתחום הפרייבט אקוויטי וההון סיכון, אבל רבים מתוכם - כמו קרנות גידור, או משרדי הון פרטיים (Family Offices) - לא מתכוונים להישאר שם לטווח הארוך. אני קורא להם 'תיירים' שנכנסים לשוק בזמן שהוא נראה אטרקטיבי, וברגע שהוא יורד הם עוזבים", אומר פורד בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי.

לראיון המתורגם באנגלית לחצו כאן

בימים אלה, פורד מבקר בישראל כדי לפגוש חברות מועמדות להשקעה - במסגרת ההתרחבות הגלובלית של הקרן שכוללת חניכה של משרד ראשון בתל אביב שהושק כבר באפריל האחרון. "האמת היא שזה צפוי: נכנסים משקיעים חדשים לשוק שורי, ונסוגים ממנו בדובי, כי זה לא העסק העיקרי שלהם, או שהם לא מחויבים אליו מספיק. כשאנחנו מדברים עם החברות שלנו, אנחנו אומרים להם שאנחנו כאן איתם לטווח הארוך, עם הרבה סבלנות ואורך רוח, עם נכונות להיות כאן בזמנים הטובים והגרועים".

ג'נרל אטלנטיק פעילה בישראל כבר מסוף 2019, ולמרות שהיא מעלה מאוד את הפרופיל התקשורתי שלה רק בחודשים האחרונים, היא כבר ביצעה כאן שמונה השקעות ענק בסכום כולל של 750 מיליון דולר, חמש מהן בתקופה אותה ניתן לכנות כ"בועת הקורונה", כלומר בהם השווי של החברות היה גבוה מהרגיל. היא אמנם לא שיחקה תפקיד בשיח התקשורתי המקומי, ולא זכתה לאותה הנראות של משקיעות נמרצות ממנה בשוק המקומי - כמו טייגר גלובל או אינסייט פרטנרס - ובכל זאת, היא אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בארה"ב עם הון מנוהל של 79 מיליארד דולר, 11 מיליארד דולר פחות מאינסייט, לדוגמה.

"יזמים הובילו קרנות גידור למחירים לא הגיוניים"

"השנתיים האחרונות היו מהמאתגרות שידענו, כי היה קשה מאוד לבדל את ההון שלנו ביחס לזה של המשקיעים האחרים. יזם היה אומר: 'אני רוצה לגייס כסף במחיר הזה', והם היו מקבלים הסכם הבנות לקראת גיוס באופן מיידי. הם הביאו שחקניות חדשות יחסית, כמו קרנות גידור, להסכים למחירים האלה, שהפכו לבלתי הגיוניים. עכשיו אנחנו עוברים לתקופה בונה יותר, שבה הגישה של היזמים לכסף הופכת רציונלית יותר".

נראה שכולם מחכים לראות מה קורה בשוק, ושואלים את עצמם "האם הגענו לתחתית?"
"הודענו למשקיעים שלנו בפגישת השקעות שערכנו בלונדון שאנו עוברים למשטר השקעות חדש. למה הכוונה? ב־12 או 13 השנים האחרונות שחלפו מאז פרוץ המשבר הכלכלי הקודם, התקיימו כאן בנקים מרכזיים ברחבי העולם שסיפקו הרבה תמריצים כספיים, כדי לוודא שהכלכלה ממשיכה לנוע".

פורד מתכוון לבנקים מרכזיים באירופה, בארה"ב וביפן שהזרימו 25 טריליון דולר של תמריצים כספיים במהלך תקופה זו, והוא מציין כי השווקים אכן התחזקו. "אז, הייתה לנו בהתחלה אינפלציה נמוכה וריבית נמוכה להפליא, אבל מחירי הנכסים הגיעו לשיא - החל מנדל"ן, דרך שוק המניות ועד הקריפטו. עכשיו, האינפלציה גבוהה, הריבית עולה, והבנקים המרכזיים מושכים נזילות מהשוק, ועוברים מהקלה להידוק. בתוך זה, נכסים רבים מתמחרים מחדש, ולתוך סביבה זו נכנסת האפשרות של מיתון שצץ בשל ההידוק המוניטרי והצורך להיאבק באינפלציה".

בנוגע לסביבה הכלכלית הנוכחית שכוללת אינפלציה בעלייה, שיעורי ריבית גבוהים ואף אפשרות למיתון - מנכ"ל קרן הענק ג'נרל אטלנטיק מזהיר כי "ייתכן שזה המצב שאליו ניקלע לתקופת מה. זו אמנם סביבה מאתגרת, אבל גם כזו שמבליטה את החוזקות שלנו: היא מאפשרת לנו להתבדל כמשקיעים ארוכי טווח - לפחות לתקופה שנעה בין חמש לשבע שנים, וככאלה שיש להם אורך רוח להתמודד עם מחזורים כלכליים. לגורמים רבים שהגיעו לשוק הטכנולוגיה לא באמת הייתה היכולת לעזור לחברות. הם בעיקר ביצעו המון השקעות, פעלו בצורה קצת פסיבית, ולמעשה לא עיצבו את העסקאות בשום צורה. ההון שלנו, מאידך, שידר סבלנות, שותפות אמיתית ליזמים, מחויבות ארוכת טווח לסייע לחברות לצמוח, ויצירת ערך. לכן אני חושב שהסביבה המאתגרת הזו תגלה טוב יותר את ההבדלים בין סוגי המשקיעים השונים".

 

אתה מספר שנכנסתם למשטר השקעות חדש, מה ייעצתם ליזמים שלכם לעשות?
"אנחנו מלווים את החברות שלנו בנושא הזה מעבר למעורבות הרגילה שיש לנו איתן כחברי דירקטוריון וכשותפים פעילים. שם אנחנו מייעצים לחברות לפעול בכמה תחומים. העצה הראשונה היא להתכונן להארכה של פרק הזמן שבו התכוונו לפעול עם התקציב הנוכחי שלהן, ולשמור טוב יותר על ההון שלהן. זה יכול להיעשות באמצעות הפחתת עלויות, או על ידי הפחתת קצב הוצאת המשאבים. החדשות הטובות הן שחברות רבות - כולל בפורטפוליו שלנו - גייסו הון רב במהלך השנתיים האחרונות. עכשיו הן צריכות להתכונן לפרוס את הסכום הזה על פני שנתיים או שלוש, באמצעות ניהול עלויות חכם יותר".

ליזום מיזוגים ורכישות, ולקנות טאלנטים

עצתו השנייה של פורד היא "ללמוד גם לשחק בהתקפה" וזאת ניתן לעשות, לדבריו, בשני אופנים: באמצעות יוזמה של מיזוגים ורכישות, ובעזרת קנייה של טאלנטים. "הרי נוצרו כאן יותר מדי חברות, ויש צורך בקונסולידציה. לחברות שמובילות את השווקים שלהן יש כאן הזדמנות לפעול בחזית הזו, במטרה לחזק את מעמדן בשוק ולהקטין את מספר המתחרים. לגבי רכישה של טאלנטים, הרי נכנסנו למציאות שבה חברות רבות שמעסיקות עובדים מעולים עלולות להיכשל, וישנה אפשרות לבצע מהלכים כדי לגייס אותם לארגון שלך. הייתה כאן תקופה שבה ההון הביא ליצירת יותר מדי חברות, לכך שיותר מדי חברות גייסו כסף ושהשווי היה גבוה מדי. חברות גייסו כי הן יכלו, לא כי הן היו צריכות. עכשיו אנחנו עוברים לסביבה שבה ההון יהיה קשה להשגה, ושיגיע בנתחים קטנים יותר. כל הצד הזה של הקמת חברות הופך מאתגר הרבה יותר".

האם גם לקרנות הפרייבט אקוויטי יש אחריות בנושא?
"כאשר הנתון הוא ריבית ריאלית ואבסולוטית נמוכה מאוד, אותם מוסדות שנהגו קודם לכן להחזיק באג"חים כדרך לייצר תשואה ולעמוד בהתחייבות שלהם לקרנות הפנסיה או לקרנות ההקדש האוניברסיטאיות לא יכלו יותר לייצר את התשואה הזו בגלל התעריפים הנמוכים. הם פנו להשקעות אלטרנטיביות, ופרייבט אקוויטי הוא אחד הכיוונים המוערכים שבהם. אבל מה שלפני 20 שנה היה מגיע לטריליון דולר בנכסים, הפך עכשיו ל־10 טריליון דולר, וכל הכסף הזה חיפש עסקאות והעלה את המחירים. עכשיו מקבלים את האפקט ההפוך: מוסדות רבים כאלה מקצצים את ההתחייבויות שלהם לפרייבט אקוויטי, הולכים לכיוונים אחרים ומותירים פעילות סלקטיבית מאוד ותמיכה במספר קטן יותר של חברות. חלק נכבד מההון שלא היה מחויב לטווח הארוך ייצא גם הוא. אולי זה מספק הסבר למצב שאליו הגענו, שבו כמות הכסף שהייתה בשוק הייתה כל כך גדולה".

 

ג‘נרל אטלנטיק היא קרן צמיחה ותיקה שפועלת באותו האופן כבר מאז 1980, ללא קשר לתנאי השוק. מטרתה להשקיע בחברות שכבר צברו הכנסות וצומחות במהירות, לפחות ב־40% בשנה, בתחומים כמו טכנולוגיה - אבל לא רק. לקרן יש השקעות בתחומים כמו מדעי החיים, מוצרים לצרכן הסופי ופיננסים. בין האקזיטים שלה נכללות חברות כמו סנאפ, סלאק, וענקית הסייבר קראוד סטרייק. היא יודעת לתת המחאה של 800 מיליון דולר בהשקעה אחת, אך מבינה היטב את הזדמנויות ההשקעה בחברות צעירות, כך שגם המחאה של 25 או 50 מיליון דולר בסבב גיוס שני (B) באה בחשבון, ואולי עשויה להתאים לשוק הישראלי.

רוב תשואות קרנות ההשקעה בהייטק בשנתיים האחרונות היו על הנייר, וראו את הירידה הגדולה שלהן כבר בקיץ 2021. האם ראית את הבועה מתחילה להתפוצץ כבר אז?
"אנחנו אומרים כבר ארבע או חמש שנים כי הערכות השווי של החברות גבוהות מדי. בגלל זה היינו ממוקדים בתקופה הזו יותר באקזיטים וביצירת תשואות במזומן למשקיעים שלנו, ופעלנו בסך הכל באופן זהיר בהשקעות חדשות. אם מביטים על הפורטפוליו שלנו, רואים שבשנה שעברה השקענו 8 מיליארד דולר, אבל ייצרנו 11 מיליארד דולר באקזיטים. בכל אחת משלוש או ארבע השנים האחרונות מכרנו יותר ממה שבסוף השקענו".

"היכולת להגיע לביצועים טובים קשה יותר"

פורד מסביר כי הדפוס הזה מתחיל להשתנות. "היכולת להגיע לביצועים טובים קשה יותר, ושוק ההנפקות סגור, בו בזמן שהמחירים יורדים מהר יחסית. זה מייצר הזדמנויות השקעה חדשות בתנאים אטרקטיביים הרבה יותר. לכן, אחרי חמש שנים, נתחיל לבצע יותר השקעות ואולי נמכור קצת פחות אחזקות. זו תזוזה משמעותית. כמובן שיתברר שגם אנחנו עשינו טעויות כאלה ואחרות, אבל בסך הכל יתברר גם כי אסטרטגיית ההשקעה והמכירה שלנו הייתה נכונה".

לפי חברת המחקר PitchBook, שיעורי האקזיט של קרנות הפרייבט אקוויטי הגיעו לרמות נמוכות של ממש. האם זה אומר שתנצלו את המצב להשקעות ארוכות טווח, ואולי מסוכנות יותר?
"התחום שבו אנחנו מקבלים ציונים גבוהים ממשקיעים הוא שיצרנו בתקופה הזו כל כך הרבה נזילות, ולמעשה הורדנו את האסימונים מהשולחן, בעוד שלרבים מהמתחרים שלנו ישנם רווחים לא ממומשים, על הנייר בלבד. הם לא החזירו את ההון למשקיעים בזמן, ועכשיו כשהערכות השווי של החברות יורדות - הם מתחרטים על כך מאוד. כלומר, לא רק שהתשואה הריאלית ירדה, אלא גם זו שעל הנייר, ומשקיעים באים אליהם ושואלים מדוע לא החזירו להם כסף כאשר עוד היו יכולים. כעת, יעברו שנתיים, שלוש או אפילו ארבע שנים עד שנקבל תשואות משמעותיות על ההון שהשקענו".

מנכ"ל ג'נרל אטלנטיק מעריך כי ירידת השווי בחברות הציבוריות תתבטא גם בקרב חברות ההייטק הפרטיות וחדי קרן, ותביא חברות לצאת לגיוסים שבהם יגייסו לפי שווי נמוך יותר מאשר בגיוס הקודם - דבר שלפי ההערכה עלול לייצר להן מבוכה רבה ולגרום לכאוס ביחסים שבין היזמים, למשקיעים ולעובדים.

"חברות מורידות שווי כשהן במצב מסוכן"

לדבריו, זה יקרה, "אבל אולי לאט יותר, כמו החלקה במורד בהילוך איטי. הסיבה לכך שזה יקרה בהילוך איטי היא העובדה שחברות רבות גייסו סכומי כסף משמעותיים בשנתיים-שלוש האחרונות, המדדים הפיננסיים שלהם יציבים, והמסלול שבו הן הולכות ברור. בדרך כלל חברות נאלצות לבצע הורדת שווי כאשר הן עומדות בפני מצב של כניסה לאזור מסוכן שבו עומדת לרשותן פחות משנה אחת כדי לממן את ההפסדים התפעוליים שלהן. רק אז הן יאותו לקבל סבב בשווי יורד".

פורד מספר כי הוא ואנשיו מזהים כעת יזמים רבים שגייסו הון, בכלל זה ממשקיעים שהוא מכנה ממשקיעים שבאו לטווח הקצר, "שיחקו" בטווחי מחירים גבוהים מאוד - וכעת אותם יזמים מחפשים שותף חדש שיתמוך בהם לטווח הארוך. "הם מדברים על כניסה להשקעה במחירים של השנה שעברה (Flat Round), כל עוד הם מצליחים לייצר מסלול יציב של צמיחה כלכלית. הייתי אומר בבוטות - הזדמנויות השקעה רבות מתוך אלה עדיין עומדות במחיר מופקע למדי, אפילו אם לוקחים בחשבון שהחברות האלה עוד יצמחו בשנה הקרובה. לכן, אני חושב שזה ייקח זמן, אבל נגיע לרגע שבו חברות יתחילו לגייס בשווי נמוך יותר".

מספר המפוטרים חזר ביוני למספרים שראינו עם פרוץ הקורונה.
"אנחנו נכנסים לתקופה של טלטלה שתכלול מיזוגים ורכישות בתעשייה שלנו. יותר מדי חברות מומנו על ידי קרנות הון סיכון, בשווקים רבים. בכל תחום היינו צריכים לראות אולי שלושה או ארבעה מתחרים. במקום זאת, יש שבעה. לא כולם יצליחו וחלקם באמת עלולים להיסגר, והעובדים ייפלטו לשוק. במקרים אחרים אולי יהיו מיזוגים, אבל גם שם נראה מקרי פיטורים. אני חושב שזה כמעט בלתי נמנע וזה כבר מתחיל לקרות".

אלכס קריסס וצוות ההשקעות שלו / צילום: ג'נרל אטלנטיק

משקיעים בורחים ממניות לנכסים אחרים כמו נדל"ן, אגרות חוב או סחורות. האם אתה רואה מגמה שבה הם חוזרים להשקעות בטכנולוגיה?
"ראשית, יש עדיין צמיחה חזקה שמגיעה גם משוק הטכנולוגיה, ואם אתה משקיע שנמצא בתחום בשביל הטווח הארוך - התשואות מוכיחות את עצמן לאורך זמן. יש מניות טכנולוגיה רבות שמפגינות צמיחה סקולרית (צמיחה חזקה בשוק דובי; א.ג), ובאופן כללי, צמיחה כללית איננה קשורה למחזוריות קצרת הטווח בכלכלה. עם זאת, בטווח הקצר רואים יותר משקיעים שנוהרים להחזיק בחוב בגלל עליית הריביות, דבר שלא ראינו כאן רק לפני שלושה חודשים".

מתי להערכתך מניות יחזרו להיות סחורה מבוקשת?
"כרגע יש עדיין כמה נעלמים שמקשים על כך, ועד שלא נקבל לגביהם תשובה, לא נדע בוודאות שהם בדרך חזרה. למשל, מהו הקצב הסביר של עליות האינפלציה והריבית? האם אנחנו הולכים לקראת מיתון? השוק הדובי שנכנסנו אליו ומכפילי ההכנסות הנמוכים משקפים את הריבית והאינפלציה הגבוהים. אבל מה יקרה אם נתחיל לראות את הירידה בשווקים באה לידי ביטוי בדיווחים של חברות שכלל לא לקחו בחשבון מיתון, וידווחו על ירידה בהכנסות? הפגיעה בהכנסות וברווחיות תוביל לחיסרון אפילו עוד גדול יותר בשוק המניות. אז יש עוד כמה תשובות שמשקיעים מחכים לקבל לפני שהם מתחייבים להקצות עוד הון לשוק המניות".

"תנאי העסקה חוזרים להיות נוחים יותר"

עם המשבר בשוק, עושה רושם שידם של המשקיעים עכשיו על העליונה, אחרי שנתיים שנתנו יתרון מובהק ליזמים שגייסו מכם הון.

"בהחלט. חזרנו לתקופה שבה אפשר לעשות בדיקת נאותות מלאה לפני השקעה. בשנה שעברה ראינו יזמים שהיו מניחים הסכמי השקעה עם אולטימטום של 24 שעות, והם הציעו למשקיעים הפוטנציאליים אפשרות לבדיקת נאותות מוגבלת למדי. אנחנו מעולם לא התפשרנו על זה, ועכשיו אנחנו רואים שהלחץ הזה הסתיים. גם תנאי העסקה חוזרים להיות נוחים יותר. אם עד לאחרונה היו מציעים לנו מניות עם זכויות מוגבלות, הרי שכיום חזרנו לעידן שבו משקיעים יכולים לרכוש מניות בכורה עם זכויות מועדפות והגנות. אם עד לאחרונה גיוסים היו מסתכמים בכך שיזם רוצה לגייס לפי שווי של 3 מיליארד דולר והוא מחכה עד שמישהו היה מופיע ושם כסף, הרי שהיום הגיוסים חזרו להיות מבוססי צמיחה, רווחיות ותזרים מזומנים. גם ערכי השווי חזרו לגודלם הטבעי".

ישראל היא מדינה יקרה גם להשקעות הון סיכון, ולראייה קרנות ההשקעה לא מפסיקות להגיע לכאן ולהעלות מחירים. גם אתם חלק מהטרנד.
"זה נכון שהרבה משקיעים הגיעו לכאן בגלל החדשנות שיש פה, אבל הם בהחלט ישקפו את מה שהם חושבים על הערכת השווי. זה דבר נהדר לישראל, כמובן, אבל יהיה צורך לתת לחום לצאת מהשוק, ולמחירים להיות קצת יותר רציונליים".

 

האם תשקיע בחברות קריפטו או בלוקצ'יין, בראי הטלטלה בשוק?
"אנחנו לא משקיעים במטבעות קריפטוגרפיים, אלא בחברות. למרות התיקון המשמעותי במטבעות הקריפטו, המגמה לטווח הארוך יותר, זו ששייכת לבלוקצ'יין, לביזור פיננסי ו־web 3.0 היא אמיתית מאוד ואכן מהווה תשתית מחשוב חדשה סביבה יווצרות חברות טובות. אני חושב שהטלטלה בשוק המטבעות משאירה את המשקיעים האמיתיים במגרש".

תעודת זהות: ג'נרל אטלנטיק

תחום עיסוק: קרן השקעות עם הון מנוהל של 79 מיליארד דולר
היסטוריה: נוסדה ב־1980, ובאפריל השנה הקימה סניף ראשון בארץ. היא פעילה בישראל מאז נובמבר 2019
נתונים: לחברה 445 עובדים, כשמהם 230 מומחי השקעות ב־15 סניפים. יש לה 190 חברות פורטפוליו. הקצאת ההון השנתית שלה עומדת על 9-8 מיליארד דולר, 60% מחוץ לארה"ב
עוד משהו: אלכס קריסס מנהל את השקעות הקרן בישראל, והנציג המקומי מקס אוגוסט מסייע לו בבחינת חברות חדשות

תעודת זהות: ביל פורד

אישי: אזרח ארה"ב בן 61
מקצועי: בעל תואר ראשון בכלכלה ממכללת אמהרסט, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת סטנפורד. משמש כמנכ"ל ג'נרל אטלנטיק מאז 2007. הוא הצטרף לקרן בשנת 1991, לאחר קריירה במורגן סטנלי
עוד משהו: משמש כדירקטור בבייטדאנס, המפעילה הסינית של טיקטוק, ובבלקרוק

עוד כתבות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו