בני גנץ, גיל עומר, מיכל רפאל כדורי וגלית אלטשטיין / צילום: ויקימדיה-רפי דלויה, רמי זרנגר, גל''צ
בתקופת ממשלת מעבר לא ניתן כידוע לבצע מינויים לא הכרחיים, מה שמעמיד בסימן שאלה שני מינויים משמעותיים של בכירים שאמורים להתממש בחודשים הקרובים בשוק התקשורת. מדובר במינוי מנכ"ל/ית קבועים לתאגיד השידור הציבורי במקום אלדד קובלנץ, שהודח לאחרונה, ומפקד/ת קבועים לתחנת גלי צה"ל שהינה חלק ממשרד הביטחון.
ההבדל בין מינוי שניתן לבצע לכזה שעלול להיתקל בבעיה משפטית תלוי בין היתר בשלב שבו נמצא תהליך המינוי, ובעיקר מי הגורם הממנה. באספקטים אלה לא אמורה להיווצר בעיה במינוי מנכ"ל לתאגיד השידור הציבורי, שכן אישור המינוי איננו נוגע לגורם פוליטי כלשהו - לא לשר ולא לממשלה, זאת בניגוד לאישור מינויים של חברי מועצת התאגיד.
ועדה בתחילת דרכה
נזכיר כי חברי המועצה נבחרים על ידי ועדת איתור חיצונית, שבראשה עומד שופט. הוועדה בוחרת את המועמדים, ומעבירה אותם לאישורו של שר התקשורת. על פניו, השר אמור להיות כמעט 'חותמת גומי' להחלטות הוועדה, ודרושים נימוקים כבדי משקל על מנת לא לקבל החלטה שלהם. עם זאת, במהלך הלימבו הפוליטי של השנים האחרונות עוכב לאורך זמן המינוי של יוחנן צנגן ויונה ויזנטל לחברי מועצת התאגיד, לאחר שהשר נמנע מלחתום על כתב המינוי שלהם.
אלא שהליך בחירת המנכ"ל שונה: גם לבחירת מועמדים לתפקיד מוקמת ועדת איתור, אך זו ועדה פנימית המורכבת מיו"ר המועצה גיל עומר, ומשני חברים נוספים: מיכל רפאלי כדורי ופרופ' מנחם בן ששון (בעבר נשיא ורקטור האוניברסיטה העברית). השלושה מגבשים קול קורא למועמדים, הנסמך על תנאי סף המוגדרים בחוק, ולאחר תהליך סינון נבחרים שלושה מועמדים שמובאים בפני חברי המועצה, שבוחרים מתוכם אחד.
מועצת התאגיד נהנית מסמכויות נרחבות ואיננה כפופה לרגולטור או שר כלשהו, ולכן ההחלטה על מנכ"ל איננה דורשת אישור של גורם כלשהו מלבדה. בשורה התחתונה, אמנם הליך בחירת מנכ"ל לתאגיד מצוי רק בתחילת הדרך - בסוף השבוע שעבר פורסם הקול קורא המזמין להגיש מועמדויות - אך לא צפויה בעיה משפטית להמשיך את המינוי גם בימי בחירות.
בלי מרחב תמרון
לעומת המקרה של התאגיד, הליך בחירת מפקד קבוע לתחנת גל"צ יוצר סוגיה משפטית מעניינת. המפקד או המפקדת אמורים להיבחר על ידי ועדה מקצועית שמינה שר הביטחון בני גנץ, לאחר חודשים ארוכים שבהם כיהנה כממלאת מקום זמנית גלית אלטשטיין - שהחליפה את מפקד התחנה הקודם, שמעון אלקבץ.
נזכיר כי אלטשטיין נכנסה לתפקיד בספטמבר האחרון, לאחר שהתברר לגנץ כי תוכניותיו לסגור את התחנה הצבאית אינן ישימות. זאת מאחר שיהיה עליו להביא החלטה כזאת לאישור הממשלה, וברור היה כי בקונסטלציה הנוכחית של הממשלה לא יהיה רוב למהלך כזה.
העובדה שמדובר במינוי זמני לא מנעה מאלטשטיין לבצע מהלכים מרחיקי לכת בכל הקשור לצביון התחנה, ולאנשי התקשורת המשדרים בה. מלכתחילה הובהר למשרד הביטחון כי לא ניתן יהיה להישאר בפורמט של מנהלת זמנית יותר מתשעה חודשים, אולם המשרד התמהמה בבחירת ועדת איתור - עד שעמותת הצלחה הגישה נגד השר בג"צ, ורק אז מונתה ועדה שבראשה עומד האלוף במיל' אמיר אבולעפיה.
בנוסף חברים בוועדה גם השופט בדימוס אילן שיף (שכיהן עד לאחרונה כיו"ר ועדת האיתור בתאגיד), עו"ד זהר קדמון סלע שכיהנה בעבר כיו"ר דירקטוריון חדשות 10, וראש אכ"א אלוף יניב עשור.
בניגוד לסבבי בחירה קודמים, שבהם בחרה הוועדה שלושה מועמדים שהובאו לשולחנו של שר הביטחון, הפעם אמורה הוועדה המקצועית להגיש מועמד אחד בלבד - מה שמצמצם מאוד את יכולת התמרון של גנץ או של מי שיבוא אחריו, ובכך גם לטרפד לכאורה טענות אפשרויות על מועמד מועדף וכוח לא ראוי שבו משתמש השר בתקופת מעבר.
למרות שההתמודדות כבר נמצאת בשלב מתקדם לאחר שני סבבי ראיונות, תהליך הבחירה לא הושלם טרם עבר החוק לפיזור הכנסת. לכן, לא מן נמנע כי בשל העובדה שהתהליך עדיין בעיצומו, ייעוץ משפטי עשוי לקבוע כי לא ניתן למנות להשלים את המינוי, ויש להמתין עד שיתברר מי שר הביטחון הבא.
מנגד, גם אם ימונה שר חדש, מרגע שנקבעה ועדה יש לתת לה לסיים לעבוד, ולכן השר החדש ייאלץ להתייחס להמלצות שתיתן הוועדה שמינה קודמו. גם במקרה זה, כדי לפסול מועמד שאיתרה ועדת האיתור יידרש השר לנימוקים טובים במיוחד, כי האישור אמור להיות בשלב הזה כמעט טכני.
הניסיון של בג"צ
הניסיון מלמד שכאשר מסיבות פוליטיות מבקשים לטרפד מינוי, גם אם אישור הממשלה או השר הממונה הם טכניים, אין בעיה לעשות זאת. דוגמאות טובות לכך הן המינויים של מישל קרמרמן לתפקיד מנכ"ל מועצת הרשות השנייה וניר שוויקי לתפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלוויין.
נזכיר כי הליך הבחירה הרשמי של קרמרמן, לרבות אישור ועדת גילאור, הסתיים בסמוך להחלטה לצאת לבחירות סבב א', בעת שבנימין נתניהו כיהן כראש הממשלה ואיוב קרא כשר התקשורת. גם אישור המינוי של שוויקי היה בתהליך מתקדם.
כל שעמד בין מינויה של קרמרמן לתפקיד היה אישור פורמלי של הממשלה - מהלך שלא היווה מכשול לאף מועמד בעבר. אלא שהממשלה נמנעה שוב ושוב מלהעלות את מועמדותה להצבעה, ללא הסבר ברור. קרמרמן ועמותת הצלחה פנו לבג"צ בדרישה להעלות את מועמדותם של השניים להצבעה, ורק בפעם הרביעית התערב בג"צ וקבע כי יש לדון במינוי.
מצד שני, יש לזכור כי בג"צ נמנע מלהתערב במינויים של קרמרמן ושוויקי עד שלב מאוחר יחסית, כי באותה תקופה קשה היה לשער כי ישראל תיאלץ להתמודד עם מספר רב של מערכות בחירות. היום כבר ברור שמערכת בחירות נוספת איננה תסריט בלתי אפשרי, וניתן להניח כי הדבר יבוא לידי ביטוי גם בפסיקות בג"צ על מינויים - אם יידרש לזה.
באופן מפתיע, למרות הסיטואציה המשפטית הלא ברורה, משרד הביטחון לא פנה לקבלת הנחיות ממשרד היועצת המשפטית לממשלה. בתגובה לשאלה האם התבקשו או נדרשו להנחיות בנוגע למינוי מפקד לתחנה נמסר ממשרד היועצת כי "לא קיבלנו פנייה, ולא נדרשנו לזה".
בגלי צה"ל הבהירו כי בכל מה שקשור למינוי תפקיד מפקד לתחנה יש לפנות למשרד הביטחון.
במשרד הביטחון לא הגיבו לפניית גלובס.