גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאינה קירשנבאום כן, משפט נתניהו לא: איך מחליטים על שידור דיונים בבית המשפט?

המשפט של חברת הכנסת לשעבר, פאינה קירשנבאום, היה הפעם הראשונה בה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין • פיילוט שידורי הדיונים מוצלח ומגביר את השקיפות, אך מספר השידורים מוגבל, הצדדים מערימים קשיים והתיקים האזרחיים נדחקים מאחור

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ
פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

בית המשפט העליון שידר בתחילת השבוע דיון בערעורה של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ממפלגת ישראל ביתנו, נגד הרשעתה והעונש החמור שנגזר עליה - 10 שנות מאסר.

שידור זה מהווה תקדים במסגרת הפיילוט שמבצעת הרשות השופטת, כך שלראשונה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין, וטענות הצדדים נשמעו בשידור חי. עד היום שודרו רק דיונים בבג"ץ נגד המדינה, או הקראה של החלטות.

פיילוט השידורים החל באפריל 2020 ומאז שודרו 19 דיונים. מרביתם דיונים בבג"ץ ומיעוטם בערכאות הדיוניות. הכלל שקבעה הנהלת בתי משפט לשידור הוא שיהיה בדיון "עניין ציבורי". אלא שבפועל, נקבע כי הפיילוט יוגבל ל-24 דיונים לטווח של שנה וחצי, כך שגם דיונים בעלי חשיבות ציבורית לא משודרים.

אחד הדיונים שלא שודרו, למרות בקשת כתבי גלובס אבישי גרינצייג וחן מענית (כיום כתב ‘הארץ’), הוא דיון הקראת כתב האישום של יו"ר האופוזיציה נתניהו במאי 2020. הבקשה הוגשה לאחר שהחלו לשדר את דיוני בג"ץ, אך נדחתה ללא נימוק וללא קבלת תגובת הנאשמים והפרקליטות. היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, התכוון לתמוך בבקשה כל עוד הנאשמים, ובראשם נתניהו, היו מסכימים.

דבר נוסף המקשה על שידורי הדיונים הוא התנגדות הצדדים, המביאה לכך שדיונים חשובים לא משודרים.

מגבירים את השקיפות

שידורי הדיונים נעשים כחלק מהמגמה שהנהיגה הנשיאה אסתר חיות להגברת השקיפות. כאמור, באפריל 2020 שודר לראשונה דיון מבית המשפט העליון - היה זה הבג"ץ נגד מתן סמכויות לשב"כ להפעיל אמצעי ניטור ומעקב אחר חולי קורונה.

לאחר השידור ההיסטורי שודרו, בין היתר, גם העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן, ערעור בעניין הוצאת הצווים במעמד צד אחד לחיפוש בטלפונים של עוזרי ראש הממשלה לשעבר יונתן אוריך ועופר גולן, העתירה של גלובס וגופי תקשורת נוספים לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה בנושא הקורונה, ועתירה נגד מדיניות הממשלה בהכנסת פליטים אוקראינים לישראל.

בשנה הראשונה של הפרויקט שודרו סך הכל 12 דיונים בשידור ישיר. בתחילת שנת 2022 הודיעה הנהלת בתי משפט כי גם החלטות של בתי משפט השלום והמחוזי ישודרו בשידור חי - 3 פסקי דין נבחרים בכל אחד מששת המחוזות, כך שסך הכול ישודרו 18 פסקי דין בערכאות הנמוכות.

בהמשך, תוקן נוהל הנשיאה ונקבע כי במהלך שנת 2022 ועד למחצית שנת 2023 ישודרו לא יותר מ-24 דיונים. כמו כן, הוחלט על הרחבת השידור לתיקים אזרחיים, מנהליים ופליליים. במסגרת זו שודר גזר הדין בעניינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי.
ככלל, מי שממליץ על התאמתו של הדיון לשידור חי הוא יו"ר ועדת ההיגוי, סגן הנשיאה השופט עוזי פוגלמן. לצד זאת, לשופטים בערכאות השונות יש סמכות להחליט על שידור דיונים ביוזמתם או לפי בקשת הצדדים.

העבריינים מתנגדים

מצד אחד, ניתן לראות הרחבה של הפיילוט לבתי משפט השלום והמחוזי והכפלה של מספר הדיונים המשודרים. מצד שני, מדובר במעט מידי דיונים בחלוף שנתיים של שידורים חיים ומוצלחים, המאפשרים לציבור להיחשף באופן ישיר ממערכת המשפט. נראה כי בשלה העת לאפשר גמישות רחבה יותר, גם מבחינה כמותית וגם מבחינת סוג הדיונים שבתי המשפט מאפשרים את שידורם.

כאמור, אחד הקשיים עימם נתקלים השופטים, גם כאשר הם מעוניינים לשדר את הדיון, הוא התנגדות הצדדים. ההתנגדות לא מונעת באופן גורף את השידור אך יש לה משקל רב, בפרט כשמדובר בנאשמים בהליך פלילי.

כך יקרה השבוע, במקרה של פרשה 512 והנאשם יצחק אברג’יל בתיק ארגוני הפשיעה הגדול ביותר שהיה בישראל. מדובר בתיק שאין מחלוקת כי הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. הרכב השופטים אכן שקל לשדר בשידור חי את גזר הדין אך התנגדות הנאשמים הכריעה לבסוף.

הנאשמים טענו שמתן היתר לשידור שקול ל"ימים קדומים בהם פושעים הוצאו להורג בכיכר העיר". השופטים ציינו בהחלטתם כי אמירה זו לא הולמת את שידור גזר דין: "הוא לא יותר מאשר ביטוי מובהק של עקרון פומביות הדיון". יחד עם זאת, השופטים ציינו כי "מתוך התחשבות בתחושות הסובייקטיביות של הנאשמים, הגענו למסקנה שלא להתיר את השידור".

מקרה אחר הוא המקרה של עבריין המין אלון קסטיאל. בית המשפט החליט לשדר את ההחלטה בעתירתו על דחיית בקשתו לשחרור מוקדם. זאת, למרות שקסטיאל התנגד.

שאלה נוספת היא האם יבוא היום שבתי המשפט יתירו לשדר דיוני הוכחות במשפטים פליליים או אזרחיים, בהם מעידים עדים. במקרים שכאלו יש רגישות רבה אף יותר, כי עשויה להיות לכך השפעה על אופן העדות, לצד התנגדות של הנאשמים. עם זאת, ניתן למצוא תקדים לכך, שלא בהליך פלילי, בוועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון, שם מעידים העדים בשידור ישיר.

"חשוב לגוון את התיקים"

מי שנדחקים מהשידור הם התיקים האזרחיים והמנהליים. עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, הגיש מספר בקשות לשידור חי שנדחו. כך היה במקרה בו הוגש ערעור אזרחי, לאחר שבקשה לתביעה ייצוגית נגדם נדחתה. הבקשה עסקה בטענה כי הבנקים מחייבים שלא כדין עמלות על חיובים מיידים בכרטיס אשראי, כפי שקורה בתשלומים של שירותים בחו"ל.

בבקשה לשדר את הדיון בערעור בשידור חי, טענה הצלחה כי "מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית גדולה. הוא נוגע לאזרחי ישראל ונוגע בהיקפים כספיים משמעותיים". הבנקים לא סברו שיש בדיון חשיבות ציבורית המצדיקה שידור, אך רובם השאירו זאת לשיקול דעת ביהמ"ש.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי "בהתחשב במתכונת המצומצמת של הפרויקט הניסיוני להעברת שידורים ישירים של דיונים בבית המשפט העליון, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה". החלטות בנוסח זה חזרו על עצמם גם בבקשות אחרות לשדר דיונים.

לדברי עו"ד מן, חשוב לגוון את סוגי התיקים. "היה מקום לשדר דיונים חשובים בעלי משמעות ציבורית משדה התובענות הייצוגיות והמשפט המנהלי (שאינן עתירות לבג"צ) וכמובן תיקי ערעור פלילי משמעותיים, כדי לחשוף את הציבור למגוון עבודתו של בית המשפט העליון. הגיעה העת להרחיב את יריעת הדיונים".

מהרשות השופטת נמסר: "הרשות השופטת מקימת בימים אלו שני פרויקטים ניסיוניים בהם היא רואה חשיבות רבה. במסגרת הפרוייקט האחד מועברים בשידור חי דיונים נבחרים של בית המשפט העליון. במסגרת הפרוייקט השני משודרים בשידור ישיר הקראות של פסקי דין והחלטות המשומעות בבתי משפט השלום והמחוזי. שני הפרוייקטים מבוצעים בהתאם להוראות נוהל מתאימות המפורסמות באתר הרשות השופטת וחשיבותם הרבה בתרומתם להגברת השקיפות בכל הנוגע לדיונים המתקיימים בבתי המשפט".

***חזקת החפות: יודגש כי בנימין נתניהו הוא בגדר נאשם בלבד, לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א