גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאינה קירשנבאום כן, משפט נתניהו לא: איך מחליטים על שידור דיונים בבית המשפט?

המשפט של חברת הכנסת לשעבר, פאינה קירשנבאום, היה הפעם הראשונה בה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין • פיילוט שידורי הדיונים מוצלח ומגביר את השקיפות, אך מספר השידורים מוגבל, הצדדים מערימים קשיים והתיקים האזרחיים נדחקים מאחור

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ
פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

בית המשפט העליון שידר בתחילת השבוע דיון בערעורה של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ממפלגת ישראל ביתנו, נגד הרשעתה והעונש החמור שנגזר עליה - 10 שנות מאסר.

שידור זה מהווה תקדים במסגרת הפיילוט שמבצעת הרשות השופטת, כך שלראשונה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין, וטענות הצדדים נשמעו בשידור חי. עד היום שודרו רק דיונים בבג"ץ נגד המדינה, או הקראה של החלטות.

פיילוט השידורים החל באפריל 2020 ומאז שודרו 19 דיונים. מרביתם דיונים בבג"ץ ומיעוטם בערכאות הדיוניות. הכלל שקבעה הנהלת בתי משפט לשידור הוא שיהיה בדיון "עניין ציבורי". אלא שבפועל, נקבע כי הפיילוט יוגבל ל-24 דיונים לטווח של שנה וחצי, כך שגם דיונים בעלי חשיבות ציבורית לא משודרים.

אחד הדיונים שלא שודרו, למרות בקשת כתבי גלובס אבישי גרינצייג וחן מענית (כיום כתב ‘הארץ’), הוא דיון הקראת כתב האישום של יו"ר האופוזיציה נתניהו במאי 2020. הבקשה הוגשה לאחר שהחלו לשדר את דיוני בג"ץ, אך נדחתה ללא נימוק וללא קבלת תגובת הנאשמים והפרקליטות. היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, התכוון לתמוך בבקשה כל עוד הנאשמים, ובראשם נתניהו, היו מסכימים.

דבר נוסף המקשה על שידורי הדיונים הוא התנגדות הצדדים, המביאה לכך שדיונים חשובים לא משודרים.

מגבירים את השקיפות

שידורי הדיונים נעשים כחלק מהמגמה שהנהיגה הנשיאה אסתר חיות להגברת השקיפות. כאמור, באפריל 2020 שודר לראשונה דיון מבית המשפט העליון - היה זה הבג"ץ נגד מתן סמכויות לשב"כ להפעיל אמצעי ניטור ומעקב אחר חולי קורונה.

לאחר השידור ההיסטורי שודרו, בין היתר, גם העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן, ערעור בעניין הוצאת הצווים במעמד צד אחד לחיפוש בטלפונים של עוזרי ראש הממשלה לשעבר יונתן אוריך ועופר גולן, העתירה של גלובס וגופי תקשורת נוספים לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה בנושא הקורונה, ועתירה נגד מדיניות הממשלה בהכנסת פליטים אוקראינים לישראל.

בשנה הראשונה של הפרויקט שודרו סך הכל 12 דיונים בשידור ישיר. בתחילת שנת 2022 הודיעה הנהלת בתי משפט כי גם החלטות של בתי משפט השלום והמחוזי ישודרו בשידור חי - 3 פסקי דין נבחרים בכל אחד מששת המחוזות, כך שסך הכול ישודרו 18 פסקי דין בערכאות הנמוכות.

בהמשך, תוקן נוהל הנשיאה ונקבע כי במהלך שנת 2022 ועד למחצית שנת 2023 ישודרו לא יותר מ-24 דיונים. כמו כן, הוחלט על הרחבת השידור לתיקים אזרחיים, מנהליים ופליליים. במסגרת זו שודר גזר הדין בעניינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי.
ככלל, מי שממליץ על התאמתו של הדיון לשידור חי הוא יו"ר ועדת ההיגוי, סגן הנשיאה השופט עוזי פוגלמן. לצד זאת, לשופטים בערכאות השונות יש סמכות להחליט על שידור דיונים ביוזמתם או לפי בקשת הצדדים.

העבריינים מתנגדים

מצד אחד, ניתן לראות הרחבה של הפיילוט לבתי משפט השלום והמחוזי והכפלה של מספר הדיונים המשודרים. מצד שני, מדובר במעט מידי דיונים בחלוף שנתיים של שידורים חיים ומוצלחים, המאפשרים לציבור להיחשף באופן ישיר ממערכת המשפט. נראה כי בשלה העת לאפשר גמישות רחבה יותר, גם מבחינה כמותית וגם מבחינת סוג הדיונים שבתי המשפט מאפשרים את שידורם.

כאמור, אחד הקשיים עימם נתקלים השופטים, גם כאשר הם מעוניינים לשדר את הדיון, הוא התנגדות הצדדים. ההתנגדות לא מונעת באופן גורף את השידור אך יש לה משקל רב, בפרט כשמדובר בנאשמים בהליך פלילי.

כך יקרה השבוע, במקרה של פרשה 512 והנאשם יצחק אברג’יל בתיק ארגוני הפשיעה הגדול ביותר שהיה בישראל. מדובר בתיק שאין מחלוקת כי הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. הרכב השופטים אכן שקל לשדר בשידור חי את גזר הדין אך התנגדות הנאשמים הכריעה לבסוף.

הנאשמים טענו שמתן היתר לשידור שקול ל"ימים קדומים בהם פושעים הוצאו להורג בכיכר העיר". השופטים ציינו בהחלטתם כי אמירה זו לא הולמת את שידור גזר דין: "הוא לא יותר מאשר ביטוי מובהק של עקרון פומביות הדיון". יחד עם זאת, השופטים ציינו כי "מתוך התחשבות בתחושות הסובייקטיביות של הנאשמים, הגענו למסקנה שלא להתיר את השידור".

מקרה אחר הוא המקרה של עבריין המין אלון קסטיאל. בית המשפט החליט לשדר את ההחלטה בעתירתו על דחיית בקשתו לשחרור מוקדם. זאת, למרות שקסטיאל התנגד.

שאלה נוספת היא האם יבוא היום שבתי המשפט יתירו לשדר דיוני הוכחות במשפטים פליליים או אזרחיים, בהם מעידים עדים. במקרים שכאלו יש רגישות רבה אף יותר, כי עשויה להיות לכך השפעה על אופן העדות, לצד התנגדות של הנאשמים. עם זאת, ניתן למצוא תקדים לכך, שלא בהליך פלילי, בוועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון, שם מעידים העדים בשידור ישיר.

"חשוב לגוון את התיקים"

מי שנדחקים מהשידור הם התיקים האזרחיים והמנהליים. עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, הגיש מספר בקשות לשידור חי שנדחו. כך היה במקרה בו הוגש ערעור אזרחי, לאחר שבקשה לתביעה ייצוגית נגדם נדחתה. הבקשה עסקה בטענה כי הבנקים מחייבים שלא כדין עמלות על חיובים מיידים בכרטיס אשראי, כפי שקורה בתשלומים של שירותים בחו"ל.

בבקשה לשדר את הדיון בערעור בשידור חי, טענה הצלחה כי "מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית גדולה. הוא נוגע לאזרחי ישראל ונוגע בהיקפים כספיים משמעותיים". הבנקים לא סברו שיש בדיון חשיבות ציבורית המצדיקה שידור, אך רובם השאירו זאת לשיקול דעת ביהמ"ש.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי "בהתחשב במתכונת המצומצמת של הפרויקט הניסיוני להעברת שידורים ישירים של דיונים בבית המשפט העליון, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה". החלטות בנוסח זה חזרו על עצמם גם בבקשות אחרות לשדר דיונים.

לדברי עו"ד מן, חשוב לגוון את סוגי התיקים. "היה מקום לשדר דיונים חשובים בעלי משמעות ציבורית משדה התובענות הייצוגיות והמשפט המנהלי (שאינן עתירות לבג"צ) וכמובן תיקי ערעור פלילי משמעותיים, כדי לחשוף את הציבור למגוון עבודתו של בית המשפט העליון. הגיעה העת להרחיב את יריעת הדיונים".

מהרשות השופטת נמסר: "הרשות השופטת מקימת בימים אלו שני פרויקטים ניסיוניים בהם היא רואה חשיבות רבה. במסגרת הפרוייקט האחד מועברים בשידור חי דיונים נבחרים של בית המשפט העליון. במסגרת הפרוייקט השני משודרים בשידור ישיר הקראות של פסקי דין והחלטות המשומעות בבתי משפט השלום והמחוזי. שני הפרוייקטים מבוצעים בהתאם להוראות נוהל מתאימות המפורסמות באתר הרשות השופטת וחשיבותם הרבה בתרומתם להגברת השקיפות בכל הנוגע לדיונים המתקיימים בבתי המשפט".

***חזקת החפות: יודגש כי בנימין נתניהו הוא בגדר נאשם בלבד, לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

"טיהור אתני בדלת האחורית": מי עוצר את הארגון שמפנה עזתים מהרצועה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הכוח הבינלאומי של טראמפ מתקשה למצוא מדינות שיסכימו לקחת חלק בשיקום עזה, רומניה תשלם 400 מיליון דולר לאלביט עבור "מל"טים שיזהו תנועות של הרוסים סמוך לגבולה", וזה הארגון המסתורי שמסייע לעזתים לברוח דרך ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מימין: אלי גליקמן, ראסל אלוונגר, יוס שירן / צילום: ענבל מרמרי, יח''צ, עינת לברון

מאבק השליטה שמקפיץ את צים, והישראלית שטסה ב-160% תוך חצי שנה

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● מניית צים השלימה קפיצה של כ-20% מאז פורסם מאבק השליטה הרשמי על החברה ● אבן קיסר המריאה, לאחר שהודיעה על צעדי התייעלות שתקיים ● ויצרנית השבבים טאואר טסה ב-160% על רקע בום ה-AI

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; אל על יורדת בכ-4%, מניות הביטוח נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5% ● החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים ● הביטקוין צונח לרמה של 85 אלף דולר; בנובמבר נרשם שיא של משיכות כספים מהקרנות העוקבות מאז פברואר ● סדרה של נתוני מאקרו בארה"ב תקבע את הכיוון אליו ילכו השווקים בדצמבר ● וגם: בנק ההשקעות ג'פריס מסמן שתי מניות צמיחה "במחיר סביר" שצפויות להניב ביצועים חזקים ב-2026

שלט לא לעשן / צילום: Shutterstock

מעשנים רק שתי סיגריות ביום? זו ההשפעה על הבריאות שלכם

מחקר חדש מראה כי עישון 2־5 סיגריות ביום מעלה את הסיכון לתמותה מהתקף לב ב־57% ● נראה כי ההשפעה היא לא לינארית, וגם עישון חברתי כבר מכניס את המעשנים לטריטוריה מסוכנת ● ומה קורה כשמפסיקים? לפי הנתונים חלה ירידה ניכרת בסיכון, אך רק אחרי 30 שנה נעלמות ההשפעות לחלוטין

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

מנכל מיטרוניקס פורש עם הפסד רבעוני של 40 מיליון שקל

יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות מקיבוץ יזרעאל דיווחה אמנם על גידול של 5% בהכנסותיה, אך התחזקות השקל והפועלות להפחתת המלאי הביאו להעמקת ההפסד שעמד בסוף הרבעון על כ-40 מיליון שקל ● הירידה במלאי נמשכה גם אל תוך הרבעון השלישי

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו לא הגיש בקשת חנינה אלא כתב "אני מאשים"

המסמך שהגיש רה"מ לנשיא המדינה לא כולל הודאה באשמה ומבהיר כי לא יפרוש ● היועמ"שית צפויה להתנגד, אבל הנשיא הרצוג עשוי לתמוך – ובאקלים הנוכחי המהלך עשוי אף לקבל את ברכת בג"ץ ● התנהלות שופטי נתניהו מבהירה כי גם זיכוי על הפרק

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: תמר מצפי

3.5 מיליארד דולר: ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק

ישראל ויוון מתקרבות לסגירת עסקת ענק, של מכירת שלוש מערכות הגנה אווירית ישראליות, הצפויות להשתלב למערך מחודש לצד פטריוט ● "יש התעצמות ברכישת מערכות הגנה אווירית. ההתעניינות לא מסתכמת רק ביוון", מסר לגלובס בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית

שיא בכמות הדירות החדשות שעל המדף / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טופס האכלוס הגיע, הדירות במגדלים לא נמכרו: מה יעשו היזמים?

הקבלנים טוענים כי נתוני הלמ"ס לגבי היקף הדירות "על המדף" לא משקפים את המציאות בשטח במלואה, אך בדוחות החברות הציבוריות משתקף קושי אמיתי, גם אם נקודתי ● מעשרות דירות לא מכורות במתחם החם ביותר במזרח תל אביב ועד למחצית פרויקט שטרם נמכר במרכז נתניה - אילו פרויקטים מגמגמים בישורת האחרונה?

אהרון סנקרי / צילום: פרטי

"הייתי בן 21 וחשבתי שאני מרוויח בענק": כך איבד משקיע צעיר את הכסף בפרויקט בחו"ל

אהרון סנקרי הוא רק אחד ממאות משקיעים שטוענים כי הולכו שולל בפרשת בראשית־סיגנצ'ר, שבה גויסו לכאורה כ־44 מיליון שקל במרמה ● מה אפשר ללמוד מסיפורו על זהירות בהשקעות בכלל ובחו"ל בפרט

חימושים של אלביט בדרך למשימת הפצצה באיראן / צילום: ביטאון חיל האוויר

שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?

אלביט, התעשייה האווירית ורפאל מדורגות ב-34 המקומות הבכירים בעולם ב-2024 ● בראייה כלל־אזורית, תשע חברות מהמזרח התיכון נכנסו לרשימה, כשההכנסות שלהם יחד עמדו על כ־31 מיליארד דולר ● ומי מובילה את הרשימה?

מה מסתתר במבול תשקיפי הנדל''ן בבורסה בת''א / איור: גיל ג'יבלי

6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

בסוף שבוע אחד, 6 חברות נדל"ן חדשות פרסמו תשקיף לקראת הנפקת מניות או אג"ח ● לכולן יש מכנה משותף: גירעון בהון החוזר, שמלמד על צורך גובר בנזילות ● מהלכי ההנפקה מקודמים ימים ספורים אחרי הורדת הריבית של בנק ישראל ● גלובס צלל לתשקיפים ומביא את התוצאות והסיבות להנפקות החדשות של ת"א

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

חץ 3 תהפוך השבוע למבצעית בגרמניה, ובשוק מדברים על גל ההזמנות שבדרך

מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של התעשייה האווירית תחל לפעול באופן חלקי כבר השבוע בברלין ותספק לגרמניה הגנה מול טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה ● "באירופה יש צורך אקוטי במערכות כאלו", אומרים בתעשיות המקומיות ● אילו עוד עסקאות בדרך?

מושגים לאזרחות מיודעת. נימבוס / צילום: Shutterstock

הטכנולוגיה העוצמתית שבידי הממשלה: מהו נימבוס, ואיך הוא ישפיע על חיינו?

תחום הבינה המלאכותית חודר לכל תחומי החיים, האם הוא סוף־סוף יגיע גם לממשלה? ● זאת התשתית שאמורה לאפשר את המהפכה הדיגיטלית במגזר הציבורי ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הקרקע באזור התעשייה קריית אריה / צילום: יח''צ

בית המשפט: לא יוטלו היטלי השבחה בגין תוכנית קריית אריה

בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את ערר עיריית פתח תקווה והיועצת המשפטית לממשלה, וקבע כי תוכנית המתאר של אזור התעשייה קריית אריה אינה מקנה זכויות בנייה קונקרטיות ולכן אינה יוצרת אירוע מס

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

רשות ני"ע נגד שיווק הקרנות ברשתות: פרסומי מנהלי קרנות ומשפיענים יוגבלו

בעמדת סגל שפרסמה היום הרשות היא מסדירה את האופן שבו מנהלי קרנות נאמנות, ומי שמקבלים מהם כסף, יוכלו לפרסם את הקרנות שלהם ברשתות החברתיות ● הכללים חלים גם על תגובות לפרסומים הנוגעים לקרנות תחת ניהולם

עופר ינאי / צילום: ליאב פישל

עופר ינאי לאחר ביצור השליטה בנופר: "לוקח צעד אחורה בהפועל ת"א"

בעל השליטה ומנכ"ל חברת האנרגיה הסולארית נופר השלים מהלך להגדלת החזקותיו באמצעות לאומי פרטנרס: "עסקה שמפגישה אותי עם נזילות" ● ינאי, שגם מחזיק בהפועל ת"א בכדורסל, מציין כעת כי ייקח צעד אחורה בניהול הקבוצה

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

משרדי הרצוג, פוקס, נאמן / צילום: תמר מצפי

23 קומות בפרויקט תאומי רובנשטיין: הרצוג פוקס נאמן מרחיב את שטחו

הרצוג פוקס נאמן, אחד משלושת משרדי עריכת הדין הגדולים בישראל, המונה כ-460 עורכי דין, ישכור ארבע קומות נוספות במגדל המערבי של פרויקט תאומי רובינשטיין ● ההסכם החדש כולל שכירות נוספת בשטח של כ־5,000 מ"ר

יפית גריאני / צילום: כדיה לוי

דירקטוריון כאל בחר: יפית גריאני מונתה למנכ"לית

לגריאני צפויים לא מעט אתגרים בניהול חברת כרטיסי האשראי, ובראשם הליך המכירה של מניות החברה שצפוי להימשך עוד חודשים ארוכים ● גריאני שימשה בעבר הלא רחוק  כמשנה למנכ"לית ישראכרט

ראש הממשלה בנימין נתניהו ועו''ד עמית חדד / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

הימנעות מהודאה ותקדים שנוי במחלוקת: מה צפוי כעת עם בקשת החנינה של רה"מ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לנשיא המדינה, שבה קרא לחון אותו בשם "האינטרס הציבורי", מבלי להודות באישומים ● השלב הבא הוא קבלת עמדת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שאחריה הכדור יעבור להרצוג ● וגם: הקשר לתקדים קו 300 ומה יעשה בג"ץ