גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאינה קירשנבאום כן, משפט נתניהו לא: איך מחליטים על שידור דיונים בבית המשפט?

המשפט של חברת הכנסת לשעבר, פאינה קירשנבאום, היה הפעם הראשונה בה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין • פיילוט שידורי הדיונים מוצלח ומגביר את השקיפות, אך מספר השידורים מוגבל, הצדדים מערימים קשיים והתיקים האזרחיים נדחקים מאחור

פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ
פאינה קירשנבאום בדיון בערעור על גזר דינה / צילום: רפי קוץ

בית המשפט העליון שידר בתחילת השבוע דיון בערעורה של פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים לשעבר ממפלגת ישראל ביתנו, נגד הרשעתה והעונש החמור שנגזר עליה - 10 שנות מאסר.

שידור זה מהווה תקדים במסגרת הפיילוט שמבצעת הרשות השופטת, כך שלראשונה שודר דיון בערעור פלילי על גזר דין, וטענות הצדדים נשמעו בשידור חי. עד היום שודרו רק דיונים בבג"ץ נגד המדינה, או הקראה של החלטות.

פיילוט השידורים החל באפריל 2020 ומאז שודרו 19 דיונים. מרביתם דיונים בבג"ץ ומיעוטם בערכאות הדיוניות. הכלל שקבעה הנהלת בתי משפט לשידור הוא שיהיה בדיון "עניין ציבורי". אלא שבפועל, נקבע כי הפיילוט יוגבל ל-24 דיונים לטווח של שנה וחצי, כך שגם דיונים בעלי חשיבות ציבורית לא משודרים.

אחד הדיונים שלא שודרו, למרות בקשת כתבי גלובס אבישי גרינצייג וחן מענית (כיום כתב ‘הארץ’), הוא דיון הקראת כתב האישום של יו"ר האופוזיציה נתניהו במאי 2020. הבקשה הוגשה לאחר שהחלו לשדר את דיוני בג"ץ, אך נדחתה ללא נימוק וללא קבלת תגובת הנאשמים והפרקליטות. היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, התכוון לתמוך בבקשה כל עוד הנאשמים, ובראשם נתניהו, היו מסכימים.

דבר נוסף המקשה על שידורי הדיונים הוא התנגדות הצדדים, המביאה לכך שדיונים חשובים לא משודרים.

מגבירים את השקיפות

שידורי הדיונים נעשים כחלק מהמגמה שהנהיגה הנשיאה אסתר חיות להגברת השקיפות. כאמור, באפריל 2020 שודר לראשונה דיון מבית המשפט העליון - היה זה הבג"ץ נגד מתן סמכויות לשב"כ להפעיל אמצעי ניטור ומעקב אחר חולי קורונה.

לאחר השידור ההיסטורי שודרו, בין היתר, גם העתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לכחול לבן, ערעור בעניין הוצאת הצווים במעמד צד אחד לחיפוש בטלפונים של עוזרי ראש הממשלה לשעבר יונתן אוריך ועופר גולן, העתירה של גלובס וגופי תקשורת נוספים לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה בנושא הקורונה, ועתירה נגד מדיניות הממשלה בהכנסת פליטים אוקראינים לישראל.

בשנה הראשונה של הפרויקט שודרו סך הכל 12 דיונים בשידור ישיר. בתחילת שנת 2022 הודיעה הנהלת בתי משפט כי גם החלטות של בתי משפט השלום והמחוזי ישודרו בשידור חי - 3 פסקי דין נבחרים בכל אחד מששת המחוזות, כך שסך הכול ישודרו 18 פסקי דין בערכאות הנמוכות.

בהמשך, תוקן נוהל הנשיאה ונקבע כי במהלך שנת 2022 ועד למחצית שנת 2023 ישודרו לא יותר מ-24 דיונים. כמו כן, הוחלט על הרחבת השידור לתיקים אזרחיים, מנהליים ופליליים. במסגרת זו שודר גזר הדין בעניינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי.
ככלל, מי שממליץ על התאמתו של הדיון לשידור חי הוא יו"ר ועדת ההיגוי, סגן הנשיאה השופט עוזי פוגלמן. לצד זאת, לשופטים בערכאות השונות יש סמכות להחליט על שידור דיונים ביוזמתם או לפי בקשת הצדדים.

העבריינים מתנגדים

מצד אחד, ניתן לראות הרחבה של הפיילוט לבתי משפט השלום והמחוזי והכפלה של מספר הדיונים המשודרים. מצד שני, מדובר במעט מידי דיונים בחלוף שנתיים של שידורים חיים ומוצלחים, המאפשרים לציבור להיחשף באופן ישיר ממערכת המשפט. נראה כי בשלה העת לאפשר גמישות רחבה יותר, גם מבחינה כמותית וגם מבחינת סוג הדיונים שבתי המשפט מאפשרים את שידורם.

כאמור, אחד הקשיים עימם נתקלים השופטים, גם כאשר הם מעוניינים לשדר את הדיון, הוא התנגדות הצדדים. ההתנגדות לא מונעת באופן גורף את השידור אך יש לה משקל רב, בפרט כשמדובר בנאשמים בהליך פלילי.

כך יקרה השבוע, במקרה של פרשה 512 והנאשם יצחק אברג’יל בתיק ארגוני הפשיעה הגדול ביותר שהיה בישראל. מדובר בתיק שאין מחלוקת כי הוא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. הרכב השופטים אכן שקל לשדר בשידור חי את גזר הדין אך התנגדות הנאשמים הכריעה לבסוף.

הנאשמים טענו שמתן היתר לשידור שקול ל"ימים קדומים בהם פושעים הוצאו להורג בכיכר העיר". השופטים ציינו בהחלטתם כי אמירה זו לא הולמת את שידור גזר דין: "הוא לא יותר מאשר ביטוי מובהק של עקרון פומביות הדיון". יחד עם זאת, השופטים ציינו כי "מתוך התחשבות בתחושות הסובייקטיביות של הנאשמים, הגענו למסקנה שלא להתיר את השידור".

מקרה אחר הוא המקרה של עבריין המין אלון קסטיאל. בית המשפט החליט לשדר את ההחלטה בעתירתו על דחיית בקשתו לשחרור מוקדם. זאת, למרות שקסטיאל התנגד.

שאלה נוספת היא האם יבוא היום שבתי המשפט יתירו לשדר דיוני הוכחות במשפטים פליליים או אזרחיים, בהם מעידים עדים. במקרים שכאלו יש רגישות רבה אף יותר, כי עשויה להיות לכך השפעה על אופן העדות, לצד התנגדות של הנאשמים. עם זאת, ניתן למצוא תקדים לכך, שלא בהליך פלילי, בוועדת החקירה הממלכתית לאסון במירון, שם מעידים העדים בשידור ישיר.

"חשוב לגוון את התיקים"

מי שנדחקים מהשידור הם התיקים האזרחיים והמנהליים. עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, הגיש מספר בקשות לשידור חי שנדחו. כך היה במקרה בו הוגש ערעור אזרחי, לאחר שבקשה לתביעה ייצוגית נגדם נדחתה. הבקשה עסקה בטענה כי הבנקים מחייבים שלא כדין עמלות על חיובים מיידים בכרטיס אשראי, כפי שקורה בתשלומים של שירותים בחו"ל.

בבקשה לשדר את הדיון בערעור בשידור חי, טענה הצלחה כי "מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית גדולה. הוא נוגע לאזרחי ישראל ונוגע בהיקפים כספיים משמעותיים". הבנקים לא סברו שיש בדיון חשיבות ציבורית המצדיקה שידור, אך רובם השאירו זאת לשיקול דעת ביהמ"ש.

בית המשפט העליון דחה את הבקשה וקבע כי "בהתחשב במתכונת המצומצמת של הפרויקט הניסיוני להעברת שידורים ישירים של דיונים בבית המשפט העליון, לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה". החלטות בנוסח זה חזרו על עצמם גם בבקשות אחרות לשדר דיונים.

לדברי עו"ד מן, חשוב לגוון את סוגי התיקים. "היה מקום לשדר דיונים חשובים בעלי משמעות ציבורית משדה התובענות הייצוגיות והמשפט המנהלי (שאינן עתירות לבג"צ) וכמובן תיקי ערעור פלילי משמעותיים, כדי לחשוף את הציבור למגוון עבודתו של בית המשפט העליון. הגיעה העת להרחיב את יריעת הדיונים".

מהרשות השופטת נמסר: "הרשות השופטת מקימת בימים אלו שני פרויקטים ניסיוניים בהם היא רואה חשיבות רבה. במסגרת הפרוייקט האחד מועברים בשידור חי דיונים נבחרים של בית המשפט העליון. במסגרת הפרוייקט השני משודרים בשידור ישיר הקראות של פסקי דין והחלטות המשומעות בבתי משפט השלום והמחוזי. שני הפרוייקטים מבוצעים בהתאם להוראות נוהל מתאימות המפורסמות באתר הרשות השופטת וחשיבותם הרבה בתרומתם להגברת השקיפות בכל הנוגע לדיונים המתקיימים בבתי המשפט".

***חזקת החפות: יודגש כי בנימין נתניהו הוא בגדר נאשם בלבד, לא הורשע בביצוע עבירה ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה (ארכיון)

חמאס: העברנו לישראל את אחד משני החללים החטופים שנותרו

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר־פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר–פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם שכולל כ–9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם, הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל–AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

מאגר לוויתן. בעיגול: עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עסקת הגז ב-35 מיליארד דולר עם מצרים תקועה, וקטאר מנסה להיכנס לתמונה

העיכוב המתמשך באישור עסקת הענק ליצוא גז ממאגר לוויתן למצרים פותח פתח לקטאר להציע לקהיר אספקת גז טבעי מונזל בהיקפי ענק ● בינתיים גורמים ישראליים ומצריים זועמים, ולגלובס נודע כי שורת בכירים אמריקאים בראשות טראמפ מנסים לפתור את הפלונטר

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: ap, Ahn Young-joon

"בכיתי": מייסד סופטבנק מסביר למה החליט למכור מניות אנבידיה

מייסד הקונצרן היפני הגדול, מסיושי סאן, סיפר כי סופטבנק מכרה את החזקותיה באנבידיה כדי לממן השקעות חדשות בתחום הבינה המלאכותית, כולל OpenAI ● בנוסף, הוא דחה את החששות בשווקים על "בועת בינה מלאכותית", ואמר כי אלו שטוענים זאת "אינם חכמים מספיק"

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית

מבקר המדינה: למרות האיומים, המל"ל לא השלים את בחינת המיגון במתקנים חיוניים

מדוח מבקר המדינה עולה כי המל"ל טרם השלים את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים ותשתיות אסטרטגיות - אף שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" ניכר עד כמה אלה הפכו ליעדי תקיפה מרכזיים ● עוד ב-2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, אך אף ליקוי לא תוקן

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

חברת סלברייט / צילום: איל יצהר

סלברייט רוכשת חברה ב-170 מיליון דולר, מפטרת 20 עובדים בישראל

מהלך הפיטורים של סלברייט מגיע בתקופה שבה מניית החברה מציגה ביצועים חזקים יחסית לשוק ● בתוך כך, החברה הודיעה היום על השלמת רכישת חברת קורליום תמורת כ־170 מיליון דולר

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי