גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פיזור הכנסת עלול להוביל לכאוס צרכני בשוק הרכב החשמלי

הפלונטר הפוליטי מתרחש בשלב קריטי עבור שוק הרכב, זמן קצר לאחר פרסום טיוטת חוק ההסדרים להחלת תקנות רגולטוריות על המכוניות החשמליות • יישום הרפורמות יוקפא למשך חודשים, וקיים ספק אם הן בכלל יאושרו בממשלה העתידית • החשש: עיכובים בפריסת עמדות טעינה והטלת מס נסועה

עמדת טעינה / צילום: Shutterstock
עמדת טעינה / צילום: Shutterstock

הקלישאה המוכרת "שום דבר לא ודאי בישראל חוץ מאי הוודאות" שוב הוכיחה את עצמה בחודש החולף עם ההודעה על פיזור הכנסת. התהליך מסמל את קיצה של הצעת חוק ההסדרים שהוגשה רק לאחרונה, ומוריד לטמיון את ההיערכות ואת עבודת המטה של הרבה גופים ממשלתיים ועסקיים. בשלב זה, לא ברור אילו רפורמות בהצעת החוק הקיימת יאושרו בכנסת הבאה, והיישום של הרפורמות שיוותרו, אם יהיו כאלה, יתעכב בחודשים רבים ואף מעבר לכך.

התפנית הפוליטית מתרחשת בזמן שענף הרכב הישראלי נמצא בנקודה רגישה במיוחד - המעבר מבנזין לחשמל, שאף צפוי להאיץ בשנתיים הקרובות לאחר שייפתרו בעיות האספקה. המשמעות של העיכוב עשויה להוביל לכאוס צרכני בשוק ויצירת "בור" לא קטן בהכנסות המדינה ממיסוי רכב.

תשתית הטעינה: הנצחה של הפיגור בשטח

אחד מהנושאים התחבורתיים המרכזיים שהופיעו בטיוטת חוק ההסדרים וניצבים כעת בפני עיכוב ממושך הוא הסדרת הרגולציה. בין השאר, מטרת החוק הייתה להאיץ את פריסת עמדות טעינה המיועדות לכלי רכב חשמליים וכך להגדיל את מכירותיהם. יש לציין שהחדירה של הרכב החשמלי לישראל כבר עברה את נקודת האל חזור והיא אף גברה משמעותית לאחרונה בשל העלייה החדה במחירי הדלק. אולם, קשיי האספקה מונעים מפלח זה לכבוש 15% ואולי אף 20% מכלל המכירות בשוק הרכב.

על פי נתונים של משרד התחבורה שהוצגו בשבוע שעבר בכנס לאנרגיה וכלכלה, מכירות הרכב החשמלי זינקו מ-640 כלי רכב בשנת 2019 ל-11 אלף כלי רכב ב-2021, ואילו במחצית הראשונה של 2022 אנחנו כבר מתקרבים ל-9,000 כלי רכב חשמליים שנרכשו. לכן, די ברור שאם מחירי הדלק לא ישנו בזמן הקרוב, עם או בלי סבסוד ממשלתי - הרף של 10% מהשוק ייחצה במהירות.

אלא שבינתיים תשתית הטעינה שנדרשת כדי לתמוך בעשרות אלפי כלי הרכב החשמליים החדשים מפגרת משמעותית ביחס לקצב המכירות. על פי נתוני משרד האנרגיה שמעודכנים לאמצע יוני, קיימות כיום בישראל רק כ-90 עמדות טעינה מהירות (בהן משך זמן הטעינה הממוצע הוא 30-40 דקות) ואולטרה מהירות (7-20 דקות), שחלקן עדיין מופיעות תחת הסטטוס "בביצוע", כלומר עמדות שלא נמצאות בשלב אופרטיבי.

במילים אחרות, נכון לעת הזו, המשמעות היא יחס של כ-250 כלי רכב לכל עמדת טעינה מהירה, ובפועל המצב בעייתי יותר כי רוב העמדות הפעילות מרוכזות בגוש דן וסביבותיו, כשהפיזור שלהן בפריפריה דליל למדי. לכל זה ניתן להוסיף עוד 1,280 עמדות טעינה איטיות שכבר הוקמו או נמצאות בביצוע על פי נתוני המשרד ועוד כמה מאות שנמצאות בתכנון. עם זאת, הן מספקות פתרון חלקי ואיטי ובחלק גדול מהן משך זמן החניה הוא מוגבל.

על הפער הזה אמורות היו לגשר עמדות הטעינה הפרטיות בבתים ובמקומות תעסוקה, שהטעינה בהן גם זולה יותר משמעותית. אולם, אלפי רוכשים נתקלים מדי יום בבעיות סביב אישור להתקנת עמדת הטעינה, בין היתר בעקבות ויכוחים עם השכנים, בירוקרטיה מול חברת החשמל והרשויות ועוד.

חוק ההסדרים היה אמור לשחרר כמה מצווארי הבקבוק המנהלתיים הללו כבר בחודשים הקרובים באמצעות שורה של רפורמות, ביניהן: תיקון לחוק המקרקעין - שיאפשר הקמת עמדות טעינה בבתים משותפים ובחניות לא פרטיות גם בלי הסכמת ועד הבית, והגדלה של היקף האספקה של החשמל לבניינים משותפים - שבהם יש צורך בהתקנת מספר רב של עמדות טעינה. כל זאת בנוסף להטלת חובה להתקין בבתים חדשים תשתית חשמל שנדרשת לעמדות טעינה והסרת חסמים קריטיים שמעכבים הקמה וחיבור של עמדות טעינה ציבוריות בתחנות דלק.

חלק מהרפורמות הללו מתגלגלות במסדרונות הרגולציה הישראלית כבר יותר מארבע שנים, וכעת נראה שנוספה להן עוד "שנה ביציאה" עד שישולבו בחוק ההסדרים הבא, אם בכלל.

האם מס הנסועה ירד מהפרק?

עוד רפורמה חשובה שנכללה בטיוטת חוק ההסדרים האחרונה היא ההתחלה של בחינה, תכנון ויישום מס נסועה על כלי רכב חשמליים, כפיצוי על אובדן הכנסות המדינה מבלו דלק. על פי ההצעה, המס שנגבה אמור לכלול סכום של כ-15 עד 20 אגורות לקילומטר, שהם כ-3,000 עד 4,000 שקל בשנה לרכב חשמלי בעל נסועה ממוצעת של כ-20 אלף קילומטרים בשנה.

לעיכוב בעיתוי של ההחלטה על הטלת המס יש משמעות רבה ממספר סיבות: הראשונה היא שההיערכות לקראת הטלת מס כזה היא מורכבת וממושכת בחינה לוגיסטית, משפטית ופיסקאלית. עיכוב ממושך בקבלת החלטה על הטלת המס עשוי לדחוק את היישום שלו לעבר 2025, ועל פי הערכה בשוק, אז כבר יהיו על כבישי ישראל למעלה מ-200 אלף כלי רכב חשמליים פעילים שיכרסמו לא מעט מהכנסות המדינה בסעיף בלו הדלק.

 

הסיבה השנייה לעיכוב בהטלת המס היא שהנסיקה האחרונה במחירי האנרגיה אילצה את האוצר להפחית את בלו הדלק לתקופה מצטברת של כשישה חודשים (בינתיים), כשהמטרה היא להקטין את הלחץ האינפלציוני. ההפחתה עתידה להגדיל את "הבור" בהכנסות המדינה מבלו דלק במיליארד עד מיליארד וחצי שקל ולייצר לחץ לא קטן על הממשלה לסגור את הפער בהכנסות.

הסיבה השלישית היא פוליטית. כפי שכתבנו בסוף חודש מאי כשחוק ההסדרים עוד היה על הפרק, ככל שיהיו יותר כלי רכב חשמליים על כבישי ישראל - במיוחד בציי רכב המקושרים פוליטית - הסיכוי שניתן יהיה להעביר מיסוי כפי שמתוכנן מצטמצם. ראיה לכך היא מה שקרה לאגרת הגודש בגוש דן, שיישומה נדחה בשנים רבות בשל לחץ פוליטי של המעסיקים. לפיכך, יש לאוצר חלון זמן מאוד מצומצם לאשר את המס בלי לעורר דובים מרבצם.

די ברור שאם המס יוטל כאשר כלי רכב חשמליים יהיו נוכחים בכמויות משמעותיות בציים פרטיים וממשלתיים - הסיכוי למימושו פוחתים. האוצר יכול "להתנחם" בכך שפיזור הכנסת מקטין את הסיכויים שהלחץ הפוליטי יביא לביטול העלאת מס הקניה על רכב חשמלי.

פיזור הכנסת מעכב את צמיחת שוק הרכב

כאמור, בהיעדר לוח זמנים לרגולציה מסודרת ובשל הדחייה הצפויה, כוחות השוק תופסים הפיקוד באופן די אקראי. נהגים רבים שבונים על עמדות טעינה בבית המשותף יגלו שהן נתוני לחסדי תשתית טעינה ציבורית בלתי מספקת, ואילו האוצר יצטרך לחפש מקורות תקציביים חדשים.

בשורה התחתונה, את המצב הנוכחי ניתן לסכם בציטוט אחד מתוך חוק ההסדרים: "כניסתו המהירה של הרכב החשמלי מציבה אתגרים משמעותיים אשר יש להידרש אליהם: ראשית, על מנת להסיר חסמים בפני כניסתו. שנית, על מנת לצמצם את הנזק המשקי אשר עשוי להיווצר מכניסה לא סדורה וללא הערכות מספקת".

עוד כתבות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת