גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבצעים צבאיים, הסכמי שכר ומינויי בכירים: היועמ"שים יקבעו את כללי המשחק

יאיר לפיד ייכנס בימים הקרובים ללשכת ראש הממשלה, אבל הגורמים החזקים בממשלה צפויים להיות דווקא היועצת המשפטית ושופטי בג"ץ ● בסביבתו של ראש הממשלה הנכנס בוחנים כעת את מגבלות הסמכות לקבל החלטות כלכליות בתקופת בחירות

היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
היועמ''שית, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

השנים האחרונות הוכיחו שהמגבלות על חופש הפעולה של ממשלות המעבר הן עמומות ונתונות בעיקר לפרשנות היועץ המשפטי לממשלה המכהן באותה העת ובהרכב שדן בבג"ץ בעתירות שהוגשו לפתחו. אמנם על פי החוק ממשלת המעבר איננה שונה מממשלה רגילה, אך לאורך השנים הוטלו עליה מגבלות שונות על ידי היועמ"ש ופסיקות בג"ץ.

כך לדוגמה, כבר לאחרונה היועצת המשפטית לאגף תקציבים במשרד האוצר הודיעה שהמשא ומתן מול הסתדרות המורים יכול להמשיך להתקיים תחת הגבלה עמומה למדי ("בכפוף למגבלות המוכרות החלות בתקופת בחירות") - חרף ההכרזה על בחירות. לאחר קבלת ההנחיה, באוצר לא ידעו להסביר במה בדיוק הם מוגבלים ולעת עתה המשא ומתן בין ההסתדרות לאוצר נמשך כסדרו.

בין מה שמותר למה שאסור בתקופת בחירות

העמימות סביב הייעוץ המשפטי לממשלה בתקופת בחירות הגיעה כבר בעברו לפתחו של בג"ץ. בשנת 2019, הגישו גורמים בפורום קהלת עתירה לבג"ץ בנושא. לאחר פסיקות בג"ץ בעניין, הוציא היועמ"ש לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, הנחייה מטעמו, המשרטטת את קווי המתאר של המותר והאסור לפי שיטתו בתקופת בחירות. אולם, הנחיית היועמ"ש - כמו גם פסיקת בג"ץ - הייתה עמומה וחייבה פרשנות יישומית ממקרה למקרה.

בעתירה של פורום קהלת נדרשה חוות הדעת המשפטיות ממשרדי הממשלה השונים ביחס למקרים שבהם התעוררה השאלה, בהתאם לחוק חופש המידע. עם זאת, היועמ"ש הקודם ניסה לבלום את העברת המידע באופן גורף, ורק לאחר פנייה של מחלקת הליטיגציה לבית המשפט המחוזי התקבלו חוות דעת מרוב משרדי הממשלה. "דווקא משרד המשפטים מערים הכי הרבה קשיים", מסרו מפורום קהלת לגלובס. "בשורה התחתונה, נכון להיום רב הנסתר על הגלוי, והציבור אינו יכול לדעת כיצד יפעילו יועצים משפטיים את שיקול דעתם ויכריעו לגבי כל עניין - וגם נבחרי הציבור עצמם לא יכולים לדעת. על כן, הכוח להכריע נותר בידי בג"צ והיועצים המשפטיים".

הפער שבין ההחלטות היועמ"ש

בהנחיות של היועמ"ש בנושא ניתן למצוא פערים משמעותיים. מצד אחד, בעבר הביע מנדלבליט הסתייגויות עמומות באשר לחיוניות המינוי והיעדר זיקה פוליטית לשר הממנה. מן הצד השני, מקרי עבר מוכיחים אחרת. למשל, אחת ההנחיות של מנדלבליט לשר לשעבר גלעד ארדן, איפשרה למנות מפכ"ל ונציב שב"ס בממשלת מעבר. במכתב ששיגר היועמ"ש לארדן בדצמבר 2019 נכתב: "מצב שבו בראש שתיים ממערכות אכיפת החוק המרכזיות במדינה לא מכהנים בעלי תפקידים קבועים תקופה כה ארוכה, מעורר קושי של ממש בהיבטי אי-תלות ועצמאות שיקול הדעת".

עוד ציין היועמ"ש במכתבו שחוסר הוודאות הנגזר מכהונת ממלאי מקום עלול להקשות על קידום תהליכים ארוכי טווח בארגון, על קידום מדיניות של ממלא המקום, על מינויי וסבבי שיבוצים. "ככל שתקופת מילוי המקום נמשכת זמן רב יותר, כך גוברים הקשיים התפקודיים ומתגברת הפגיעה בתפקוד התקין של שני הגופים", נכתב. לעומת היד החופשית שניתנה לארדן למינוי הבכירים שבנידון, מנע מנדלבליט משר המשפטים לשעבר, אמיר אוחנה, למנות ממלא מקום לתפקיד פרקליט המדינה לאחר ששי ניצן סיים את תפקידו.

ומה יקרה ברשות החברות? גם כאן הנחיית היועץ מאפשרת חופש פעולה נרחב למדי לשרים. בהנחיה נכתב: "יש ליצור איזון בין החשש ממינויים פוליטיים והצבת עובדות בפני הממשלה החדשה לבין הצורך בהתנהלות תקינה של הגופים. נקודת האיזון שנקבעה היא התייחסות שונה למינויים שהחלו לפני המועד הקובע לבין מינויים שהחלו לאחריו.

"בעניין זה ניתן משקל לכך שההחלטה על מינוי דירקטור בחברה ממשלתית או חבר מועצה בתאגיד ציבורי מקבלת ביטוי מעשי בהצעת המינוי המועברת, על דעת השרים הממנים, לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים. לכן, אם ההחלטה על המינוי, קרי, העברתו לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים, נתקבלה לפני המועד הקובע (פיזור כנסת), קיים חשש שההחלטה נבעה משיקולי בחירות. במקרים אלה, יש לתת משקל רב יותר לצורך בהתנהלות תקינה של החברות והתאגידים ולאפשר את המשך הליכי המינוי".

לטענת ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ממשלת מעבר מכהנת לא מכוח אמון הכנסת אלא מכוח האנרציה. לדבריו: "על לכן אין לה לגיטימציה לעשות דברים מהפכניים או בלתי הפיכים. לבסוף גם בית המשפט קבע את זה. יש חשש ממחטף שמנסים למשל לפעול ב’כלכלת בחירות’ או לקבע עוד כמה הישגים לפני סיום. זה לא לגיטימי מבחינה דמוקרטית וגם מבחינת מחטפים של הרגע האחרון".

עוד אמר ד"ר פוקס: "בית המשפט בשורה של עתירות בעבר קיבל את התזה שממשלת מעבר לא יכולה לפעול כמו ממשלה רגילה. העתירה המרכזית ביותר הייתה של משה פייגלין נגד אהוד ברק שנפגש עם ערפאת בזמן שהאחרון כיהן כראש ממשלת מעבר. בג"ץ לא נתן צו מוחלט נגד אותן פגישות אבל קיבל את התזה שממשלת מעבר אמורה לענות רק על צרכים חיוניים ודחופים וניהול שוטף של המדינה". פוקס התייחס גם למצב בו ממשלת מעבר כיהנה תקופה ארוכה יותר מכמה חודשים, ואמר שאולי בשל עובדה זו והחשש משיתוק ניהולי, היועמ"שית תאפשר יותר פעולות לממשלת המעבר.

כיצד תראה כהונת לפיד רה"מ ממשלת מעבר?

בינתיים בלשכת ראש הממשלה הנכנס, יאיר לפיד, בוחנים את סוגיית הפריטטיות בממשלת המעבר. ראש הממשלה היוצא, נפתלי בנט, טרם החליט על המשך דרכו ואם אכן יתפטר, לפיד יכול להכריע שלא תהיה עוד פריטטיות בין האגף הימני לאגף השמאלי בממשלה. בנוסף, זכות הוטו שהייתה שייכת לבנט עשויה להתבטל או לעבור לגורם אחר ממשלתי בימין. אם היא תבוטל - לא מדובר רק על הצבעות בממשלה, אלא גם על ההחלטות הביטחוניות שיתקבלו בקבינט המדיני-ביטחוני. נכון לשלב זה, לפיד ישאר בתפקיד שר החוץ ובנט יכהן כשר התיישבות. מינוי שר הדתות טרם הוכרע בין השניים.

יאיר לפיד, רה"מ הנכנס / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

באשר למינוי בכירים, לא ברור מה יעלה בגורל המינויים הבאים בממשלת המעבר של לפיד. אחת הסוגיות המרכזיות שמונחות על שולחן היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, נוגעת למינוי הרמטכ"ל הבא על ידי שר הביטחון. סוגיה שתוכרע רק אם "קיים צורך חיוני", לדבריה. גנץ טרם הכריע האם ימשיך בהליכי המינוי חרף היציאה לבחירות, אך מיהר להצהיר שאכן מדובר בצורך "חיוני". אם ימשיך בהליכים, בהרב מיארה תידרש להכריע אם היה כאן מהלך חיוני ואם היא אכן סומכת עליו את ידיה. אם באופוזיציה יתנגדו למינוי - גם בג"ץ יוכל להתערב בסוגיה.

נזכיר שראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, חתם על הסכמי אברהם בזמן שכיהן כראש ממשלת מעבר וגם יצא למבצע "שומר החומות" בעזה רגע לפני הקמת הממשלה הנוכחית, כך שלפיד לא מוגבל באשר ליכולתו למשול. מבחינה כלכלית, לעומת זאת, ראש הממשלה הנכנס עשוי להיות מוגבל יותר מהחשש שצעדים שינקוט, למשל כדי להתמודד עם סוגיית יוקר המחייה, יוכרזו ככלכלת בחירות. במשרד האוצר אמנם הקפיאו את העבודה על התקציב, אך יוציאו בקרוב לפועל הנחה נוספת במס הבלו כפי שהכריז השר אביגדור ליברמן, ובימים אלו ברשות המסים מכינים אותה. כמו כן, צעדי ההקלה בדיור נמצאים לפתחו של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שם יוכלו לפעול ללא תלות בכנסת או בצעדים חדשים של הפוליטיקאים.

כבר בעתיד הקרוב מונחת לפתחו של שר החקלאות החלטה דרמטית באשר לחתימה על הסכם חדש מול החקלאים לפני פיזור הכנסת והצלת הרפורמה בחקלאות. גורמים המעורים בנושא אמרו לגלובס שבפגישת תיווך שנערכה בלשכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, הושגה התקדמות, אך הצדדים עדיין חלוקים באשר למספר נושאים על סדר היום. אם לא יגיעו להסכמות, חברי הכנסת המובילים את המאבק בשמם של החקלאים מאיימים להצביע כבר מחר על ביטול צווי המכס והרפורמה כולה במליאה.

עוד כתבות

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בארקיע הכל אזל, אל על הודיעה על היעדים: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות, בארקיע נוקטים בגישה שונה ומאפשרים לציבור הרחב לרכוש כרטיסים

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

קיבלתם סמס מפיקוד העורף? תיזהרו - מדובר בקישור זדוני

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מהודעות SMS המתחזות לפיקוד העורף ומכילות קישורים זדוניים. הקישורים מפנים להורדת אפליקציות מזיקות שעלולות לאפשר גישה למידע אישי ● המערך ממליץ: לא ללחוץ על קישורים, לעדכן אפליקציות רק דרך Google Play ו-App Store, ולבדוק עדכונים רק בערוצים הרשמיים של פיקוד העורף ● במקרה של פעילות חשודה ניתן לפנות למוקד 119

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

נאום ההתפכחות של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"