גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

100 מיליון הדולר שהפילו את מוסקבה: כל מה שכדאי לדעת על פשיטת הרגל של רוסיה

לראשונה מאז המהפכה הבולשביקית, נושי חוב ממשלתי רוסי לא קיבלו את תשלומי הריביות שהובטחו להם, זאת למרות מאבק של מוסקבה לנסות ולהעביר את הכסף ●  המשמעות: רוסיה נכנסה למצב של "חדלת פירעון" לאחר שהסנקציות המערביות שהוטלו עליה בעקבות הפלישה לאוקראינה, מנעו ממנה להעביר כ-100 מיליון דולר לנושים ● בעלי החוב צפויים לחכות לפני שיגישו תביעות לסילוקו

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונגידת הבנק הרוסי,  אלווירה נביולינה / צילום: Reuters, RIA Novosti
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ונגידת הבנק הרוסי, אלווירה נביולינה / צילום: Reuters, RIA Novosti

מזה ארבעה חודשים מאז שהחלה במלחמה נגד אוקראינה, נאבקת רוסיה כדי להתחמק מההגדרה הרשמית שלה כמדינה "פושטת רגל". היא חזרה בה ברגע האחרון מאיומים שלה לשלם את החוב ברובלים ולא במטבע זר, הושיטה יד עמוק אל תוך כיסי המט"ח של הבנק המרכזי שלה ואף יצרה חקיקת חירום, שתאפשר לנושים לקבל את כספם ברובלים לחשבונות נאמנות, אך כל זה לא עזר לה. בלילה שבין ראשון לשני פגה "תקופת החסד", שבמסגרתה הייתה רוסיה עוד יכולה להעביר את תשלומי הריבית על האג"ח שלה, וסוכנויות הדירוג בדרך להגדיר אותה כ"חדלת פירעון".

בהתייחסות ראשונה אמרה נגידת הבנק המרכזי הרוסי אלווירה נביולינה בתגובה כי "לא יהיו השלכות מיידיות" למצב של חדלות־פרעון, והבהירה כי הבנק עדיין יכול לשלם את החוב הפנימי שלו, כלומר תשואות וקרן על אג"ח המוחזק על ידי תושבי רוסיה.

הסיבה לפשיטת הרגל היא טכנית בלבד. לרוסיה יש עדיין מאות מיליארדי אירו ודולר בעתודות מטבע, ומיליארדים נוספים בהכנסות שוטפות ממכירת גז לאירופה, והיא גם הביעה נכונות להמשיך ולשלם את החוב הזר שלה למי שרכש ממנה אג"ח ממשלתיות. המצב כיום אינו דומה לפעם הקודמת - והיחידה - שבה נרשם אירוע דומה ברוסיה, כאשר בתום המהפכה הבולשביקית ב־1918 התכחש מנהיג רוסיה דאז, ולדימיר איליץ' לנין, להחזיר את החובות הזרים של רוסיה הצארית, שעל חורבותיה הוקמה ברית המועצות.

אבל כחלק מהסנקציות הבינלאומיות על המדינה, בתגובה לפלישה לאוקראינה ולמעשי הזוועה של הצבא הרוסי, נמנע מהגוף הרוסי האחראי להעברת תשלומי הריבית והקרן על החוב הממשלתי שלה (NSD) לשגר את הכסף בפועל לנושים במערב דרך מוסדות פיננסיים מערביים. הממשל האמריקאי, בתיאום עם האיחוד האירופי, איפשרו את הדבר רק עד סוף מאי, ואז סגרו את הפירצה שהייתה קיימת בסנקציות כדי לאסור זאת באופן כולל.

בסך הכל 100 מיליון דולר

התוצאה היא שתשלומי ריבית בערך צנוע יחסית של 100 מיליון דולר, שהיו אמורים להיות מועברים בדולר ובאירו כתשואה על שתי סדרות אג"ח רוסיות, אינם יכולים להגיע לבעלי החוב. התשלום המקורי היה אמור להתבצע ב־27 במאי, ותקופת החסד המקובלת של 30 יום הציבה את ה־27 ביוני כתאריך האחרון בהחלט לתשלום. הרוסים אומרים כי ה־NSD העביר את הכספים כרגיל, בדולרים ובאירו, אך הם לא הועברו הלאה. מוקדם בבוקר (בין יום ראשון לשני), דיווחו כמה נושים בטייוואן שהם לא קיבלו את התשלומים, ולכן אנליסטים וחברות השקעה העריכו כי רוסיה נמצאת דה-פקטו ב"חדלות פירעון".

לרוסיה יש חוב זר בשווי של כ־40 מיליארד דולר ב־15 סדרות של אג"חים הנקובות בדולר או באירו. מחצית מהחוב מוחזקת על ידי בנקים רוסים, ומחצית על ידי מוסדות פיננסיים, קרנות השקעה ומשקיעים מחוץ למדינה. מתוך 15 הסדרות, שש מהן מכילות פסקה משפטית המאפשרת לשלם את התשואה ברובלים. שתי אגרות החוב שהתשלום עליהן בשווי 100 מיליון דולר לא הועבר - לא מכילות את הפסקה הזו.

סוכנויות הדירוג - שהן אחד מהגורמים בעלי הסמכות להכריז על מדינה כ"פושטת רגל" - הבהירו כי כל חריגה מאופן התשלום הרגיל באמצעות מוסדות פיננסיים כמו "Euroclear" הממוקם בבלגיה, תיחשב כאי־תשלום של החוב. Euroclear סירבה למסור אם קיבלה תשלום רוסי בימים האחרונים, אך הבהירה שהיא "מצייתת לכל הסנקציות הבינלאומיות" שהוטלו על המדינה.

תשלום ברובלים לפי שער מלאכותי

עד לאחרונה, הרוסים נלחמו נגד עצם ההכרח לשלם בדולרים ובאירו. המדינה טענה שבמסגרת הסנקציות הבינלאומיות "הוקפאו" יתרות המט"ח האדירות שלה בבנקים זרים, כך שהיא נאלצת להעביר את התשלום ברובלים לפי שער מלאכותי, שנקבע על ידי הממשלה. סוכנויות הדירוג סירבו לקבל את ההסבר. לפני כחודשיים, בתום תקופת חסד על תשלום נחוץ של 117 מיליון דולר, התקפלה רוסיה ברגע האחרון והסכימה להעביר את הכספים מתוך יתרות המט"ח שלה עצמה. אבל אפשרות זאת, כאמור, בוטלה בסוף מאי, והרוסים מצאו את עצמם בחודש האחרון בפני חוסר יכולת טכני לשלם את החובות הבינלאומיים שלהם.

בניסיון של הרגע האחרון, חתם לפני כשבוע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על צו המאפשר לשלם את הריביות ברובלים לחשבונות בנק שיוחזקו בנאמנות, ורוסיה הבטיחה לאפשר המרה עתידית של הרובלים הללו לדולרים ולאירו כך שיהלמו את תשלומי הריבית הנחוצים. ואולם, לא בטוח שהדבר יהיה אפשרי מבחינה פיננסית, בעקבות החרם המעשי על רובלים ועל הבנק המרכזי הרוסי שהטיל המערב, וזו סיבה נוספת לכך שתסריט "חדלות פירעון" רוסית מתממש.

במצב עניינים רגיל, הגדרה כזו היתה שולחת את הרובל לצלילה מול הדולר ומדירה את המדינה באופן קבוע משווקי החוב הבינלאומיים, לפחות עד שתסדיר את חובותיה. אבל בפועל, הרובל - שהשער שלו מלאכותי, המסחר בו אינו חופשי והוא נשלט באופן קפדני על ידי מוסקבה - לא צנח, ורוסיה מנועה גם כך מלהנפיק חוב חדש בשל הסנקציות על הבנק המרכזי שלה.

משרד האוצר הרוסי הגדיר את המצב הנוכחי כ"פארסה". שר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, שב ואמר בשבועות האחרונים כי "לרוסיה יש את כל היכולת לעמוד בחובות שלה, וגם את הנכונות לעשות זאת". דובר הקרמלין אמר כי אם תוכרז, הרי שיהיה מדובר ב"פשיטת רגל מלאכותית" בלבד.

הגדרה לא רשמית והשלכות לא ברורות

לא ברור אילו השלכות יש לעובדה שרוסיה נמצאת כבר כעת במצב של "חדלות פירעון", אך אינה מוגדרת רשמית ככזו על ידי הגופים המוסמכים. באופן תיאורטי ועדה משותפת של בנקים בינלאומיים וסוכנויות הדירוג אמורה לקבוע אם מדובר במקרה של "חדלות פירעון", וגם אם ניתן להפעיל את החוזים לביטוח מפני מצב כזה (Credit Default Swaps), שאמורים להגן על מי שמחזיק בחוב. במקביל, אם רבע מהנושים יתאגדו ויכריזו כי לא קיבלו את כספם, תוגדר המדינה כ"חדלת פירעון".

הגדרה כזו תאפשר לנושים את הזכות לדרוש באופן מיידי את יתרות החוב, גם כזה שאמור לפקוע בעתיד הרחוק וגם כזה שאמור להיות משולם ברובלים. בכל מקרה, היקף החוב הזר המוחזק על ידי נושים זרים - כ־20 מיליארד דולר - אינו גדול מספיק כדי לגרום לחשש מקריסה של מוסדות פיננסיים. יושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית קריסטלינה גיאורגייבה אמרה כי "אין סיכון מערכתי למוסדות פיננסיים" גם בתסריט של פשיטת רגל ממשלתית רוסית.

אין סיכון למשבר כלכלי בתוך המדינה

מומחים העריכו בחודשים האחרונים כי ייתכן קרב משפטי של שנים סביב אגרות החוב הללו. אחת מהשאלות המרכזיות תהיה היכן יתנהל הקרב המשפטי הזה, אם ברוסיה כפי שדורשים הרוסים או בלונדון, שהיא המוקד הפיננסי העולמי לתחום זה.

לאגרות החוב המונפקות ישנם סעיפים משפטיים שונים הנוגעים לסוגיה זו, והם אינם ברורים לחלוטין, לפי מומחים. לנושים יש כשלוש שנים להגיש תביעה בנושא וייתכן שחלקם יעדיפו להמתין להקלה אפשרית של הסנקציות הבינלאומיות במקום להגיש תביעה. כעת נסחר אג"ח ממשלתי רוסי ב־20 סנט לדולר, לעומת קרוב ל־100 לפני המלחמה.

מבחינה פנים־רוסית, לצעד לא צפויות להיות השלכות משמעותיות על מצב האזרחים. רוסיה נמצאת כבר כעת בבידוד פיננסי וכלכלי מהמערב, והכלכלה שלה בדרך לצניחה של יותר מ-10% בתוצר, לפי הערכות אחרונות.

"הדגמה מעניינת לכוח האמריקאי"

בשנות ה־‎90, אחרי קריסת ברית המועצות, הגיעה רוסיה למצב של חדלות־פרעון בנוגע לחוב הפנימי שלה, מה שהביא למשבר כלכלי בתוך המדינה, לאובדן חסכונות של תושבים ולסיוע חירום מקרן המטבע הבינלאומיות בשווי עשרות מיליארדי דולר. כעת אין סיכון כזה, לדברי הממשלה. מחירי הנפט והפחם הגבוהים, העובדה כי הם מוצאים קונים במזרח, ועשרות המיליארדים הזורמים בהכנסות ממכירת הגז הטבעי הנמשכת לאירופה יוצרים עודפי מט"ח גדולים ברוסיה.

"אני חושב שזו הדגמה מעניינת של מה האמריקאים יכולים לעשות אם הם רוצים", אמר ל"פייננשייל טיימס" מנהל קרן השווקים המתפתחים בחברת ההשקעות GAM, "אבל איני סבור שיהיו לכך השלכות דרמטיות על רוסיה".

עוד כתבות

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?