גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נייקי וגוצ'י החליטו להצטרף לחגיגת המטאוורס. זה לא יהיה קל כמו שהן חושבות

לא מעט חברות עשו בשנה האחרונה את צעדיהן הראשונים במטאוורס, אך רק מעטות בחרו במהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח, ואילו הרוב סתם "הצטרפו לחגיגה" ● למה הגיימרים יהיו הזרזים הגדולים בתחום, והאם יש משהו שיכול למנוע מכל זה להתממש? ● טור חמישי ואחרון בסדרה

העולם הוירטואלי של נייקי ב-Roblox / צילום: צילום מסך מאתר נייקי
העולם הוירטואלי של נייקי ב-Roblox / צילום: צילום מסך מאתר נייקי

משה רדמן הוא מנכ"ל Anyverse, מרצה ומומחה בינלאומי לחדשנות וטכנולוגיה

בחודש האחרון הקדשנו סדרת טורים לאבולוציה של האינטרנט, שהביאה אותנו לפתחו של המטאוורס - אותו אינטרנט חדש והימרסיבי (שבו מרגישים נוכחים בתוך האינטרנט, ושהוא נוכח סביבנו) שהפך למאוד מדובר.

הצגנו חלק מהיתרונות שבו, בחנו את האופן שבו הוא יכול להיראות, וגם דיברנו על החלקים שצריכים להתחבר על מנת שהוא אכן יתממש - ועל התעשיות הראשונות שצפויות להוביל את המהפכה. הפעם נחבר את הנקודות מהמקום שבו אנחנו נמצאים היום, ועד המקום שבו נהיה ככל הנראה עוד חמש-עשר שנים.

עידן הברווזון המכוער

בשנה האחרונה אנחנו שומעים חדשות לבקרים על חברות בינלאומיות שמתחילות "לפעול במטאוורס". נייקי כבר ביצעה רכישות של חברות בתחום ה-NFT, השתלבה במספר מהלכים בפורטנייט, והקימה עולם וירטואלי ב-Roblox בשם Nikeland. גוצ’י מכרה תיקים במטאוורס והקימה את "סופר גוצ’י", גאפ החלה לשווק קולקציות של קפוצ’ונים ב-NFT, אדידס רכשה נדל"ן במטאוורס, צ’יפוטלה פתחה סניף וירטואלי ב-Roblox, ואפילו בג’יי פי מורגן החליטו שאי אפשר להתעלם מהבאזז, וחתמו הסכם לפתיחת סניף בקניון וירטואלי שצפוי להיפתח בקרוב בדיסנטרלנד (Decentraland).

דמות של סופר גוצ'י / צילום: צילום מסך מאתר גוצ'י

האם זו הבשורה? האם לזה פיללנו? סניף וירטואלי חסר תכלית של צ’יפוטלה ב-Roblox או קפוצ’ונים וירטואליים ב-NFT שאי אפשר ללבוש בשום משחק, ולא מחוברים לשום דבר? התשובה היא - ממש לא. נכון שבשנה האחרונה יש לא מעט חברות שהחלו את צעדיהן הראשונים במטאוורס, אך רק חלקן הקטן בחרו במהלכים אסטרטגיים ארוכי טווח. רובן סתם "הצטרפו לחגיגה" במה שנראים כמהלכים סופר טקטיים ללא תכלית אסטרטגית או הסתכלות ארוכת טווח. סוג של "וי" שהמציאות מחייבת לסמן, לא הרבה מעבר.

אבל בין שמדובר במהלך מזדמן לניצול העניין התקשורתי, ובין שמדובר במהלך ראשוני כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר, חשוב להבין שהנוכחות של חברות ומותגים במטאוורס היום לא דומה לזו שנראה בעוד 5-10 שנים. הן בגלל שהיום הם עדיין לא מבינים את אופי הפלטפורמות וההתנהגות שהאינטרנט בתצורתו החדשה ידרוש מאיתנו, והן בגלל העובדה שהמטאוורס בעצמו עדיין לא בשל מספיק, ולכן הוא מאפשר מלכתחילה מעט מאוד מרחב תמרון.

שלא תבינו לא נכון: זה מעולה להתנסות, וזה מעולה להתחכך בחדשנות. אבל אם אפשר לעשות את זה מתוך הבנה מעמיקה של המצב הקיים ושל היעד - או לפחות כיוון, כי קשה עדיין להבין יעדים מדויקים כשהכול בהתהוות - זה עדיף. בכל מקרה, אני בטוח לגמרי שכמעט כל מה שאנחנו רואים היום, זה במקרה הטוב גרסאות קדמוניות של מה שיהיה פה בעוד 5-10 שנים. סוג של ברווזון מכוער, רגע לפני שהוא מתבגר להיות ברבור יפהפה.

על כנפי הגיימינג

אז אמנם מה שאנחנו רואים אלה לא באמת מהלכים "מטאוורסיים", אלא יותר גישושים באפלה בתנאים לא תנאים ובהבנה לא הבנה, אבל הקהל כן שם ובגדול, וזה מתחיל בגיימינג. התחום הזה, שאפשר לומר שהוא אחד הזרזים הגדולים ביותר של המטאוורס, הוא היום הצומח ביותר בעולם הבידור והפנאי, הרבה מעבר לקולנוע ומוזיקה יחד.

ההערכות מדברות על כך שיש בעולם כ-3 מיליארד בני אדם שמשחקים באופן תדיר במשחקי מחשב. מה שאפילו עוד יותר מעניין הוא העובדה שיותר מ-70% מהם בגילאי 18 ומעלה, כאשר כ-40% הם בגילאי 35 ומעלה -בניגוד לדעה הרווחת שגיימינג זה לילדים בלבד.

אותם גיימרים ברחבי העולם כבר לגמרי מוכנים למטאוורס, הם כבר משקיעים כסף באווטארים שלהם, בפתיחת שלבים וקבלת כוחות, בסקינים ושדרוגים לדמויות שלהם ועוד. הם כבר מרגישים הזדהות וחיבור עם הדמויות הווירטואליות שלהם ועם הסביבות הווירטואליות שבהן הם משחקים, וזה עוד לפני ש-AR או VR הפכו לטכנולוגיות בשימוש נרחב.

זה גם עוד לפני שעברנו את כל האתגרים של התחום (שבהם עסקנו בטורים הקודמים), ועוד לפני שסכומי ההשקעה שהושקעו בשנתיים-שלוש האחרונות במטאוורס ואלו שעוד יושקעו בעשור הקרוב - מדובר במאות מיליארדי ואולי אפילו טריליוני דולרים - הניבו פירות.

הגיימרים האלה, ואנוכי ביניהם, כבר מחכים לרגע שבו הסביבות הממוחשבות במשחק יתערבבו קצת עם העולם האמיתי, ושנחיה בעולם שאין בו הפרדה כל כך ברורה ודיכוטומית בין האינטרנט לבין המציאות.

לפקס את האנרגיה

אחרי כל מה שתיארנו באשר למטאוורס, עולה תהייה אחת: האם יש משהו שיכול למנוע ממנו להתממש? התשובה בעיניי היא פשוטה - שום דבר. הרכבת הזו כבר לגמרי יצאה מהתחנה, הווירטואלית כמובן.

אמנם לצד היכולת לייצר ערך עצום בתחומים רבים, כמו חינוך, בריאות, עבודה מרחוק או צמצום פערים בין קצוות העולם, יש גם לא מעט סכנות. את חלקן אנחנו רואים כבר היום ב-Web2.0 - אלימות, חדירה לפרטיות וגניבת דאטה, בדידות, בריונות, קיטוב ועוד רעות רבות. כל אלו ואחרות יכולות אפילו להתעצם, מכיוון שככל שנהיה יותר מחוברים לאינטרנט, כך הדברים יהפכו להיות יותר מוחשיים, ממכרים, פוגעניים וקשים להתמודדות.

אך האם בגלל הסכנות הפוטנציאליות לא נכון לקדם את החדשנות, ועדיף לשפוך את התינוק עם המים? לא. חלק מהטבע שלנו כבני אדם הוא להתקדם, לחקור את מה שמעבר לאופק, לייצר חדשנות ולהתפתח - וזה חלק בלתי נפרד מסוד הקסם של המין האנושי.

חשוב מאוד לקדם את המטאוורס במלוא המרץ ובכל החזיתות - בצד התשתיתי, בצד של הרשתות המבוזרות כמערכות תומכות, בצד המכשור המאפשר כמו משקפי VR ו-AR, התוכן הרלוונטי וכן הלאה. כל זה בד בבד עם חשיבה מעמיקה על הדרכים להפחית למינימום את הסיכונים - גם על ידי חברות, וגם על ידי גופים בינלאומיים ורגולטוריים.

אחרי למעלה מ-30 שנה של אינטרנט, אנחנו כבר מספיק מנוסים ומפוכחים בנוגע לטוב ורע ולגבולות הסביר, כדי לייצר אינטרנט חדש עם מקסימום ייצור ערך לעולם מחד, ומינימום סכנות ובעיות מאידך. אני יכול כמובן להבין את אלו שמסתכלים על האינטרנט הקיים, ומפחדים ממה שהוא יביא איתו בגרסתו המשודרגת, אבל אעזר בדבריו האלמותיים של סוקרטס, שאמר "הסוד לשינוי הוא לפקס את כל האנרגיה בבניית החדש, ולא בלחימה בישן", כדי להציע לכל המודאגים והסקפטיים להירגע.

כאדם, הורה ואזרח אני לגמרי מבין את החששות מעולם דיגיטלי מנוכר, ומדיסטופיה בסגנון של סרטי המדע הבדיוני. באותה נשימה, אני גם יודע שאם ניקח את ההזדמנות האדירה שהאינטרנט החדש יביא איתו, כל אחד יוכל להיות מי שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ועם מי שהוא רוצה. העולם יוכל לסגור פערי אי שוויון נוראיים, ותחומים חשובים מאוד שלא נהנו מהאינטרנט כמעט בכלל עד היום יעברו מהפך, ויביאו איתם חדשנות חסרת תקדים - אולי אפילו גדולה מזו שהאינטרנט בעצמו הביא לפני שניים-שלושה עשורים.

אם רק נסתער על ההזדמנות הזו בצורה הכי חדשנית, מעוררת השראה וחסרת עכבות שאפשר - אבל תוך כדי שמירה על עקרונות מוסר, הסקת מסקנות מניסיון העבר ושיח ער לגבי המקום שבו אנו רוצים להיות מבחינה חברתית וערכית - אני בטוח שנוכל לייצר תוצאה לא פחות ממדהימה. 

עוד כתבות

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס / צילום: LSI

"מישהו צריך לומר שהתינוק מכוער": למגייס הטאלנטים המוביל יש מסר ליזמים הישראלים

ג'ו מאלינגס, מייסד קבוצת מאלינגס האמריקאית, הוא ממגייסי הטאלנטים הבולטים בתעשיית הביומד ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע דווקא עכשיו הוא רוצה לפעול בארץ, ואילו טעויות יזמים ישראלים עושים כשהם מגייסים בחו"ל

סם אלטמן / צילום: ap, Kevin Wolf

לסם אלטמן חסרים מעל 200 מיליארד דולר. מאיפה הוא יביא אותם?

דוח חדש של בנק HSBC מציף סימני שאלה סביב המודל הכלכלי של OpenAI ● איך החברה מתכוונת לכסות על חובות הענק שטיפחה, ואיך היא משפיעה על השוק כולו?

2025 צפויה להיות שנה חזקה לפנסיה של החוסכים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"השאלות החשובות השתנו": החוסכים זכו לשנה היסטורית, אבל איך תיראה 2026?

ביצועי הגמל והפנסיה בשנה הנוכחית בדרך לעקוף את שנת 2021 ולהפוך לטובים ביותר מזה עשור וחצי, הרבה בזכות הפריחה בבורסה המקומית ● במסלולי המניות התשואה מתחילת השנה כבר מתקרבת ל־23% ● ובכל זאת יש מי שמציע למשקיעים לעבור לאסטרטגיה זהירה

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

שר החוץ גדעון סער. פוסט ברשת איקס, 12.11.25 / צילום: מארק ניימן, לע''מ

האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

גדעון סער אכן קרא לסיום משפט נתניהו עוד כשישב באופוזיציה ● אלא שאז היה מדובר בהסדר טיעון, וכעת בחנינה, וההבדלים לא זניחים ● המשרוקית של גלובס

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: יחצ

עסקת ענק: קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 בכמיליארד דולר

קרן אייפקס רוכשת את אתר יד2 מידי קרן KKR בכ-950 מיליון דולר, לאחר שניצחה במכרז וגברה על קרנות ההשקעה הפרטיות בלקסטון ו-CVC

הכוח בשוק הרכב עבר לקונים: הצפת דגמים, ירידות מחירים והסערה הצפויה ב-2026

שוק הרכב צפוי להמשיך לעמוד ב-2026 בסימן המעבר מ"שוק של מוכרים" ל"שוק של קונים" ● על הפרק: ירידת המחירים צפויה להמשיך בשל המלחמות השיווקיות בין היצרנים הסינים והיבואנים שלהם, קטגוריות חדשות ידרסו קיימות, והסביבה התחרותית תהפוך קשה עוד יותר

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

יפית גריאני / צילום: רמי זרנגר

המנכ"לית שתוביל את מכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לבעלי שליטה חדשים

יפית גריאני, לשעבר בכירה בישראכרט ובדיסקונט, נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של הליך מכירה לבעלי שליטה חדשים ● היא נכנסת לתפקיד תחת מגבלות של חוסר ודאות רגולטורית ועם ציפייה ברורה: לשמור על ביצועים חזקים שיבטיחו את השווי המרבי בעסקה