גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהלת האנשים ששמה גבול לדרישות השכר: "לא סביר שידרשו העלאה של 80%"

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת הפינטק Payoneer, כמעט עשתה הסבה לניהול בית ספר, אבל המנהלת שלה שכנעה אותה להישאר לעוד תפקיד אחד ● מאז היא בחברה שעובדיה פזורים ב-28 מדינות ● בשיחה עמה, היא מדברת על גיוס בזום, חיבור עובדים מיבשות שונות ועל דרישות השכר המופרזות שנתקלה בהן, גם של מגייסות

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר
מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר

אישי: בת 51, גרושה בזוגיות שנייה, אם לשניים ● ותק: 30 שנה במשאבי אנוש, בפיוניר יותר מארבע שנים ● השכלה: תואר ראשון במדעי המדינה ובגיאוגרפיה ותואר שני במינהל עסקים ● פעילות החברה: העברות כספים דיגיטליות ובינלאומיות ● מספר עובדים: יותר מ־2,000, ב־28 מדינות, 1,200 מהם בישראל

מסלול הקריירה שלי. "בימים אלה אני בשלבי שינוי. עד כה שימשתי בתפקיד מנהלת משאבי אנוש בכירה, ובימים אלה אני נכנסת לתפקיד Chief people officer, שכולל גם את תחום הפיתוח הארגוני. המנהלת שלי יוצאת לפנסיה ואני מחליפה אותה, בפעם השנייה בקריירה של שתינו. 

"את העבודה בעולם משאבי האנוש התחלתי כמנהלת הדרכה בישראכרט בשנת 1994, כשבחברה פתחו מחלקה כזו והציעו לי את התפקיד. משם עברתי לאמדוקס, בשיא התפתחות הבועה. שם גם הבנתי שתפקיד משאבי אנוש יכול להיות גלובלי. עזבתי כעבור שנתיים ועברתי למוטורולה כמנהלת הדרכה. כשיצאתי לחופשת לידה, החלטתי לעזוב לטובת תפקיד שיווק אחרי פחות משנה, אבל מנהל משאבי האנוש ביקש שאשאר לשלושה חודשים כדי ‘לסגור פינה’ של מישהי חסרה ובסופו של דבר נשארתי בחברה 12 שנה.

"בשנת 2010, עם הפיצול במוטורולה, עברתי לנהל את משאבי אנוש במוטורולה מוביליטי בישראל, ובהמשך, עם מכירתה לגוגל וסגירת הפעילות מחוץ לארה"ב, עזבתי. הצטרפתי לצ’ק פוינט, ושם פיתחתי התמחות ב-HR גלובלי. בהמשך עברתי לחברת לוג’יק שעבדה בישראל ובמדינות המפרץ, וכשהיא נסגרה המשכתי לעבוד עם היזם מתי כוכבי והחלפתי את מנהלת משאבי האנוש אביבה ארנון, שבסופו של דבר עברה לפיוניר. לפני שהגעתי לפיוניר החלטתי, כמי שמאמינה בחינוך, להיות מנהלת בית ספר, ואפילו נרשמתי למסלול של קרן מנדל. אביבה שכנעה אותי להצטרף לחברה לעוד תפקיד אחד. הודעתי לה שאין לי כוח שוב לטוס הרבה, וזמן קצר אחר כך הכל השתנה כשקיבלתי את האחריות על אסיה, והנה אני כאן היום".

גלובליות. "האתגר הגדול הוא ליצור תחושת שייכות ולחבר את העובד בהודו - שהיה בסגר במשך שלושה חודשים עם העובד בסין - שהיה בסגר זמן רב לפני כן, ואת שניהם לחבר עם העובדים בברזיל, אנגליה וישראל. אני מאמינה שהדרך היא ליצור סיפור שמשותף לכולם, לדוגמה, הסיפור של סוחר בדים קטן בהודו שהתחיל ברמה המקומית ומעולם לא יכול היה לצאת מחוץ להודו. באמצעותנו אפשרי לחלום, להגשים ולהצליח. בעידן השפע, לעשות טוב ולתת ערך לאדם הקטן, זה הרבה".

שימור עובדים. "הגורם הכי משפיע על הישארות העובדים הוא המנהלים שלהם והיכולת להתפתח. להתפתחות יש רבדים רבים - גם להיות חלק מצוותים גלובליים, הרחבת אופקים ותחומי התמחות. פעם חשבו שבשימור עובדים יש רעיון אחד שמתאים לכולם, אך היום מבינים שצריך להתאים את השימור לעובד. למשל, מישהי אצלנו קיבלה אישור לעבוד מפנמה לתקופה של כחודשיים וחצי כי בעלה נסע לשם. היא השתתפה מרחוק בישיבות היומיות והכל היה בסדר. מה אכפת לי שהיא עושה את העבודה בחצי השני של היום? חשוב לי שתהיה תמיכה פסיכולוגית של ארגון חיצוני לעובד שצריך את זה, זה חשוב יותר מ-24 טעמי גלידה. חשוב שיהיה ביטוח בריאות טוב ואיכותי למשפחות, יותר מעוד ברז בירה. יש לנו, אגב, ברז בירה, אבל אחד ולא חמישה".

ראיונות זום. "את רוב מחלקת משאבי אנוש גייסתי במהלך הקורונה בזום. עם מנהלת אזור אסיה, למשל, קוריאנית שחיה בהונג קונג, אני מדברת פעמיים בשבוע ומעולם לא נפגשנו. בחיים לא חשבתי שזה אפשרי. את מגלה יכולות - גם בזום את מבינה דברים על האדם שמולך - עד כמה הוא נינוח, באיזו סביבה הוא חי. יש אלמנטים שלומדים תוך כדי".

דרישות שכר. "השוק פעל בצורה לא הגיונית. לא סביר שעובד יעבור ממקום למקום וידרוש העלאת שכר של 80%. ודאי שנתקלתי בזה, אבל לא השתתפתי במשחק. נתקלתי בזה גם במשאבי אנוש. עם כל הכבוד למקצוע הזה מגייסת שעבדה שנה, היא לא בעלת הניסיון של מהנדסת שלמדה כמה שנים. תמיד אמרתי, בואו נחליט איפה הגבול שלנו ומי האדם שיבוא אלינו מהסיבות הנכונות. בחודש מאי הגיעו אלינו שלושה עובדים חוזרים, שיצאו וביקשו לחזור. הם אמרו שהבטיחו להם טייטל מפוצץ או שכר גבוה, אבל זה לא התאים להם - לא בצורת העבודה ולא בתרבות הארגונית".

המשבר בהייטק. "גם בתחילת המגפה היו חברות שחששו שהן יצטרכו לפטר. אנחנו דגלנו בלהיות אחראים. גם בתקופות השפע לא עשינו מסיבה שעולה 10 מיליון שקל, כי בסוף הזיכרון הארגוני לוקח שבועיים. גם היום, כשיש לי 280 משרות פתוחות, אנחנו נוהגים באחריות".

יום ללא פגישות. "פעם בחודש יש אצלנו Catch Up Day שבו אפשר להתאפס. בחברות גלובליות במיוחד, לפעמים עוברים מפגישה לפגישה וממדינה למדינה ולא מספיקים לעבוד. היום הזה גלובלי, מפורסם מראש, ובכל פעם הוא נופל על יום אחר. הצורך בו הוא גם הבנה שצצה בקורונה".

הכלה וגיוון. "באחת הקבוצות שלנו יש אנשים שמדברים ב-14 שפות. זה כמו אירוויזיון. את אירועי הגאווה ציינו בכל המשרדים בעולם, ויש קבוצת וואטסאפ גלובלית של הקהילה שנקראת גייוניר".

חינוך. "ויתרתי על ניהול בית ספר, אבל לפעמים אני אומרת שאני מנהלת סוג של בית ספר במחלקת משאבי אנוש. כשמישהי עוזבת את המחלקה לתפקיד סמנכ"לית במקום אחר, אני עצובה אבל גם גאה. אני רוצה לחנך את הדור הבא של משאבי אנוש, שיידעו לחבר היטב בין מה שהן עושות לבין הביזנס".

מחויבות. "זה מושג חשוב - מחויבות גם של הארגון לעובדים וגם שלהם לארגון. אני תמיד מזכירה שאת המילה ‘נתן’ קוראים משני הצדדים. בתוך כל זה אנחנו גם דואגים לקהילה שלנו".

על השולחן שלי: "חילקנו לעובדים מניפות כחלק מהפעילות שעשינו לשבוע הגאווה. אני גאה במה שאנחנו עושים בתחום, ולכן המניפה נמצאת אצלי על השולחן"

עוד כתבות

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

פרופ' נרי אוקסמן / צילום:  Conor Doherty, courtesy of OXMAN

ממעבדה יוקרתית ב־MIT לעולם האמיתי: נרי אוקסמן חושפת את החברה שהקימה כדי להשפיע על המציאות

היא מפתחת נעליים שאפשר לשתול אחרי השימוש, מתכננת בתים שמגדלים את עצמם, ומגדלת במעבדה אוכמניות שאיש לא טעם 450 שנה ● אחרי 25 שנה באקדמיה, פרופ' נרי אוקסמן, מהחוקרות המשפיעות בתחומי הארכיטקטורה והעיצוב, רוצה ליישם את החזון שלה לסינרגיה בין בני אדם לטבע ● וגם: ההתמודדות עם הסערה שנקלעה אליה בעקבות פעילותו הפרו־ישראלית של בן זוגה, המיליארדר ביל אקמן

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

מרחיבה את המשרדים ביקנעם: עסקת הענק של אנבידיה ומליסרון

ענקית השבבים חתמה על הסכם שכירות חדש מול מליסרון, ובכך ממשיכה במגמת ההתרחבות בישראל ובצפון בפרט ● מדובר בבניין חדש בעל 11 קומות, סמוך למטה הקיים של אנבידיה ביקנעם ולקמפוס הענק שיוקם בטבעון במרחק כמה דקות נסיעה

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות ● שוק העבודה במספרים, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: איראן מוכנה לדון גם בטילים - וגם בתמיכתה בארגוני טרור

הניו יורק טיימס דיווח: באיראן מוכנים להעלות נושאים נוספים, מעבר לגרעין, בשיחות המו"מ שייפתחו מחר ● כמעט שנתיים וחצי עברו מתחילת המלחמה ולקראת המעבר המתוכנן לשלב ב' של הסכם הפסקת האש - צה"ל טיפל רק בכמחצית מהמנהרות ברצועת עזה ● לפחות תשע מדינות מהאזור העבירו מסרים לבית הלבן וביקשו - אל תבטלו את הפגישה עם האיראנים ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס: "לאיראן לא יכול להיות נשק גרעיני - זה המטרה העיקרית של טראמפ" ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), יואב דודקביץ (ידיעות אחרונות)

היועמ"שית: לוין מונע מינוי שופטים ואלפי תיקים מצטברים

בהרב-מיארה הגישה לבג"ץ את עמדתה בעתירה נגד סירובו של לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והפנתה לנתונים של הנהלת בתי המשפט על מחסור כבד במערכת ● לדבריה, הציבור נפגע ואלפי תיקים "ממתינים על המדף"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?