גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנהלת האנשים ששמה גבול לדרישות השכר: "לא סביר שידרשו העלאה של 80%"

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת הפינטק Payoneer, כמעט עשתה הסבה לניהול בית ספר, אבל המנהלת שלה שכנעה אותה להישאר לעוד תפקיד אחד ● מאז היא בחברה שעובדיה פזורים ב-28 מדינות ● בשיחה עמה, היא מדברת על גיוס בזום, חיבור עובדים מיבשות שונות ועל דרישות השכר המופרזות שנתקלה בהן, גם של מגייסות

מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר
מיכל אדם, מנהלת האנשים בחברת פיוניר / צילום: איל יצהר

אישי: בת 51, גרושה בזוגיות שנייה, אם לשניים ● ותק: 30 שנה במשאבי אנוש, בפיוניר יותר מארבע שנים ● השכלה: תואר ראשון במדעי המדינה ובגיאוגרפיה ותואר שני במינהל עסקים ● פעילות החברה: העברות כספים דיגיטליות ובינלאומיות ● מספר עובדים: יותר מ־2,000, ב־28 מדינות, 1,200 מהם בישראל

מסלול הקריירה שלי. "בימים אלה אני בשלבי שינוי. עד כה שימשתי בתפקיד מנהלת משאבי אנוש בכירה, ובימים אלה אני נכנסת לתפקיד Chief people officer, שכולל גם את תחום הפיתוח הארגוני. המנהלת שלי יוצאת לפנסיה ואני מחליפה אותה, בפעם השנייה בקריירה של שתינו. 

"את העבודה בעולם משאבי האנוש התחלתי כמנהלת הדרכה בישראכרט בשנת 1994, כשבחברה פתחו מחלקה כזו והציעו לי את התפקיד. משם עברתי לאמדוקס, בשיא התפתחות הבועה. שם גם הבנתי שתפקיד משאבי אנוש יכול להיות גלובלי. עזבתי כעבור שנתיים ועברתי למוטורולה כמנהלת הדרכה. כשיצאתי לחופשת לידה, החלטתי לעזוב לטובת תפקיד שיווק אחרי פחות משנה, אבל מנהל משאבי האנוש ביקש שאשאר לשלושה חודשים כדי ‘לסגור פינה’ של מישהי חסרה ובסופו של דבר נשארתי בחברה 12 שנה.

"בשנת 2010, עם הפיצול במוטורולה, עברתי לנהל את משאבי אנוש במוטורולה מוביליטי בישראל, ובהמשך, עם מכירתה לגוגל וסגירת הפעילות מחוץ לארה"ב, עזבתי. הצטרפתי לצ’ק פוינט, ושם פיתחתי התמחות ב-HR גלובלי. בהמשך עברתי לחברת לוג’יק שעבדה בישראל ובמדינות המפרץ, וכשהיא נסגרה המשכתי לעבוד עם היזם מתי כוכבי והחלפתי את מנהלת משאבי האנוש אביבה ארנון, שבסופו של דבר עברה לפיוניר. לפני שהגעתי לפיוניר החלטתי, כמי שמאמינה בחינוך, להיות מנהלת בית ספר, ואפילו נרשמתי למסלול של קרן מנדל. אביבה שכנעה אותי להצטרף לחברה לעוד תפקיד אחד. הודעתי לה שאין לי כוח שוב לטוס הרבה, וזמן קצר אחר כך הכל השתנה כשקיבלתי את האחריות על אסיה, והנה אני כאן היום".

גלובליות. "האתגר הגדול הוא ליצור תחושת שייכות ולחבר את העובד בהודו - שהיה בסגר במשך שלושה חודשים עם העובד בסין - שהיה בסגר זמן רב לפני כן, ואת שניהם לחבר עם העובדים בברזיל, אנגליה וישראל. אני מאמינה שהדרך היא ליצור סיפור שמשותף לכולם, לדוגמה, הסיפור של סוחר בדים קטן בהודו שהתחיל ברמה המקומית ומעולם לא יכול היה לצאת מחוץ להודו. באמצעותנו אפשרי לחלום, להגשים ולהצליח. בעידן השפע, לעשות טוב ולתת ערך לאדם הקטן, זה הרבה".

שימור עובדים. "הגורם הכי משפיע על הישארות העובדים הוא המנהלים שלהם והיכולת להתפתח. להתפתחות יש רבדים רבים - גם להיות חלק מצוותים גלובליים, הרחבת אופקים ותחומי התמחות. פעם חשבו שבשימור עובדים יש רעיון אחד שמתאים לכולם, אך היום מבינים שצריך להתאים את השימור לעובד. למשל, מישהי אצלנו קיבלה אישור לעבוד מפנמה לתקופה של כחודשיים וחצי כי בעלה נסע לשם. היא השתתפה מרחוק בישיבות היומיות והכל היה בסדר. מה אכפת לי שהיא עושה את העבודה בחצי השני של היום? חשוב לי שתהיה תמיכה פסיכולוגית של ארגון חיצוני לעובד שצריך את זה, זה חשוב יותר מ-24 טעמי גלידה. חשוב שיהיה ביטוח בריאות טוב ואיכותי למשפחות, יותר מעוד ברז בירה. יש לנו, אגב, ברז בירה, אבל אחד ולא חמישה".

ראיונות זום. "את רוב מחלקת משאבי אנוש גייסתי במהלך הקורונה בזום. עם מנהלת אזור אסיה, למשל, קוריאנית שחיה בהונג קונג, אני מדברת פעמיים בשבוע ומעולם לא נפגשנו. בחיים לא חשבתי שזה אפשרי. את מגלה יכולות - גם בזום את מבינה דברים על האדם שמולך - עד כמה הוא נינוח, באיזו סביבה הוא חי. יש אלמנטים שלומדים תוך כדי".

דרישות שכר. "השוק פעל בצורה לא הגיונית. לא סביר שעובד יעבור ממקום למקום וידרוש העלאת שכר של 80%. ודאי שנתקלתי בזה, אבל לא השתתפתי במשחק. נתקלתי בזה גם במשאבי אנוש. עם כל הכבוד למקצוע הזה מגייסת שעבדה שנה, היא לא בעלת הניסיון של מהנדסת שלמדה כמה שנים. תמיד אמרתי, בואו נחליט איפה הגבול שלנו ומי האדם שיבוא אלינו מהסיבות הנכונות. בחודש מאי הגיעו אלינו שלושה עובדים חוזרים, שיצאו וביקשו לחזור. הם אמרו שהבטיחו להם טייטל מפוצץ או שכר גבוה, אבל זה לא התאים להם - לא בצורת העבודה ולא בתרבות הארגונית".

המשבר בהייטק. "גם בתחילת המגפה היו חברות שחששו שהן יצטרכו לפטר. אנחנו דגלנו בלהיות אחראים. גם בתקופות השפע לא עשינו מסיבה שעולה 10 מיליון שקל, כי בסוף הזיכרון הארגוני לוקח שבועיים. גם היום, כשיש לי 280 משרות פתוחות, אנחנו נוהגים באחריות".

יום ללא פגישות. "פעם בחודש יש אצלנו Catch Up Day שבו אפשר להתאפס. בחברות גלובליות במיוחד, לפעמים עוברים מפגישה לפגישה וממדינה למדינה ולא מספיקים לעבוד. היום הזה גלובלי, מפורסם מראש, ובכל פעם הוא נופל על יום אחר. הצורך בו הוא גם הבנה שצצה בקורונה".

הכלה וגיוון. "באחת הקבוצות שלנו יש אנשים שמדברים ב-14 שפות. זה כמו אירוויזיון. את אירועי הגאווה ציינו בכל המשרדים בעולם, ויש קבוצת וואטסאפ גלובלית של הקהילה שנקראת גייוניר".

חינוך. "ויתרתי על ניהול בית ספר, אבל לפעמים אני אומרת שאני מנהלת סוג של בית ספר במחלקת משאבי אנוש. כשמישהי עוזבת את המחלקה לתפקיד סמנכ"לית במקום אחר, אני עצובה אבל גם גאה. אני רוצה לחנך את הדור הבא של משאבי אנוש, שיידעו לחבר היטב בין מה שהן עושות לבין הביזנס".

מחויבות. "זה מושג חשוב - מחויבות גם של הארגון לעובדים וגם שלהם לארגון. אני תמיד מזכירה שאת המילה ‘נתן’ קוראים משני הצדדים. בתוך כל זה אנחנו גם דואגים לקהילה שלנו".

על השולחן שלי: "חילקנו לעובדים מניפות כחלק מהפעילות שעשינו לשבוע הגאווה. אני גאה במה שאנחנו עושים בתחום, ולכן המניפה נמצאת אצלי על השולחן"

עוד כתבות

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות